ילד עובר ליד מכתש מפגיעת פצצה ליד בית החולים כמאל עדואן. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / תמבה לינדן
ילד עובר ליד מכתש מפגיעת פצצה ליד בית החולים כמאל עדואן. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / תמבה לינדן

עדכון מצב הומניטרי מס' 235 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-7 בנובמבר.

דגשים עיקריים

  • זה כמעט חודש שכל הניסיונות של ארגונים הומניטריים למסור משלוחי מזון לבני האדם באזורים הנצורים בנפת צפון עזה נחסמים על ידי הרשויות הישראליות.
  • במרכז ובדרום עזה, יותר מ-100 מטבחים המייצרים 400 אלף ארוחות ביום בסכנת סגירה בשל מחסור באספקה.
  • מצב שירותי הרפואה בנפת צפון עזה עדיין קריטי, לאחר שבית החולים כמאל עדואן נפגע בשבוע שעבר פעמיים ובקשה למסור אספקה מצילת-חיים לבית החולים אל-עוודה נענתה בסירוב.
  • עיי חורבות במשקל יותר מ-42 מיליון טון וריכוז גדול של חומרי נפץ מסוכנים מהווים סכנה מיידית לחיי אזרחים, ובה בעת מוטלות הגבלות על כניסת מומחים וציוד מיוחד ועל ניהול פעילויות לפינוי נפלי תחמושת.
  • אגודת העיתונאים הפלסטינית מדווחת כי מאז אוקטובר 2023 נהרגו 10% מכלל העיתונאים העובדים בעזה, בעוד הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על כניסת עיתונאים זרים.

התפתחויות הומניטריות

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מתקפה קרקעית מאז 6 באוקטובר -מדווח על לחימה המתנהלת בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. בשל המצור הישראלי ההדוק שהוטל מאז תחילת המתקפה, במיוחד סביב אזור מחנה הפליטים ג'באליה, כמעט לא מתאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי לאזור. בה בעת, התקשורת באזור, לרבות שירותי אינטרנט, סובלת משיבושים קשים. נכון ל-4 בנובמבר מוערך על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו שבמשך יותר מארבעה שבועות נעקרו כ-100 אלף בני אדם מנפת צפון עזה לעיר עזה, וכי בנפת צפון עזה נותרו בין 75 ל-95 אלף בני אדם. סבורים כי בחודש האחרון הגיע מספר ההרוגים בנפת צפון עזה למאות, אולי יותר מאלף בני אדם, ולהערכת אחד המקורות – ההגנה האזרחית הפלסטינית – מספרם הגיע ל-1,300. יתרה מכך, מאז 31 באוקטובר נצפו עשרות פלסטינים מתפנים מצפון א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח, ועוזבים דרומה על רקע של מעשי איבה מתעצמים, לרבות תקיפות אוויריות והפגזות טנקים, שעל פי דיווחים גרמו למספר תקריות רבות נפגעים (ראו להלן).
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 29 באוקטובר ו-5 בנובמבר נהרגו בעזה 330 פלסטינים, ו-1,124 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-5 בנובמבר 2024  נהרגו בעזה לפחות 43,391 פלסטינים, ו-102,347 פלסטינים נפצעו.
  • בין שעות אחר הצהריים של 29 באוקטובר ו-5 בנובמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה על פי דיווחים שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-5 בנובמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,568 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 368 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,394 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
  • להלן תקריות קטלניות מרכזיות שעליהן דווח בין 28 באוקטובר ל-3 בנובמבר, בעיקר בנפת צפון עזה ובמחנה הפליטים א-נוסייראת בנפת דיר אל-בלח:
    • ב-28 באוקטובר, בשעה 15:00 בערך, נפגע בלוק בנייני מגורים ליד בית הספר אל-פח'ורה, בפרויקט בית לאהיא. הפגיעה גרמה להרוגים ופצועים פלסטינים שמספרם טרם אומת, ואשר נלכדו מתחת להריסות או נותרו ברחובות.
    • ב-29 באוקטובר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית בפרויקט בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
    • ב-29 באוקטובר, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ועשרות בני אדם נפצעו, בפגיעה בבית בבית לאהיא, שעל פי דיווחים שימש מחסה לעקורים.
