בליל ה־19 ביולי הציתו תוקפים אלמונים בית בכפר דומא (נפת שכם); אף שדרי הבית הצליחו להימלט בלא פגע, לבית עצמו נגרם נזק כבד. הצתה דומה שביצעו מתנחלים ביולי 2015, באותו כפר, גבתה את חייהם של תינוק ושני הוריו.
ב־19 ביולי נורה ילד פלסטיני בן 12 בקליע גומי ונהרג במהלך עימותים עם כוחות ישראליים ליד הכניסה הצפונית לעיירה א־ראם (נפת ירושלים).
ב־19 ביולי נידון אדם למוות ושני גזרי דין מוות שניתנו קודם לכן אושרו על ידי בית דין צבאי פלסטיני ברצועת עזה, כולם באשמת "שיתוף פעולה עם ישראל".
אחת משלוש הכניסות לכפר בני נעים (נפת חברון) נפתחה מחדש ב־19 ביולי, לאחר יותר משלושה שבועות של סגר הדוק.
עניינים מרכזיים בשבוע זה
בגדה המערבית נורו שני פלסטינים למוות על ידי כוחות ישראליים, בשתי תקריות נפרדות. ב־18 ביולי דקר פלסטיני שני חיילים ישראלים בכניסה למחנה הפליטים אל־ערוב ופצע אותם, ולאחר מכן נורה ונפצע קשה; למחרת היום מת מפצעיו. ב־12 ביולי, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיירה א־ראם (נפת ירושלים), פתחו כוחות ישראליים באש על כלי רכב, הרגו פלסטיני בן 22 ופצעו שני פלסטינים נוספים; על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, החיילים חשדו שהפלסטינים עומדים לדרוס אותם, גרסה שמקורות פלסטיניים מקומיים מכחישים.
בקבטייה (נפת ג׳נין) הרסו כוחות ישראליים את בית משפחתו של אדם שנחשד בסיוע למבצעי פיגוע דקירה, בפברואר 2016, שבו נהרגה שוטרת ישראלית; כתוצאה מהרס הבית נעקרה משפחה בת עשר נפשות, בהן ילד. לפני ההריסה התעמתו תושבי העיירה עם כוחות ישראליים, לרבות ירי על הכוחות, שבמהלכו נורו ונפצעו שמונה פלסטינים. מאז תחילת 2016 הרסו הרשויות הישראליות או אטמו למטרות ענישה 22 בתים וגרמו בכך לעקירתם של 110 בני אדם בסך הכול, לעומת 25 בתים שנהרסו ו־157 בני אדם שנעקרו באותם נימוקים בשנת 2015 כולה.
בסך הכול פצעו כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש 44 פלסטינים, 13 מהם ילדים. 42 מהנפגעים תועדו בגדה המערבית, כולל עשרה בתקריות שנזכרו לעיל בא־ראם ובקבטייה, ו־29 במהלך מבצעי חיפוש ומעצר, שהגדולים בהם נערכו באל־מזרעה אל־קבלייה (נפת רמאללה) ובמחנה הפליטים עאידה (נפת בית לחם). שני פלסטינים נורו ונפצעו בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ברצועת עזה, אחד במהלך הפגנה והשני על פי דיווחים בעת שעסק בציד ציפורים. בחמש הזדמנויות אחרות במהלך השבוע פתחו כוחות ישראליים ביריות אזהרה על פלסטינים ששהו בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, בלא שדווח על נפגעים.
ב־17 ביולי עצרו כוחות ישראליים בירושלים המערבית פלסטיני שנשא מטעני נפץ וסכינים, ולדברי משטרת ישראל הוא התכוון להשתמש בהם לביצוע פיגוע ברכבת הקלה בירושלים.
הגבלות התנועה שהוטלו ברחבי נפת חברון מאז תחילת יולי, בעקבות שני פיגועים פלסטיניים, נותרו בתוקפן במשך השבוע ושיבשו את גישתם של מאות אלפי תושבים לשירותים ולמקורות מחיה. הקהילה שהפגיעה בה היא הקשה ביותר היא בני נעים (26,500 תושבים), שבה נותרו שלוש הכניסות הראשיות חסומות לתנועת כלי רכב, למעט כניסה אחת שנותרה פתוחה באופן חלקי כדי לאפשר מעבר במקרי חירום, לאחר תיאום מוקדם. לדברי לשכת המסחר הפלסטינית הפעילות הכלכלית ברחבי נפת חברון נפגעה משמעותית, בין היתר בשל ההגבלות על תנועת כלי רכב מסחריים.
בארבע תקריות בשטח C ובירושלים המזרחית הרסו הרשויות הישראליות 23 מבנים פלסטיניים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שגרמו לעקירתם של 43 בני אדם, 25 מהם ילדים, ופגעו בדרכים אחרות ב־43 בני אדם נוספים. התקרית הגדולה ביותר, שבה נעקרו כל העקורים השבוע, תועדה בקהילה בדואית מצפון לעיירה ענתא (נפת ירושלים), שם הרסו הרשויות הישראליות 14 מבנים, בהם מבנה שניתן קודם לכן כסיוע הומניטרי. זו אחת מ־46 קהילות בדואים ורועים במרכז הגדה המערבית המצויות בסכנת העברה בכפייה בשל תוכנית "העברה" שמקדמות הרשויות הישראליות.
באותם נימוקים מסרו הרשויות הישראליות לפחות 13 צווי הריסה והפסקת עבודה נגד בתים, מבנים מסחריים ובורות מים בשטח C ובירושלים המזרחית. הקהילות הנפגעות כללו את פְרוּש בית דג׳ן, קוסרא (שתיהן בנפת שכם) סוסיא (נפת חברון) וסילוואן (ירושלים המזרחית).
השבוע דווח על תשע מקרים שבהם מתנחלים פצעו פלסטינים או הסבו נזק או אובדן לרכושם. זהו המספר הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים בשבוע יחיד מאז תחילת 2016. שלושה פלסטינים הוכו על ידי מתנחלים ונפצעו בשלוש תקריות נפרדות באל־ח׳דר (נפת בית לחם), חארס (נפת סלפית) והעיר חברון. בשלוש תקריות נוספות נשרפו 150 עצי זית בוגרים בבית לחם, נעקרו שתילי דורה שנשתלו על שטח בגודל חמישה דונם ליד חווארה (נפת שכם) ונגנבו יותר מחמישים שקי חציר וגרגרי חיטה בכפר קוסרא (נפת שכם), על פי דיווחים על ידי מתנחלים. בנוסף, ניזוקו שישה כלי רכב פלסטיניים אחרי שנרגמו על ידי מתנחלים בשלוש תקריות נפרדות בנפות קלקיליה, סלפית וחברון.
ב־14 ביולי נאלצה תחנת הכוח של עזה להשבית את אחת משתי הטורבינות הפועלות שלה בשל מחסור בדלק, צעד שיצר הפסקות חשמל יזומות של 20-18 שעות ביום, לעומת 18-16 שעות ביום קודם לכן. עובדה זו פגעה משמעותית במתן שירותים בסיסיים, ובמיוחד באספקת המים ובשירותי הבריאות. על פי דיווחים מייחסים את המחסור בדלק למחלוקות המתמשכות בין הרשויות ברמאללה ובעזה סביב הפטור ממיסים לרכישת דלק לתחנת הכוח.
מעבר רפיח שבשליטת מצרים נותר סגור בשני הכיוונים במהלך תקופת הדיווח.