סקירה כללית | יולי 2019

הגיליון הקודם של הירחון ההומניטרי כלל מאמר שהדגיש את סכנת ההריסות המרובות בצור באהר, שכונה פלסטינית הממוקמת ברובה בירושלים המזרחית, כלומר באזור שסופח וצורף לשטח השיפוט של עיריית ירושלים. ב־22 ביולי ערכו הרשויות הישראליות מבצע נרחב שבמסגרתו הציבו בקהילה מאות אנשי כוחות ביטחון כדי להוציא את ההריסות הללו לפועל. הרשויות הרסו עשרה מבנים, בהם תשעה מבני מגורים, שלושה מהם מאוכלסים. במבצע זה נעקרו מבתיהן ארבע משפחות, בהן 14 ילדים, ואבד רכושם של עשרות בני אדם אחרים שרכשו דירות במבנים שנהרסו. הרס המבנים בא בעקבות פסיקה של בג״ץ ב־11 ביוני, שבה הותר הדבר על סמך צו צבאי האוסר בנייה באזור חיץ ביטחוני בקרבת גדר ההפרדה. כפי שהודגש בתדרוך של חודש זה במועצת הביטחון, "המדיניות הישראלית של הרס רכוש פלסטיני אינה עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ותורמת לסכנת ההעברה בכפייה המאיימת על פלסטינים רבים בגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית."

בחודשים האחרונים העלו מאמרים בירחון ההומניטרי גם חששות בדבר הסכנה של הריסות המוניות באזור ואדי יאסול שבשכונת סילוואן, בירושלים המזרחית, שבה נשקפת עקירה ליותר מ־550 בני אדם, ובדבר מספר השיא של הריסות, לרבות על ידי בעלי המבנים, שבוצעו בירושלים המזרחית באפריל 2019. עד לסוף יולי 2019 נהרסו בירושלים המזרחית כ־126 מבנים, והריסות אלה גרמו לעקירתם של 203 בני אדם, לעומת 107 בתים שנהרסו ו־93 בני אדם שנעקרו בתקופה המקבילה ב־2018.

המאמר הראשון בגיליון זה של הירחון ההומניטרי מתייחס לגורם נוסף ומתמשך לדאגה בירושלים המזרחית: ההשלכות ההומניטריות של ההשתלטות של עמותות מתנחלים ישראליות על נכסים בתוך שכונות פלסטיניות ושל פינוי תושבים פלסטינים בכוח. סילואן במיוחד משכה אליה פעילות כזו; רק לאחרונה, ב־10 ביולי, פינו הרשויות הישראליות אם וארבעת ילדיה הבוגרים מביתם בסילואן, לאחר שמאבק משפטי בן 25 שנה הסתיים בפסיקה של בית המשפט העליון לטובת העמותה. מתנחלים כבר עברו להתגורר בדירה שפונתה, ואילו בני המשפחה נזקקים לסיוע פסיכו־חברתי ולעזרה בדיור ובמחייה. על פי הערכות, נכון לעכשיו נפתחו הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם כ־900 פלסטינים נוספים.

בעזה, הבנות הפסקת האש שהושגו בתחילת מאי מחזיקות מעמד. ירידה משמעותית ניכרה במספר הנפגעים בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה". הפלסטיני בן ה־23 שנהרג ב־26 ביולי היה ההרוג הראשון שתועד במהלך הפגנות מאז 10 במאי. השקט היחסי הוביל למספר שיפורים בשטח, לרבות חידוש משלוחי הדלק לתחנת הכוח של עזה והקלה בהגבלות הדיג. הרשויות הישראליות החזירו ביולי 35 סירות דיג נוספות שהוחרמו על ידי חיל הים הישראלי בהקשר של אכיפת הגבלות גישה. החלו ההכנות לבניית בית חולים שדה נוסף, שיופעל על ידי ארגון לא ממשלתי שבסיסו בארה״ב ויעניק מגוון רחב של שירותים רפואיים. ולבסוף, ישראל הקלה כמה מהתנאים המוקדמים שאנשי עסקים חייבים לעמוד בהם לשם הגשת בקשה להיתרי יציאה מעזה דרך מעבר ארז, כך שביוני תועד המספר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015 של פעמים שבהן יצאו פלסטינים את עזה: על פי דיווחים באמצעי התקשורת, כמה מההיתרים לאנשי עסקים משמשים פועלים שכירים מעזה הנכנסים לישראל כדי לעבוד בה.

יחד עם זאת, כפי שממחיש המאמר השני בגיליון זה, מאז תחילת 2018 חלה הידרדרות בהגבלות המוטלות על אנשי סגל הומניטרי מקומיים היוצאים את עזה, בשל נוהלי הגשת בקשות להיתרים, תקנות מעבר כלי רכב ואופי הפריטים שאנשי סגל מקומיים מורשים להוציא מעזה. גם חמאס חידש את נוכחותו ליד מעבר ארז בין עזה לישראל והידק את ההגבלות במקום. יחדיו הגבירו אמצעים אלה את חוסר הוודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים שעימם מתמודדים ארגונים הומניטריים, פגעו בפעולתם ופגמו באיכות השירותים הניתנים על ידם.

המאמר האחרון בגיליון זה של הירחון ההומניטרי נוגע להשלמתו של מיזם של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ויוניסף, שסיפק במהלך הקיץ לכ־100 אלף ילדים ברחבי עזה פעילויות נופש, סיוע פסיכו־חברתי והפניות לשירותי מומחים בתחום בריאות הנפש, ככל שהדבר נדרש. ילדים, המהווים כמעט מחצית משני מיליון בני האדם החיים בעזה, נפגעו מההידרדרות בתנאי החיים, וכן מהשתתפותם בהפגנות ההמוניות ליד גדר ההפרדה והחשיפה לאלימות שנלוותה אליהן. מאמר בגיליון הירחון ההומניטרי מאפריל 2019 נדרש לגידול בעוני ובעבודת הילדים בעזה, שבה הועסקו ב־2018 בעבודה מלאה או חלקית 2% מהילדים בגילים שבין 10 ל־17. בסך הכול קיים בעזה מחסור נרחב באזורי משחק בטוחים וכן בהזדמנויות לפעילויות נופש ופנאי עבור רוב הילדים בעזה בחודשי הקיץ.