495 | 27,800 | 65 | 42.4 |
נדבקים | דגימות נבדקו | מרכזי בידוד וטיפול | דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית |
* מפות מפורטות של מרכזי הבידוד בגדה המערבית וברצועת עזה זמינות באנגלית בקישורים אלה.
בתקופה הנסקרת אומתו כנדבקים ב־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש 46 פלסטינים נוספים, 33 מהם בירושלים המזרחית, 11 באזורים אחרים של הגדה המערבית ושניים ברצועת עזה, ולא תועדו מתים חדשים.[1] נכון ל־28 באפריל, נתון זה מביא את מניין הנדבקים הכולל בשטח הפלסטיני הכבוש ל־495; ארבעה מהם מתו ולפחות 95 החלימו. את העלייה הגדולה יחסית במספר הנדבקים בירושלים המזרחית מייחסים לגידול במספר הדגימות שנבדקו, לאחר שבשבועיים האחרונים הקימו הרשויות הישראליות מתקני בדיקה חדשים בשכונות הפלסטיניות של העיר (עשרה מתקנים נכון לעכשיו).
לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת המגפה נבדקו כמעט 28 אלף דגימות מעבדה וכ־13 אלף פלסטינים שוהים בבידוד בביתם או במתקנים ייעודיים, למטרות מעקב.
הטיפול בפערים הקריטיים באספקה הדרושה להכלת המגפה ולניהולה נותר הקדימות המרכזית של משרד הבריאות והקהילה ההומניטרית. עם הפריטים העיקריים הנחוצים נמנים ערכות בדיקה, ציוד הגנה אישי, מנשמים וציוד ליחידות טיפול נמרץ (ראו טבלה מפורטת להלן). פערים אלה נובעים מהמצב השברירי של מערכת הבריאות הפלסטינית עוד קודם למשבר, שהחריף בשל המחסור העולמי שנוצר מאז תחילתו.
משרד החינוך הפלסטיני הודיע כי בתי הספר לא ייפתחו מחדש בשנת הלימודים הנוכחית, המסתיימת ב־23 במאי; עם זאת, שנת הלימודים הבאה צפויה להיפתח חודש מוקדם יותר. בחינות הבגרות בסוף כיתה י״ב (תוויג׳יהי) יתקיימו מ־30 במאי ואילך.
בעקבות ההודעה, בשבוע שעבר, של הרשויות הפלסטיניות והישראליות על הקלות של הגבלות מסוימות גברה הפעילות הכלכלית במהלך התקופה הנסקרת, במיוחד בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. עם זאת ההשלכות החברתיות־כלכליות של המגפה בשטח הפלסטיני הכבוש מעוררות חששות גוברים והולכים.
להערכת הבנק העולמי, בשל הביקוש הפוחת בעקבות אובדן משרות וקיצוצי משכורות, צפויה הכלכלה הפלסטינית להצטמצם בשנת 2020 ב־2.6% עד 7.6% לעומת 2019, תלוי במשכם של האמצעים המגבילים. יתרה מכך, הגרעון הכספי של הרשות הפלסטינית בשל הירידה בהכנסות, לצד הגידול בהוצאות למאבק במגפה, עלול להגיע ל־2 מיליארד דולר. המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, הזהיר את מועצת הביטחון כי "אם יימשכו המגמות הנוכחיות הרי שהנזק לכלכלה מעמיד בסכנה את עצם קיומה של הרשות הפלסטינית."
בהקשר של ההקלות שהוכרזו בשבוע שעבר הורשו מפעלים להיפתח מחדש, ולפעול עם 50% מכוח העבודה, בתי מלאכה (מוסכים, נפחיות, חנויות רהיטים) הורשו להיפתח שלושה ימים בשבוע, וחנויות קמעונאיות רק בימי שישי. הגבלות התנועה בין יישובים ואמצעי ריחוק חברתי נותרו אמנם בתוקף, אך מידע אנקדוטלי מצביע על התרופפות כללית בנכונותו של הציבור להקפיד על התקנות ובאכיפתן על ידי השלטונות.
כדי למנוע התכנסויות ואת האפשרות שהנגיף יתפשט במהלך חודש הרמדאן, שהחל ב־23 באפריל, הטילו הרשויות הפלסטיניות עוצר יומי, הנמשך מ־19:00 עד למחרת בבוקר ונאכף במידה רבה.
בירושלים המזרחית, נכון לעכשיו, רק שני בתי חולים (אל־מוקאסד וסנט ג׳וזף) מוכנים לקבלת נדבקים ב־COVID-19. ארגון הבריאות העולמי פועל בתיאום עם רשת בתי החולים בירושלים המזרחית לטפל בצרכים הדחופים ביותר של בתי חולים אלה ואחרים. עם זאת, רוב הפלסטינים בעיר יכולים לקבל טיפול גם בבתי חולים ישראליים.
