260	11,500	58	34 מיליון דולר
נדבקים מאומתים	אנשים שנבדקו	מרכזי בידוד וטיפול	דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותי

סקירת מצב כללית

נכון ל־7 באפריל אותרו בשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 260 נדבקים מאומתים ב־COVID-19, 247 בגדה המערבית (למעט פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית) ו־13 ברצועת עזה. מבין אלה, אדם אחד מת ב־25 במרס, 23 בני אדם החלימו ורוב הנותרים אינם מציגים תסמינים כלשהם. אף שהמספר הנוכחי של נדבקים מאומתים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה, נותר נמוך יחסית למדינות אחרות, ייתכן שנתון זה משקף את יכולת הבדיקה המוגבלת.

במהלך התקופה הנסקרת אותרו בגדה המערבית יותר ממאה אנשים נוספים עם COVID-19, שרבים מהם נדבקו, על פי דיווחים, במפעל הממוקם באזור תעשייה שבאחת ההתנחלויות בירושלים המזרחית. המספר המדויק של נדבקים בירושלים המזרחית עדיין איננו מאומת, כיוון שהם אינם בטיפולו של משרד הבריאות הפלסטיני ואינם מפולחים בנתוני הרשויות הישראליות.

ב־3 באפריל האריכה ממשלת פלסטין בחודש נוסף את מצב החירום שהוכרז ב־5 במרס ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. חמ״ל החירום במשרד ראש הממשלה הפלסטיני המשיך להוביל את המאמצים להכיל את ההתפרצות, בתיאום הדוק עם הרשויות הישראליות וגורמים בינלאומיים, בעיקר ארגון הבריאות העולמי. ואף על פי כן, קשיים וחוסרים קריטיים הקיימים זה זמן רב, במיוחד ברצועת עזה, ממשיכים לפגוע ביכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית להתמודד עם הגידול הצפוי במספר המקרים המחייבים טיפול.

בתוכנית המענה שפרסמה הממשלה הפלסטינית ב־26 במרס היא ביקשה לגייס 137 מיליון דולר לתמיכה במענה הישיר של הרפואה הציבורית לנגיף ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, וכן לתמיכה בתקציב ובהתאוששות כלכלית. רכיב המענה הבריאותי (120 מיליון דולר) מכסה פערים רפואיים קצרי טווח העלולים לחבל ביכולת הממשלה להכיל את המגפה ולהתמודד עמה.

נכון לעכשיו, בשל ביקוש עולמי חסר תקדים, קיים חוסר בפריטים הדרושים ביותר, לרבות ערכות ציוד הגנה אישי ואספקה לעריכת בדיקות לגילוי COVID-19. בתי חולים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מתמודדים גם עם מחסור באנשי סגל מומחים ביחידות לטיפול נמרץ.

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה, דיווחו ספקי שירותים בתחומי בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו־חברתית על עלייה חדה במספר הטיפולים הטלפוניים הנוגעים לאלימות במשפחה, המיוחסת לסגירת הממושכת של בתי הספר, לאבטלה הגוברת ולהגבלות התנועה החמורות.

הגדה המערבית

מאז הארכת מצב החירום הוחמרו הגבלות התנועה ואמצעי הריחוק החברתי שנאכפו עוד קודם לכן על ידי הממשלה הפלסטינית. נכון לעכשיו קיימים ברחבי הגדה המערבית יותר משלושים מתקני בידוד ומתקנים רפואיים שבהם שוהים אנשים עם COVID-19, ונערכות הכנות לפתיחת מרכזים נוספים. הרשויות דיווחו על מחסור חריף בציוד ואספקה רפואיים, לרבות בערכות בדיקה, וכן באנשי סגל מיומנים.

