מסיק הזיתים 2016: קשיי גישה נותרו בעינם למרות גידול באישורי היתרים וצמצום אלימות מתנחלים

עונת מסיק הזיתים 2016, שנמשכה מ־15 באוקטובר עד סוף נובמבר, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, תקריות פזורות של אלימות מתנחלים והגבלות על גישה למטעי זיתים הממוקמים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.

עבור פלסטינים, מסיק הזיתים השנתי הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי. אדמות בשטח של כ־1.83 מיליון דונם מעובדות לצורכי חקלאות, וכמעט מחצית מהשטח משמש לגידול זיתים. ייצור זיתים ושמן זית מתרכזים בחלקיה הצפוני והצפון־מערבי של הגדה המערבית. סוברים כי זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, והענף מעסיק מספר גדול של עובדים לא מקצועיים וכ־15% מהנשים העובדות. שוויו של כל תת־ענף הזיתים, לרבות שמן זית, זיתי מאכל, שימורים וסבון, הוא בין 160 ל־191 מיליון דולר בשנים טובות.[i] השנה היה היבול דל, וצופים שיניב שמן בהיקף של 18-16 אלף טון מטרי, ירידה לעומת 21 אלף טון מטרי ב־2015 ו־24 אלף טון מטרי ב־2014.

ירידה באלימות מתנחלים

בשטחים רבים נפגעת המחייה מבוססת הזיתים כשמתנחלים עוקרים ומשחיתים עצי זית, או מפחידים ומכים חקלאים במהלך עונת המסיק. בשנים האחרונות ניכרה ירידה בתקריות כאלה, בין השאר בשל פריסה מוגברת של כוחות צבא ישראליים באזורים רגישים סביב התנחלויות. ואף על פי כן, במקרים מסוימים עדיין ניתנת נוכחות הגנתית בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה (ראו להלן).

בעונת הזיתים הנוכחית (אוקטובר ונובמבר) תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בסך הכול 26 תקריות אלימות מתנחלים הקשורות למסיק הזיתים, אשר בהן נגרמו נזק לרכוש או פציעות, ירידה לעומת 33 תקריות ב־2015 ו־29 תקריות ב־2014. בכ־50% (13) מהתקריות הושחתו 210 עצי זית (רק במשך עונת המסיק). כבשנים קודמות, גם בשנת 2016 התרחשו המתקפות נגד מרבית העצים שהושחתו מחוץ לעונת המסיק, כשבשטח נוכחים פחות כוחות ישראליים. כפי שמראה התרשים שלהלן, המספר הכולל של עצים שנפגעו ב־2016 פחת מאוד.

עצים פלסטיניים שהושחתו במהלך עונת מסיק הזיתים ויתר השנה (2013 – נובמבר 2016)

אמצעי מנע שמיישמים ארגונים הומניטריים בינלאומיים

זו השנה החמישית ברציפות שכוח המשימה לענייני הגנה, באמצעות קבוצת הליבה לענייני אלימות מתנחלים בראשות משרד הנציב העליון לזכויות אדם, תיאם פריסה של נוכחות הגנתית לתמיכה בחקלאים פלסטינים ומשפחותיהם במשך עונת המסיק. השנה זוהו ברחבי הגדה המערבית 59 אזורי חיכוכים ומתיחות שבהן חזרה ונשנתה אלימות מתנחלים. בהשתתפותם של 14 ארגונים תיאמה קבוצת הליבה לענייני אלימות מתנחלים מעקב ותיעוד של אלימות מתנחלים, פיתחה וסיפקה למתנדבים מידע וכלי מעקב, והבטיחה הפנייה של מקרים לקבלת מענה הגנה (לרבות מענה משפטי ופסיכו־חברתי).

