ב־14 ביולי נהרגו שני ילדים פלסטינים, ו־33 פלסטינים נוספים וכן ארבעה ישראלים נפצעו באחד מאירועי ההסלמה החמורים ביותר ברצועת עזה ובדרום ישראל מאז מעשי האיבה ב־2014. חיל האוויר הישראלי תקף עשרות אתרים צבאיים ושטחים פתוחים בעזה בשורה של תקיפות אוויריות, שאחת מהן פגעה בבניין בעיר עזה; שני ילדים בני 14 ששהו בגן ציבורי סמוך נהרגו, ו־31 בני אדם נוספים, בהם חמישה ילדים, נפצעו. יותר מחמישים מבנים, בהם בתי מגורים, בתי ספר ומתקני בריאות שהיו ממוקמים ליד מטרות ההפצצות ניזוקו במידה כזו או אחרת. ארגונים חמושים פלסטיניים ירו על דרום ישראל כמאתיים רקטות ופצצות מרגמה; מרביתן נפלו בשטחים פתוחים או יורטו באוויר. אחת הרקטות פגעה בבית בעיירה שדרות ופצעה ארבעה ישראלים, בהם שני ילדים, ורקטה אחרת התפוצצה ליד בית כנסת. בערב היום ההוא הושגה הפסקת אש לא רשמית, בתיווך מצרים והאו״ם; עם זאת, תקיפות אוויריות / הפגזות וירי מרגמות ספוראדיים נמשכו במהלך התקופה הנסקרת, פצעו שלושה גברים פלסטינים וגרמו נזק לבית.
ישראל הידקה את ההגבלות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום, מעבר הסחורות הפעיל היחיד בין עזה ליתר העולם, והגבירה את הגבלות הגישה לשטחי דיג לאורך חופי עזה. ב־16 ביולי הודיעו הרשויות הישראליות על עצירת הכנסתם של דלק וגז בישול לעזה ועל צמצום השטח המותר בדיג משישה לשלושה מיילים ימיים; אישור ליבוא אספקה רפואית ומזון עשוי להינתן על בסיס פרטני. ב־9 ביולי החלו הרשויות הישראליות להגביל את היבוא למזון, אספקה רפואית, מספוא, בעלי חיים ודלק בלבד, ואילו הכנסת כל פריט אחר, לרבות חומרי בניין, ריהוט, עץ, מוצרי חשמל וטקסטיל נעצרה, כמו גם הוצאת סחורות. מאז 9 ביולי הוכנסו לעזה בממוצע מדי יום 192 מטענים, פחות ממחצית מהנתון המקביל במחצית הראשונה של 2018. לדברי הרשויות הישראליות, אמצעים אלה ננקטו בתגובה על הפרחת עפיפוני התבערה ובלוני התבערה (ראו להלן). בהודעה שניתנה ב־17 ביולי אמר המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש כי "אם יימשכו, ההגבלות הנוספות עלולות להוביל להידרדרות דרמטית במצב השברירי ממילא ובתנאים ההומניטריים הנואשים".
הפגנות יום שישי והעימותים לאורך גדר המערכת בין ישראל לעזה נמשכו ב־6 וב־13 ביולי, ובמהלכן נהרגו שלושה פלסטינים ונפצעו 824 פלסטינים נוספים וחייל ישראלי אחד. באחת ההפגנות ב־13 ביולי ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה והרגו ילד בן 14, ואילו ילד נוסף, בן 15, מת במהלך התקופה הנסקרת מפצעים שנגרמו לו בהפגנה ב־14 במאי. תקריות אלו מביאות ל־22 את מספר הילדים שנהרגו בעזה מאז תחילת ההפגנות ב־30 במרס. יותר מ־43% מכלל הפצועים במהלך תקופה זו אושפזו, בהם 208 בני אדם שנפגעו מתחמושת חיה. החייל הישראלי נפצע על פי דיווחים מרימון שהשליכו פלסטינים באחת ההפגנות ב־13 ביולי. לנתונים מצטברים על הנפגעים ולפילוחם ראו כאן.
פלסטינים בעזה המשיכו להפריח עפיפוני תבערה ובלוני תבערה אל דרום ישראל, וגרמו נזקים נרחבים לאדמות חקלאיות. לדברי הצבא הישראלי, מאז תחילתו של נוהג זה בשלהי אפריל תועדו יותר מ־750 שריפות, 11 ביום בממוצע, שהבעירו אדמות בשטח של כ־29,600 דונם וגרמו לנזקים ששוויים מוערך ביותר מ־2.2 מיליון דולר. לא דווח על נפגעים ישראליים כלשהם בהקשר זה.
ב־16 הזדמנויות לפחות, מחוץ להפגנות ההמוניות, פתחו כוחות ישראליים בירי בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים בעזה, ירי שגרם לפציעתו של אדם אחד ואילץ חקלאים ודייגים לעזוב את האזור. באחת התקריות עצרו כוחות של חיל הים הישראלי ספינה שעשתה את דרכה לטורקיה בניסיון לפרוץ את המצור הימי, ועצרו תשעה בני אדם שהיו על סיפונה; שבעה מהם שוחררו כעבור זמן קצר. בשש הזדמנויות נכנסו כוחות ישראליים לעזה, יישרו אדמות וביצעו חפירות ליד גדר המערכת.
