דוח בנושא הגנה על אזרחים | 27 במרס – 9 באפריל 2018

12 באפריל 2018

לדברי משרד הבריאות בעזה, במהלך השבועיים הנסקרים כאן נהרגו ברצועת עזה 32 פלסטינים בידי כוחות ישראליים, ו־3,078 פלסטינים נפצעו. רובם נפגעו בהקשר של "צעדת השיבה הגדולה", שורת הפגנות שהחלה ב־30 במרס וצפויה להימשך עד ל־15 במאי, יום השנה ה־70 של מה שהפלסטינים מכנים "הנכבה" של 1948. ההפגנות התקיימו בעברה העזתי של גדר המערכת עם ישראל, שטח שהצבא הישראלי אוכף בו "אזור אסור בכניסה" בנימוק של שיקולים ביטחוניים. לא דווח על נפגעים ישראלים.
26 מההרוגים, בהם שלושה ילדים, וכמעט כל הפצועים, בהם 445 ילדים, נפגעו במהלך ההפגנות הללו. חלק הארי של הנפגעים תועדו בימי שישי, 30 במרס ו־6 באפריל, בכמה מחנות אוהלים הממוקמים במרחק כ־700 מטר מהגדר עם ישראל. כמה מאות מפגינים, מבין עשרות אלפים, התקרבו לגדר וניסו לפרוץ אותה, שרפו צמיגים והשליכו אבנים, ולדברי מקורות ישראליים זרקו פצצות תבערה, על כוחות ישראליים. הכוחות הללו הגיבו בירי תחמושת חיה, לרבות אש שירו כמאה צלפים שהוצבו לאורך הגדר, וכן קליעי גומי ומכלי גז מדמיע. לדברי משרד הבריאות בעזה, כ־40% מהפצועים (1,236 בני אדם) נפגעו מתחמושת חיה. הרשויות הישראליות מסרו כי כמה מההרוגים היו אנשי ארגונים חמושים פלסטיניים, והאשימו את משרד הבריאות בניפוח מספר הנפגעים מתחמושת חיה.
התקריות עוררו חששות בדבר שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים. דובר נציבות זכויות האדם של האו״ם מסר כי "לאור מספרם הגבוה של הפצועים וההרוגים, ההצהרות מבשרות הרע מפי הרשויות הישראליות בימים שקדמו להפגנה, וכן עדויות לכך שבני האדם שנהרגו או נפצעו לא היו חמושים או שלא נשקפה מהם סכנה חמורה לכוחות הביטחון, שהיו מוגנים היטב – ובכמה מהמקרים אף נמלטו בכיוון ההפוך לגדר – יש ראיות איתנות לשימוש מופרז בכוח בידי כוחות ביטחון." מזכ״ל האו״ם הביע את חששו העמוק לנוכח העימותים והנפגעים, וקרא לחקירה בלתי תלויה ושקופה של התקרית. הצבא הישראלי הודיע כי יקיים תחקיר פנימי משלו.
חמישה גברים פלסטינים נהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בקרבת גדר המערכת בשלוש תקריות נפרדות. שניים מהם נהרגו ב־30 במרס מפגז או פגזים שנורו מטנק ישראלי בצפון הרצועה, על פי דיווחים בשעה שניסו לפנות חקלאי שנורה קודם לכך ונפצע בעת שעבד במרחק של כ־300 מטר מהגדר. ביום ההוא נורו למוות שני פלסטינים נוספים שחצו את הגדר ונכנסו לשטח ישראל, וכעת הרשויות הישראליות מחזיקות בגופותיהם. ב־5 באפריל שיגרו כוחות ישראליים מהאוויר כמה טילים אל אתרי אימונים צבאיים בעזה, ללא נפגעים; לפי מקורות ישראליים, התקיפה בוצעה במענה לאירוע שבו שלושה פלסטינים לישראל הסתננו לישראל, טמנו מטען נפץ וחזרו לרצועת עזה ללא פגע. חמישה פלסטינים נוספים נעצרו בשעה שניסו להיכנס לישראל דרך גדר המערכת בצפון רצועת עזה.
ב־30 במרס, לפני תחילת ההפגנות, נורה חקלאי פלסטיני בן 31 למוות בידי כוחות ישראליים בעת שעיבד את אדמתו ליד גדר המערכת המקיפה את עזה, ממזרח לח׳אן יונס. בלפחות 34 הזדמנויות נוספות פתחו כוחות ישראליים ביריות אזהרה על חקלאים ודייגים בשטחים לאורך הגדר ובים, ירי שגרם לפציעתם של שלושה דייגים. בחמש הזדמנויות יישרו כוחות ישראליים אדמה ונהלו חפירות בתוך שטח עזה, ליד גדר המערכת.
