14,334 | 168,652 | 1,814 | 93 |
נדבקים פעילים | נדבקים (מצטבר) | מתים | פלסטינים בטיפול נמרץ |
לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, במהלך התקופה הנסקרת נצפתה בשטח הפלסטיני הכבוש ירידה של 34% במספר הנדבקים הפעילים ב־COVID-19. מהנתונים עולה כי 14,555 פלסטינים נוספים נמצאו חיוביים לנגיף, 21,742 אנשים החלימו במהלך התקופה. המספר הנדבקים המצטבר עומד על 168,652, ו־152,504 מתוכם כבר החלימו. נמשכת הירידה במספר המטופלים ביחידות הטיפול הנמרץ, מ־127 בסוף התקופה שנסקרה בדוח הקודם ל־93 כעת, וכן במספר המונשמים מתוכם, שירד מ־30 ל־25.
במהלך התקופה מתו 314 מהחולים, נתון המביא את מספרם המצטבר של המתים ל־1,814, מהם 1,352 בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו־462 ברצועת עזה. שיעור המתים מקרב הנדבקים המאומתים בשטח הפלסטיני הכבוש עודנו כ־1%, גבוה מעט מהשיעור המקביל בישראל (0.8%), אבל נמוך יותר מאשר בירדן (1.3%) ובמצרים (5.5%).
51% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש מצויים בעזה, 9.7% מהם נמצאים בנפת שכם, 8.4% באזור ירושלים המזרחית ו־7.4% בנפת רמאללה.
בתגובה על הירידה בשיעור ההדבקה החילו הרשויות בעזה מספר הקלות בהגבלות לשמירה על בריאות הציבור. בגדה המערבית, תקנות הסגר החדשות שנכנסו לתוקף ב־2 בינואר יימשכו עד 17 בינואר, אף שהציות להן ואכיפתן נותרו מוגבלים. בישראל הוחמרו ההגבלות: מרבית בתי הספר ובתי העסק סגורים, ועל הציבור נאסר להתרחק מעבר לקילומטר אחד מהבית, למעט לצרכים חיוניים. אמצעים אלה, החלים גם על ירושלים המזרחית, יישארו בתוקף לפחות עד 21 בינואר.
משרד הבריאות מנהל סקר סרולוגי המתמקד ביותר מ־3,000 משקי בית בגדה המערבית ובעזה, כדי לאסוף נתונים על שכיחות COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש ולספק הנחיות לאמצעי מניעה ופיקוח. סקר זה הוא חלק ממחקר בינלאומי המבוצע ב־55 מדינות, וכולל איסוף דגימות דם לבדיקה של נוכחות נוגדנים ל־COVID-19, לצד נתונים דמוגרפיים, היסטוריה אשפוזית ותסמינים של מחלה אקוטית מאז תחילת המגפה.
הרשות הפלסטינית קיבלה ממנגנון Gavi COVAX AMC תמיכה עבור הקצאה של חיסוני COVID-19 שיכסו 20% מהאוכלוסייה בשטח הפלסטיני הכבוש, ויתמקדו בקבוצות מתועדפות כגון עובדי רפואה בקו הראשון, קשישים ובעלי מחלות רקע. ההקצאה הראשונה של אצוות החיסון המאושרות צפויה להגיע בתחילת עד אמצע 2021. ארגון הבריאות העולמי ויוניסף עובדים עם משרד הבריאות על השלמת תוכנית הפריסה והחיסון הלאומית, ועל התמיכה ביישומה ובמעקב אחריו.
הרשות הפלסטינית מתכננת לקנות חיסונים עבור עוד 40% מאוכלוסייתה מיצרנים שונים. משרד הבריאות אישר, בנוהל ההרשאה לשימוש חירום, את השימוש בחיסון "ספוטניק V" מתוצרת רוסיה. על פי דיווחים, הרשות הפלסטינית תקבל את המשלח הראשון תוך חודש, ואספקת החיסונים תושלם עד סוף אפריל 2021.