    • ב-30 באוקטובר, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה ברחוב א-סוק בפרויקט בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
    • ב-31 באוקטובר וב-1 בנובמבר נפגעו על פי דיווחים שני בנייני מגורים ששימשו מחסה לעקורים, האחד במחנה ג'באליה והשני באזור תל א-זעתר. על פי דיווחים, עשרות רבות של בני אדם, בהם ילדים, נהרגו.
    • ב-31 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים לפחות 26 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים וארבע נשים, בפגיעה בשני בתים במחנה החדש מצפון לא-נוסייראת. הבית השני נפגע כשעל פי דיווחים אנשי סיוע רפואי וההגנה האזרחית הפלסטינית התאספו סביב הבית הראשון, ועקב כך נפצעו 30 בני אדם, בהם חובש ושני עיתונאים.
    • ב-1 בנובמבר, בשעה 12:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכניסה לבית ספר שבו שהו עקורים במחנה א-נוסייראת. ארגון Caritas Jerusalem דיווח ששניים מאנשי הצוות שלו נפצעו במהלך הפגזה אינטנסיבית במחנה הפליטים א-נוסייראת, ב-1 בנובמבר 2024.
    • ב-1 בנובמבר, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים א-נוסייראת.
    • ב-2 בנובמבר, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים, בהם נשים וילדים, נפצעו, בפגיעה באזור אל-ברכא בבית לאהיא.
    • ב-2 בנובמבר, בחצות בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם עיתונאי, בפגיעה בבניין מגורים בן ארבע קומות, שעל פי דיווחים שימש מחסה לעקורים מהצפון, במחנה 5 במחנה הפליטים א-נוסייראת. לדברי מנהל בית החולים אל-עוודה בא-נוסייראת, נכון לשעות אחר הצהריים של 2 בנובמבר התקבלו בבית החולים 42 הרוגים ו-150 פצועים.
  • כשהתייחסה לכמה מתקריות אלה, בנוסף על שתי תקריות שבאחת מהן נקלע כלי רכב שבו נסעו אנשי סגל של יוניסף תחת אש בנפת צפון עזה, ובשנייה נפצעו כמה ילדים ליד מרפאה שבה ניתנו חיסונים מפני מחלת הפוליו בנפת עזה, אמרה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, שאלו "אך דוגמאות נוספות להשלכות החמורות של התקיפות חסרות ההבחנה על אזרחים ברצועת עזה." בנוסף, המנהל האזורי של ארגוןSave the Children הזהיר ש"אם הקהילה הבינלאומית לא תתערב בקרוב, יימחק דור שלם של ילדים בעזה, ואיתו גם עתידם."
  • מנהיגיהם של 15 ארגונים של האו"ם וארגונים ומאגדים הומניטריים החברים בוועדת הקבע הבין-סוכנותית, פורום התיאום ההומניטרי הוותיק ורם-הדרג ביותר במערכת האו"ם, תיארו את מצב העניינים בנפת צפון עזה כ"אפוקליפטי", חידשו את פנייתם לכל הצדדים הלוחמים בעזה להגן על אזרחים, קראו למדינת ישראל "להפסיק את המתקפה שלה על עזה ועל העובדים ההומניטריים המנסים להושיט עזרה", ופנו למדינות החברות באו"ם בבקשה להפעיל את מלוא כובד משקלם כדי להבטיח את כיבוד המשפט הבינלאומי. המנהיגים ציינו שסיוע בסיסי ואספקה מצילת-חיים נשללו בעוד הפגזות ומתקפות אחרות נמשכות, והדגישו ש"הזלזול הבוטה באנושיות בסיסית ובדיני המלחמה חייב להיפסק", שחובה להפסיק את המתקפות על אזרחים ועל מה שנותר מהתשתית האזרחית בעזה, שיש לאפשר סיוע הומניטרי, ולהתיר הכנסה של סחורות מסחריות לעזה.
