דוח בנושא הגנה על אזרחים | 10-30 במאי 2022

שימו לב: דוח זה סוקר שלושה שבועות, ולא שבועיים.

עדכונים מהרגע האחרון (אחרי התקופה הנסקרת)

• 2 ביוני: כוחות ישראליים ירו למוות בילד פלסטיני באל־מידיה, נפת רמאללה.
• 2 ביוני: כוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים א־דהיישה, נפת בית לחם.
• 1 ביוני: כוחות ישראליים הרגו גבר פלסטיני ביעבד (נפת ג׳נין) במהלך מבצע הריסה לשם ענישה של בית משפחתו של פלסטיני שירה למוות בחמישה בני אדם בישראל ב־29 במרס.
• 1 ביוני: כוחות ישראליים ירו למוות באישה פלסטינית שעל פי דיווחים ניסתה לדקור חייל ישראלי ליד מחנה הפליטים אל־ערוב, נפת חברון.

דגשים לתקופה הנסקרת

• ב־11 במאי נורתה למוות עיתונאית פלסטינית בכירה, שירין אבו עאקלה, בעת שסיקרה מבצע צבאי ישראלי במחנה הפליטים ג׳נין, ועיתונאי נוסף נפצע מתחמושת חיה; שניהם לבשו אפודים עם הכיתוב "עיתונות" (PRESS). שליח האו״ם המיוחד והמתאמת ההומניטרית קראו לחקירה בלתי תלויה ושקופה ולמיצוי דין, ושיקפו בדבריהם את דוברי מזכ״ל האו״ם. ב־13 במאי, כשאלפי פלסטינים התכנסו להלווייתה של אבו־עאקלה, פשטו שוטרים ישראלים אל בית החולים סנט ג׳וזף, שבו הוחזקה גופתה, ותקפו באלות פלסטינים שהשתתפו במסע ההלוויה, לרבות נושאי הארון ואבלים אחרים, פצעו 33 בני אדם ועצרו 15 אחרים. מזכ״ל האו״ם אמר כי הוא "מוטרד מאוד" מהתנהגותם של חלק מהשוטרים, וקרא ל"כיבוד של זכויות אדם בסיסיות, לרבות הזכות לחופש הדעה והביטוי והזכות להתכנסות שקטה".
• שני פלסטינים נוספים, בהם נער אחד, וחייל ישראלי אחד נהרגו בחילופי אש בשני מבצעים צבאיים בעיר ג׳נין ובמחנה הפליטים ג׳נין; 34 פלסטינים נפצעו במהלך מבצעים אלה. ב־15 במאי מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו כשנורה יומיים קודם לכן על ידי כוחות ישראליים, במהלך מבצע חיפוש ומעצר מלווה בחילופי אש בתוך מחנה הפליטים ג׳נין ובסביבתו. במהלך המבצע נהרג חייל ישראלי ולפחות 30 פלסטינים נפצעו. בנוסף, בית שבו התגוררו חמש משפחות נהרס, הריסה שהותירה 20 בני אדם, בהם עשרה ילדים, ללא קורת גג; על פי דיווחים, ההריסה הייתה חלק מנוהל צבאי שבמסגרתו חיילים פוגעים בבית שבו מסתתר חשוד המסרב להיכנע. ב־20 במאי ניהלו כוחות ישראליים מבצע חיפוש ומעצר בעיר ג׳נין, וזה כלל חילופי אש עם חמושים פלסטיניים; על פי דיווחים, פלסטיני בן 17 שהיה מעורב ביידוי בקבוקי תבערה נהרג על ידי כוחות ישראליים.
• ב־14 במאי מת פלסטיני בן 23, שנפצע ב־22 באפריל במתחם חרם א־שריף/הר הבית בעיר העתיקה של ירושלים. לדברי עדי ראייה, האיש נורה בראשו בכדור גומי; לדברי אמצע תקשורת ישראליים שהתבססו על תיעוד רפואי ישראלי, בגופו לא נמצאה פגיעת כדור. ב־16 במאי הגבילו כוחות ישראליים את גישתם של אבלים פלסטינים למסע ההלוויה שלו, וירו כדורי גומי לעבר אמבולנס שבו הוסעה גופתו. במהלך מסע הלוויה החרימו כוחות ישראליים דגלים פלסטיניים ותקפו אבלים. על פי דיווחים, פלסטינים ירו חזיזים לעבר שוטרים ישראליים, ואלה הגיבו בירי רימוני הלם. כ־71 פלסטינים ועל פי דיווחים שני שוטרים ישראליים נפצעו, וכ־18 פלסטינים נוספים, בהם ילדים, נעצרו בבית הקברות ליד העיר העתיקה של ירושלים.