במאמץ למנוע הדבקה הרחיבו כוחות הביטחון הפלסטיניים, לצד ועדות חירום מקומיות, את המאמצים לעצור את הנסיעות היומיות של עובדים בין הגדה המערבית לישראל. הרשויות הפלסטיניות רשמו את מי שעברו במחסומים למרות האיסור והורו להם להיכנס לבידוד ביתי ל־21 יום; על פי דיווחים, במקרים רבים הוחרמו היתרי העבודה והכרטיסים המגנטיים של העוברים. עם זאת, על פי דיווחים, תנועת עובדים הלוך וחזור נמשכה בהיקף משמעותי.
הרשויות הישראליות החילו במהלך התקופה הנסקרת הקלות בהגבלות שהטילו על תנועת פלסטינים תושבי השטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק ("מרחב התפר") אל יתר הגדה המערבית. עם זאת, גישתם של חקלאים לאדמותיהם בשטח זה נותרה מוגבלת מאוד בשל ביטול היתרים ואי־פתיחתם של שערים חקלאיים.
בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו שמונה מבנים נוספים בבעלות פלסטינית בשטח C של הגדה המערבית. כל המבנים שנהרסו או נתפסו, מלבד אחד, היו סיוע שנרכש במימון תורמים, לרבות מבנה יביל ליד יריחו שעם הריסתו נעקרה מביתה משפחה בת שמונה נפשות. המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, קרא לרשויות הישראליות להפסיק את ההריסות, במיוחד במהלך משבר COVID-19 וחודש הרמדאן. העלייה המתמשכת במתקפות מתנחלים, שמספרן גדל מאז תחילת המגפה בכ־80% לעומת שני החודשים הראשונים של השנה, מעוררת אף היא דאגה.
נכון ל־27 באפריל התירו הרשויות בפועל בעזה את פתיחתם מחדש של מסעדות, בתי מלון ומתקני תיירות ברחבי עזה לאירוח לקוחות בתחומם, בכפוף לציות לאמצעי היגיינה וריחוק חברתי. בשילוב עם היעדר הגבלות על התנועה בין יישובים בתוך עזה ומספרם הנמוך של נדבקים מאומתים, הביאו צעדים אלה לגידול נוסף בפעילות ציבורית, במיוחד בשעות הלילה שבהן מסתיים הצום היומי בחודש הרמדאן. בתי הספר והמסגדים ממשיכים להיות סגורים והאיסור על התכנסויות פומביות עומד בעינו.
למרות מספרם הנמוך של נדבקים מאומתים ב־COVID-19 בעזה מעודד ארגון הבריאות העולמי בני אדם להקפיד על האמצעים המומלצים, לרבות ריחוק פיזי ואמצעי היגיינה אישית. ארגון הבריאות העולמי, בשיתוף פעולה עם יוניסף, ממשיך במאמצים לרכוש ציוד חיוני לטיפול נמרץ ולהנשמה באמצעות מנגנוני אספקה עולמיים, אף שבשל ביקוש עולמי קיימים עיכובים ניכרים במועדי המשלוח.
לא חל שינוי משמעותי במספר בני האדם השוהים ב־26 מרכזי הבידוד, לרבות מתקני בריאות, בתי ספר ומלונות, והוא נותר בסביבות אלפיים. מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור בשני הכיוונים ו־87 בני אדם חזרו לעזה דרך מעבר ארז. תנועת סחורות מישראל וממצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסה פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל. בעיר עזה הודיעה העירייה על צמצום בתכיפות של שירותים מסוימים, לרבות איסוף פסולת, בשל הירידה בהכנסות.
ב־25 באפריל פורסם נוסח מעודכן של תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שהושקה במקור ב־26 במרס. יעדה העיקרי עודנו לתמוך במאמצים שמנהיגה ממשלת פלסטין להכיל את המגפה ולמתן את השלכותיה עד לסוף יוני 2020. הסכום המעודכן הדרוש ליישום התוכנית גדל מ־34 מיליון דולר בתוכנית המקורית ל־42.4 מיליון דולר בתוכנית המעודכנת. העלויות שנוספו, בסך 7 מיליון דולר, נועדו לספק תמיכה למרכזי הבידוד בעזה ובגדה המערבית; למאמצים של כלל כוחות המשימה בירושלים המזרחית; וליצירת רשת ביטחון לתמיכה בקהילות הפגיעות והחלשות ביותר. הרכיבים הגדולים ביותר הם התערבויות בתחום בריאות הציבור, שלו מיועדים 45% מבקשת המימון (19.1 מיליון דולר), וביטחון תזונתי, תחום שמיועדים לו 28% (11.8 מיליון דולר).
עד כה גויסו 13.3 מיליון דולר, שהם 31% מהסכום המבוקש. כפי שיפורט להלן, 16.7 מיליון דולר נוספים ניתנו על ידי תורמים לשורה של התערבויות הקשורות ל־COVID-19, אבל אינן כלולות בתוכנית המענה הבין־סוכנותית, נתון המביא את סך כל התרומות ל־30 מיליון דולר.