  • מצבם של שירותי הבריאות בבתי החולים כמאל עדואן, אל-עוודה ובית החולים האינדונזי בנפת צפון עזה נותר קריטי. "מכמאל עדואן, בעבר בית חולים שבו סייעו עשרות עובדי רפואה למאות מטופלים, לא נותר אלא צל של עצמו," דיווח ב-1 בנובמבר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס. הקומה השלישית של בית החולים ספגה פגיעה ישירה פעמיים, ב-31 באוקטובר וב-3 בנובמבר. המתקפה הראשונה הציתה שריפה שפגעה במחסן התרופות, השמידה חלק מהאספקה שהביא ארגון הבריאות העולמי, וגרמה נזק לתחנת ההתפלה של המחלקה לדיאליזה. מנהל בית החולים דיווח שארבעה אנשי צוות רפואי נפצעו כשמחמת מחסור במשאבים ניסו לכבות את השריפה באופן ידני. המתקפה השנייה שעליה דווח, ב-3 בנובמבר, גרמה לפציעתם של שישה ילדים שהיו מאושפזים במתקן, אחד מהם במצב אנוש, ולנזק למכלי מים. המתקפה התרחשה זמן קצר לאחר שמשלחת בהובלת ארגון הבריאות העולמי, שיושמה במשותף, תחת הפגזה כבדה, על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ומשרד זכויות האדם, הצליחה להביא לבית החולים כמאל עדואן 20 אלף ליטר דלק, וכן אספקה רפואית וכירורגית, 150 מנות דם ו-60 קופסאות של מזון יבש ומים, והעבירה 25 מטופלים, יחד עם 37 מלווים, לבית החולים א-שיפא בעיר עזה. בהתייחס לתקרית השנייה אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "מזעזע שהמתקפות על בתי חולים בעזה נמשכות, מטופלים ממשיכים להיפגע, ועובדי רפואה ועובדים הומניטריים ממשיכים לעבוד בתנאים מסכני-חיים." מוקדם יותר, ב-31 באוקטובר, קיבל ארגון Médecins Sans Frontières אישור לכך שמנתח אורתופדי, שמצא מחסה וסייע למענה החירום הרפואי בבית החולים כמאל עדואן, נעצר על ידי כוחות ישראליים יחד עם מספר אנשי סגל רפואי אחרים במהלך הפשיטה על כמאל עדואן ב-26 באוקטובר. בהודעה קולית ב-4 בנובמבר חזר מנהל בית החולים על הצורך הדחוף להציב בבית החולים אמבולנסים וצוותי מנתחים מומחים, והדגיש שמטופלים ממשיכים להגיע למחלקות הקבלה והמיון של בית החולים כמאל עדואן, ואילו מי שאינם מסוגלים להגיע לבית החולים "ננטשו לגורלם" ברחובות ורבים נותרים לכודים מתחת להריסות, ללא שום אפשרות להצילם.
  • ובינתיים, בית החולים אל-עוודה כמעט הגיע לנקודה שבה ייאלץ לחדול מפעולה. אף שב-3 בנובמבר הצליחה משלחת בהובלת ארגון הבריאות העולמי להגיע לאל-עוודה ולהעביר חמישה מטופלים במצב קריטי, יחד עם חמשת מלוויהם, לבית החולים א-שיפא, הרשויות הישראליות לא התירו למסור למתקן אספקה מצילת-חיים. בהודעה לעיתונות הזהיר מנכ"ל אגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה כי לבית החולים דרושים בדחיפות דלק, תרופות, פריטים רפואיים חד-פעמיים, מנות דם, מזון ומים, והוסיף שמאז התעצמות המבצעים הצבאיים בנפת צפון עזה נפצעו שישה מעובדי בית החולים במתקפות שפגעו במתקן, אחד מהם איבד גף, וכל האמבולנסים הוצאו מכלל שימוש. לעומת זאת, בית החולים האינדונזי, שקודם לכן חדל לספק שירותים, חזר על פי דיווחים לתפקוד חלקי ב-29 באוקטובר וקיבל מטופלים, אף שלכוח המשימה לענייני בריאות אין מידע על התנאים במתקן, ולא ניתן היה להביא אליו דלק או אספקה רפואית חיונית אחרת.
