שנתיים אחרי מעשי האיבה בעזה ב־2014, 16 ראשי סוכנויות האו״ם בפלסטין קוראים להגביר את הזרמת החומרים והמימון לבלימת הנסיגה המסחררת ברמת הפיתוח של עזה

ביום המציין חלוף שנתיים מאז הפסקת האש, שהוכרזה ב־26 באוגוסט 2014 וחתמה את סבב מעשי האיבה ההרסני ביותר שידעה עזה מאז תחילת הכיבוש ב־1967, קוראים 16 ראשי סוכנויות האו״ם בפלסטין להזרמה ניתנת לחיזוי וללא הפרעות של חומרים, ולהגברת המימון לטיפול בצרכים הומניטריים ולקידום הסיכויים הכלכליים עבור 1.9 מיליון תושבי הרצועה.

בדוח שפורסם היום מתעדות סוכנויות האו״ם את ההתקדמות הקולקטיבית שנעשתה בשנתיים האחרונות, וכן כמה מהקשיים הנותרים במאמצי ההתאוששות והשיקום בעקבות מעשי האיבה ב־2014, שגבו את חייהם של לפחות 1,400 אזרחים פלסטינים ושישה אזרחים ישראלים, גרמו לפציעתם של 11,200 פלסטינים ועל פי הערכות הותירו 100 אלף בני אדם בלא קורת גג. ילדים ונשים היוו יותר מ־60% מההרוגים והפצועים בעזה.

להערכת האו״ם, נכון להיום מחצית מהבתים שניזוקו באופן חלקי ושליש מהבתים שנהרסו כליל נבנו מחדש; זאת הודות למאמצים מתמשכים של הממשלה הפלסטינית, סוכנויות האו״ם, ארגונים לא ממשלתיים, קהילת התורמים הבינלאומית, המגזר הפרטי ומעל לכול, משקי הבית עצמם. כל 78 בתי החולים, המרפאות ו־252 בתי הספר שניזוקו תוקנו, ואילו שיקומן של תשתיות הבריאות והחינוך שנהרסו כליל עדיין מתנהל.

"אף שניתן לומר באופן חד־משמעי שיש התקדמות, תיקון הנזקים שחוללו 51 ימי מעשי האיבה אינו יכול להיות מדד ההצלחה היחיד שלנו, לאור העובדה שהמדדים ההומניטריים והסוציו־כלכליים היו ממילא כה קשים עוד לפני 2014", הזהיר רוברט פייפר, המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ולפעולות פיתוח. "עלינו לחולל היפוך במסלול הנסיגה ברמת הפיתוח של עזה ולטפל בצורכי האוכלוסייה שעברה שלושה סבבי סכסוך, תשע שנות מצור ישראלי ואת השלכותיו של הפילוג הפלסטיני מבית, שיחדיו פגעו בכל היבט של חיי היומיום שלה. גם מיצוי הדין בגין הפרות של המשפט הבינלאומי על ידי בעלי תפקידים משני הצדדים במהלך המלחמה נותר חמקמק, ושולל מקורבנות וניצולים את הצדק והפיצוי המגיעים להם."

רובם הגדול של בני האדם החיים בעזה נפגעו מן הנזק רחב ההיקף לתשתית, שהיתוסף למצב כלכלי רעוע מלכתחילה. ההתקדמות במגזרים היצרניים, לרבות חקלאות, נותרה איטית במיוחד, זאת בשל פערי מימון והגבלות על תנועת בני אדם וסחורות. "טיפול בהתאוששות כלכלית מצריך השקעות כספיות גדולות בהרבה ושינויי מדיניות רציניים, לרבות הסרת ההגבלות על יבוא ויצוא כאחד", ציין רוברט פייפר. "שיתוף פעולה משופר בין רמאללה לעיר עזה גם הוא תנאי מוקדם להגברת התנופה, והכרחי להגן על המרחב התפעולי לגורמי סיוע העובדים בתוך עזה, ולכבדו בכל מחיר", הוסיף.

באוקטובר 2014 התחייבו מדינות תורמות לתרום 3.5 מיליארד דולר לתמיכה בעזה. לדברי הבנק העולמי, נכון לסוף אפריל השנה שולמו על פי הערכות רק 40% מסכום זה. קיים מחסור חריף במימון ליתר עבודות השיקום ובהשקעות רציניות במגזר היצרני, ומחסור זה פוגע עוד יותר ביכולתם של בני אדם להיחלץ מן המשבר. במיוחד מדאיג מצבם של 65 אלף בני אדם שנותרו עקורים ומתגוררים במחסים זמניים עד שבתיהם ייבנו מחדש.

"רבות מוטל על כף המאזניים, אם ברצוננו למנוע אובדן תקווה והסלמה מחודשת של האלימות", הזהיר פייפר בשם ארגון הגג של גופי הסיוע בפלסטין. "על כל הצדדים לפעול יחד כדי להתוות נתיב ברור לעבר שלום צודק וסופי – לרבות הבאה להסרה מלאה של המצור, ובה־בעת הבטחת השיקולים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל, והקמת שתי מדינות שיחיו זו בצד זו בשלום ובביטחון", ציין פייפר, בהתייחסות לדברי מזכ״ל האו״ם בכנס הבינלאומי לשיקום עזה שנערך בקהיר ב־2014.

הערה

ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש כולל את כל סוכנויות האו״ם המבצעיות העובדות בפלסטין. הארגון פועל תחת הנהגתו של המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ולפעולות פיתוח בשטח הפלסטיני הכבוש, רוברט פייפר.

הדוח המוזכר בהודעה זו זמין כאן.

למערך תרשימים על התקדמות השיקום והצרכים הנותרים ראו כאן.