הועלו חששות ביחס לחזרתם האפשרית של אלפי עובדים פלסטינים המועסקים בישראל לקראת חג הפסח בישראל, המתחיל בערב ה־8 באפריל. זאת בשל האפשרות להפצת הנגיף מישראל, וכן בשל היכולת המוגבלת של המתקנים הרפואיים ומתקני הבידוד בגדה המערבית. הרשויות הפלסטיניות נערכו למדוד את חומם של העובדים החוזרים, לספק להם חומרי חיטוי ולעודד אותם להיכנס לבידוד ביתי למשך 14 יום. ואף על פי כן, לדברי הרשויות הישראליות, היתרי העבודה של יותר מ־36 אלף פלסטינים יישארו בתוקף למשך חג הפסח, והסוגיה עדיין מטופלת במסגרת מאמצי התיאום המשותפים בין שני הצדדים.

אומדן קהילתי מהיר שביצע כוח המשימה לענייני מחסה באמצע מרס מצא כי מתוך 165 קהילות פגיעות שנסקרו בשטח C, יותר ממחצית (3,500 משקי בית) עדיין אינם מכוסים במסגרת מענה על COVID-19 או סיוע בהגנה, ואין להם יכולות כלכליות, כספיות או הלוגיסטיות לקנות את חומרי ההיגיינה וההגנה הדרושים.

גישתם של מטופלים ביתר הגדה המערבית שהופנו לטיפול בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל נותרת מוגבלת למקרי חירום ולמטופלים אונקולוגיים. רשת בתי החולים בירושלים המזרחית הודיעה כי כל ששת המתקנים שלה מתכוננים לקלוט אנשים עם COVID-19 שיזדקקו לטיפול קליני, אף שהם ממשיכים לסבול מתת־מימון כרוני הפוגע במתן תרופות וטיפול.

חששות שהיו קיימים זה מכבר בתחום ההגנה, הנוגעים לכיבוש הישראלי, החריפו במהלך התקופה הנסקרת בהקשר של משבר COVID-19. בשטח C ובירושלים המזרחית הקפיאו אמנם הרשויות הישראליות את מרבית ההריסות של בתים מאוכלסים, אבל נמשכו הרס ותפיסה של מבנים המשמשים למחיה ולשירותים, והדבר הוסיף למתח המוטל ממילא על קהילות פגיעות וחלשות. בנוסף, מאז תחילת המשבר חלה עלייה במתקפות מתנחלים שבהן נפצעו פלסטינים או נגרם נזק נרחב לרכוש פלסטיני. חששות בדבר שימוש מופרז בכוח שעושים חיילים ישראליים נותרו בעינם, וכמה תקריות שהתרחשו מאז תחילת המשבר הסתיימו בהרג ובפציעה קשה של פלסטינים.

רצועת עזה

נכון ל־6 באפריל נבדקו בעזה רק 1,495 בני אדם לגילוי COVID-19. מרבית הבדיקות האלה פוענחו בגדה המערבית או בישראל, בשל היעדר יכולות מעבדתית בעזה, ורשויות הבריאות ברצועה פנו בקריאה דחופה לגיוס תמיכה נוספת לקניית ערכות בדיקה. נכון לעכשיו, פחות מ־1,100 בני אדם שוהים בבידוד ב־25 אתרים שיועדו לכך, לרבות מרכז הבידוד במעבר רפיח, מתקנים רפואיים, בתי ספר ומלונות. צופים רוב השוהים בבידוד צפויים להשתחרר בשבוע הקרוב, עם סיום 21 ימי בידוד החובה שהוטל עליהם. כל הניתוחים שאינם ניתוחי חירום הוקפאו והטיפול הרפואי הראשוני מוגבל ל־14 מרכזים המספקים שירותים חיוניים בלבד.
גישתם של פלסטינים מעזה לעולם החיצון דרך שני מעברי הנוסעים, עם ישראל ומצרים, נותרה מוגבלת ביותר. מעבר ארז שבשליטת ישראל היה סגור ברוב הזמן מאז 12 במרס בפני מרבית בעלי ההיתרים, ויפעל במתכונת מצומצמת עוד יותר בחופשת הפסח הקרבה. כמו בגדה המערבית, יציאת מטופלים הוגבלה למקרי חירום ולמטופלים אונקולוגיים. הרשויות המצריות עצרו את היציאה למצרים דרך מעבר רפיח מ־15 במרס ואילך; ומועדי הפתיחה של מעבר רפיח לצורך כניסה לעזה אינם סדירים ואינם ניתנים לחיזוי. על פי הערכות, נכון לעכשיו ממתינים 400 פלסטינים מעזה במצרים עד שיורשו לחזור לעזה.תנועות סחורות מישראל ומצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסת פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל. מעבר זה צפוי להמשיך לפעול במהלך חופשת הפסח, אף כי במתכונת מצומצמת. ממשלת ישראל הציעה לזרז מתן אישורים לפריטים הדרושים בהקשר של המענה ל־COVID-19.

