ביולי 2019 תועדו כמעט 20 פעמים שבהן יצאו פלסטינים מרצועת עזה דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל, שיא שכמותו תועד רק לפני ארבע שנים. כמעט שני שלישים מהיציאות היו של בעלי היתרי "סוחרים", אף שעל פי דיווחים, רבים מהם היו פועלים המועסקים בישראל, קבוצת אוכלוסייה שכניסתה נאסרה באופן רשמי מאז 2006. גם מספר הפעמים שבהן יצאו בני אדם מעזה ונכנסו אליה דרך מעבר רפיח עם מצרים (יותר מ־18 אלף) היה הגבוה ביותר מאז 2014. ולבסוף, במהלך החודש הוכנסו לעזה כמעט 800 מטעני סחורות ממצרים דרך שער סלאח א־דין, הנתון הגדול ביותר שתועד מאז החל שער זה לפעול בתחילת 2018.
מגמות אלו נצפו על רקע המשכן של הבנות הפסקת האש הלא רשמיות בין ישראל לחמאס, שהושגו במאי האחרון בתיווך מצרים והאו״ם. כפי שציין המתאם המיוחד מטעם האו״ם ניקולאי מלדנוב בתדרוך האחרון שקיים במועצת הביטחון, "אף שבמאמצים אלה לא די לחולל שינוי מהותי במציאות החיים הקשה בעזה, הם מפחיתים מעט את ההשלכות של המשברים המתמשכים, ההומניטרי והכלכלי."
חרף זאת, המצב נותר שברירי ביותר. במהלך חודש אוגוסט נהרגו תשעה חמושים פלסטינים מידי כוחות ישראליים וחמישה נעצרו בעקבות ניסיונות לפרוץ את גדר המערכת. תקריות אלו התרחשו לצד ירי רקטות לשטח ישראל ותקיפות אוויריות ישראליות בעזה שבוצעו בעקבותיו, אם כי לא היו נפגעים באף אחד מהאירועים הללו. ב־26 באוגוסט, בתגובה על ירי רקטות, צמצמה ישראל באופן זמני למחצית את כמות הדלק במימון קטאר שהיא מתירה להכניס לעזה, וצעד זה אילץ את תחנת הכוח היחידה הפועלת בעזה לכבות את אחת הטורבינות שלה; הגבלה זו הוסרה כעבור שבוע. הזמינות המוגברת של חשמל מאז הרבעון האחרון של 2018 אפשרה לחולל שיפורים מסוימים בתנאי החיים, במיוחד בכל האמור באספקת שירותים בסיסיים.
אחד המאמרים בגיליון זה של הירחון ההומניטרי סוקר את ההשלכות החיוביות שנודעו להגברת זרם החשמל בעזה השנה על אספקת מים ושירותי תברואה. אספקת מים, הן בצנרת והן מים מותפלים המובלים במכליות, גדלה ב־15%. בנוסף, רמת הזיהום של מי שפכים המוזרמים לים פחתה משמעותית, וירידה זו צמצמה את הסכנה של מחלות מועברות במים ואפשרה לשקם חופים נוספים ולהתאימם לשחייה, שהיא אחת מפעילויות הנופש הבודדות הזמינות לאוכלוסיית עזה בקיץ.
המשך הרגיעה מצא את ביטויו גם ברמה הנמוכה יחסית של נפגעים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" בעזה. במהלך חודש אוגוסט נהרג אדם אחד וכ־750 בני אדם נפצעו בהקשר זה. אולם, כפי שמודגש במאמר אחר של גיליון זה, מערכת הבריאות בעזה, העמוסה ממילא, עדיין מתקשה להתמודד עם כ־1,200 בני אדם שנפצעו קשה מתחמושת חיה מאז תחילת "צעדת השיבה הגדולה" וזקוקים לטיפולי שחזור גפיים; עד כה עברו כ־150 בני אדם ניתוחי קטיעה, רבים מהם בשל זיהומי עצם שנבעו מהיעדר טיפול נאות. ארגון הבריאות העולמי מזהיר שאם לא יורחבו משמעותית יכולות שיקום הגפיים הקיימות, סביר להניח שיגדל מספרן של "הקטיעות המשניות", הנובעות בעיקר מזיהומי עצם.
בגדה המערבית התרחשה במהלך אוגוסט שורה של תקריות אלימות שהביאו לנפגעים, ואיימו לערער את המצב. בארבעה פיגועים פלסטיניים נהרגו שני ישראלים (חייל שלא היה בשירות פעיל ונערה בת 17) ושניים ממבצעי הפיגועים, בהם נער בן 14. ב־11 באוגוסט פרצו עימותים בעקבות כניסתם של ישראלים למתחם חרם א־שריף / הר הבית בעיר העתיקה של ירושלים, כשחג הקורבן (עיד אל־אדחא) המוסלמי וצום ט׳ באב היהודי חלו באותו יום. בעימותים נפצעו 67 פלסטינים.
המאמר השלישי בגיליון זה סוקר את המצב באל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית. מאז יוני מנהלת משטרת ישראל בשכונה פעילות כמעט יומיומית, ובעימותים הפורצים בעקבותיה נהרג אדם אחד ולפחות 137 נפצעו. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, נגד פחות מ־2% מ־300 התושבים שנעצרו במהלך תקופה הוגשו כתבי אישום, והיתר שוחררו זמן קצר מעצרם. ארגונים לזכויות האדם הביעו חששות מכך שהמבצעים המשטרתיים מהווים ענישה קולקטיבית. המתיחות והאלימות המתמשכות גרמו לשיבושים קשים בחיי היומיום של יותר מ־18 אלף פלסטינים, ונודעו להן השלכות מדאיגות במיוחד על ילדים. יוניסף וארגונים שותפים פועלים לספק לילדים חלשים ופגיעים באל־עיסאוויה שורה של פעילויות חינוכיות ופעילויות להגברת המודעות. בתחילת ספטמבר הגיעו משטרת ישראל ומנהיגי הקהילה באל־עיסאוויה להבנה בדבר צמצום היקף פעילות המשטרה ותחילת שנת הלימודים החדשה בשכונה.