סקירה כללית: מרס 2019

בחודש זה התרחש אחד מאירועי ההסלמה המשמעותיים ביותר מאז 2014 במעשי האיבה ברצועת עזה ובדרום ישראל, לאחר ששבעה ישראלים נפצעו ונזק קשה נגרם לבית במרכז ישראל ב־25 במרס מרקטה שנורתה מעזה. לאחר התקרית תקף חיל האוויר הישראלי שורה של אתרים ברחבי הרצועה, תקיפות שבהן נפצעו שני בני אדם ו־16 בני אדם נוספים נעקרו מבתיהם, ואילו ארגונים חמושים פלסטיניים ירו על דרום ישראל עשרות טילים שעל פי דיווחים גרמו לנזק. כמו כן סגרו הרשויות הישראליות את מעברי כרם שלום וארז, התירו רק תנועה במקרים הומניטריים דחופים, ואסרו כליל על דיג לאורך החוף. דומה שהרגיעה היחסית מאז 27 במרס מחזיקה מעמד.

ב־30 במרס 2019 התקיימו לאורך גדר המערכת של ישראל עם רצועת עזה הפגנות המוניות לציון מלאות שנה לתחילת "צעדת השיבה הגדולה", הקוראת לזכות השיבה הפלסטינית ולסיום המצור הישראלי. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני ואגודת הסהר האדום הפלסטינית בעזה, שלושה בני אדם נהרגו, בהם שני נערים פלסטינים בני 17, ו־1,125 מפגינים נוספים נפצעו, 82 מהם מתחמושת חיה. מפגין רביעי מת מפצעיו ב־4 באפריל. בעקבות האיפוק היחסי ששרר בהפגנות ב־30 במרס שבו הרשויות הישראליות ופתחו את מעברי עזה ב־31 במרס, וב־1 באפריל הרחיבו את השטח המותר לדיג עד למרחק של 15 מיילים ימיים מהחוף בדרום עזה, ועל פי דיווחים שמרו באזורים אחרים על הרחבה מוגבלת יותר, למרחק של 12-6 מיילים ימיים מהחוף.

מתחילת "צעדת השיבה הגדולה" ועד ל־31 במרס 2019 נהרגו מידי כוחות ישראליים 199 פלסטינים, בהם 43 ילדים, וכמעט 30,300 פלסטינים נפצעו, 25% מתוכם מתחמושת חיה. המספר הרב של נפגעים מבין מפגינים פלסטינים, בנסיבות שדומה שלא היוו סכנה מיידית למוות או לפציעה קשה של חיילים ישראליים מאחורי גדר המערכת, עורר חששות בדבר שימוש מופרז בכוח שעושים כוחות ישראליים והיעדר הגנה, במיוחד על ילדים. ב־18 במרס פרסמה ועדת החקירה הבינלאומית הבלתי תלויה לחקירת ההפגנות בשטח הפלסטיני הכבוש, שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו״ם, את הדוח הסופי שלה, לאחר שחקרה את כל 189 המקרים שבהם נהרגו פלסטינים בקשר להפגנות בין 30 במרס 2018 ל־31 בדצמבר 2018 והתחקתה אחר יותר מ־700 פצועים. בכל המקרים למעט שניים מצאה הוועדה יסוד סביר להאמין כי השימוש שעשו כוחות ישראליים בתחמושת חיה נגד מפגינים היה בלתי חוקי.

מספרם הגבוה של נפגעי הטראומה במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" פגע ביכולתה של מערכת הבריאות כולה – הסובלת מלכתחילה מהשלכות של היעדר מימון, שנים של מצור ישראלי, הפילוג המדיני הפלסטיני מבית ומשבר אנרגיה כרוני – לספק שירותים חיוניים. במענה על כך, כפי שיפורט במאמר המרכזי בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, העניקו גורמים הומניטריים קדימות למתן טיפול רפואי מיידי מציל־חיים, לרבות תיאום ותמיכה לנקודות טיפול טראומה קדמיות, הצבת צוותים כירורגיים, משלוחים מיוחדים של תרופות ואספקה רפואית והקצאת מימון באמצעות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש וקרן החירום המרכזית.

פלסטינים בעזה חווים מלכתחילה רמות גבוהות של עקה פסיכולוגית, ומעריכים כי בשל הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" יסבלו 10,420 בני אדם נוספים מבעיות נפשיות קשות, ו־41,678 בני אדם ילקו בבעיות קלות עד בינוניות. במאמץ לתת מענה לכך הפנו ארגונים שותפים הומניטריים ילדים לספקים של שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית וחיזקו את הזמינות של שירותים כאלה ברמת הקהילה, כדי לסייע לאוכלוסיות הנפגעות להתמודד עם האירועים הטראומטיים ולמנוע מחלות נפש בטווח הארוך יותר.

בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית, נמשך ברבעון הראשון של 2019 ההרס של תשתיות מגורים, מחיה ושירותים בסיסיים, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, בשיעור גבוה יותר מאשר בשנתיים הקודמות. בנוסף על בני האדם שנעקרו, עוד אלפי בני אדם נפגעו מהרס של חיבורים לרשת המים ושל בארות בקהילות ברחבי הגדה המערבית, הסובלות ממחסור במים בשל היעדר רשתות מים והקושי להשיג היתרים לבניית מערכות מים. המאמר הנוסף בגיליון זה של הירחון מתמקד בשלוש קהילות חלשות ופגיעות במיוחד לאחר שבחודש פברואר, בתקריות נפרדות, הרסו הרשויות הישראליות ותפסו צינורות מים.