ישראל ממשיכה בתוכנית החיסונים שלה, הזמינה לפלסטינים בירושלים המזרחית, ונכון לעכשיו, לאחר שכמעט שני מיליון בני אדם כבר חוסנו, היא נמצאת במקום הראשון בעולם במספר החיסונים לנפש: ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, התחייב שעד סוף מרס 2020 יחוסנו כל הישראלים מגיל 16 ומעלה. מספר ארגוני זכויות אדם ורפואה ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים קראו לרשויות הישראליות לעמוד במחויבויות המשפטיות שלהן ולהבטיח מתן חיסונים איכותיים גם לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. בישיבות עם האו״ם הביע מתאם פעולות הממשלה בשטחים את נכונותו לתמוך בחיסונים הן בגדה המערבית (מעבר לירושלים המזרחית) והן בעזה, אם תוגש בקשה רשמית לכך. על פי דיווחים, ב־12 בינואר, הודיעו הרשויות הישראליות כי העבירו לרשויות הפלסטיניות, על פי בקשתן, כמות קטנה של חיסונים, וכי משלוח נוסף יועבר בקרוב.
ב־10 בינואר עתרו לבג״ץ חמישה מארגוני זכויות האדם הישראליים נגד החלטתו של השר לביטחון פנים שלא לחסן אסירים, בניגוד להנחיית משרד הבריאות הישראלי. הארגונים תבעו להורות לשירות בתי הסוהר לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים על פי מתווה תעדוף החיסונים שקבע משרד הבריאות, בדגש על אסירים בגיל 60 ומעלה ובקבוצות סיכון.
מספר הנדבקים הפעילים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, פחת בתקופה הנסקרת בכ־40% (מ־ 11,659 ל־7,011). לפי נתוני משרד הבריאות, מספר הנדבקים הפעילים בנפת שכם ירד לפחות ממאה נדבקים ביום, וכן הובחנה ירידה משמעותית בדרום הגדה המערבית, וייצוב של מספר המאושפזים, לאחר עלייה חדה בשבועות הקודמים.
ב־2 בינואר הכריז ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה על תקנות חדשות לגדה המערבית, שתוקפן עד 17 בינואר. כיתות א׳ עד ו׳ וכיתות י"ב חזרו ללמוד במתכונת הוראה משולבת. עם זאת, קהילות בשטח C מתמודדות עם קשיים בלמידה מרחוק, בשל היעדר אספקת חשמל ותשתית טלקומוניקציה.
נמשכים העוצר הלילי מ־19:00 עד 6:00, וכן סגר בסופי שבוע, מיום חמישי ב־19:00 ועד יום ראשון ב־6:00. בתי עסק וכן מוסדות ממשלתיים, אזרחיים ופרטיים מורשים לפעול בקיבולת מרבית של 30%. נסיעה בין הנפות אסורה למעט לצורך הובלת תוצרת חקלאית, אספקת שירותים ומוצרי מזון. חתונות, אירועי ניחום אבלים, פסטיבלים, התכנסויות ואירועים עדיין אסורים בתכלית האיסור. עם זאת, המוכנות הציבורית לציית לתקנות אלה, וכן אכיפתן ברחבי הגדה המערבית מוגבלות, וכמעט אינן קיימות בשטח C, בכפרים מרוחקים ובאזור H2 של העיר חברון.
בעיר סלפית ובכפרים הסמוכים א־זאוויה, רפאת, כפר א־דיכ, אסכאכא וחארס, הוחל סגר הדוק עד להודעה חדשה. הכפר ראמין שבנפת טולכרם מצוי בסגר בן שלושה ימים עד 13 בינואר.
בירושלים המזרחית, אף שהחיסון זמין לרופאים, אנשי סגל רפואי ותושבים בני 60 ומעלה, דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שרק כ־20% מהפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית הזכאים לחיסון התחסנו, לעומת כ־75% מבין הקבוצות המקבילות באוכלוסייה היהודית של העיר.
ענף הבניין מוחרג מהסגר הישראלי, ועובדים פלסטינים יכולים להיכנס לישראל בתנאי שיישארו בשטחה למשך שבועיים. לא ברור האם ומתי יהיו עובדים אלה זכאים לקבל את החיסון.
במהלך התקופה הנסקרת, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו לפחות 29 מבנים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של לפחות 44 בני אדם, 23 מהם ילדים.
התקרית הנרחבת ביותר התרחשה בקהילה הבדואית בית איכסא (אלפיים נפש), הממוקמת בעברה הירושלמי של גדר ההפרדה. מאז 2016, מחסום קבע שהותקן בגדר ההפרדה מנתק פיזית את הקהילה מיתר הגדה המערבית, ומגביל את הכניסה לכפר לתושבים ולפלסטינים מכפרים סמוכים. ב־7 בינואר תפסו הרשויות הישראליות עשרה מבנים בקהילה, בהם ארבעה שניתנו כסיוע הומניטרי, וגרמו בכך לעקירתם של 27 פליטים פלסטינים, 14 מהם ילדים. לדברי בני האדם שנפגעו מכך, הרשויות הישראליות לא מסרו כל הודעה מוקדמת על כוונתן לתפוס את המבנים, מגמה שבשנים האחרונות ניכרת בה עלייה. בשנת 2020, נתפסו בלא הודעה מוקדמת 30% מהמבנים שנבחרו לתפיסה בשטח C, עלייה לעומת 11% בשנת 2017 ו־8% בשנת 2016.