  • נכון ל-5 בנובמבר החל המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, בביקור בן יומיים ברצועת עזה. בעיר עזה ביקר המתאם בבית ספר של אונר"א המשמש מחסה למאות משפחות, שרובן נעקרו לאחרונה מנפת צפון עזה. מר האדי תיאר את התנאים בבית הספר אל-מאמונייה כבלתי נסבלים; במתקן אין מזון, מים ובתי שימוש מתפקדים. הוא דיבר מתוך בית הספר ואמר שמי ביוב זורמים בכל מקום והאשפה מתגוללת בכל פינה. "זה אינו מקום שבני אדם יכולים לשרוד בו. זה מעבר לכל דמיון," אמר. המתאם ההומניטרי ביקר גם בנקודת איסוף אשפה, שבה עמלים ארגונים הומניטריים שותפים לפנות אשפה מקהילות כדי למנוע סיכונים בריאותיים וסביבתיים. הוא חזר על קריאתו לסיים את הסכסוך ואת הזוועות שלהן גרם – והדגיש את הצורך הדחוף בסביבה המאפשרת פעילויות סיוע בכל רחבי עזה. מר האדי ביקר גם בשני מרחבי למידה זמניים המסייעים לתלמידים הסובלים מירידה בשמיעה. ילדים בעזה אינם לומדים זו השנה השנייה ברציפות, ומרכזי א-נייזאק ואטפלונא מספקים פעילויות חינוכיות ותמיכה פסיכולוגית לאלפי תלמידים פגועי טראומה אחרי חודשים של סכסוך.
  • עוד בעיר עזה, "בית החולים הזעיר" בא-שיפא, הפועל בחלק מהמבנה הרפואי הגדול שנהרס באפריל, מהווה כעת נקודת הפנייה קריטית לצפון עזה ו"דוגמא לחוסן ויכולת התאוששות", הדגיש נציג ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר ריצ'רד פפרקורן. במתקן פועלים מחלקת רפואת חירום, חדרי ניתוחים ויחידת טיפול נמרץ, שבה מבוצעים מדי יום תשעה ניתוחים בממוצע. כמו כן, יחידת דיאליזה ובה 25 מכשירים מספקת תמיכה מצילת-חיים ל-63 מטופלים הסובלים ממחלת כליות. נמשכים המאמצים להרחיב את הקיבולת של בית החולים – ב-3 בנובמבר הוצבו צוותי רפואת חירום הן בא-שיפא והן בבית החולים הסמוך, אל-אהלי, כדי לתמוך בכוח עובדי הרפואה המקומי. ובידיעה מעודדת נוספת, כוח המשימה לענייני בריאות מוסר כי צופים שבית החולים לילדים א-רנטיסי בעיר עזה יחזור לתפקד בשבוע הבא, לאחר שבנובמבר 2023 נפגע ונאלץ להיסגר.
  • ב-2 בנובמבר החל השלב השלישי של מסע החירום לחיסון מפני מחלת הפוליו בחלקים מצפון עזה, ונכון ל-4 בנובמבר חוסנו בסך הכול 105,261 ילדים בני פחות מעשר, ו-83,867 ילדים בגילים שבין שנתיים לעשר קיבלו גם תוסף ויטמין A. בסך הכול הוצבו 216 צוותי חיסון ב-106 אתרים קבועים, ו-209 מגייסים חברתיים פעלו מול קהילות במאמץ להגביר מודעות סביב מאמץ החיסון. בכדי להבטיח כיסוי גדול ככל האפשר, בארבעה אתרים נמשך מתן החיסונים גם ב-5 בנובמבר. ארגון הבריאות העולמי מדווח שאזור ההפוגה ההומניטרית המוסכמת צומצם באופן ניכר בהשוואה לסבב הראשון, שבוצע בספטמבר, והוגבל לעיר עזה, ואף על פי כן החליטה הוועדה הטכנית לענייני מחלת הפוליו להמשיך במסע, כדי לצמצם את הסיכון של עיכוב ממושך ולנצל את ההזדמנות לחסן ילדים שנעקרו לאחרונה מנפת צפון עזה לעיר עזה. מסע החיסון הנוכחי, אף שהיה מוגבל מבחינה גיאוגרפית, לא עבר ללא תקריות. ב-2 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי שמרכז הרפואה הראשונית שייח' רדואן נפגע בעת שהורים הביאו למקום את ילדיהם לקבלת חיסון, ועקב כך נפצעו שישה בני אדם, בהם ארבעה ילדים.