בגדה המערבית נפצעו 715 פלסטינים, בהם 65 ילדים, מידי כוחות ישראליים במהלך הפגנות ועימותים. כ־76% מהפצועים נפגעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות הפגנות הזדהות עם "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה, ולזכר "יום האדמה". המספר הגבוה ביותר של נפגעים היה בעיר קלקיליה, ואחריה בכפר קליל ולובאן א־שרקייה (שניהם בנפת שכם), ובעימותים ליד מחסם המת״ק (נפת רמאללה) ומחסום חווארה (נפת שכם). 16% נוספים מהנפגעים שדווח עליהם נפגעו בעימותים במהלך שבעה מבצעי חיפוש ומעצר, ורובם (90 פצועים) תועדו במהלך מבצע באבו דיס (נפת ירושלים). רוב הפצועים (80%) נפגעו משאיפת גז מדמיע שהצריכה טיפול רפואי, ואילו אחרים נפגעו מכדורי גומי (13%) או מתחמושת חיה (3%). בין הנפגעים משאיפת גז מדמיע נמנים 25 תלמידים שנפגעו ב־3 באפריל ממכלי גז מדמיע שירו כוחות ישראליים בחצר של שני מתחמי בתי ספר באזור H2 של העיר חברון.
שני פלסטינים מתו מפצעים שנפצעו כשנורו בשתי תקריות נפרדות, על פי דיווחים בעת שביצעו פיגועי דקירה. ב־8 באפריל ירה מתנחל ופצע פלסטיני בן 30, שעל פי דיווחים ניסה לדקור אותו בכניסה לאזור התעשייה של ההתנחלות מישור אדומים (נפת ירושלים). האיש הועבר לבית חולים ישראלי, שם מת למחרת. ב־2 באפריל נורה פלסטיני בן 46 על ידי כוחות ישראליים במחסום ג׳וברה (נפת טול כרם) ונפצע, לאחר שעל פי דיווחים ניסה לדקור חייל ישראלי; הפלסטיני מת מפצעיו כעבור שישה ימים. בשתי התקריות לא דווח על נפגעים ישראלים. נתון זה מביא לארבעה את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז תחילת 2018 בידי כוחות ישראליים ומתנחלים בפיגועים ופיגועים לכאורה.
רשויות ישראליות הרסו, תפסו או אטמו 15 מבנים בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה, צעדים שהביאו לעקירתם של 11 פלסטינים ופגעו ביותר מ־80 אחרים. חמישה מהמבנים שנהרסו, נתפסו או נאטמו, בהם אחד שנהרס על ידי בעליו עם קבלת צווי ההריסה, היו בירושלים המזרחית, ועשרת המבנים הנותרים היו בקהילות בשטח C. אחת הקהילות הנפגעות הייתה חִ׳רבת זַנּוּתָה, בדרום נפת חברון, שבה נתפסו שני מבנים ששימשו בית ספר יסודי ל־24 תלמידים. אומדן שנעשה לאחרונה הצביע על כך ש־44 בתי ספר יסודיים (36 בשטח C ושמונה בירושלים המזרחית), המשרתים נכון לעכשיו כ־5,000 תלמידים, מצויים בסכנת הריסה או תפיסה בנימוק של היעדר היתרי בנייה.
ב־10 באפריל הודיעו הרשויות הישראליות על הרחבה זמנית של השטח המותר לדיג לאורך חופה הדרומי של עזה, ממרחק של שישה לתשעה מיילים ימיים מהחוף, לרגל עונת דיג הסרדינים. הרחבות דומות של שטח הדייג בשנים 2016 ו־2017 הובילו לגידול משמעותי בשלל הדיג הכולל, אלא שזה נותר מוגבל בעיקר לדגי סרדינים ששוויים נמוך, כך שמשמעותו הכלכלית של צעד זה היא מינימלית; לפיכך, דייגים עדיין ממשיכים להתמודד עם קשיי פרנסה.
בתקופה הנסקרת כאן דווח על לפחות שישה מקרים שבהם מתנחלים פצעו פלסטינים או גרמו נזק לרכוש פלסטיני. פלסטיני בן 20 נפצע אחרי שקבוצת מתנחלים הכתה ודרסה אותו באופנוע בכפר א־תוואני שבדרום נפת חברון. בשלוש תקריות נפרדות, בבית חנינא (ירושלים המזרחית), פרעתא (נפת קלקיליה) וביתא (נפת שכם) הציתו מתנחלים 11 כלי רכב פלסטיניים וריססו כתובות גזעניות וכתובות "תג מחיר" על קירותיהם של שני בתים פלסטיניים. שני כלי רכב פלסטיניים ואוטובוס המשמש להסעות תלמידים ניזוקו בשתי תקריות נפרדות שבהן יידו מתנחלים אבנים ובקבוקי תבערה בכבישים ליד דורא (נפת חברון) ובכניסה הצפונית לעיר חברון. בשתי תקריות נוספות נפצעו 19 פלסטינים בעימותים עם כוחות ישראליים, לאחר שכניסת מתנחלים למספר אתרים דתיים בגדה המערבית עוררה קטטות ועימותים עם פלסטינים.
על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, מתנחל נפצע ושני כלי רכב ניזוקו מאבנים שיידו פלסטינים בכבישים ליד יברוד (נפת רמאללה), תוקוע (נפת בית לחם) ומחנה הפליטים אל־ערוב (נפת חברון).
מעבר רפיח שבשליטת מצרים היה סגור בשני הכיוונים במהלך התקופה הנסקרת. לדברי הרשויות הפלסטיניות בעזה, יותר מ־23 אלף בני אדם, בהם מקרים הומניטריים המצויים בקדימות למעבר, רשומים וממתינים לעבור במעבר רפיח.