עלייה חדה באשרור הכרזות על "אדמת מדינה"

"יצירת עובדות חדשות בשטח באמצעות הריסות ובניית התנחלויות מעוררות שאלות האם מטרתה הסופית של ישראל היא, למעשה, לדחוק את רגליהם של פלסטינים מחלקים מסוימים של הגדה המערבית."

הערות מזכ״ל האו״ם למועצת הביטחון על המצב במזרח התיכון, 18 באפריל 2016

אשרור הוא שלב ראשוני לקראת הרחבת התנחלויות

הקצאת אדמות ציבור להתנחלויות והשתלטות של קבוצות מתנחלים על אדמות פרטיות צמצמו את המרחב הזמין לפלסטינים לצורך מחייתם בגדה המערבית, שהקיטוע בה הולך וגובר, ופגעו בשורה של זכויות אדם.[i] יחד עם מדיניות האִיזור והתכנון הלא חוקית והמפלה המיושמת בשטח C ובירושלים המזרחית, פגעו תופעות אלה, הקשורות בהתנחלויות, בתנאי החיים של פלסטינים והפכו אותם פגיעים במידה גוברת והולכת, לרבות לסיכון של העברה בכפייה המונית ושל יחידים.

נתונים ישראליים רשמיים לשנת 2015, שפורסמו במאי, מצביעים על עלייה חדה בבדיקה ובאשרור של שטחים בגדה המערבית שהוכרזו "אדמת מדינה", בעיקר בשנות השמונים.[ii] במסגרת התקנות הישראליות, האשרור הוא צעד הכרחי להקצאת אדמות להרחבת התנחלויות, או ל"הכשרה" בדיעבד של מאחזים לא מורשים.[iii] בסך הכול אושררו ב־2015 יותר מ־62 אלף דונם כאדמות מדינה, הנתון הכולל הגבוה ביותר מאז 2005.

את התהליך מנהל גוף של המנהל האזרחי הישראלי המכונה "צוות קו כחול". אף שרשמית אין לגוף זה הזכות לבצע הכרזות חדשות של אדמות מדינה, באופן מעשי גרם תהליך תיקון הגבולות בשנים האחרונות להרחבה ניכרת של השטחים שנכללו בהכרזות המקוריות.[iv]

עד אוגוסט 2015 לא התפרסמו החלטות "צוות קו כחול" בפומבי. בעקבות עתירה שהגישו פלסטינים הורה בג״ץ למנהל האזרחי להודיע לתושבי כפרים סמוכים על הכוונה לאשרר גבול אדמת מדינה 45 ימים קודם לאשרור, בכדי לאפשר לבני האדם הנפגעים מכך לערור. ארגונים לזכויות האדם הביעו חשש שבשל רמת היכולת הטכנית והעלויות הגבוהות הנדרשות להגשת תביעה נגד תיקון גבולות, ההליך החדש חסר כל משמעות עבור מרבית בעלי האדמות הנפגעים.[v]

שטח הכרזות של "אדמת מדינה" שאושררו על פי שנה (בדונמים)

אשרור "אדמות מדינה" בשטחי אש

יותר ממחצית השטחים שאושררו כאדמות מדינה ב־2015 (כ־32,500 דונם) ממוקמים בשטחים שנסגרו לאימונים צבאיים ("שטחי אש"). כל סוגי הבנייה והפיתוח אסורים בתחומי שטח אש, יהא מצב הבעלות של האדמה האמורה אשר יהא (בין אם אדמה פרטית או אדמת מדינה).[vi] אלא שבמספר מקרים בעבר שרטטו הרשויות הישראליות מחדש את גבולותיהם של שטחי אש כדי לגרוע מתוכם שטחים שהוקצו לאחר מכן לפיתוח התנחלויות.[vii]

שטחי אש משתרעים  על פני כ־18% מהגדה המערבית. על יותר מ־6,200 פלסטינים המתגוררים כיום ב־38 קהילות רועים הממוקמות בתוך שטחי אש מיושמים מרכיבי מדיניות מגוונים הדוחקים את רגליהם.

אשרור אחד של אדמת מדינה שבוצע ב־2015 היה קשור להתנחלות גיתית שבמרכז בקעת הירדן. אדמת המדינה שאושררה באזור זה כוללת 5,663 דונם, שכ־40% מהם כבר כלולים בגבול שטח השיפוט של ההתנחלות, והיתר מחוץ להם. מתוך השטחים שמחוץ לגבול ההתנחלות, 2,355 דונם ממוקמים בתוך "שטח אש 904א".

ההרחבה הפוטנציאלית של ההתנחלות אל תוך השטחים המאושררים, לרבות חידוש פעילות החציבה במקום, עלולה להגביר את הלחץ על ארבע קהילות רועים סמוכות בתוך שטח האש, הנפגעות כבר עתה מהריסות, הגבלות גישה ורמות חמורות של צורך הומניטרי. הקהילה הקרובה ביותר להתנחלות, תל אל־חשבה (המכונה גם ח׳רבת טווייל, ואוכלוסייתה מונה כ־250 נפש) חוותה מאז 2012 ארבע עשרה תקריות הריסה, שבמהלכן הרסו הרשויות הישראליות 63 מבנים, 25 מהם בתים, בנימוק שנבנו בלא היתר.