סקירה כללית: פברואר 2018

בחודש שעבר הזהיר גיליון הירחון ההומניטרי כי רצועת עזה מצויה על סף קריסה. גורמי המפתח שזוהו היו אי־התקדמות ביישומו של הסכם הפיוס בין פתח לחמאס; המשבר הכספי חסר התקדים שעמו מתמודדת סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), אחת מספקיות השירותים העיקריות לאזור; והסכנה שעד אמצע פברואר יאזול המימון לדלק החירום שמספק האו״ם בעזה.

מאז, נמנעה הסכנה הנוגעת לדלק החירום באופן זמני, הודות לתרומות בסך 3.5 מיליון דולר שהגיעו ברגע האחרון. אולם, המימון הזמין כרגע יכסה רק כמחצית מהמינימום ההכרחי להמשך חלוקות דלק חירום בשנת 2018, בהנחה שלא תהיה הידרדרות נוספת בזמינות החשמל. הגיליון הנוכחי של הירחון ההומניטרי ממחיש את ההשלכות של משבר האנרגיה על כל מגזרי החברה, דרך סיפורו של ילד בן תשע, שהפסקות החשמל קוטעות שוב ושוב את טיפולי הדיאליזה שלו, תהליך שנודעו לו השלכות קשות על בריאותו; ודרך ראיון עם עובד בעיריית עזה המדגיש את הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים הנובעים מהצטברות אלפי טונות אשפה שאינה נאספת ברחבי העיר, בשל המחסור בדלק להפעלת משאיות איסוף אשפה.

המשבר שעמו מתמודדת אונר״א נותר אמנם בלא שינוי ברובו, אך לאחרונה גויסו מספר מנגנוני מימון חירום במאמץ למתן את השלכותיו של המשבר על החלשים והפגיעים ביותר באוכלוסייה. כעת מטופלת בקשה שהגישה אונר״א לקרן מענה החירום המרכזית של האו״ם לתמיכה בפעולות הומניטריות קריטיות, וב־15 במרס תתקיים ועידה בינלאומית לגיוס תרומות לסוכנות, בנוכחות מזכ״ל האו״ם. בינתיים, ב־20 בפברואר שחררה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, המנוהלת על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 900 אלף דולר למתן תמיכה ב־140 אלף מהפלסטינים החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית, שנותרו בלא תמיכה בעקבות הקיצוץ במימון. הקצאת הכספים תומכת בהצבת מרפאות ניידות ב־39 קהילות בגדה המערבית, ומשמרת חלוקות מזון לקהילות בדואים ורועים בשטח C לפרק זמן של שישה חודשים.

מאמר נוסף בירחון ההומניטרי, המספק סקירה כללית של הריסות ועקירות בגדה המערבית בינואר ובפברואר 2018, מדגיש את פגיעותן של קהילות פלסטיניות בשטח C. בין המבנים שנהרסו או נתפסו בפרק זמן זה, בנימוק של היעדר היתרי בנייה שכמעט ולא ניתן להשיגם, היו שתי כיתות שנבנו לא מכבר במימון תורמים בקהילה הבדואית הפלסטינית אבו נוואר. הקהילה, השוכנת בשטח המתוכנן להרחבת ההתנחלות מעלה אדומים (תוכנית E1), היא אחת מ־46 קהילות במרכז הגדה המערבית המצויות בסיכון להעברה בכפייה בשל סביבה כופה, לרבות קידומן של תוכניות העברה. בחינה שנעשתה לאחרונה העלתה כי 36 בתי ספר יסודיים בשטח C ושמונה בתי ספר יסודיים בירושלים המזרחית, שנכון לעכשיו משרתים כ־5,000 ילדים, מצויים בסכנת הריסה או תפיסה.

המאמר האחרון בגיליון החודש נוגע לחסימה, על ידי הצבא הישראלי, של גישת כלי רכב אל הכפר חזמא ומתוכו. מדובר בכפר פלסטיני בנפת ירושלים שאוכלוסייתו מונה יותר מ־7,000 בני אדם. על פי דיווחים, צעד זה בא בתגובה על יידוי אבנים על ידי צעירים פלסטינים לעבר כלי רכב ישראליים. הסגר, שנכון לזמן כתיבת גיליון זה נמשך כבר יותר מארבעים יום, שיבש את גישתם של תושבי חזמא לשירותים ולמקורות מחיה, ונודעה לו השפעה בלתי מידתית על ילדים רכים, קשישים ובעלי מוגבלויות. הטלת סגר על יישובים פלסטיניים בעקבות פגיעת פלסטינים בישראלים, לרבות באמצעות יידוי אבנים, מתבצעת באופן סדיר מאז שלהי 2015. לדברי מזכ״ל האו״ם, נוהג זה עלול לעלות לכדי ענישה קולקטיבית, האסורה באיסור מוחלט מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

בתדרוך שלו למועצת הביטחון בחודש פברואר התייחס המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום, ניקולאי מלדנוב, למשבר ההומניטרי המסלים בעזה והזהיר כי יישום ההסכם הפנים־פלסטיני "נתקע", וכי בהיעדר "צעדים מידיים לטיפול במשבר ההומניטרי ולהחייאת הכלכלה, נמצא את עצמנו בפני קריסה מוסדית וכלכלית כוללת בעזה. זו אינה תחזית שתכליתה להלך אימים – זו עובדה". בדבריו על הגדה המערבית חזר מר מלדנוב ואמר כי "עלינו, חברי הקהילה הבינלאומית, להמשיך ולקדם מאמצי מדיניות למען שינויים נרחבים במדיניות הישראלית... לרבות עצירה של בניית התנחלויות, הרס מבנים ומניעת פיתוח פלסטיני בשטח C." כן קרא "לכל הצדדים להתכחש לאלימות, לגנות טרור, להבטיח מיצוי דין ולפעול למען הפחתת המתיחות."