ברצועת עזה אומתו במהלך התקופה הנסקרת 6,657 נדבקים חדשים ב־COVID-19. עם זאת, מספר הנדבקים הפעילים פחת בכ־28% (מ־10,176 ל־7,323). המספר המצטבר של נדבקים מאז תחילת המגפה הגיע ל־46,524, רובם הגדול מאז הדיווחים על ראשוני הנדבקים בקהילה בשלהי אוגוסט. 106 בני אדם מתו, נתון המביא את מספר המתים הכולל ל־462.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, המספר הכולל של בדיקות פחת, מ־14,757 בין 27 בדצמבר ל־2 בינואר ל־13,486 בין 3 ל־9 בינואר. את הירידה ניתן לייחס לירידה במספר בני האדם שעל פי החשד נדבקו בנגיף ובמספר הבדיקות שנערכו לאנשים שבאו עמם במגע. שיעור הנבדקים שנמצאו חיוביים הוא כעת כ־20%. ב־5 בינואר דיווחו רשויות הבריאות כי ערכות הבדיקה לגילוי COVID-19 שברשותן יספיקו עד 20 בינואר.
לפי נתוני המשרד לפיתוח חברתי, נכון לעכשיו כ־1,400 מכלל הנדבקים הפעילים ב־COVID-19 שוהים בבידוד באחד משני בתי החולים הייעודיים או באחד מתשעת מתקני הבידוד הייעודיים, ו־6,000 בני אדם נוספים שוהים בבידוד ביתי. בנוסף, כ־26 אלף בני אדם שוהים בהסגר ביתי, רובם בנפות עזה וח׳אן יונס.
למפה אינטראקטיבית של מתקני בידוד והסגר בעזה ראו האתר של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.
לאור השיפור במצב החילו הרשויות המקומיות הקלות בחלק מההגבלות. נכון ל־10 בינואר, מסגדים יכולים להיפתח מימי ראשון עד ימי חמישי, ובלבד שימלאו אחרי התנאים המגבילים בהקשר של COVID-19. כל בתי הספר הממשלתיים וחלק מבתי הספר הפרטיים (כיתות א׳-ו׳) נפתחו מחדש ב־13 בינואר. כל תלמיד שוהה בבית הספר יומיים בשבוע ובשלושת הימים הנותרים לומד מהבית. העוצר הלילי והעוצר בסופי השבוע נותרו בתוקף, אף ששעות העוצר קוצרו מעט. האיסור על התכנסויות רבות משתתפים, לרבות חתונות והלוויות, נותר בעינו. כן הגדירו הרשויות 60 מתוך 96 אזורים גיאוגרפיים בעזה אזורים "אדומים" שכל תנועה בהם אסורה.
מאז נובמבר, אנשים הנכנסים לעזה דרך מעברי רפיח וארז, לרבות אנשי סגל בינלאומי/משלחות זרות, אינם נדרשים לשהות בבידוד ביתי אם הם יכולים להציג תוצאה שלילית של בדיקת PCR שנעשתה בטווח 48 שעות לפני כניסתם. מי שאינם יכולים להציג תוצאת בדיקה עם הגעתם לעזה יכולים להיבדק בגבול, אבל נדרשים לשהות בבידוד ביתי עד לקבלת תוצאות הבדיקה.
מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור לתנועת נוסעים. הכנסת סחורות מישראל נמשכה דרך מעבר כרם שלום, וכך גם ייבוא סחורות ממצרים דרך מעבר רפיח. גם במעבר הנוסעים ארז עם ישראל המשיכה להתאפשר יציאה של מספר קטן של נוסעים שהורשו לעבור בו באופן חריג, רובם מטופלים רפואיים. מספר הפלסטינים הנכנסים לעזה דרך מעבר ארז היה עקבי יחסית, כ־250 בני אדם בשבוע.
כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאמת ההומניטרית/התושבת הזמנית, וכן קבוצת התיאום התת־לאומית של כוחות המשימה ממשיכים להתכנס באופן סדיר בכדי לקבוע רכיבי מדיניות ולתאם את יישומם של סוגי מענה שונים למשבר.
