הסלמה ברצועת עזה, בגדה המערבית ובישראל | עדכון בזק מס׳ 5 נכון ל־15 במאי 2021 בשעה 12:00

• מעשי האיבה בין כוחות ישראליים לבין ארגונים חמושים בעזה נמשכו וגרמו לנפגעים נוספים. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 10 במאי ל־15 במאי בשעה 12:00 נהרגו ברצועה 139 פלסטינים ו־1,038 נפצעו. בנוסף גרמו מעשי האיבה גם לעקירה משמעותית נוספת של פלסטינים: בבתי ספר של אונר״א ברחבי עזה שוהים כעת יותר מ־17 אלף בני אדם שנעקרו מבתיהם.
• בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, חלה הסלמה משמעותית, שבמהלכה נהרגו עשרה פלסטינים ויותר מ־1,650 נפצעו בעימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים.
• מספר ההרוגים בישראל עלה לעשרה (אדם אחד נהרג לאחר תום התקופה הנסקרת) ומאות נפצעו, כפי שעולה מנתונים רשמיים. כן נמשכו בישראל הפרות סדר אזרחיות נרחבות.
• המתאמת ההומניטרית, לין הייסטינגס, התייחסה למצב ההומניטרי המידרדר בעזה ופנתה בקריאה "להתיר מייד לאו״ם ולארגונים שותפים הומניטריים אחרים להכניס לרצועת עזה דלק, מזון ואספקה רפואית ולהציב בה אנשי סגל הומניטרי. על כל הצדדים לדבוק במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמשפט זכויות האדם הבינלאומי בכל עת."

סקירה כללית

כוחות ישראליים המשיכו לבצע תקיפות אינטנסיביות נגד שורה של אתרים ברחבי רצועת עזה. על פי דיווחים, היעדים להתקפות היו ארגונים חמושים ותשתית הקשורה אליהם. ארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי אינטנסיבי של רקטות על ישראל. נכון ל־15 במאי בשעה 12:00, רשויות הבריאות בעזה דיווחו כי מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה ב־10 במאי נהרגו 139 בני אדם, בהם 39 ילדים ו־22 נשים, ונפצעו 1,038 בני אדם, בהם 313 ילדים ו־206 נשים. לדברי הרשויות הישראליות, חלק מההרוגים והנזק בעזה נגרמו מרקטות פלסטיניות שהחטיאו את מטרתן ונחתו בשטח עזה. 
בתקרית אחת, בבוקר ה־15 במאי, נהרגו תשעה בני אדם, בהם שבעה ילדים (בגילים חמש עד 12) ושתי נשים במתקפה על מבנה מגורים במחנה א־שאטי, ממערב לעיר עזה. שורה של מקורות מסרו כי למתקפה לא קדמה כל התראה מוקדמת.  
מעשי האיבה הובילו גם לעקירה פנימית מוגברת. לדברי אונר״א, יותר מ־17 אלף עקורים פנימיים שוהים ב־41 בתי ספר של אונר״א, בעיקר בעיר עזה ובנפת צפון עזה. רק 23 מבין בתי הספר האלה הוגדרו מראש כמחסי חירום ייעודיים והוכנו לקליטת עקורים פנימיים. אף שבתי ספר של אונר״א שימשו כמחסים ייעודיים בסבבים קודמים של הסלמה במעשי האיבה, הסוכנות הזהירה כי "כעת עלינו להביא בחשבון את מגפת COVID-19 וכיצד לצמצם את הסיכון כאשר בני אדם מצטופפים בחלל מוגבל מאוד ומפיצים את הנגיף." למרות הגבלות על תנועת אנשי סגל וחוסר הביטחון, "אונר״א עושה כמיטב יכולתה לוודא שבתי הספר האלה יהיו בטוחים דיים לאפשר לעקורים לשהות בהם ולקבל תמיכה." אונר״א מתכוננת לפתיחה האפשרית של מספר מחסי חירום ייעודיים, אם יעלה הצורך בכך. 

דווח על נזק נרחב למבני מגורים ולמבנים מסחריים, בתי ספר ותשתית, לרבות כבישים, רשת חשמל, מתקני מים ואדמות חקלאיות. המשרד לעבודות ציבוריות ודיור מדווח כי מאז תחילת סבב ההסלמה נהרסו 76 מבנים, וכי לכ־725 יחידות דיור נגרם נזק כבד. בנוסף, ל־4,134 יחידות דיור נגרם נזק קל. כוח המשימה לענייני חינוך מדווח כי 36 מתקני חינוך, לרבות בתי ספר, מרכז הכשרה מקצועית של אונר״א ומתקן חינוך גבוה נפגעו מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה.

במהלך התקופה הנסקרת תפקדו רק שניים מתוך עשרת קווי הזנת החשמל מישראל לעזה. בזמן זה יובא ממצרים דלק בהיקף של 500 אלף ליטר עבור לתחנת הכוח היחידה בעזה, ויחד עם כמות דלק נוספת הצפויה להגיע היום הדלק אמור לאפשר לתחנה להמשיך לפעול על שתיים מהטורבינות שלה לפחות עד ליום שלישי הבא. אספקת החשמל הנוכחית, מכל המקורות, פחתה מאז תחילת מעשי האיבה מ־190 ל־70 מגוואט, כאשר הביקוש עומד על 400 מגוואט. אספקת החשמל ברחבי עזה צומצמה לשש עד שמונה שעות ביום בממוצע, ובאזורים מסוימים לפחות מארבע שעות, וצמצום זה משבש מתן שירותים בסיסיים, לרבות מים, תברואה ובריאות.

