מעשי הזוועה האלה חייבים להיפסק

הודעה מטעם ראשי ועדת הקבע הבין־סוכנותית על המצב בשטח הפלסטיני הכבוש

ניו יורק/ג׳נבה/רומא/וושינגטון – בעת שמנהיגי העולם מתכנסים בניו יורק לרגל העצרת הכללית ה־79 של האו״ם, ובצילה של סכנה להסלמה אזורית רחבה עוד יותר, אנו מחדשים את דרישתנו לשים קץ לסבל האנושי המחריד ולקטסטרופה ההומניטרית בעזה.

אנו אבלים על אובדן חייהם של חפים מפשע בכל מקום, לרבות מי שנהרגו ב־7 באוקטובר וב־11 חודשי הסכסוך מאז.

אנו קוראים בדחיפות להפסקת אש מתמשכת, מיידית וללא תנאי. זו הדרך היחידה לשים קץ לסבלם של אזרחים ולהציל חיים.

יש לשחרר מייד וללא תנאי את כל בני הערובה ואת כל מי שנעצרו באופן שרירותי.

יש להעניק לגורמים הומניטריים גישה בטוחה וללא מכשול לנזקקים לסיוע.

לנוכח ההיקף הבלתי נתפס של הצרכים ההומניטריים והאלימות המתמשכת, איננו יכולים לעשות את עבודתנו. יותר מ־41 אלף פלסטינים בעזה נהרגו, על פי דיווחים – רובם אזרחים ובהם נשים, ילדים, קשישים ולפעמים משפחות שלמות – ויותר מ־95 אלף בני אדם נפצעו, לפי נתוני משרד הבריאות בעזה. מוערך שרבע מכלל הפצועים ברצועה, כלומר כ־22,500 בני אדם, יזדקקו לשיקום על ידי מומחים ולטיפול מסייע לשארית חייהם; נמנים עמם בני אדם עם פגיעות גפיים קשות, קטיעות, פגיעות בחוט השדרה, פגיעות ראש חבלתיות וכוויות קשות.

יותר משני מיליון פלסטינים חיים ללא הגנה, מזון, מים, תברואה, מחסה, טיפול רפואי, חינוך, חשמל ודלק – הצרכים הבסיסיים להישרדות. משפחות נעקרו בכפייה, שוב ושוב, ממקום לא בטוח אחד למשנהו, בלא מוצא.

כבודן של נשים וילדות, בטיחותן, בריאותן וזכויותיהן נפגעו קשות.

סכנת הרעב ההמוני נותרת בעינה, שהרי כל 2.1 מיליון התושבים בעזה עדיין זקוקים לסיוע דחוף במזון ובמחייה, בעוד הגישה ההומניטרית נותרה מוגבלת.

מערכת הבריאות נחרבה. בעזה תועדו יותר מ־500 מתקפות על מערכת הבריאות.

שוב ושוב נכפו פירוקו של המערך ההומניטרי והקמתו מחדש באזור אחר; שיירות הנושאות סיוע מציל־חיים נורו, עוכבו או נבלמו; ומספר עובדי הסיוע שנהרגו חסר תקדים. מניין ההרוגים בשנה האחרונה בעזה מקרב אנשי הקהילה ההומניטרית הוא הגבוה ביותר שתועד אי־פעם במשבר יחיד.

בגדה המערבית, שימוש שלוח רסן בכוח מיותר ולא מידתי, לצד הסלמה באלימות מתנחלים, הריסות בתים, עקירה בכפייה והגבלות תנועה מפלות הובילו לעלייה במספר ההרוגים והנפגעים.

כמו כן, המלחמה מסכנת את עתידם של כל הפלסטינים ומרחיקה את האפשרות להתאוששות עתידית מעבר להישג יד.

ובינתיים, כמאה בני ערובה עדיין נמצאים בעזה, ובני ערובה ששוחררו דיווחו על התעללות, לרבות אלימות מינית.

התנהלותם של הצדדים בשנה האחרונה שמה ללעג את טענתם כי הם מקפידים על המשפט ההומניטרי הבינלאומי ועל תקני המינימום לאנושיות שמשפט זה משית עליהם.

על אזרחים יש להגן, וחובה לענות על צורכיהם הבסיסיים. יש למצות את הדין במקרים של הפרות קשות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי.

ארגונים הומניטריים וארגוני סיוע אחרים עשו ועושים כל שלאל ידם לספק סיוע בעזה ובגדה המערבית, לעיתים קרובות תוך סיכון גבוה לחייהם עצמם, ולאחר שעובדי סיוע רבים שילמו על כך בחייהם.

יכולתנו להושיט סיוע אינה מוטלת בספק, אם רק תינתן לנו הגישה שאנו זקוקים לה. הסבב הראשון של מסע החיסון נגד פוליו, שבו חוסנו יותר מ־560 אלף ילדים עד גיל עשר, הוא רק דוגמה אחת לכך. את סבב החיסונים השני יש לבצע בבטחה ולוודא שיגיע לכל הילדים בעזה.

אנו דוחקים שוב במנהיגי העולם להטיל את כל כובד משקלם כדי להבטיח את כיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי, משפט זכויות האדם הבינלאומי והפסיקות של בית הדין הבינלאומי לצדק – באמצעות לחץ דיפלומטי ושיתוף פעולה, כדי לשים קץ לפטור מעונש.

נאמר זאת בבירור: ההגנה על אזרחים היא עקרון יסוד עבור הקהילה העולמית, ותכליתה היא טובת המדינות כולן. אם נאפשר את המשך הסחרור המחריד שגרמה המלחמה בשטח הפלסטיני הכבוש, יהיו לכך השלכות עולמיות שלא יעלו על הדעת.

מעשי הזוועה האלה חייבים להיפסק.

על החתום:

• גב׳ ג׳ויס מסויה, מתאמת בפועל של סיוע החירום ותת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים (משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים)
• גב׳ סופיה שפרכמן סיניירו, מזכ״לית, ארגון CARE international
• דר׳ צ׳ו דונגיו, מנכ״ל, ארגון המזון והחקלאות של האו״ם
• גב׳ איימי א׳ פופ, מנכ״לית, ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM)
• מר טום הארט, נשיא ומנכ״ל, InterAction
• גב׳ טיאדה ד׳אוין מק׳קנה, מנכ״לית, Mercy Corps
• מר פולקר טורק, הנציב העליון לזכויות האדם מטעם האו״ם
• גב׳ פאולה גביריה בטנקור, השליחה המיוחדת מטעם האו״ם לענייני זכויות האדם של עקורים פנימיים
• מר אכים שטיינר, מנהלן, תוכנית הפיתוח של האו״ם
• גב׳ ינטי סריפטו, נשיאה ומנכ״לית, Save the Children
• גב׳ אנקלאודיה רוסבאך, מנכ״לית, תוכנית היישובים של האו״ם (UN-Habitat)
• מר פיליפו גרנדי, הנציב העליון מטעם האו״ם לענייני פליטים
• דר׳ נטליה קאנם, מנכ״לית, קרן האוכלוסין של האו״ם
• גב׳ קתרין ראסל, מנכ״לית, יוניסף
• גב׳ סימה בחות׳, תת־מזכ״ל ומנכ״לית, ארגון האו״ם לקידום והעצמת נשים, UN Women
• גב׳ סינדי מקיין, מנכ״לית, תוכנית המזון העולמית
• דר׳ טדרוס אדהנום גברייסוס, מנכ״ל, ארגון הבריאות העולמי