  • על פי האומדנים המהירים שניהל לאחרונה ארגון המזון והחקלאות, כמעט 15 אלף ראשי בקר, 95% מכלל ראשי הבקר, מתו, וכמעט כל העגלים נשחטו, בעוד שפחות מ-25 אלף כבשים (כ-43%), כ-3,000 עיזים (כ-37%) ו-34 אלף עופות (1% מענף הלולים) נותרו בחיים. אובדן דרמטי זה בא בד בבד עם נזק נרחב לתשתית החקלאית והגבלות מתמשכות הפוגעות בהכנסת תשומות חקלאיות חיוניות, מספוא וערכות וטרינרית לעזה. יחד, כל אלה מייצגים מכשולים קריטיים בפני שיקום מערכות מזון מקומיות, ומנציחים את תלותם של בני אדם בסיוע הומניטרי הולך ומתכווץ. לא זו בלבד שדוח אזורי הרעב האחרון של ארגון המזון והחקלאות/תוכנית המזון העולמית, שפורסם ב-31 באוקטובר, מציב את רצועת עזה בתוך חמשת האזורים "בכוננות הגבוהה ביותר" במונחים של תנאי חוסר ביטחון תזונתי קטסטרופליים, לצד סודאן, דרום סודאן, האיטי ומאלי, אלא שלדברי הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית, עריף חוסיין, המצב בעזה הוא "החמור ביותר", משום ש-91% מהאוכלוסייה מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות משבר או גרוע מכך, והכלכלה התכווצה תוך שנה לכדי כשישית מגודלה, בשל אובדן חיים, הרס תשתית ועקירה נרחבים, וסיוע הומניטרי לא מספיק.
  • עם בוא החורף, המחסור במזון ובסוגים אחרים של אספקה הומניטרית חיונית המוכנסים לרצועת עזה עלול להסלים במהירות לכדי רעב המוני, מזהירה תוכנית המזון העולמית. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שבאוקטובר לא קיבלו כ-1.7 מיליון בני אדם ברחבי עזה, או 80% מהאוכלוסייה, לא קיבלו את קצבת המזון החודשית שלהם, ומספר הארוחות המבושלות שחולקו מדי יום התכווץ ל-450 אלף, ירידה של 25% לעומת סוף ספטמבר. מטבחים רבים נאלצו להיסגר, ובאלה שעדיין פועלים נאלצו ארגונים שותפים לבצע התאמות בתוכן הארוחה כדי להתמודד עם המחסור באספקה. את הצניחה הדרמטית בסיוע ההומניטרי מחריף מחסור קריטי בסחורות מסחריות, מאחר שעל פי דיווחים, בין 1 ל-26 באוקטובר הוכנסו לרצועה לא יותר ממאה משאיות שהכילו אספקה מסחרית. זה כמעט חודש שכל ניסיונותיהם של ארגונים שותפים הומניטריים להגיע לסיוע במזון ולהביא אותו לאוכלוסייה בנפת צפון עזה נתקלים בסירוב, ושמונה מטבחים שפעלו בנפה אינם מתפקדים או שאינם נגישים בשל מעשי האיבה המתמשכים.