במהלך התקופה הנסקרת סייעה יחידת התיאום והגישה מטעם המתאמת ההומניטרית/התושבת ל־85 אנשי סגל של האו״ם ושל ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ולמשלחת דיפלומטית אחת לנוע בין ירושלים המזרחית ליתר הגדה המערבית, בנוסף על 12 משאיות שהובילו ציוד רפואי, לימודי וציוד חיוני אחר. בשל ההגבלות המתמשכות על רצועת עזה תיאמה יחידת התיאום והגישה מול הרשויות המקומיות 52 שליחויות חיוניות של האו״ם, ובנוסף טיפלה בסך של שש שליחויות של האו״ם ושליחויות דיפלומטיות אל עזה והחוצה ממנה. כן תיאמה יחידת הגישה והתיאום את כניסתם לישראל של 36 אנשי סגל של ארגון בינלאומי לא ממשלתי ובני משפחותיהם, לאחר שניהלה עם הרשויות הישראליות הרלבנטיות משא ומתן על הסרת האיסור שהוטל לאחרונה על כניסה וחזרה של אנשי סגל של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לישראל, בשל הידוק ההגבלות בהקשר בריאות הציבור בישראל.
כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל־COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים הדרושים ביותר. כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל־COVID-19.
מערכת תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה ממשיכה להתמקד ברשתות חברתיות במוקדי התפרצות של COVID-19, במטרה לעודד אנשים לנקוט אמצעי הגנה. כוח המשימה לתקשורת סיכונים ולמעורבות הקהילה, בהנהגת משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ויוניסף, מפתח תוכנית אסטרטגיה/ביקוש להתגייסות ומעורבות חברתיות ותוכנית הסברה ומידע (לרבות קידום מדיניות, תקשורת, התגייסות חברתית, הסברה בתחום הסיכונים והבטיחות, מעורבות קהילה והכשרה) במטרה ליצור בשטח הפלסטיני הכבוש אמון, קבלה וביקוש לחיסונים נגד COVID-19 , מרגע שיהיו זמינים. חומרי הסברה בתחום תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה זמינים לעיון באינטרנט.
קטגורית אספקה | פריט | צרכים של תוכנית המענה על פי הערכה (ביחידה) | נמסרו | בטיפול | הפער הנותר |
ניהול טיפול | מנשם, רפואי, פולשני, מבוגר/ילד | 250 | 105 | 125 | 20 |
מוניטור מטופל (סימנים חיוניים) | 250 | 130 | 164 | (44) | |
מחולל חמצן | 250 | 59 | 134 | 57 | |
מיטת בית חולים ליחידת טיפול נמרץ | 250 | 87 | 79 | 84 | |
מיטות מטופלים | 400 | 86 | 264 | 50 | |
מניעה ופיקוח על זיהום | מסכה כירורגית | 4,000,000 | 2,080,750 | 354,050 | 1,565,200 |
מסכת סינון אוויר N-95 | 300,000 | 297,624 | 68,380 | (66,004) | |
כפפות כירורגיות | 8,000,000 | 5,796,323 | 1,699,022 | 504,655 | |
בדיקות מעבדה | בדיקות PCR לאיתור COVID-19 | 500,000 | 205,344 | 9,600 | 285,056 |
מטושים / מידה בינונית לאיסוף דגימות | 500,000 | 241,500 | 20,100 | 238,400 |
מימון
תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, הכוללת התערבויות שייושמו עד לסוף 2020, גייסה עד עתה בסך הכול 45.9 מיליון דולר, שהם 59% מכלל הסכום המבוקש. כולל משאבים שנתרמו מחוץ לתוכנית המענה גויסו עד עתה בסך הכול 65.5 מיליון דולר לתמיכה במענה למשבר COVID-19.
סוגי המענה לצרכים הקשורים ל־COVID-19 במהלך 2021 הוטמעו הלכה למעשה בכל הפעילויות ההומניטריות המתוכננות למשך השנה, ונכללו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2021 לשטח הפלסטיני הכבוש. התוכנית מבקשת לגייס 417 מיליון דולר שישמשו למתן סיוע דחוף ל־1.8 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.