מימון עבור מענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש
כוח משימה | הסכום הנדרש לתוכנית | באמצעות התוכנית | % התוכנית שמומן | מחוץ לתוכנית | סה״כ בדולרים |
חינוך | 1,203,000 |
660,000 |
55% | 1,735,000 | 2,395,000 |
ביטחון תזונתי | 11,781,726 | 0% | 1,721,500 | 1,721,500 | |
בריאות | 19,106,615 | 9,491,500 | 50% | 9,563,147 | 19,054,647 |
הגנה | 951,000 | 373,000 | 39% | 373,000 | |
מחסה ופריטים שאינם מזון | 3,342,551 | 650,000 | 19% | 2,798,500 | 3,448,500 |
מים, תברואה והיגיינה | 6,055,240 | 2,146,035 | 35% | 865,000 | 3,011,035 |
סה״כ | 42,440,132 | 13,320,535 | 31% | 16,683,147 | 30,003,682 |
תורם | באמצעות תוכנית המענה | מחוץ לתוכנית המענה | סה״כ בדולרים |
אוסטריה | 229,564* | 229,564* | |
קנדה | 1,772,000 | 1,772,000 | |
קרן מענה החירום המרכזית (CERF | 300,000 | 300,000 | |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID | 1,120,000 | 1,120,000 | |
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO | 105,000 | 7,655,000* | 7,760,000* |
Education Cannot Wait | 555,000 | 1,550,000 | 2,105,000 |
אירלנד | 138,000 | 138,000 | |
איטליה (IADC) | 35,000 | 35,000 | |
כווית | 1,997,500 | 7,002,500 | 9,000,000 |
NCA HQ, DCA | 71,035 | 71,035 | |
נורבגיה | 61,083 | 61,083 | |
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש | 6,175,000 | 6,175,000 | |
אוקספם | 60,000 | 60,000 | |
אונסק״ו | 150,000 | 150,000 | |
יוניסף | 887,000 | 887,000 | |
ארגון הבריאות העולמי | 140,000 | 140,000 | |
סה"כ | 13,320,535 | 16,683,147 | 30,003,682 |
* הייחוס לתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 בתהליך אימות.
מימון שהתקבל על פי כוח משימה (במיליוני דולר)
פריטים חיוניים הדרושים למתן מענה למשבר COVID-19
פריט | קו ייחוס גדה מערבית | סופקו – גדה מערבית | קו ייחוס רצועת עזה | סופקו רצועת עזה | בתהליך רכישה (בחו"ל) | סה״כ הדרוש (על פי התוכנית המתוקנת של הרשות הפלסטינית) | פער |
פריטי בדיקה למס׳ בני אדם | 18,390 | 3,400 | 2,772 | 4,000 | 500,000 | 471,438 | |
מכשירי PCR | 1 | 1 | 6 | 5 | |||
מוניטור לניטור מטופל | 14 | 1,500 | 1,486 | ||||
ציוד הגנה אישי | 50,000 | 14,600 | 100,000 | 35,400 | |||
מסכות פנים | 16,800 | 8,550 | 165,000 | 139,650 | |||
מנשמים | 175 | 120 | 100 | 1,200 | 905 | ||
מחוללי חמצן | 15 | 15 | 150 | 135 | |||
מיטות טיפול נמרץ (הרשות הפלסטינית) | 255 | 120 | 1,200 | 825 | |||
מיטות טיפול נמרץ עם מנשמים (דוח מצב ארגון הבריאות העולמי) | 213 | 87 | 37 | 1,200 | 900 | ||
משקפי מגן/מגיני עיניים | 800 | 1,050 | 20,000 | 18,150 |
כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה, ממשיכים לקיים ישיבות סדירות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית. בנוסף, המתאם ההומניטרי/התושב מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר נסיעות חיוניות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי ועובדי פיתוח במהלך תקופה זו, שבה הגבלות התנועה מוגברות, ובה בעת מיישם את כל נהלי הפעולה הסטנדרטיים שאומצו קודם לכן. במקרה הצורך מתקיים גם תיאום עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח תנועה בטוחה של אנשי סגל.
כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה מפרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיות לרשויות אזרחיות ודתיות בדבר נהגים דתיים מסורתיים שנהוג לקיים במהלך הרמדאן. קיים חשש שהקלה מהירה מדי באמצעים עלולה להוביל לעליות חדות נוספות במספר הנדבקים.
ארגון יוניסף מוביל גם את מאמצי התיאום והריכוז של רכישת אספקה וציוד רפואיים. בנוסף על כך, תוכנית המזון העולמית הקימה קבוצת עבודה לוגיסטית לתמיכה בארגונים שותפים הומניטריים במתן שרשרות אספקה מרכזיות, כדי לצמצם כפילויות ולהגדיל את היעילות התמחירית. השירותים הלוגיסטיים יינתנו באוויר ובים דרך נמל התעופה בן גוריון ונמל אשדוד.
רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה מצורפת כנספח לדוח המלא באנגלית.
נכון לעכשיו אין בנמצא טיפול ספציפי ל־COVID-19. לפיכך, הגישה היעילה ביותר להגנה על האוכלוסייה היא הכלה, בדגש על בדיקות מוקדמות לכל מי שחושדים כי נדבקו, בידוד וטיפול בנדבקים מאומתים, מעקב אחר מגעים ועריכת הסדרים לבידוד. לאלה צריכות להיתוסף יוזמות רפואה ראשונית ויוזמות מבוססות קהילה שיתמקדו במניעה ובקידום של אמצעי הגנה יעילים (שמירה על היגיינת ידיים, ריחוק גופני וכו׳). בנוסף, יש להמשיך במאמצים להרחיב את המוכנות ויכולת הטיפול של בתי חולים כך שיוכלו להתמודד עם עלייה בביקוש לטיפול מבוסס בית חולים בנדבקים.
כחלק מקדימויות אלה קיים צורך גובר בגיוס משאבים נוספים למתן הכשרה נאותה לכל הסגל העובד במתקני רפואה, לרבות הכשרה בפרוטוקולים של ניהול טיפול קליני ומדיניות למניעה ופיקוח על זיהום. בנוסף יש לשים דגש על רכש מקומי בכל עת שהדבר מתאפשר, תוך שמירה על איכות. כן קיים צורך באסטרטגיית טיפול רפואי שתמקסם את המשאבים הזמינים, ותצמצם למינימום את צריכת החומרים החסרים כיום בכל העולם.
נכון לעכשיו, שירותי הבריאות בשטח הפלסטיני הכבוש מתמודדים עם עלייה בביקוש כתוצאה ממגפת COVID-19. לפיכך, למתן מענה אך ורק לנדבקים ב־COVID-19, מבלי להביא בחשבון כיצד ניתן יהיה לשמר מתן שירותי בריאות חיוניים על פני רצף הטיפול כולו, נלווים מספר סיכונים.
כדי להפחית את הסיכונים הללו חיוני להעניק קדימות שווה להמשך שירותי הבריאות החיוניים בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות שירותי רפואה ראשונית; שירותי רפואת מין ופריון ושירותי רפואה לאם; המשך טיפולים קריטיים באשפוז (כמו למשל טיפולי דיאליזה); ניהול של אפיזודות אקוטיות של מחלות כרוניות; שירותי טראומה; שירותים עבור בני אדם עם מוגבלויות; וניתוחים שיש לבצע תוך פרק זמן קצוב.
כוח המשימה לענייני בריאות נותר מחויב לחיזוק של מענה מקיף ורב־תחומי להתפרצות COVID-19, ובה בעת ממשיך במתן ערכי של תוכניות ובהגשת סיוע מציל־חיים. כל הפעילויות הקשורות לכך מכוונות לתמוך באמצעים שנוקטות הרשויות הפלסטיניות, בהנהגת משרד הבריאות.
ההתערבויות חיזקו את יכולתו של משרד הבריאות לאתר את ההתפרצות בשלב מוקדם, לתת לה מענה ולמנוע הפצה נוספת של הנגיף. פעילויות תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית הן חלק אינטגרלי מהתערבויות אלה. כן הושקעו מאמצים בתיאום ושילוב של עבודתם של ארגונים שותפים שונים עם עבודת הרשויות.
להלן כמה מהישגיו של כוח המשימה לענייני בריאות עד כה:
מאמצים לטפל בצרכים הקשורים לאתרי הבידוד נתקלו בקשיים שונים, לרבות מחסור מקומי, אזורי ועולמי בחומרי מעבדה לבדיקות COVID-19, וכן מחסור בסוגים מסוימים של ציוד לניהול טיפול, ובמיוחד לטיפול בחולים קריטיים ובציוד להגנה ופיקוח על זיהום. חוסרים אלה מעכבים את האספקה של פריטים אלה לשטח הפלסטיני הכבוש, במיוחד בעזה, ונודעות להם השלכות על עריכת בדיקות. סגירת משרדי הממשלה, כגון משרד הכספים, מסבכת עוד יותר את הטיפול בנהלים פיננסיים כמו פטור ממע״מ, והובלת פריטים דרך גבולות.
בשל התפרצות נגיף COVID-19, כל הספקים המרכזיים (משרד הבריאות, אונר״א, ארגונים לא ממשלתיים) צמצמו את שירותי רפואת המין והפריון, והדבר מגביר את הסיכון למוגבלות ומוות בקרב נשים, ילדות ויילודים; לירידה במספר הנשים ההרות המבקרות במתקנים רפואיים; להיעדר משאבים לקיום ביקורי בית או ביקורים של מרפאות ניידות; ולמחסור כללי באספקה רפואית, לרבות ציוד הגנה אישי.