  • אף שב-14 באוקטובר נפתח מעבר ארז מערב (זיקים) מחדש, תוכנית המזון העולמית מדווחת שעיכובים באזורי ההמתנה ובדיקות רבות מגבילים את כמויות הסיוע המוכנס לרצועה, וכי האספקה שמצליחה לעבור לצפון עזה מורשית להגיע רק לעיר עזה, במקום שתתועל לאזורים הנצורים בנפת צפון עזה. לנוכח העובדה שבלתי אפשרי להגיע לנפת צפון עזה, עיבו ארגונים שותפים בתחום הביטחון התזונתי את נוכחותם בנפת עזה. בסך הכול קיבלו בחודש אוקטובר יותר מ-150 אלף בני אדם בנפה חבילת מזון אחת לפחות, היו שקיבלו שק קמח אחד במשקל 25 ק"ג, וכל ארבע המאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם שלחו לחם למספר מחסים ומטבחים קהילתיים, בנוסף על ארוחות מבושלות. ובינתיים, התנאים במרכז ודרום עזה מידרדרים – חלוקת חבילות המזון באוקטובר הייתה מוגבלת במידה קיצנית ויותר מ-100 מטבחים, שהכינו כ-400 אלף ארוחות ביום, מצויים בסכנת סגירה בשל חוסרים באספקה. יתרה מכך, מאז תחילת אוקטובר נצפו תנודות בייצור הלחם במאפיות המסובסדות ובאמצעות יוזמות קהילתיות. נכון ל-3 בנובמבר, כל שמונה המאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס פועלות ב-70% בלבד מתפוקתן, ומצויות בסכנת סגירה אם לא יקבלו מייד קמח נוסף.
  • אנשי צוותי שטח טכניים של ארגוןMine Action , העובדים כחלק מכוח המשימה לענייני הגנה, מדווחים שאף שעד עתה בוצעו בעזה 209 אומדני סכנות חומרי נפץ, לא די באלה לאפשר להבין לעומקו את היקף הזיהום בחומרי נפץ ברצועה, מאחר שהגבלות גישה פוגעות פגיעה קשה בהרחבת האומדנים, ועד עתה לא ניתן היה לבצע סקר מקיף של חומרי נפץ. עם זאת, המידע הזמין מצייר תמונה מטרידה של סכנת חומרי הנפץ בעזה: סביר להניח שבכל חמש הנפות בעזה הזיהום בנפלי תחמושת קיים הן על פני השטח והן מתחת לפני הקרקע, וכולל לא רק תחמושת קרקע (טילים, פצצות מרגמה, רקטות, רימונים ומוקשים) אלא גם פצצות המוטמנות עמוק בקרקע, וכן מאגרים של כלי נשק ותחמושת. הניתוח האחרון של מכון הלוויינים של האו"ם, המבוסס על צילומי לוויין, שנעשה בתחילת ספטמבר, הראה כי 66% מכלל המבנים בעזה ניזוקו או נהרסו. לדברי תוכנית הפיתוח של האו"ם, ברצועה יש כיום עיי חורבות במשקל יותר מ-42 מיליון טון, והריכוז הגבוה של חומרי נפץ מסוכנים מהווה איום מיידי על חייהם של מאות אלפי אזרחים הנאלצים להיעקר שוב ושוב, לשרוד בתוך עיי החורבות ולמצוא מחסה במקומות לא בטיחותיים, לרבות מבנים שניזוקו או נהרסו. מעבר לנפלי תחמושת, האזבסט, שהינו חומר מסרטן, הנפלט אל האוויר בשל ההרס הנרחב לתשתית, וכן חומרים מזהמים אחרים, ימשיכו לפגוע בקהילות בעזה עוד זמן רב בעתיד.
  • למרות הצורך הקריטי להרחיב מייד את המענה של Mine Action, ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות על הכנסת אנשי צוות מומחים וציוד חיוני לפינוי חומרי נפץ, וכן תקנות ספציפיות המונעות ניהול פעולות פינוי, ממשיכות לקצץ במאמצים להגן על בני אדם מפני נפלי תחמושת ובמשלוח בטוח ובר-קיימא של סיוע הומניטרי. נכון לעכשיו, צוותי פינוי חומרי נפץ יכולים רק לסמן נפלי תחמושת ולדווח עליהם, במקום להזיז או לפנות אותם באופן בטיחותי. ההגבלות על הגישה מעכבות עוד יותר פעולות פינוי מוקשים, בשל הנהלים הממושכים הנדרשים להשגת היתרי תנועה פנימיים בתוך עזה, והעובדה שבקשות רבות להיתרים עבור תנועות נענות מייד בשלילה או מבוטלות בהתראה קצרה. כך למשל, בספטמבר נענו בשלילה 31 בקשות שהגישה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים. ארגונים שותפים ל-Mine Action מדגישים גם את הצורך להשיג מהרשויות הישראליות נתונים משמעותיים על סוגי התחמושת העיקריים והאזורים שבהם קיימת סבירות גבוהה ביותר לנוכחות של ריכוזי תחמושת, משום שנתונים כאלה עשויים לסייע בתיעדוף של סקרים ופינויים נוספים באזורים המסוכנים ביותר. את כל המכשולים האלה מחריפים מכשולים מנהליים, כמו קשיים ברישום של ארגונים לפינוי מוקשים ועיכובים במתן אשרות, הממשיכים לשבש את הצבתם של מומחים טכניים.