מערכת התיאום המוקדם

הימצאותן של התנחלויות מגבילה את הגישה לאדמות פלסטיניות, לצורך עיבודן החקלאי. לכ־90 קהילות פלסטיניות אדמות בתוך או בקרבת 56 התנחלויות ומאחזים. חקלאים יכולים להגיע לאדמותיהם רק באמצעות תיאום מוקדם עם הרשויות הישראליות. בדרך כלל מותרת הגישה רק למספר מוגבל של ימים בעונות המסיק והחריש. אף שגם בעונת המסיק השנה הייתה מערכת זו בתוקף, כבשנים קודמות התלוננו חקלאים פלסטינים רבים שמשך הזמן שהוקצה להם אינו מספיק. בארבעה מקרים לפחות השנה מנעו כוחות ישראליים מחקלאים גישה למטעיהם, או מנעו מהם להשלים את מסיק זיתיהם. כתוצאה מכך הפסידו חקלאים חלק מהזמן המוגבל ממילא שהוקצה להם.

באזור רמאללה היו גם דיווחים על כך שהצבא הישראלי לא נמצא במקום בזמן שנקבע, וחקלאים חשו מחוסרי ביטחון ופגיעים למתקפות מתנחלים. באוקטובר ניסו חקלאים מאל־ג׳בע ובית אומר להגיע לאלף עצי הזית שלהם, הממוקמים בתוך תחומה של גדר הביטחון של ההתנחלות בת עין, וגילו שרוב העצים כבר נמסקו.

מיצוי דין בגין אלימות מתנחלים

שכיחותה של אלימות מתנחלים, ובמיוחד השחתת עצי זית, קשורה בזיקה הדוקה לאכיפת חוק בלתי מספקת על ידי הרשויות הישראליות. בעונות המסיק 2015-2013 תיעד הארגון הישראלי "יש דין" בסך הכול 53 עבירות הקשורות למסיק: 10 שהיו קשורות לגניבת יבולים, 25 להשחתת עצים ו־187 לשיבוש המסיק. מבין אלה הוגשו למשטרת ישראל 26 תלונות, אבל רק אחת הביאה להגשת כתב אישום. ב־18 מקרים נסגרה החקירה בלי שיוגש כתב אישום, מרביתם (15) בנימוק "עבריין לא נודע".[ii]

עלייה במתן היתרי גישה לשטחים בין הקו הירוק לגדר ההפרדה

גדר ההפרדה, המכשול המרכזי והגדול ביותר לתנועת פלסטינים בתוך הגדה המערבית, פוגעת פגיעה ישירה במקורות מחיה הקשורים לזיתים. חקלאים פלסטינים זקוקים להיתרים מיוחדים או לתיאום מוקדם על מנת להגיע לשטחים חקלאיים המוגדרים כ"שטח סגור" וממוקמים בין גדר ההפרדה לקו הירוק. אם אושרה בקשתם עליהם לעבור בשערי גדר ובמחסומים ספציפיים.

רוב המעברים לאורך גדר ההפרדה פתוחים רק בעונת המסיק, ורק לפרקי זמן מוגבלים בימים אלה, עובדה המונעת גישה לאורך השנה כולה. בעונת המסיק השנה הוקצו לגישה חקלאית 84 שערים,[iii] שרק תשעה מתוכם נפתחים מדי יום, 10 פתוחים כמה ימים בשבוע ובמשך עונת המסיק; ורובם, 65, פתוחים רק בעונת מסיק הזיתים. מבין 84 השערים, 63 מצריכים היתרי גישה ו־21 מצריכים תיאום מוקדם.

בצפון הגדה המערבית (נפות ג׳נין, טול כרם, קלקיליה וסלפית), אזור שרוב שערי הגדר (44) ממוקמים בו והם המעברים היחידים הפתוחים על בסיס יומי, עלה שיעור האישורים של בקשות להיתרים מ־46% ב־2015 ל־58% ב־2016, ומנה בסך הכול 6,707 אישורים. גם מספר הבקשות גדל ב־43%, מ־8,024 ל־11,498. עם זאת, יותר מ־4,700 בקשות שהגישו חקלאים בעונת המסיק הנוכחית נענו בסירוב.

