במאי הואט קצב ההריסות ברחבי הגדה המערבית, לאחר עלייה חדה בארבעת החודשים שקדמו לו. עם זאת, מספר המבנים הפלסטיניים שנהרסו מאז תחילת 2016 גדול כבר עתה מן הנתון לשנת 2015 כולה (595 לעומת 547). בתדרוך שלו למועצת הביטחון התייחס המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, לנתונים חסרי התקדים השנה, וציין כי "אף שרבים מהמבנים שנהרסו אינם מבני מגורים, אובדן של בארות מים, לוחות סולאריים ומחסים לבעלי חיים פגע במחייתם של יותר מ־2,500 בני אדם." הריסות בכל רחבי הגדה המערבית דוחקות את רגליהם של פלסטינים ממקומות מושבם ומגבירות את הסיכון להעברתן בכפייה של קהילות פלסטיניות חלשות ופגיעות מלכתחילה.
רובן הגדול של ההריסות מתרחש בשטח C, שמערכת התכנון בו הופכת את השגת היתרי בנייה ישראליים לכמעט בלתי אפשרית עבור פלסטינים. קהילה פגיעה במיוחד בנפת שכם, ח׳רבת טאנא, חוותה באפריל את גל ההריסות הרביעי מאז תחילת השנה. דקייקה, קהילה בדואית בדרום נפת חברון, המתוארת בגיליון זה של המעקב ההומניטרי, חיה בצל סכנה מוגברת להעברה בכפייה לאחר שהרשויות הישראליות הודיעו על כוונתן "להעבירה".
התפתחויות באפריל הובילו להידרדרות המצב ההומניטרי בעזה. ב־8 באפריל חדלה תחנת הכוח של הרצועה לפעול לאחר שעתודות הדלק שלה אזלו. השבתתה האריכה את הפסקות החשמל היזומות ופגעה עוד יותר במתן שירותים ובפעילות הכלכלית המוגבלת ממילא. תפקודה של תחנת הכוח של עזה נפגע משמעותית בשנים האחרונות בשל גורמים מרובים, בהם מחלוקת ממושכת בין הרשויות הפלסטיניות בעזה וברמאללה סביב מיסוי הדלק המשמש להפעלת התחנה. הסכם זמני שהושג בשלהי אפריל אפשר לתחנה לחזור עד לאמצע אפריל ללוח הזמנים הקודם, של הפסקות חשמל יזומות בנות שתים עשרה שעות.
ב־23 במאי חידשו הרשויות הישראליות את יבוא המלט לשימוש המגזר הפרטי בעזה, שהופסק ב־3 באפריל בעקבות הטיית מלט מהמוטבים הלגיטימיים שלהם יועד. המצב בא על פתרונו אחרי 45 ימים של מאמצים אינטנסיביים מצד רשויות פלסטיניות וישראליות והאו״ם. בסוף אפריל 2016, הודות לסיוע במזומן מסוכנויות או״ם או תמיכה בינלאומית אחרת, כבר שוקמו או תוקנו כ־23% (4,064) מכ־18 אלף הבתים שנהרסו או ניזוקו קשות ב־2014.
גם מצבם של העקורים הפנימיים מעורר דאגה, בשל תת־מימון של התערבויות הומניטריות המיועדות לטפל בצורכי המחסה המידיים שלהם: נכון לסוף מרס סופקו רק 12% מהמימון המבוקש למיזמים של כוח המשימה לענייני מחסה לשנת 2016. מצב זה אינו ייחודי לכוח המשימה לענייני מחסה – רוב המיזמים הכלולים בתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, השואפת לספק תמיכה לאחד מכל שלושה פלסטינים, סובלים מרמות מימון נמוכות. עד סוף מרס מומנו רק 20.5% מתוך 571 מיליון הדולרים המבוקשים לשנת 2016, לעומת 36% בתקופה המקבילה בשנת 2015.
בעקבות הסלמה באלימות בעזה בתחילת מאי הזהיר המתאם המיוחד מטעם האו״ם כדלהלן:
"האירועים האחרונים ממחישים בבירור כי רוח הבלהות של האלימות מאיימת להכות בשטח. אם לא ייעשה יותר, הרבה יותר, לטפל במציאות הכרונית בעזה, השאלה אינה 'האם' אלא 'מתי' תתרחש הסלמה נוספת. אני שב ומעודד תורמים לעמוד בהתחייבויותיהם לתמוך בשיקום, בהתאוששות ובפיתוח של עזה."