  • בשל הקשיים הניצבים כעת בפני פעולות פינוי, ארגונים שותפים ל-Mine Action מתמקדים באופן נרחב בהגברת המודעות של בני אדם לסכנת נפלי תחמושת. בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 סיפקו ארגונים שותפים הדרכות אישיות על סיכוני נפלי תחמושת ל-790 אלף בני אדם, בהם 405 עובדי סיוע הומניטרי, והדרכות דיגיטליות בנושא סיכוני נפלי תחמושת שהגיעו ליותר מ-1.3 מיליון בני אדם ברחבי הרצועה במסרונים, שידורי רדיו ורשתות חברתיות, תוך מתן קדימות לקהילות עקורות ולילדים. כמו כן, יותר מ-67 אלף חומרי מידע הופצו בנקודות חלוקה הומניטריות ובמהלך מפגשי הדרכה בנושא סיכוני נפלי תחמושת. נכון לעכשיו, 19 ארגונים שותפים מקיימים פעילויות בנושא פינוי מוקשים, שישה מהם בשטח, לרבות 306 אנשי סגל ומתנדבים בתחום פינוי תחמושת העוסקים בהדרכות בנושא סיכוני נפלי תחמושת, באומדנים של סכנות חומרי נפץ, ובמתן סיוע לקורבנות נפלי תחמושת. בנוסף, 744 אנשי סגל של אונר"א תומכים בנושא הטיפול בחומרי נפץ באמצעות ייעול ההעברה הבטוחה של מסרונים על סיכוני חומרי נפץ במהלך הפעילויות ההומניטריות האחרות שלהם. אף שעד עתה התקיימו פעילויות אלה בכל רחבי הרצועה, התעצמות המבצעים הצבאיים בצפון עזה אילצה ארגונים שותפים לקטוע בבת אחת את כל הפעילויות, הן בנפת צפון עזה והן בנפת עזה.
  • בין 1 ל-31 באוקטובר, מתוך 644 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, נענו בשלילה בקשות התיאום עבור 43% (278), 37% (241) אופשרו, 15% (99) עוכבו ו-4% (26) בוטלו בשל קשיים לוגיסטיים או ביטחוניים. התנועות שהבקשות עבורן נענו בשלילה כוללות 77 תנועות קריטיות בתחום המים, התברואה וההיגיינה, 42 תנועות בתחום הבריאות ו-27 תנועות בתחום המזון. הגישה לצפון עזה עוכבה באופן משמעותי באוקטובר; מתוך 98 תנועות סיוע מתואמות שנועדו לספק לצפון עזה סיוע הומניטרי מחלקה הדרומי של הרצועה, דרך מחסום א-רשיד, אפשרו הרשויות הישראליות רק 11 תנועות (11%). בסך הכול, מתוך 183 תנועות מתואמות אל ובתוך צפון עזה אופשרו 29% (39), בעוד הבקשות עבור 44% (81) נענו בשלילה, הבקשות עבור 21% (39) עוכבו ו-5% מהתנועות (10) היה צריך לבטל. שיעור הסירובים לאשר תנועות ברחבי עזה גדל ביותר מ-100% בהשוואה לספטמבר, מ-138 ל-278, בעוד ששיעור התנועות שאופשרו ירד ב-21%, ומספרן צנח מ-305 ל-241. יתרה מכך, שיעור הסירובים לאפשר תנועות לצפון עזה דרך מחסום א-רשיד גדל ב-115%, מ-26 ל-56 תנועות שהבקשות עבורן נענו בסירוב.