• ב־24 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 16, ליד קבר יוסף בעיר שכם. על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, שציטטו כוחות ישראליים, הילד השליך בקבוק תבערה. התקרית התרחשה אחרי שכוחות ישראליים שליוו מתנחלים לאתר ירו רימוני הלם ופלסטינים החזירו ביידוי אבנים לעברם; לאחר מכן ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה, קליעי גומי ורימוני גז מדמיע ופצעו 89 פלסטינים. מאז תחילת השנה הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 306 בני אדם בעת שליוו מתנחלים לאתר זה. במשך השנים התרחשו בקבר יוסף שוב ושוב עימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים שליוו מתנחלים למקום.
• כוחות ישראליים ירו למוות בשני ילדים פלסטינים נוספים, בתקריות נפרדות בגדה המערבית שעל פי דיווחים כללו יידוי אבנים על ידי פלסטינים. ב־27 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בילד בן 14 ליד הכפר אל־ח׳דר (נפת בית לחם). על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, שציטטו את הצבא הישראלי, הילד השליך בקבוקי תבערה; לדברי עדי ראייה, לעומת זאת, הילד נורה בגבו ולא היה מעורב בעימותים כלשהם. במהלך מסע הלוויה של הילד, שלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, נורו בתחמושת חיה ונפצעו כשבכניסה לכפר פרצו עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים. ב־11 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 16 באל־בירה, כשתלמידים יצאו מבית ספרם הנמצא בקרבת מקום. פלסטיני יידו אבנים לעבר כוחות ישראליים, שירו תחמושת חיה, פגעו בתלמיד בחזה וכן פגעו בילד נוסף שנפצע. עדי ראייה אמרו ששני הילדים לא היו מעורבים ביידוי האבנים. באף אחת מהתקריות לא דווח על נפגעים ישראליים.
• 1,240 פלסטינים בסך הכול, בהם 38 ילדים, נפצעו ברחבי הגדה המערבית מידי כוחות ישראליים. כ־268 נפגעים תועדו ליד ביתא ובית דג׳ן (שניהם בנפת שכם) וכפר קדום (נפת קלקיליה), בהפגנות נגד התנחלויות ולציון יום השנה ה־74 של מה שהפלסטינים מכנים "א־נכבה" של שנת 1948 (15 במאי). 309 פצועים נוספים תועדו ב־29 במאי, בעימותים שפרצו במהלך שמונה הפגנות שהתקיימו בחברון, שכם, רמאללה והעיר העתיקה של ירושלים נגד כניסת מתנחלים וקבוצות ישראלים אחרות לחרם א־שריף/הר הבית (ראו להלן). ב־15 תקריות נוספות בקריות, קוסרה, בורקה, חווארה ובורין (כולם בנפת שכם), בעיר שכם, בעיר סלפית ובחארס (נפת סלפית) נפצעו 357 בני אדם אחרי שמתנחלים מלווים בכוחות ישראליים נכנסו ליישובים פלסטיניים. לדברי מקורות פלסטינים, כוחות ישראליים ירו באוויר רימוני הלם, ותושבים הגיבו בזריקת אבנים לעברם. בחמש הזדמנויות ירו כוחות ישראליים ופצעו 40 פלסטינים במהלך עימותים בקרבת הקמפוס של אוניברסיטת אל־קודס בעיירה אבו־דיס (נפת ירושלים) והאוניברסיטה הטכנית בעיר טול כרם. 52 פלסטינים נוספים נפצעו במהלך שישה מבצעי חיפוש ומעצר בנפות ירושלים וג׳נין. שישה פלסטינים נוספים נפצעו במהלך הריסה בסילוואן שבירושלים המזרחית (ראו להלן ולעיל). 208 הנפגעים הנותרים דווחו בתקריות נפרדות בירושלים המזרחית (ראו לעיל). 75 מכלל הפצועים הפלסטינים נפגעו מתחמושת חיה ו־261 מקליעי גומי; רוב הפצועים נותרים טופלו בגין שאיפת גז מדמיע.
