ב־23 במאי חידשו הרשויות הישראליות את יבוא המלט לשימוש המגזר הפרטי בעזה, אחרי השעיה בת 45 ימים. בהודעה שבירכה על חידוש היבוא אמר המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, כי "על כל הצדדים להבטיח שמשלוחי המלט יגיעו למוטבים שלהם הם מיועדים, וישמשו אך ורק למטרות אזרחיות."
הרשויות הישראליות השעו את יבוא המלט למגזר הפרטי ב־3 באפריל, לאחר תיעול של מלט מן המוטבים הלגיטימיים שלהם יועד. הגבלות אלו אושרו מחדש ב־18 באפריל, לאחר ההכרזה על גילויה של מנהרה, הראשונה שהתגלתה מאז הסכסוך ב־2014, שנחפרה מעזה לשטח ישראל. למרות הצעדים שננקטו לטפל בחששות אלה, המתיחות המוגברת בעזה ובדרום ישראל, וגילויה של מנהרה שנייה בתחילת מאי, הכשילו את המשא ומתן.
לאחר איסור גורף שהוטל מאז הטלת המצור על עזה, ביוני 2007, חודש באוקטובר 2014 היבוא המבוקר של מלט לעזה לשימוש המגזר הפרטי, כחלק מן המנגנון לשיקום עזה. המנגנון לשיקום עזה הוא הסכם זמני בין ממשלת פלסטין לממשלת ישראל, שהושג בתיווך האומות המאוחדות (ראו להלן). מאז הוכנסו לעזה דרך המנגנון לשיקום עזה יותר מ־680 אלף טונות של מלט. 66% מכמות זו הוכנסו מאז החלת אותו חלק של המנגנון העוסק במגורים, יולי 2015, לבנייתם של בתים שנהרסו כליל ולבניית דיור חדש.
מלט בכמות מוגבלת נותר זמין: על פי הערכות, כשליש מכמויות המלט שיובאו בחודשים קודמים. אותם חלקים של המנגנון לשיקום עזה העוסקים במחסה ובמגורים חיוניים למיזמים במימון תורמים, הנוקטים בשיטת העזרה העצמית שבמסגרתה בעלי בתים וקהילות משתתפים בשיקום של רכושם הם, ומעסיקים קבלנים רק לבניית רבי־קומות בבעלות בעלים מרובים, או למיזמי תשתית. גישת העזרה העצמית משמשת לתיקון כמעט כל היחידות שניזוקו ולשיקום כ־73% (3,760 מתוך 5,163) מהיחידות ההרוסות שכבר הושלמו, שמצויות בבנייה או שכבר יש להן מימון מזוהה.
נכון לסוף אפריל 2016, לאחר קבלת סיוע במזומן מסוכנויות או״ם או תמיכה בינלאומית אחרת, כבר שוקמו או תוקנו כ־23% (4,065) מכ־18 אלף הבתים שנהרסו או ניזוקו קשות במעשי האיבה ב־2014.[i] על פי הערכות, 70 אלף בני אדם עדיין עקורים. לדברי התאחדות הקבלנים הפלסטינית, המחסור במלט קטע את העסקתם של 40 אלף בני אדם העובדים בענף הבניין.
האו״ם ממשיך לקרוא להסרה מלאה של המצור על עזה במסגרת החלטת מועצת הביטחון 1860 (2009). בינתיים משמש המנגנון לשיקום עזה כמנגנון זמני שמטרתו לאפשר יבוא של חומרים שאלמלא כן הם מוגבלים, לרבות ליחידים בעזה המשוללים גישה לשווקים חיצוניים. עד לסוף אפריל 2016, קרוב ל־101 אלף משקי בית רכשו באמצעות המנגנון לשיקום עזה חומרים כדי לשקם בתים שניזוקו במהלך העימות, ואילו 2,150 קנו חומרים כדי לבנות מחדש בתים שנהרסו כליל. בלא קשר לסכסוך בשנת 2014, כ־8,100 משקי בית רכשו חומרים לבניית בתים חדשים או להשלמת בתים שבנייתם החלה לפני הסכסוך ב־2014. בנוסף, המנגנון לשיקום עזה מאפשר גם גישה לחומרים עבור מיזמים גדולים יותר, לרבות בתי ספר, בתי חולים, כבישים, רשת מים, עסקים פרטיים, מתקני שירותים ציבוריים ומיזמי מגורים בקנה מידה גדול. עד היום הוכללו במנגנון לשיקום עזה 870 מיזמים כאלה, ו־105 מתוכם כבר הושלמו.
* מאמר זה מבוסס על חומר שמסר כוח המשימה לענייני מחסה
[i] Shelter Cluster Palestine: Shelter Cluster Monthly Report, April 2016.