תוכנית המענה הבין־סוכנותית – סטטוס מימון

במהלך התקופה הנסקרת התקבלו הודעות על מספר תרומות כספיות משמעותיות לתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש. כמה מהן הצריכו שינוי ייעוד לכספים שכבר הוקצו או הובטחו קודם לכן עבור התערבויות אחרות, לרבות כמעט 7.76 מיליון דולר מהמחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) ו־5.16 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. תרומות אחרות הן חדשות לגמרי, לרבות 9 מיליון דולר מכוויית ו־2.8 מיליון דולר מקנדה.

בסך הכול, מאז השקתה של תוכנית מענה הבין־סוכנותית, ב־27 במרס, גויסו 29.3 מיליון דולר ליישומה, סכום המהווה 86% מהעלות הכוללת שלה (34 מיליון דולר).

התוכנית נועדה ליישום על פני 90 יום, ותתוקן על פי צורך ככל שהמצב יתפתח. יעדיה המרכזיים הם מניעת העברה נוספת של הנגיף בשטח הפלסטיני הכבוש; מתן טיפול נאות למטופלים ולמשפחותיהם; ומיתון של השלכותיה הקשות ביותר של המגפה. היא מהווה הרחבה של התוכנית הראשונית שכוח המשימה לענייני בריאות השיק ב־14 במרס, ומתואמת באופן מלא עם תוכנית המענה של הממשלה הפלסטינית.

תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19

תורם	סכום בדולרים	סוג תרומה	גורם מקבל
כוויית	9,000,000	חדשה	ארגון הבריאות העולמי
קנדה	2,810,000	חדשה	ארגון הבריאות העולמי, יוניסף, אונר״א
Education Cannot Wait	850,000	חדשה	יוניסף, Save the Children
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש	1,000,000	חדשה	ארגון הבריאות העולמי
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי(DFID)	500,000	חדשה	יוניסף
אירלנד	138,000	חדשה	אוקספם
מטה ארגון הבריאות העולמי	120,000	חדשה	ארגון הבריאות העולמי
קרן מענה החירום המרכזית	300,000	חדשה	קרן האו״ם לאוכלוסין
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO)	7,760,000	יועדה מחדש
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש	5,160,000	יועדה מחדש	יוניסף, אונר״א, קרן האו״ם לאוכלוסין, ארגון הבריאות העולמי, תוכנית הפיתוח של האו״ם, MAP UK, CESVI, AAH, MAAN, ACTED
Education Cannot Wait	771,000771,000	יועדה מחדש	יוניסף, אונר״א
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID)	500,000	יועדה מחדש	ארגון הבריאות העולמי
יוניסף	367,000	יועדה מחדש	יוניסף
אוקספם	60,000	יועדה מחדש	אוקספם

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב , וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים לקיים ישיבות סדירות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית. בנוסף, המתאם ההומניטרי/התושב מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר נסיעות חיוניות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי ועובדי פיתוח במהלך תקופה זו, שבה הגבלות התנועה מוגברות, ובה־בעת מיישם את כל נהלי הפעולה הסטנדרטיים שאומצו קודם לכן. במקרה הצורך מתקיים גם תיאום עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח תנועה בטוחה של אנשי סגל.