  • ובתוך סביבת גישה מוגבלת זו, בין 12 לאוקטובר ל-3 בנובמבר הועברו בסך הכול 130 מטופלים במצב קריטי משלושה בתי חולים בנפת צפון עזה, בעיקר לבית החולים א-שיפא בעיר עזה, וחלקם הלאה למתקנים בדרום עזה שבהם יוכלו לקבל רמות טיפול גבוהות יותר. מכלל המטופלים, 109 פונו בפינוי רפואי בשבע משלחות בהובלת ארגון הבריאות העולמי, שבוצעו במשותף עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וסוכנויות או"ם וארגונים שותפים אחרים, במיוחד CADUS ואגודת הסהר האדום הפלסטיני, ו-21 מטופלים הועברו במשלחת נפרדת שתואמה על ידי הצלב האדום הבינלאומי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית ב-1 בנובמבר. גישתן של משלחות אלה לאזורים הנצורים בנפת צפון עזה הייתה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, וגם היא נתקלה במכשולים.
  • ב-28 באוקטובר אימצה הכנסת הישראלית שני חוקים האוסרים על כל מגע בין הרשויות הישראליות לאונר"א, ואוסרים על הסוכנות לפעול בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, ואשר ייכנסו לתוקף תוך שלושה חודשים. סביר להניח שאם ייושמו, ימנעו אמצעים אלה מאונר"א לפעול בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, כפי שהוסמכה לעשות על ידי העצרת הכללית של האו"ם, לרבות השגת אשרות והיתרי עבודה עבור אנשי סגל, החזקה במתחמי הסוכנות, ניהול שרשרות אספקה, ומתן שירותי בריאות, חינוך, מים ותברואה, תעסוקה והגנה ל-2.5 מיליון פליטים פלסטינים רשומים בשטח הפלסטיני הכבוש. בעזה, שבה אונר"א היא גם עמוד השדרה של המענה ההומניטרי, המנהלת את מרבית שירותי הבריאות מצילי-החיים וכן את הסיוע במזון ובמחסה, והיכן שכמעט 70% מכלל האוכלוסייה הם פליטים פלסטינים, מה שמוטל על כף המאזניים הינו שיתוק של "חבל ההצלה האחרון שנותר" לבני אדם, כפי שהדגיש מנכ"ל אונר"א, פיליפ לזריני, ושל הישות היחידה המסוגלת לאתחל מחדש את החינוך עבור יותר מ-660 אלף ילדים. אם תיושם, החקיקה שאושרה תחנוק את המאמצים להקל את הסבל האנושי בעזה ובכלל השטח הפלסטיני הכבוש, תהווה נסיגה אדירה במאמצים להשגת שלום בר-קיימא, ותפגע במערכת רב-שכבתית הזוכה להכרה בינלאומית.
  • אגודת העיתונאים הפלסטינית דיווחה על המחיר המזעזע בחיי אדם הנגבה מכלל העיתונאים בעזה, שמאז אוקטובר 2023 נהרגו 174 מהם – נתון המייצג 10% מכלל העיתונאים העובדים בעזה – 101 מהם נפצעו ו-30 נעצרו. כן תיעדה האגודה כי 514 בני משפחה של עיתונאים נהרגו בתקיפות אוויריות על בתיהם ואזורים שאליהם נעקרו, בפגיעות בכ-115 בתים השייכים לעיתונאים. במסר שלו לסמינר הבינלאומי של האו"ם לאמצעי התקשורת בנושא השלום במזרח התיכון, אמר מזכ"ל האו"ם: "עיתונאים בעזה נהרגו ברמה שלא נראתה בשום סכסוך בעת המודרנית." המזכ"ל הוסיף שהאיסור על כניסת עיתונאים בינלאומיים לעזה "אינו קביל", והדגיש ש"חובה להגן על קולותיהם של עיתונאים, וחובה לשמור על חופש העיתונות."

מימון

  • נכון ל-5 בנובמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (61%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
  • נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 90 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 79.6 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (91%) ובגדה המערבית (9%). והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 49 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 61 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים בתחומי המחסה, המים, התברואה וההיגיינה ובצורכי חירום אחרים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.