השבוע האחרון אפשר לנו הצצה חטופה למה שיכול לקרות כשהתותחים משתתקים.
המצב בח׳אן יונס היום הוא תזכורת מחרידה למה שקורה כשהם לא.
בשבעת הימים האחרונים שוחררו בני ערובה, משפחות שבו והתאחדו, ויותר מטופלים קיבלו טיפול רפואי כלשהו.
היקף הסיוע אל עזה ובתוכה גדל. ואף שלא היה די בו אלא לגרד את פני השטח של מה שדרוש לאנשים, הוא אפשר בכל זאת לסוכנויות סיוע לספק אספקה בסיסית כלשהי, להגיע לאזורים שהיו מנותקים זה שבועות, ולהציע הפוגת מה למשפחות נפגעות טראומה קשה.
היום, על פי דיווחים, עשרות בני אדם נהרגו ונפצעו תוך שעות. למשפחות נאמר שוב להתפנות. תקוות נופצו.
כמעט חודשיים מאז תחילת הלחימה, הילדים, הנשים והגברים בעזה מבועתים כולם. אין להם שום מפלט בטוח ללכת אליו, או מזון מספיק כדי לשרוד. הם חיים כשהם מוקפים במחלות, הרס ומוות.
זה מצב שאי אפשר להסכים לו.
אנו צריכים לשמר ולהרחיב את ההתקדמות במתן סיוע.
אנו צריכים לדאוג שאזרחים והתשתית מצילת־החיים הדרושה להם יהיו מוגנים.
את בני הערובה יש לשחרר באופן מיידי ובלא תנאי.
דרושה הפסקת אש הומניטרית.
על הלחימה להיפסק.
ניו יורק, 1 בדצמבר 2023