כחלק מתוכנית המענה הבין־סוכנותית, יוניסף וארגון הבריאות העולמי, בתמיכת קבוצת העבודה לענייני קידום מדיניות של ארגון הגג של גופי הסיוע וקבוצת התקשורת של האו״ם, השיקו תוכנית תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה. בתמיכתם של יותר מעשרים ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, הופצו זה השבוע השלישי ברציפות בערוצים שונים וברשתות החברתיות מסרים שהגיעו לעשרuת אלפי בני אדם וקהילות חלשות ופגיעות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

ארגון יוניסף קיבל על עצמו גם להנהיג את מאמצי התיאום והריכוז של רכישת אספקה וציוד רפואיים. בנוסף על כך, תוכנית המזון העולמית הקימה קבוצת עבודה לוגיסטית לתמיכה בארגונים שותפים הומניטריים במתן שרשרות אספקה מרכזיות, כדי לצמצם כפילויות ולהגדיל את היעילות התמחירית. השירותים הלוגיסטיים יינתנו באוויר ובים דרך נמל התעופה בן גוריון ונמל אשדוד.

נמשכים מאמצי שיתוף הפעולה ההדוקים בין הממשלה הפלסטינית לישראל בתגובה על COVID-19. בהקשר זה שלחו הרשויות הישראליות לגדה המערבית ולרצועת עזה 2,850 ערכות בדיקה, 2,000 כפפות, 1,000 מסכות, 100 ליטר חומר חיטוי ו־200 חליפות מגן, ותיאמו את הכנסתן של 10,000 ערכות בדיקה דרך נמל התעופה בן־גוריון.

צרכים ופעילויות בקדימות על פי כוח משימה

בריאות

היעדים העיקריים של המענה של כוח המשימה לענייני בריאות הם לעצור התפשטות נוספת של COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש, למתן את השלכות הנגיף, ולספק טיפול רפואי נאות למטופלים הנפגעים.

הגנה

למנוע ולמתן את ההשלכות של COVID-19 על חששות חדשים וקיימים בתחום ההגנה, ולהטמיע את נושא ההגנה בתחומי התוכנית השונים.

חינוך

היעדים העיקריים של המענה של כוח המשימה לענייני חינוך הם למפות ולהפיץ חומרים רלבנטיים בשפה הערבית על מודעות להיגיינה ואמצעי מניעה הנוגעים ל־COVID-19 ; להשתמש בפלטפורמות של הרשתות החברתיות להגברת מודעות בדבר החשיבות של למידה מהבית; להכין ולהפיץ מסרי מדיה למטפלים, מורים וילדים; ולנקות ולחטא בתי ספר וגני ילדים ציבוריים לקראת פתיחתם מחדש. יעדים אלה מתואמים עם תוכנית המענה של משרד החינוך לנגיף COVID-19.

מחסה

המענה של כוח המשימה לענייני מחסה נועד לשפר את היכולות והעמידות של משקי בית פגיעים וחלשים בכדי לצמצם את התפשטות המגפה, ולהפחית את צפיפות־היתר במחסים כדי למתן את התפשטותה.

מים, תברואה והיגיינה

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מבקש להבטיח גישה מתמשכת לשירותי מים, תברואה והיגיינה במרכזי בריאות, מוסדות מרכזיים וקהילות, על מנת לצמצם למינימום את ההשלכות של COVID-19.

ביטחון תזונתי

כפי שנקבע בתוכנית המענה הבין־סוכנותית, היעד העיקרי של כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הוא לתמוך במשקי בית שחוסר הביטחון התזונתי שלהם מושפע ישירות מהתפרצות הנגיף, באמצעות סיוע בעין ובמזומן, לרבות שוברים אלקטרוניים; ולאמץ שיטת חלוקה חדשה מדלת אל דלת בעזה

לסקירת הצרכים המתועדפים והפעילויות לפי תחום (כוח משימה) ראו את הדוח המלא.