ירידה באישור של בקשות להיתרי יציאה מעזה וכניסה אליה עבור אנשי סגל מקומיים העובדים עם ארגונים בינלאומיים

גם הרשויות בפועל בעזה הטילו הגבלות על אנשי סגל אלה

שיעור האישורים של בקשות להיתרי יציאה מרצועת עזה וכניסה אליה עבור עובדים מקומיים של ארגונים בינלאומיים (האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים) פחת במידה משמעותית ב־2016. מבין 128 אנשי הסגל המקומיים (רובם עובדי אונר״א) שהגישו בקשה בינואר, 119 קיבלו היתרים, כלומר 93%. בפברואר ירד נתון זה ל־83% (53 אישורים מתוך 64 בקשות), במרס ירד ל־57% (35 אישורים מתוך 62 בקשות), עד שבאפריל פחת משמעותית ל־24% (18 אישורים מתוך 74 בקשות). בחמש השנים האחרונות נע שיעור האישורים השנתי בין 72% ל־84%.

כן מעוררת דאגה העובדה שבאפריל אושרו רק 19% (17 מתוך 74 בקשות) מכלל הבקשות להיתרים למשך הזמן המבוקש, לעומת 23% במרס. 5% נוספים מן ההיתרים (4 מתוך 74) אושרו לפרקי זמן קצרים יותר מכפי שביקשו מגישי הבקשה, בעיקר בקשות להיתרים לשלושה חודשים שאושרו לחודש אחד בלבד, או אפילו לשבוע בלבד. אף שהנתון החודש נמוך משמעותית מהנתון המקביל לחודש מרס, 34% (21 אישורים מתוך 62 בקשות), ניתן לייחס זאת בחלקו לגידול המשמעותי בשיעור ההיתרים שנענו בסירוב באפריל (35% לעומת 21% במרס). שיעור ההיתרים שעדיין היו תלויים ועומדים בסוף אפריל, 39%, גם הוא גבוה מן הנתון המקביל במרס, שהיה 30%. כן היו ארבעה מקרים שבהם הוחרמו היתרים מאושרים מאנשי סגל בעת שאלה הגיעו למעבר ארז. באפריל לא דווח על החרמות; ברם, זו בין השאר תוצאה של הצמצום בשיעורי האישורים ובעקבותיו צמצום הנסיעות של עובדים מקומיים של האו״ם בעזה.

הגבלות אלו על אנשי סגל מקומיים פוגעות ביכולתם של ארגונים הומניטריים לספק סיוע והגנה לפלסטינים בעזה. מאז יולי 2015 אסרו הרשויות הישראליות, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, על פלסטינים אזרחי ישראל המועסקים על ידי האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים להיכנס לעזה, וכניסה של תושבי ירושלים המזרחית אושרה רק במקרים דחופים.[i] לפני הטלת הגבלות הללו הגישו סוכנויות או״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים בממוצע מדי שנה 170 בקשות להיתרים עבור שתי קטגוריות עובדים אלו. בחודשים האחרונים הוטל עול נוסף על מרחב הפעולה של ארגונים המספקים סיוע בתוך עזה, לאחר שהרשויות בפועל בעזה הגבילו תנועת אנשי סגל וגישה לשטחים מסוימים, בנימוק של שיקולים ביטחוניים.