• ב־29 במאי צעדו אלפי מתנחלים וישראלים אחרים ברחבי ירושלים המזרחית ב"יום ירושלים" המתקיים מדי שנה, לציון כיבוש ירושלים המזרחית בידי ישראל בשנת 1967. הרשויות הישראליות הציבו אלפי שוטרים והתקינו גלאי מתכות מחוץ לשער שכם, חסמו גישת פלסטינים בתוך העיר העתיקה של ירושלים ומחוץ לה, ואילצו בעלי עסקים לסגור את חנויותיהם. בין פלסטינים לכוחות ישראליים פרצו עימותים, ובאלה נפגעו 87 פלסטינים, לרבות תשעה ילדים ואישה אחת, מקליעי גומי ומרימוני הלם, ו־72 פלסטינים נעצרו. מוקדם יותר ביום ההוא נכנסו כ־2,600 ישראלים לחרם א־שריף/הר הבית, כניסה שעוררה עימותים אלימים בין פלסטינים לשוטרים ישראליים שאבטחו את כניסתם. כוחות ישראליים ירו כדורי גומי, רימוני הלם ומכלי גז מדמיע לעבר מתפללים פלסטינים בתוך מסגד אל־קיבלי, וכן סגרו את שערי המסגד בשרשרות ברזל לשעות אחדות ובכך מנעו מהם לצאת מהמבנה. לפחות 20 פלסטינים, בהם שלוש נשים, נעצרו במהלך עימותים אלה. בהצהרה שמסר האשים הגוף המוסלמי המנהל את האתר, ה"ואקף", את הרשויות הישראליות ב"חילול קדושתו" של מסגד אל־אקצא, בכך שהתירו ל"קיצונים יהודים לפרוץ אל המסגד, לנהל בו סיורים למטרות פרובוקציה ולקיים בו תפילות וטקסים פומביים".
• הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בעלי מבנים להרוס 58 מבנים בבעלות פלסטינית בירושלים המזרחית ובשטח C של הגדה המערבית, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים. 11 מהמבנים ניתנו כסיוע הומניטרי שנרכש במימון תורמים. כתוצאה מכך נותרו 110 בני אדם, בהם 59 ילדים, ללא קורת גג ומחייתם של כ־607 בני אדם אחרים נפגעה. כ־46 מהמבנים היו בשטח C, לרבות 17 באזור שהוגדר "שטח אש" לאימונים צבאיים, שהקהילות הפלסטיניות בתוכו מצויות בסיכון להעברה בכפייה. 13 מבנים נהרסו בירושלים המזרחית, לרבות חמישה בתים שנהרסו על ידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות.
• בנוסף, הרשויות הישראליות הרסו ואטמו שלושה מבני מחיה במחנה הפליטים שועפאט ובאר מים בראס עטייה שבנפת קלקיליה, בלא כל התראה מוקדמת. הבאר הייתה המקור היחיד למים להשקיה ולשתייה עבור אדמות חקלאיות בשטח של כ־4,000 דונם; אטימתה פוגעת ב־1,200 משפחות פלסטיניות בשבעה כפרים באזור הסובב אותה. ב־18 במאי נהרס מבנה בשטח A בנימוק של שיקולים ביטחוניים.
• ב־18 במאי מסרו כוחות ישראליים צווי פינוי נגד משפחות פלסטיניות באדמות חקלאיות בשטח של 40 דונם ליד ואדי פוכין (נפת בית לחם), לרבות שלושה בתים, לדברי מקורות בקהילה, ובכך הציבו בסכנה את קורת הגג והמחייה של שמונה משפחות. הרשויות הישראליות הגדירו את השטח "אדמת מדינה", המוקצית לפלסטינים רק לעיתים נדירות. ב־22 במאי הוציאו כוחות ישראליים צו תפיסה נגד 22 דונם של אדמה פלסטינית בכפר ג׳ינבא, במסאפר יטא שבנפת חברון, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, לצורך השלמת קטע של גדר ההפרדה בגדה המערבית. ג׳ינבא היא אחת מקהילות הרועים המצויות בסכנת עקירה בכפייה, לאחר פסיקה של בג״ץ שהתירה את השימוש ב־30 אלף דונם לצורכי אימונים צבאיים. הגדרת השטח כשטח אש פעיל עלולה להביא לגירושם של כ־1,200 פלסטינים, בהם 580 ילדים. ב־25 במאי מסרה עיריית ירושלים צו הריסה סופי לבעליו של בניין מגורים הכולל 12 יחידות דיור בוואדי קדום שבשכונת סילוואן בירושלים המזרחית. 74 בני אדם, בהם 42 ילדים, מצויים בסכנת עקירה.