במהלך שורה של עימותים בגדה המערבית פצעו כוחות ישראליים 24 פלסטינים, שמונה מהם ילדים. רוב הפצועים (14) נפגעו בעימותים שפרצו בחמישה מבצעי חיפוש ומעצר. מספר העימותים הגבוה ביותר תועד במחנה הפליטים אל־ג׳לזון (נפת רמאללה). בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים מאה מבצעים כאלה ועצרו יותר ממאה פלסטינים, חמישה מהם ילדים. חמישה פלסטינים נוספים, בהם עיתונאי, נפצעו במהלך עימותים שפרצו בבית אומר (נפת חברון) בעקבות הלווייתו של פלסטיני שגופתו הוחזרה אחרי שעוכבה בידי הרשויות הישראליות למשך 45 ימים, ובהפגנה השבועית נגד הרחבת התנחלויות בכפר קדום (נפת קלקיליה).
הרשויות הישראליות הרסו או תפסו, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, 32 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית, וגרמו לעקירתם של 64 פלסטינים. התקרית הגדולה ביותר התרחשה בקהילה הבדואית אבו נוואר, ממזרח לירושלים, שבה נהרסו 19 מבנים. כן נהרס מכל מים שנרכש במימון תורמים וניתן כסיוע הומניטרי בקהילת רועים בצפון בקעת הירדן (אל־פריסייה), הריסה שפגעה בגישתם של 148 בני אדם למים. כן הוציאו הרשויות הישראליות, גם זאת בנימוק של היעדר היתרי בנייה, צווי הפסקת עבודה נגד 17 מבנים, בהם ארבעה בתים מאוכלסים שנבנו לפני שלושים שנה, בברטעה א־שרקייה, כפר הממוקם בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק בנפת ג׳נין.
הריסת הקהילה הבדואית הפלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חילו עוכבה זמנית בעקבות הגשתן של שתי עתירות חדשות לבג״ץ. בדומה לאבו נוואר, גם קהילה זו נמנית עם 18 הקהילות בתוך תוכנית ההתנחלות E1 ובקרבתה, המצויות בסכנה של העברה בכפייה. העתירות יידונו לא יאוחר עד 15 באוגוסט. ב־3 ביולי תפס הצבא הישראלי אדמה כדי להתחיל בעבודה על דרכים המובילות לקהילה. בנוסף, הוכרז האזור שטח צבאי סגור, צעד האוסר על מי שאינם תושבים להיכנס לקהילה. אף שהאיסור אינו נאכף באופן רציף, במספר הזדמנויות עוכבה או נמנעה הגישה לקהילה לצורך מתן שירותי סיוע הומניטרי שוטפים, לרבות ביקורים של המרפאה הניידת וצוותי בריאות הנפש.
בשמונה מתקפות מתנחלים נפצעו שני פלסטינים ונגרם נזק נרחב לרכוש חקלאי. אחד הפלסטינים נורה ונפצע על ידי כוחות ישראליים שהתערבו בעימותים בין פלסטינים למתנחלים אחרי שמתנחלים אלה פשטו על הכפר עסירה אל־קיבלייה (נפת שכם). בשלוש תקריות נוספות בכפרים הסמוכים עוריף ובורין הציתו מתנחלים אדמות חקלאיות ומספר מכוניות, והשחיתו לפחות 360 עצים. בשנים האחרונות סבלו תושבי שלושת הכפרים מאלימות והפחדה מצד מתנחלים מההתנחלות יצהר והמאחזים שסביבה. מאז תחילת שנת 2018 הושחתו ברחבי הגדה המערבית יותר מ־4,700 עצים בבעלות פלסטינית, על פי דיווחים בידי מתנחלים, עלייה של 70% לעומת התקופה המקבילה ב־2017. בשתי תקריות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל היכו מתנחלים פלסטיני ופצעו אותו, וכן חסמו את הגישה של אמבולנס שהוביל מטופלת קשישה לביתה, כך שקרובי משפחתה נאלצו לשאתה על ידיהם.
בשש הזדמנויות לפחות יידו פלסטינים אבנים או בקבוקי תבערה על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות בגדה המערבית ליד חברון, רמאללה וירושלים, על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, וגרמו לנזק לשני כלי רכב פרטיים. לא דווח על פצועים.
המעבר בין עזה למצרים, המצוי בשליטת מצרים, נותר פתוח בשני הכיוונים בכל התקופה הנסקרת, למעט שלושה ימים. בסך הכול נכנסו לעזה 3,070 בני אדם ו־2,706 יצאו ממנה. המעבר היה פתוח באופן כמעט רצוף מאז 12 במאי 2018.