סך המימון על פי כוח משימה (במיליוני דולרים)
37,054,992 דולר | 18,808,493 דולר | 51% | 10,735,602 דולר | 29,544,095 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
2,365,740 דולר | 1,917,434 דולר | 81% | 305,434 דולר | 2,222,868 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
7,120,698 דולר | 1,517,000 דולר | 21% | 1,918,746 דולר | 3,435,746 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
4,092,551 דולר | 1,755,251 דולר | 43% | 2,767,382 דולר | 4,522,633 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
9,504,052 דולר | 9,684,114 דולר | 102% | 2,090,348 דולר | 11,738,462 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
18,017,577 דולר | 12,206,392 דולר | 68% | 1,777,441 דולר | 13,983,833 דולר |
המימון הדרוש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
COVID-19 response funding in the oPt (through and outside the Inter-Agency Response Plan) in US$
כוח משימה | הסכום המבוקש לתוכנית המענה | באמצעות תוכנית המענה | % תוכנית המענה שמומן | מחוץ לתוכנית המענה | סה"כ בדולרים |
חינוך | 7,120,698 | 1,517,000 | 21% | 1,918,746 | 3,435,746 |
ביטחון תזונתי | 18,017,577 | 12,206,392 | 68% | 1,777,441 | 13,983,833 |
בריאות | 37,054,992 | 18,808,493 | 51% | 10,735,602 | 29,544,095 |
הגנה | 2,365,740 | 1,917,434 | 81% | 305,434 | 2,222,868 |
מחסה ופריטים שאינם מזון | 4,092,551 | 1,755,251 | 43% | 2,767,382 | 4,522,633 |
מים, תברואה והיגיינה | 9,504,052 | 9,648,114 | 102% | 2,090,348 | 11,738,462 |
סה"כ כולל | 78,155,610 | 45,852,683 | 59% | 19,594,953 | 65,447,636 |
סך המימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורמים
תורמים | באמצעות תוכנית המענה | מחוץ לתוכנית המענה | סה"כ בדולרים |
אוסטריה |
|
229,564 |
229,564 |
קנדה |
2,215,757 |
|
2,215,757 |
קרן החירום ההומניטרית |
527,000 |
|
527,000 |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID) | 1,423,772 |
|
1,423,772 |
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) |
3,720,950 |
6,491,0001 |
10,211,950 |
Education Cannot Wait |
555,000 |
1,550,000 |
2,105,000 |
סיוע חוץ למקרי אסון (OFDA) |
225,000 |
|
225,000 |
צרפת |
1,005,415 |
610,000 |
1,005,415 |
גרמניה | 4,878,042 |
43,000 |
4,921,042 |
אירלנד (Irish Aid) | 235,200 |
|
235,200 |
Islamic Relief Worldwide |
307,800 |
|
307,800 |
הסוכנות האיטלקית לפיתוח ושיתוף פעולה (AICS) | 640,008 | 65,970 | 705,978 |
יפן |
878,506 |
|
878,506 |
כווית |
747,500 |
8,252,500 |
9,000,000 |
נורבגיה |
70,000 |
91,083 |
161,083 |
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש2 |
16,425,925 | 356,568 | 16,782,493 |
מקורות אחרים3 |
1,558,588 | 275,155 | 1,833,743 |
גיוס מימון בסקטור הפרטי | 386,786 |
|
386,786 |
הקרן הקטארית לפיתוח |
|
562,455 |
562,455 |
הסהר האדום הקטארי |
|
410,000 |
410,000 |
Save the Children4 |
326,435 |
|
326,435 |
Start Fund |
251,000 |
|
251,000 |
שבדיה (SIDA) |
500,000 |
|
500,000 |
הסוכנות השוויצרית לפיתוח ולשיתוף פעולה (SDC) |
1,450,000 |
268,000 |
1,718,000 |
הקרן ההומניטרית הנושאית מטעם קרן האוכלוסין של האו"ם | 332,000 |
|
332,000 |
יוניסף |
792,000 |
|
792,000 |
USAID | 314,000 |
|
250,000 |
War Child Holland 5 |
252,000 |
85,000 |
337,000 |
תוכנית המזון העולמית (הלוואה) |
5,000,000 |
|
5,000,000 |
ארגון הבריאות העולמי | 834,000 | 834,000 | |
World Vision International |
|
304,658 |
304,658 |
סה"כ | $45,852,683 | $19,594,953 | $65,447,636 |
|
למידע נוסף, לרבות רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה הן בעזה והן בגדה המערבית, ולמפות מפורטות של מרכזי הבידוד יש לפנות לדף האינטרנט בנושא COVID-19 באתר של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. פנו בבקשה לאתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים:
דף ייעודי לנושאי COVID-19 של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה
[1] לרשימה מקיפה יותר יש לפנות לצוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות: [email protected] ו[email protected].