בשבועות האחרונים נמנעה או עוכבה גישתם של ספקים מרכזיים של שירותי רפואה לחלקים של הגדה המערבית לצורך הגשת טיפול רפואי ראשוני חיוני בקהילות חלשות ופגיעות. הדבר מזיק במיוחד כשהארגונים השותפים הם היחידים המספקים שירותים לקהילות הפגיעות.
נתונים שהתקבלו מקווי חירום המספקים מענה על אלימות מבוססת־מגדר מצביעים על עלייה בהתעללות ובאלימות, במיוחד אלימות במשפחה כלפי נשים, והתעללות גופנית של הורים בנערים מתבגרים ובגברים צעירים. על פי דיווחים של ארגונים שותפים בתחום ההגנה, מספר המקרים שבהם חיי נשים מצויים בסכנה גדל לעומת שבועות קודמים.
אובדן נרחב של מקומות עבודה, הפוגע בהכנסה ובמחייה, מפעיל לחצים ניכרים על משפחות, משקע משפחות פגיעות עמוק עוד יותר בעוני ותורם לעלייה בהתעללות ובאלימות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים על עלייה במתיחות במשקי בית פגיעים, שכעת נסגרה בפניהם האפשרות של עבודה בהתנחלויות, וכן על גידול באסטרטגיות התמודדות שליליות, לרבות עבודת ילדים ונישואין מוקדמים.
בקהילות מסוימות, בשל שיבושים בהכשרה מקצועית, בהוראה מתקנת ובהתערבויות, ילדים עובדים וילדים שנשרו מהלימודים סובלים מסיכון מוגבר לניצול, הזנחה והתעללות. בנוסף, ילדים ששוחררו ממוסדות חסות לנוער עלולים לחזור לחיי עבריינות, ואילו ילדים שהוצאו ממשפחותיהם להגנתם עלולים להישלח חזרה למשפחות שבהן סבלו בעבר מאלימות.
בשטח C ובבקעת הירדן במיוחד קיים מחסור כללי במידע על COVID-19. עיריות ומועצות כפרים בשטח C, במיוחד עין אל־בידא, ברדלא והכפר פסאיל מבקשים ערכות פנאי עבור ילדים כדי למתן בריונות ברשת, ככל שילדים מבלים זמן רב יותר בגלישה בטלפונים שלהם.
בשל הפסקת הלימודים בבתי הספר, ילדים החיים בתוך אתרים צבאיים או בקרבתם, במיוחד בקהילות בדואים ורועים פלסטינים בצפון ובמרכז הגדה המערבית, חשופים לסיכון מוגבר של נפלי מלחמה.
כוח המשימה לענייני הגנה התאים את הקדימויות בתוכנית המענה שלו ל־COVID-19 על סמך צרכים חדשים ומתהווים שזיהו ארגונים שותפים, תוך התמקדות ביחידים ובמשקי הבית הפגיעים והחלשים ביותר. ארגונים שותפים לכוח המשימה ולתחומי אלימות מבוססת־מגדר ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית ימשיכו ליזום פעילויות חלופיות טלפוניות ומקוונות כדי להבטיח רצף של שירותי הגנה חיוניים וערוצי הפניה לטיפול, בדגש מוגבר על מוגבלות ותוך תמיכה במשפחות שבהן חולה כרוני, בבני אדם עם מוגבלויות ובקשישים. בני אדם המתמודדים עם בעיות ראייה, שמיעה או ניידות חווים כבר עתה קשיים בגישה לשירותים ולמידע, מאחר ששירותים הוקפאו בניסיון להתגונן מפני COVID-19. ארגונים שותפים יאמצו אסטרטגיות שיאפשרו להם להגיע לאוכלוסייה פגיעה זו באמצעות ערוצי הפניה מתוגברים; סיוע ממוקד (כגון אבזרי עזר); הפצה נרחבת של מידע חיוני; תמיכה חומרית להקלת סיכונים מוגברים בתחום ההגנה; ופעולה משפטית.
במהלך התקופה הנסקרת הגיעו ארגונים שותפים בפנייה מרחוק לבני אדם לשם טיפול פרטני ופעילויות קבוצתיות מובנות, לרבות לבני אדם באתרי בידוד ברצועת עזה. חברי כוח המשימה המשפטי המשיכו להפנות למפקד הצבאי בגדה המערבית ולמשטרת ישראל בקשות לאכיפת אמצעי הכלה בהתנחלויות ובמאחזים ולהגנה מוגברת מאלימות מתנחלים, כדי למנוע את התפשטות COVID-19.
גישה מוגבלת לנתונים מהימנים מאתרי בידוד בגדה המערבית מקשה על זיהוי של צרכים ודרכי מענה.
קיים מחסור מתמשך בגישה ברורה ועקבית לשירותים, לרבות תמיכה פסיכו־חברתית לקהילות פלסטיניות בירושלים המזרחית, במיוחד כאלה הממוקמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק (ובמיוחד כפר עקב, מחנה שועפאט וקלנדייה).
ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מדווחים ארגונים שותפים כי הם מתמודדים עם מגבלות כספיות במאמצים לענות על הצורך הגובר בתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית ובציוד הגנה אישי עבור חברי הקהילה המעורבים בחלוקה ובביקורי בית. יועצים המספקים תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית מדווחים על מחסור במכשירים אלקטרוניים שיקלו על קיום פגישות מרחוק, ואשר היעדרם מציב בפני משקי בית פגיעים אתגרים לא מידתיים במאמצים להשתתף בפעילויות מקוונות. היעדר נוכחות הגנתית בינלאומית ואלימות מתנחלים מתמשכת מעוררים חששות נוספים.
ב־21 באפריל הודיע משרד החינוך כי בחינות הבגרות המתקיימות בסוף כיתה י״ב (התווג׳יהי), ייערכו כמתוכנן ב־30 במאי. כיתות א׳-י״א ימשיכו להשתמש במשאבי למידה מרחוק עד לסוף שנת הלימודים (23 במאי). המשרד מתכנן לפתוח את שנת הלימודים הבאה חודש מוקדם מהרגיל, כדי לפצות על הזמן האבוד.
מאז סגירת מוסדות החינוך בתחילת מרס זקוקים 1.43 מיליון ילדים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש לגישה ללמידה מרחוק, ומקבלים מסרים מותאמי־גיל ומגבירי מודעות בנושא COVID-19. באזורים מבודדים ועניים, 360 אלף ילדים שאין להם גישה לאינטרנט זקוקים לחומרי למידה בבית ולתמיכה.
עדיין יש צורך בהמשך המשלוח של מסרי הסברה מותאמי־גיל בנושא COVID-19 ל־1.43 מיליון ילדים ומשפחותיהם, זאת בנוסף על מידע על אמצעים מניעתיים בתחום ההיגיינה ורציפות הלמידה בבית.
3,037 בתי ספר זקוקים לניקוי וחיטוי כהכנה לפתיחתם מחדש, וכן דרושה אספקה מספקת של חומרי ניקוי וחיטוי לכל בתי הספר בעודם סגורים. משרד החינוך בעזה זקוק במיוחד לחומרי כתיבה ולאמצעי פיקוח נגד זיהום, כדי שניתן יהיה לקיים את בחינות התווג׳יהי באופן בטוח.
215 אלף ילדים ומטפליהם ו־3,000 מורים זקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית באמצעות גישות חדשניות המשתמשות ברשתות החברתיות ובשיחות טלפון.
ב־402 בתי ספר דרוש בדחיפות שיפוץ של בתי שימוש, וב־134 בתי ספר דרושים מתקנים חדשים למי שתייה נקיים.
ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך פיתחו התערבויות שנועדו לטפל בצרכים שהותוו בתוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19. מאחר שבחינות התווג׳יהי ייערכו ב־30 במאי, כוח המשימה לענייני חינוך יעבוד עם משרד החינוך כדי להבטיח שהתלמידים יהיו מוגנים במהלך הבחינות. לשם כך ייפתחו יותר מרכזי בחינות כדי לצמצם את מספר התלמידים בכל מרכז, וכן ייושמו כל אמצעי הפיקוח הרלבנטיים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ויוניסף למניעת הידבקות בסביבות בית ספר. ההישגים העיקריים עד עתה כוללים:
היקף המשבר וטבעו חורגים בהרבה מהצפוי בכל האמור בתוכניות המוכנות הקיימות, ומיכולותיהם של משרד החינוך והארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך. פער זה כולל היעדר של פלטפורמות למידה מרחוק קודם למקרה החירום הנוכחי, והיעדר תמימות דעים בין משרדי החינוך ברמאללה ובעזה בשאלת התוכן של פלטפורמת הלמידה המקוונת. לכך מיתוספת קישוריות מוגבלת לאינטרנט בקהילות ובמשקי בין מסוימים. בנוסף, הגבלות התנועה ואמצעי הבידוד אינם מאפשרים למשרד החינוך ולארגונים השותפים לכוח המשימה לפעול במלוא יכולתם. ולבסוף, בתחום השיפוץ של מתקני מים, תברואה והיגיינה לשעת חירום בבתי הספר קיימים פערי מימון.
ברצועת עזה, בני אדם השוהים במרכזי בידוד למשך 21 ימי בידוד החובה זקוקים לערכות היגיינה אישיות שונות, לפריטי חיטוי ולפריטים שאינם מזון, כגון מזרנים, שמיכות, כריות ומחצלות. את רוב הפריטים האלה יש לחלק מחדש באופן תקופתי לבני אדם המגיעים למתקנים אלה. עד כה זוהו 38 מתקנים היכולים לשמש כמרכזי בידוד, ויכולים להכיל עד 5,000 בני אדם. מבין אלה 26 פעילים ושוהים בהם בסך הכול 1,967 בני אדם הנתונים בבידוד. מספרם צפוי לעלות שוב אם מעבר רפיח ייפתח מחדש בימים הבאים.
