נכון לאמצע אוגוסט סבלה תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2016 מתת־מימון חמור, הן באחוזים (32 לעומת 50) והם במונחים מוחלטים (183 מיליון דולר לעומת 355 מיליון דולר) בהשוואה לתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2015. כמעט 90% מהכספים שהתקבלו הועברו לסוכנויות או״ם, עובדה שהותירה מיזמים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ועמותות מקומיות בחסר מימון משמעותי. ניתן לייחס זאת, ולו באופן חלקי, להאטה בכלכלה העולמית ולמספר משברים מרכזיים, במיוחד במזרח התיכון, שהגבירו את הלחץ על תקציבים הומניטריים.
אף שתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש חולקת רבים מהמאפיינים של פעילויות אחרות ברחבי העולם, בשטח הפלסטיני הכבוש אלה מתבצעות בהקשר ייחודי – משבר הגנה ממושך הנובע מפגיעתו של כיבוש צבאי המצוי כעת בשנתו החמישים. ההשקה המקומית של תוכנית המענה ההומניטרי הייתה בפברואר, ובשנת 2016 היא מתוכננת לספק לאחד מכל שלושה פלסטינים תמיכה בדמות צורה כלשהי של סיוע הומניטרי.[1] היא כוללת 206 מיזמים בעלות של 571 מיליון דולר, סכום נמוך ב־19% מהסכום המבוקש לשנת 2015. בתוכנית משתתפים 79 ארגונים: 12 סוכנויות או״ם, 36 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ו־31 עמותות מקומיות. כשליש מהמימון המבוקש מוגדר "בקדימות עליונה" כדי לסייע ולהנחות להיכן יש להקצות תחילה משאבים מוגבלים. יותר מ־65% מהמימון המבוקש מיועדים עבור עזה. נקודת המבט המגדרית שולבה בכל המטרות של תוכנית המענה ההומניטרי ובכל האסטרטגיות של כוחות המשימה השונים, כדי להבטיח הגנה לכלל האוכלוסייה הנפגעת והגשה יעילה והוגנת של סיוע הומניטרי.
רק 16% מהכספים המבוקשים למיזמים "בקדימות עליונה" התקבלו. אף אחד מהמיזמים שמומנו עד עכשיו במסגרת כוח המשימה לענייני חינוך אינו מטפל בפעילויות בקדימות עליונה. בדומה לכך לא התקבל גם מימון לכוח המשימה לענייני בריאות ותזונה עבור התערבויות חיוניות המיועדות לספק לכמיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש גישה לשירותי בריאות חיוניים. כוח המשימה לענייני מחסה ופריטים שאינם מזון לא קיבל מימון למענה להריסת מבנים חקלאיים – שהוגדר כתחום בקדימות הומניטרית עליונה – עובדה המעמידה בסכנה משקי בית פגיעים בשטח C.
באחוזים, המימון המועט ביותר (22%) התקבל עבור כוח המשימה לענייני מחסה – 27 מיליון דולר, המותירים פער של 85 מיליון דולר. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי קיבל את המימון הרב ביותר במונחים מוחלטים (97 מיליון דולר). עם זאת, פער המימון נותר גבוה, במיוחד לפעילויות תמיכה בחקלאות ובמחיה, ועדיין דרושים 224 מיליון דולר ליישום פעילויות ביטחון תזונתי ליתר השנה. הפגיעה הכוללת של החסר במימון עלולה לגרום לכשל במתן סיוע במזון ו"מזומן תמורת עבודה" ל־1.4 מיליון פלסטינים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ועקב כך להגביר את הסיכון לעלייה בחוסר הביטחון התזונתי ולהידרדרות בדפוסי צריכת מזון.
הפחתת המימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מגבילה את יכולתה של הקהילה ההומניטרית ליישם מספר התערבויות קריטיות, ולהיענות לצרכים הומניטריים, הנותרים קריטיים. בהיעדר התחייבויות לתרומות נוספות ייאלצו ארגונים לצמצם פעילויות במחצית השנייה של 2016, מהלך שפגיעתו תורגש בכל המגזרים ההומניטריים ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.