• מתנחלים פצעו 20 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, ואנשים שידוע או מוערך כי הם מתנחלים גרמו נזק לרכוש פלסטיני ב־34 מקרים. ב־22 במאי הוכה ילד בן 15 על ידי מתנחלים ליד מאחז אש קודש (נפת שכם), נחטף והוחזק למשך שעתיים ואז נמסר לאמבולנס ונלקח לטיפול רפואי בבית חולים. עשרה פלסטינים אחרים נרגמו באבנים או הותקפו והוכו, לרבות שלושה בשטח H2 של העיר חברון שבשליטת ישראל, שלושה בשכונת שייח׳ ג׳ראח ובעיר העתיקה של ירושלים, וארבעה בני אדם, בהם אישה, באל־מסעודייה ודומא (שניהם בנפת שכם). תשעה פצועים נוספים תועדו בשתי תקריות נפרדות בבורקה, אחרי שמתנחלים פשטו על הכפר, יידו אבנים לעבר התושבים וגרמו נזק לכלי רכב. ב־16 תקריות נוספות סביב רמאללה, חברון וסלפית גרמו מתנחלים נזק למבני מחיה פלסטיניים, גנבו ציוד חקלאי ומכלי מים וגרמו נזק למתקן מים ולצנרת. כ־650 עצי זית בבעלות פלסטינית נעקרו על ידי מתנחלים ב־12 תקריות בנפות בית לחם, רמאללה, סלפית, חברון ושכם, כפי שמסרו קהילות פלסטיניות מקומיות. הכפרים אל־פונדוק (נפת קלקיליה), כפר א־דיכ (נפת סלפית), עוריף (נפת שכם) ואל־ג׳פתליכ (נפת יריחו) ושכונת סילוואן בירושלים המזרחית הותקפו על ידי מתנחלים שיידו אבנים אל עבר בתים וכלי רכב וגרמו נזק ל־12 כלי רכב לפחות ולשני בתים. 
• אנשים שידוע או מוערך כי הינם פלסטינים יידו אבנים, פצעו חמישה מתנחלים וגרמו נזק לעשרה כלי רכב ישראליים שנסעו בכבישי הגדה המערבית. התקריות התרחשו ליד שכם, רמאללה וירושלים. ב־22 תקריות ניזוקו כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות מאבנים או בקבוקי תבערה שהושלכו לעברם. 
• ברצועת עזה, ב־59 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים ביריות אזהרה ליד גדר המערכת הישראלית או מול חוף עזה, ככל הנראה כדי לאכוף הגבלות גישה. שני דייגים פלסטינים נעצרו. בנוסף, כוחות ישראליים עצרו שני פלסטינים כשעל פי דיווחים ניסו השניים לעבור לשטח ישראל דרך גדר המערכת ממזרח לרפיח. בארבע הזדמנויות יישרו דחפורים צבאיים ישראליים אדמה בשטח עזה, ליד גדר המערכת.
• ב־15 במאי הסירו הרשויות הישראליות איסור שהוטל במשך 11 יום על יציאת בעלי היתרים ישראליים מעזה לישראל, ופגע בעיקר בפועלים ובסוחרים. האיסור הוטל תחילה ליומיים, למשך יום הזיכרון ויום העצמאות הישראליים, והורחב לאחר שפלסטינים תושבי הגדה המרבית הרגו שלושה ישראלים. כל עוד היה האיסור בתוקף הורשו בני אדם לצאת את עזה רק במקרים רפואיים ודחופים. על פי דיווחים, ב־15 במאי יצאו מעזה 4,600 בני אדם, רובם פועלים, מספר היוצאים היומי הגבוה ביותר זה 15 שנים.