בנוסף, אומדן קודם שביצע משרד הדיור והעבודות הציבוריות בעזה זיהה 9,500 בתים רעועים או תת־תקניים. הפגיעים ביותר מבין אלה זקוקים בדחיפות לחומרי היגיינה וחיטוי נאותים, וכן לחומרי הסברה על הרגלי שמירה על היגיינה ואמצעים למיתון ההידבקות.
בגדה המערבית החשש העיקרי עודנו חזרתם הצפויה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, שיזדקקו למתקני בידוד. הקיבולת הנוכחית של מתקנים מזוהים היא 5,000 בני אדם, שיזדקקו לערכות פריטים שאינם מזון, בדומה לשוהים במתקנים בעזה. בנוסף, הארגונים השותפים לכוח המשימה קיבלו בקשות רבות להקים עבור העובדים מתקני מיון ורישום במעברי הגבול ובכניסות לערים פלסטיניות.
אומדן שערך ארגון לא ממשלתי ב־198 קהילות חלשות ופגיעות בשטח C מצא כי יותר ממחצית מהתושבים אינם יכולים להרשות לעצמם גם את חומרי ההיגיינה והניקיון הבסיסיים ביותר למאבק ב־COVID-19.
המענה של כוח המשימה לענייני מחסה נועד לשפר את החוסן והעמידות של בני אדם ומשקי בית פגיעים וחלשים, כדי לצמצם את התפשטות המגפה. בעזה המשיכו ארגונים שותפים לסייע למרכזי בידוד במתן התמיכה הדרושה, לרבות פריטים שאינם מזון, ערכות היגיינה וכבוד לנשים, וחומרי ניקוי – למרכזי בידוד סופקו יותר מ־6,000 מערכות מצעים. בגדה המערבית חולקו שמונים אוהלים (שנועדו במקור לשמש מענה להריסות) לשימוש כמתקני מיון ראשוני בבתי חולים, במרפאות, במעברים ובכניסות לערים. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש חולקו למשפחות פגיעות כ־13 אלף פריטי חיטוי וניקיון באמצעות מוסדות שונים ומועצות כפרים, וכן חומרי לימוד ועלוני מודעות כחלק ממסע תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה.
אחד האילוצים העיקריים הוא היעדר מידע איכותי ומפולח על פי משקי־בית על צרכים, שיאפשר למקד התערבויות באופן מדויק. למגבלה זו מיתוספות הגבלות התנועה הפוגעות בגישה למשקי הבית והקהילות החלשים והפגיעים ביותר. היעדר מידע מדויק על הצרכים במתקני הבידוד בגדה המערבית פוגע ביכולתו של כוח המשימה לגייס את התמיכה הדרושה בפריטים שאינם מזון.
חברי כוח המשימה דיווחו על מחסור בחומרי חיטוי בשוק המקומי בעזה, וציינו כי הכמויות הזמינות אינן עומדות בדרישות המפרט הטכני.
במהלך התקפה הנסקרת הגיעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ליותר מ־14,800 בני אדם. כוח המשימה לענייני מים תברואה והיגיינה, הפועל בתיאום עם רשות המים הפלסטינית וספקי שירותים, עוקב מקרוב אחר הגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה כדי להבטיח שהתפרצות COVID-19 לא תפגע ברמות המים והתברואה הנדרשות.
ועדות קהילתיות ומועצות מקומיות באזורים הפגיעים ביותר בירושלים המזרחית ובשטח C מדווחות על מחסור בחומרי ניקוי וחיטוי, המשפיע על יכולתן להמשיך בניקוי הסביבה ובמסעות חיטוי בקהילות אלה.
לפחות מחצית מספקי המים, התברואה וההיגיינה בדרום הגדה המערבית דיווחו כי אין להם היכולת להגביר את המודעות הציבורית להרגלי היגיינה נאותים בהקשר של המאבק ב־COVID-19.
שכונות מסוימות בירושלים המזרחית דיווחו על היעדר איסוף ופינוי נאותים של אשפה רפואית.
האבטלה הגוברת ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מגבילה את גישתם של משפחות פגיעות רבות לחומרים וכלים להיגיינה ולניקוי.
במהלך התקופה הנסקרת ניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ארבעה אומדנים מהירים של מצב המים, התברואה וההיגיינה באזורים הפגיעים ביותר. האומדנים התמקדו במרכזי בידוד בגדה המערבית, וכן בספקי שירותי מים בדרום הגדה המערבית ובירושלים המזרחית.
שבעה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה יישמו שורה של התערבויות מענה שהגיעו לכ־14,852 בני אדם. ארגונים שותפים הצליחו לחלק 1,290 ערכות היגיינה למשק הבית, לטפל ב־37 סתימות בבורות ספיגה ולתמוך במרכזי בידוד ברצועת עזה ביותר מ־14 אלף בקבוקי מים, 300 ערכות כבוד, וכן סיפקו מכלי מים ל־12 בתי שימוש. בהקשר של תקשורת סיכון ומעורבות קהילה הצליחו ארגונים שותפים לנהל 790 פגישות הסברה ברמת משקי־הבית, לחלק 980 כרזות ולהפיץ חומרים באמצעות פינות ברדיו ברצועת עזה.