בנפת רמאללה, שכל השערים בה הם עונתיים, התלוננו חקלאים על כך שהשערים אינם נפתחים באמצע היום, ועל היעדר גישה בסופי שבוע שבהם הם יכולים להקדיש זמן רב יותר למסיק הזיתים.[iv] רוב בעלי האדמות דיווחו כי עצי הזית והאדמות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק היו במצב ירוד מאוד, בשל היעדר גישה במשך השנה כולה. שיעור האישורים של בקשות להיתרים היה 79%, כמעט זהה ל־2015 ועלייה לעומת 67% ב־2014.[v]

בנפת ירושלים הגישו בסך הכול 1,353 בני אדם בקשות לתיאום גישה לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, עלייה לעומת 1,298 ב־2015 ו־887 ב־2014. 129 בני אדם הגישו בקשות לגישה דרך ארבעת השערים המצריכים היתרים, 75 מהבקשות אושרו (58%) ו־54 נענו בסירוב, בעיקר בנימוק של שיקולים ביטחוניים.

בנפת בית לחם לא נפתח אחד השערים, ואד דחשיש / ואדי א־שאמי, בעונת המסיק הנוכחית משום שחקלאים סירבו לספק תעודות בעלות כתנאי להענקת גישה לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק. בנפת חברון הצריכו כל שבעת השערים היתרים ונפתחו למשך שלושה שבועות, מ־26 באוקטובר עד 17 בנובמבר. רובן הגדול של הבקשות להיתרים אושר.[vi] עם זאת, מספר משמעותי של חקלאים שבבעלותם אדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ואשר לא קיבלו היתרים בעבר, נמנעו השנה מהגשת בקשה להיתר.

פגיעתן של הגבלות הגישה בפריון הזיתים

הגבלות הגישה לקרקעות המצויות בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות מסכלות פעולות חקלאיות הכרחיות המתבצעות לאורך כל השנה, כמו חריש, גיזום, דישון והדברת מזיקים ועשבים שוטים. לכך נודעת השפעה שלילית על פריון הזיתים ועל ערכם. נתונים שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אסף בשלוש השנים האחרונות בצפון הגדה המערבית מראים כי התנובה של עצי זית בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק פחתה בכ־65% לעומת העצים המקבילים בשטחים שאליהם ניתן להגיע כל השנה.[vii]

כ־35% מהאדמה החקלאית בכפר א־זאוויה (נפת סלפית) לכודים בין גדר ההפרדה להתנחלות אלקנה

כ־35% (8,000 דונם) מהאדמה החקלאית של הכפר א־זאוויה (שאוכלוסייתו מונה 5,768 נפש), שעל כולם נטועים עצי זית, ממוקמים באזור התפר מאחורי גדר ההפרדה, בתוך גבולות ההתנחלות אלקנה. כדי להגיע לשטח זה על חקלאים פלסטינים להשיג היתר המאפשר להם לחצות את גדר ההפרדה דרך אחד השערים החקלאיים שבשליטת הצבא הישראלי. בנוסף הם זקוקים לתיאום מוקדם בכדי לחצות את הגדרות המקיפות את ההתנחלות.

בבעלותם של חא׳דר רדאד ומשפחתו שטח בגודל 60 דונם (20 עצי זית) בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ו־15 דונם (250 עצי זית) בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה. בספטמבר 2013, נשרפו כליל לפחות 320 עצי זית שהיו שייכים לכפר א־זאוויה ונמצאו באזור התפר. "האדמה אינה חרושה והעשב יבש", אמר חא׳דר. "מספיק להשליך גפרור ובום! כל העצים נשרפו".

בארבע השנים האחרונות עקב משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אחר תנובתם של עצי הזית של חא׳דר (ראו תרשים) – לשם כך נבדקו עשרה עצים מכל צד של גדר ההפרדה. השנה הניבו עשרת העצים בעברה הפלסטיני של הגדר 150 ק״ג זיתים, ואילו העצים מעברה השני של גדר ההפרדה הניבו רק 50 ק״ג. לפני השלמתה של גדר ההפרדה בשנת 2004, הייתה משפחתו של ח׳דר מסוגלת לספק בעצמה את כל השמן הדרוש לה, אבל כיום הם נאלצים לרכוש שמן זית בשוק על מנת לתת מענה לצורכיהם.