סקירה כללית: ינואר 2018

ההתפתחויות בשבועות האחרונים הביאו את רצועת עזה אל סף קריסה. ראשית, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), אחד הספקים העיקריים של שירותים ומקורות מחיה לכ־1.3 מיליון פליטים פלסטינים בעזה, ניצבת בפני משבר פיננסי חסר תקדים. זאת בעקבות מסרים מארצות הברית, התורמת העיקרית לסוכנות, כי בשנת 2018 יהיה סך התרומות לאונר״א בכל האזורים שבהם היא פועלת ברחבי המזרח התיכון נמוך מ־350 מיליון הדולר שניתנו בשנת 2017. במיוחד מצויות בסיכון ההתערבויות ההומניטריות של אונר״א, הכוללות סיוע במזון לכמעט מיליון בני אדם ברצועת עזה. מאז תחילת 2018 לא ניתן למיזמים אלה מאום מהמימון שארצות הברית שחררה לתשלום, ולא היה די בתרומותיהם של תורמים אחרים לכסות את הפער. המיזמים של אונר״א מהווים 53% מכלל הכספים המבוקשים לתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018, הפנייה האסטרטגית הרב־סוכנותית למימון עבור הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש.

שנית, כמתואר באחד מהמאמרים בגיליון זה, בשל היעדר התקדמות ביישום הסכם הפיוס שהושג באוקטובר 2017 בין פתח לחמאס, השיפור במצבה של אוכלוסיית עזה הוא מועט ביותר. הרשות הפלסטינית ביטלה אמנם את הקיצוץ במימון, שיושם מאז יוני 2017, צעד שהביא להגדלת אספקת החשמל מישראל, אבל בשל תיעול כספים באופן שצמצם את תפוקת החשמל של תחנת הכוח של עזה, לא היתרגם השינוי לגידול שווה, נטו, באספקת החשמל. עקב כך, הפסקות חשמל יזומות הנמשכות עד 16 שעות ביום ממשיכות לפגוע במתן שירותים בסיסיים. הרשות הפלסטינית חידשה מספר מסים המוטלים על תושבי עזה, וסביר להניח כי אלה, יחד עם משבר המשכורות המתמשך במגזר הציבורי, ירעו עוד יותר את המצב הכלכלי הנואש מלכתחילה, המוצא את ביטויו בשיעור אבטלה גבוה מ־46%. אף שחמאס העביר את השליטה בעברם הפלסטיני של המעברים בעזה לידי הרשות הפלסטינית, לא חל שינוי במספר בני האדם שהורשו לעבור במעברים שבשליטת ישראל ומצרים.

שלישית, המימון לדלק החירום שהאו״ם מספק עבור שירותי בריאות, מים ותברואה חיוניים בעזה, המאפשר להם להפעיל גנרטורים לשעת חירום כשאספקת החשמל נפסקת, עתיד לאזול עד אמצע פברואר 2018 אלא אם יובטח מימון חדש. בית החולים בית חנון, המשרת יותר מ־300 אלף בני אדם בצפון עזה, הודיע ב־29 בינואר על עצירת השירותים הרפואיים הניתנים בו, לאחר שעתודות הדלק שלו אזלו כמעט כליל. בלי דלק חירום יצומצמו באופן דרסטי שירותי החירום והשירותים האבחנתיים ב־12 בתי החולים הציבוריים האחרים ברצועת עזה; 55 אגני שפכים יעלו על גדותיהם; תפקודם של 48 מתקני התפלה יפחת לכ־20%; והיכולת לאסוף 1,700 טון אשפה ביום תקוצץ בשליש. כדי לשמר מתן 700 אלף ליטר דלק בחודש ל־175 מתקנים חיוניים בשנת 2018 דרושים בדחיפות 5.6 מיליון דולר. זהו סכום המינימום הדרוש כדי לדחות את קריסתם של שירותים בסיסיים.

כמתואר במאמר נוסף הכלול בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, את המצב בעזה ערערה עוד יותר המתיחות המוגברת שנצפתה מאז הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, ב־6 בדצמבר 2017. 17 מ־20 הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים בשטח הפלסטיני הכבוש עד ל־30 בינואר, תשעה מהם בעזה, נהרגו במהלך הפגנות ועימותים, שברובם הגדול היו כרוכים ביידוי אבנים על ידי פלסטינים. לאחר אחד האירועים שבהם נהרג אדם העלתה נציבות זכויות האדם של האו״ם חששות כבדים לגבי האפשרות ש"הכוח שכוחות ישראליים הפעילו כויל כיאות ביחס לסיכון". שלושת הפלסטינים הנוספים נהרגו בתקיפה אווירית ישראלית בעזה, שבאה בתגובה על טילים ופצצות מרגמה שירו ארגונים חמושים בעזה לעבר דרום ישראל.

סוגיה נוספת הנוגעת לעזה, שגם היא מטופלת בגיליון הנוכחי של הירחון, היא אלימות מבוססת־מגדר. על פי מספר סקרים, בעזה הבעיה חריפה יותר מאשר בגדה המערבית, תופעה שניתן ליחס למצב ההומניטרי המחמיר ברצועה. ארגון הנשים של האו״ם פרסם לאחרונה דו״ח המדגיש את הפערים והצרכים המתמשכים במניעה ובפעולות שירותים לקורבנות של אלימות מבוססת־מגדר בעזה. הדו״ח מצביע על כך שהתרוששות והיעדר הזדמנויות כלכליות למפרנסים ולמשקי הבית שלהם הם גורמים מרכזיים לאלימות מבוססת־מגדר בעזה. עשרות ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים מבוססי קהילה בעזה מגישים תמיכה לקורבנות אלימות מבוססת־מגדר. כפי שמתארת בגיליון זה ניצולה של אלימות מבוססת־מגדר, תמיכה זו סייעה לה להשיב לעצמה תחושת תכלית חדשה בחייה.

בתדרך האחרון שלו למועצת הביטחון הדגיש המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום, ניקולאי מלדנוב, ביחס למצב ברצועת עזה כי על מנת למנוע סבל נוסף ולהימנע מהסלמה חדשה, "יש לטפל בדחיפות וביעילות בקוקטייל הדליק של אתגרים הומניטריים, מדיניים וביטחוניים."