ברמות ההיגיינה של יחידים ומוסדות שנבחרו לפעילויות אלה חל שיפור הודות למתן פריטי היגיינה וג׳ל לחיטוי ידיים, וכן חומרי הגנה לעובדי רפואה. התמיכה הנוכחית במרכזי הבידוד משפרת את יכולתם להבטיח שהשוהים בבידוד יאמצו הרגלים בטוחים, מכובדים ובריאים. ולבסוף, ספקים של שירותי מים הצליחו לשמור על רמות אספקה סדירות בגדה המערבית וברצועת עזה.
האתגרים העיקריים שזיהה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כוללים:
למגפה כבר נודעות השלכות סוציו־כלכליות קשות, הצפויות להתעצם בשבועות הבאים, ואשר יהיו להן השלכות ישירות על הביטחון התזונתי. משפחות חדשות שקעו בעוני לאחר שההגבלות בשל COVID-19 גרמו לאובדן מקור הכנסתן. המשרד לפיתוח חברתי צופה כי עד לסוף אפריל יצטרפו 100 אלף משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש לרשימת העניים החדשים.
המחייה מחקלאות נפגעה באופן קשה במיוחד. הזמינות הנמוכה והמחירים הגבוהים של מספוא מהווים מגבלה עבור בדואים ורועים פלסטינים, במיוחד מאחר שעונת המרעה קרבה לקיצה. גם מחירי הדשנים וקוטלי המזיקים עלו בשלושת השבועות האחרונים. אף שמחירי הדלק ירדו, ירידה זו אינה מהווה פיצוי על העלייה במחירי תשומות מרכזיות.
ככלל, המגמה השלילית בשוק החקלאות והמזון נמשכת, ומונעת על ידי ביקוש נמוך הנובע מכוח קנייה נמוך, מחיר גבוה של תשומות, סגירת שווקים מקומיים ושווקי יצוא ושיבוש של מערכת תשלומי האשראי הלא־רשמית המסורתית, לטובת תשלומים מראש ובמזומן בלבד.
ענף גידול בעלי החיים בגדה המערבית משותק לגמרי מאז תחילת משבר COVID-19. על פי פנייה שהשיק לאחרונה איגוד ועדות העבודה החקלאיות, בצריכת הבשר חלה ירידה של יותר מ־15%. ברצועת עזה, מחירם של אפרוחים בני יומם עלה משמעותית וכמעט הוכפל, קרוב לוודאי בשל הביקוש הגובר בחודש הרמדאן.
להערכת משרד העבודה ברצועת עזה, מבין 130 אלף העובדים הרשומים כ־38 אלף זקוקים בדחיפות לסיוע הומניטרי, על סמך סטטוס העוני שלהם ותנאים סוציו־כלכליים אחרים.
עם הגעת בני אדם נוספים לרצועת עזה ממצרים, המשרד לפיתוח חברתי חושש שיהיה צורך להמשיך בחלוקת סיוע במזון לשוהים במתקני בידוד.
ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי המשיכו לחלק חבילות מזון למשפחות עניות, לרבות מוצרים חקלאיים בחבילות המזון. ארגונים מקומיים לא ממשלתיים בגדה המערבית החלו בתהליך החלוקה של יותר מ־60 טון ירקות וחמש טונות תמרים, כתמיכה ישירה בחקלאים ובמשפחות עניות.
משרד החקלאות המשיך לחלק כמיליון שתילים לגינות ביתיות, באמצעות ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, והשלים כ־90% מהפעילויות.
בעזה קיבלו 7,000 עובדים יומיים נוספים סיוע במזומן בסך 100 דולר, כחלק ממענק של הרשויות בפועל לעובדים שנפגעו ממגפת COVID-19.
במענה על השלכות COVID-19 על הביטחון התזונתי ברמת משק הבית מסייעת תוכנית המזון העולמית בסיוע מבוסס מזומן ל־254 משפחות נוספות (כ־1,200 בני אדם), שנבחרו על ידי המשרד לפיתוח חברתי. המשפחות החדשות יקבלו סיוע זמני לפרק זמן של שלושה חודשים.
בנוסף על הגבלות הניידות הפוגעות בכל הארגונים השותפים, חלוקת סיוע במזומן שובשה משום שהבנקים חדלו לקבל לקוחות פנים אל פנים. יתר על כן, התערבויות "מזומן תמורת עבודה" נפגעות גם הן משום שעבודות רבות המיועדות לעובדים מיומנים ולעובדים ללא כישורים הוקפאו, אף שמספר ארגוני חינוך וארגונים אחרים החלו לפעול במתכונת עבודה מהבית.
[1] בירושלים המזרחית, COVID-19 מטופל על ידי הרשויות הישראליות.