סקירה כללית: יוני 2019

הבנות הפסקת האש הלא רשמיות שסיימו את סבב ההסלמה במעשי האיבה בתחילת מאי עדיין מחזיקות מעמד במידה רבה. בחודש יוני הוחלו הקלות בהגבלות – הרחבת שטח הדיג, הקצאת מספר גדול יותר של היתרים לאנשי עסקים, תשלום של חלק מהסיוע במימון קטאר – והתפתחויות אלה מקלות במידת מה על המצב ההומניטרי בעזה.

עם זאת, טרם נמצא פתרון למשבר הכספי שממנו סובלת הרשות הפלסטינית, שהודיעה כי בכוונתה לשלם לעובדיה רק 60% ממשכורות חודש יוני. צעד זה בא בעקבות סירובה של הרשות הפלסטינית, מאז פברואר, לקבל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה מדי חודש, כל עוד ישראל מקזזת מכספים אלה את הסכום שלהערכתה הרשות הפלסטינית משלמת למשפחות "שהידים ואסירים". בתדרוך האחרון שלו למועצת הביטחון הזהיר המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, כי "למשבר הכספי ולצעדי הצנע הנלווים אליו נודעו השפעות חמורות על הכלכלה הפלסטינית, והעתיד הנשקף למגזר הפרטי נותר קודר מאוד."

בגיליון הקודם של הירחון ההומניטרי נכלל מאמר על סכנת ההריסות ההמוניות בוואדי יאסול שבירושלים המזרחית, שם צפויים כ־500 בני אדם לעקירה לאחר שמוצו כמעט כל אמצעי הסעד המשפטיים מבית. המאמר הראשון בגיליון החודש של הירחון ההומניטרי עוסק בסכנה של הרס מבנים רבים בצור באהר, שכונה פלסטינית נוספת בירושלים המזרחית.

מרבית שכונת צור באהר נמצאת בירושלים המזרחית, כלומר באזור שסופח וצורף לשטח השיפוט של עיריית ירושלים, אבל בבעלות הקהילה גם אדמות בשטחי A, B ו־C, כפי שהוגדרו בהסכמי אוסלו. גם גדר ההפרדה עוברת בשטח צור באהר, בניגוד לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2004, שקבעה כי קטעי הגדר העוברים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מפרים את מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט הבינלאומי.

תוואי גדר ההפרדה בצור באהר מותיר חלקים משטחי A, B ו־C מעברה ה"ירושלמי". בשנת 2011 הוציאו הרשויות הישראליות צו צבאי שקבע אזור חיץ ברוחב 300-100 מטר משני עברי הגדר שהבנייה בו אסורה משיקולי ביטחון. באזור החיץ יש יותר ממאתיים מבנים, שכמעט מאה מהם נבנו אחרי מתן הצו הצבאי ב־2011, בהקשר של ההגבלות הכבדות המוטלות על יכולתם של פלסטינים להשיג היתרי בנייה בירושלים המזרחית.

ב־11 ביוני דחה בג״ץ עתירה שהגישו בשנת 2017 תושבי צור באהר, בבקשה לבטל את הצו הצבאי ו/או שלא לבצע את הריסת בתיהם. ב־18 ביוני שלחו כוחות ישראליים לתושבים "הודעה על כוונה להרוס" עשרה מבנים, חלקם מאוכלסים וחלקים נמצאים בבנייה, ותוקפה יפוג ב־18 ביולי. אם ייהרסו המבנים, הדבר יגרום לעקירתם של שלושה משקי בית, המונים 17 בני אדם, תשעה מהם ילדים, ולפי הערכות ייפגעו באופנים אחרים כ־350 בני אדם נוספים. הרס מבנים, סכנת הריסות ומדיניות תכנון מגבילה נמנים עם יסודות המפתח בסביבה הכופה בחלקים רבים של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, החושפת פלסטינים רבים לסכנה של העברה בכפייה.

המאמר השני בגיליון זה סוקר את גישתם של פלסטינים לירושלים המזרחית בחודש הרמדאן, שהסתיים ב־4 ביוני. ככלל, מרבית הפלסטינים מיתר חלקי הגדה המערבית ומרצועת עזה זקוקים להיתרים מהרשויות הישראליות כדי להגיע לירושלים המזרחית. אך בחודש הרמדאן ניתנות הקלות בדרישות אלה לצורך תפילות יום שישי. כבשנים קודמות, גם השנה עקב משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחד עם ארגונים שותפים הומניטריים, אחר הגישה אל העיר, כדי לזהות סכנות בתחום ההגנה ואמצעי הקלה עבור קבוצות חלשות ופגיעות, כחלק מהניתוח של מגמות רחבות יותר בתחום הגישה שאותו מבצע משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

השנה, כחלק מההקלות, התירו הרשויות הישראליות את הכניסה לירושלים המזרחית ללא היתר לנשים, נערות וילדות בעלות תעודות זהות של הגדה המערבית בכל גיל ולנערים או ילדים בני פחות מ־16 ולגברים בני יותר מ־40. הקלה זו אפשרה לכ־320 אלף בעלי תעודות זהות של הגדה הערבית להיכנס לירושלים המזרחית לארבע תפילות יום השישי. בהשוואה לשנים קודמות תועדו השנה שיפורים כלליים בגישה, בחלקם הודות לשערים מהירים שהותקנו בתחילת 2019 במחסומי קלנדיה וגילה לשימושם של בעלי כרטיסי זיהוי מגנטיים. עם זאת, השנה לא ניתנו היתרים מיוחדים לרמדאן לתושבי עזה.

המאמר האחרון בגיליון זה של הירחון ההומניטרי עוסק בשיפורים באספקת החשמל ברצועת עזה. בעשור האחרון סבלה עזה מגרעון חשמל כרוני שנודעו לו השלכות חמורות על שירותי הבריאות, המים והתברואה, ופגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. באוקטובר 2018 סיפקה ממשלת קטאר מימון בסך 60 מיליון דולר, וכך גדלה אספקת החשמל ל־15-14 שעות ביממה וצומצמו הוצאות משקי הבית והעסקים על דלק. במאי 2019 התחייבה קטאר למימון נוסף בסך 180 מיליון דולר, הכולל תמיכה בשירותי חשמל ואשר יתיר לאו״ם לאפשר אספקת דלק לתחנת הכוח של עזה עד לסוף 2019.

כמו כן, כמה מתקני בריאות חוברו ישירות לאספקת החשמל המרכזית, או קיבלו לוחות סולאריים, ושיפורים אלה צמצמו את תלותם בגנרטורים לשעת חירום. יחד עם זאת, השיפורים באספקת החשמל עדיין עונים על פחות ממחצית הביקוש לחשמל בעזה, ומותירים בעינן הפסקות חשמל יזומות הממשיכות לפגוע בתפקודם של מתקני בריאות ובתי חולים, ומעמידות בסכנה שירותים חיוניים. במאמר אחרון זה מתוארים מאמצי הרשויות המקומיות והארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני בריאות למתן את השלכותיהן של הפסקות החשמל המתמשכות.