הגבלות על תנועה מעמיקות את הצרכים ההומניטריים בקרב פלסטינים, פוגעות בגישה למקורות מחייה ולשירותים חיוניים כגון טיפול רפואי וחינוך, ונודעו להן השלכות פסיכו־חברתיות משמעותיות על קהילות.
מיפוי מעודכן שערך האו״ם חושף כי ברחבי הגדה המערבית פזורים 645 מכשולי תנועה. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד גידול של 8% במספר המכשולים מאז הסקר הקודם שביצע.
עם המכשולים שהאו״ם תיעד נמנים 49 מחסומים המאוישים ברציפות; 139 מחסומים המאוישים לסירוגין; 304 חסמי דרכים, תלוליות עפר ושערי דרכים; 73 סוללות עפר, גידורי כבישים ושוחות; ו־80 מכשולים נוספים מסוגים שונים בתחומי שטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2).
כן פרסם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מפה אינטראקטיבית הכוללת צילומים של כל מכשול מתועד ונתונים עליו.
מכלל המכשולים שתועדו, 399 מונעים או מגבילים את הגישה לכבישים ראשיים, מרכזי ערים, שירותים ואדמות חקלאיות, ונודעו להם השלכות חמורות על פלסטינים. גדר הפרדה באורך 712 ק"מ, ש־65% מתוך התוואי שלה כבר נבנו, עוברת ברובה בשטח הגדה המערבית ומהווה מכשול מרכזי בפני תנועת בני אדם.
המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל לאפשר תנועה חופשית של פלסטינים בתחומי השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ומכיר רק במספר חריגים הנוגעים לשיקולים ביטחוניים. קטעים של גדר ההפרדה המצויים בתחומי הגדה המערבית אינם עומדים בדרישות החוק, כפי שקבע בית הדין הבינלאומי לצדק.
מקורות