גם תשתית המים, התברואה וההיגיינה נפגעה קשות, לרבות רשתות ביוב, צנרת, בארות מים ותחנת שאיבת שפכים; נכון לעכשיו מתבצעים מספר תיקונים בעלי קדימות. מתקן התפלת מי הים בצפון עזה מושבת זה היום החמישי ברציפות, ועקב כך נפגעת גישתם של כ־250 אלף בני אדם למי שתייה. זה היום השלישי ברציפות שלכ־230 אלף בני אדם בעיר עזה ובח׳אן יונס יש גישה מוגבלת בלבד למים מוזרמים בצנרת, בשל הפסקות החשמל המתארכות והולכות והנזק לרשתות. בבית לאהיא, בעיר עזה ובח׳אן יונס מדווח על דליפות של מי ביוב ברחובות.

הרשויות הישראליות סגרו את מעבר ארז מאז 10 במאי, לרבות לצורך מעבר של סיוע וסגל הומניטריים, וכן את המעבר המסחרי כרם שלום, לרבות למעבר הדלק החיוני להפעלת תחנת הכוח של עזה. כל פעילות הדיג מול חוף עזה עדיין אסורה לחלוטין. מעבר רפיח ושער סלאח א־דין עם מצרים סגורים לרגל חג שבירת צום הרמדאן, עיד אל־פיטר.

לדברי מקורות ישראליים, בין 10 במאי ל־15 במאי בשעה 14:30 ירו ארגונים פלסטיניים יותר מ־2,300 רקטות ופריטי תחמושת אחרים לעבר ישראל. במהלך התקופה הנסקרת גרמו תקיפות כאלה נזק לבתים, למחיה ולתשתית בין היתר בערים באר שבע, אשדוד ושדרות. על פי דיווחים, בקריית גת נשמעו צפירות אזעקה במהלך הלווייתו של ילד בן חמש שנהרג יומיים קודם לכן כשרקטה פגעה בביתו בשדרות. עד כה נהרגו בישראל עשרה בני אדם (לרבות אדם אחד שנהרג אחרי התקופה הנסקרת), בהם חייל אחד, ומאות בני אדם נפצעו.

לאחר תפילות יום שישי ועד לשעות המאוחרות של 14 במאי פרצו עימותים נרחבים בין פלסטינים לכוחות ישראליים ביישובים רבים ברחבי הגדה המערבית, לרבות במחסומים. את העימותים האלה ליבו דיווחים על הפגנות הזדהות שקיימו מפגינים בירדן ובלבנון על הגבול של שתי מדינות אלה עם ישראל. עשרה פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים, בנוסף על פלסטיני שנהרג מוקדם יותר באותו יום ליד ההתנחלות עפרה. זהו המספר הגדול ביותר של הרוגים פלסטיניים ביום יחיד בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד מאז שנת 2008, שבה החל לתעד נפגעים באופן שיטתי. מבין שמונת ההרוגים במקומות שונים בצפון הגדה המערבית, שלושה נהרגו כתוצאה מעימותים עם כוחות ישראליים, שפרצו בעקבות מתקפות של מתנחלים נגד פלסטינים. מתקפות ויידוי אבנים על ידי מתנחלים נגד פלסטינים נמשכו גם בדרום הגדה המערבית.

בתקופה הנסקרת תועדו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ־1,657 פצועים פלסטינים, נתון המביא את מספר הפצועים המאומתים מאז 10 במאי ל־3,524, ואת מספר ההרוגים ל־14 בסך הכול. ב־14 במאי פנה משרד הבריאות הפלסטיני בקריאה לציבור לתרום דם בבתי החולים הממשלתיים, לאחר שהמלאי בבנק הדם אזל.

בירושלים המזרחית, המצב במסגד אל־אקצא נותר רגוע יחסית, ודווח רק על עימותים קטנים בהיקפם. פלסטינים ממשיכים להפגין נגד הגירוש הקרוב של פלסטינים מאזור אל־ג׳עוני בשייח׳ ג׳ראח, שכוחות ישראליים ממשיכים לחסום את הגישה אליו ומתירים גישה רק לפלסטינים תושבי השכונה. נגד מפגינים מחוץ לשכונה מופעלים גז מדמיע, רימוני הלם ו"בואש".בישראל נמשכה האלימות הבין־עדתית בשורה של יישובים.

המשפט הבינלאומי

בתדרוך האחרון שלו למועצת הביטחון, ב־12 במאי, אמר המתאם המיוחד מטעם האו״ם, טור ונסלנד, כי "הירי חסר ההבחנה של רקטות ופצצות מרגמה, על ידי חמאס וארגונים מיליטנטיים אחרים, מתוך אזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין אל תוך מרכזי אוכלוסייה אזרחית בישראל מהווה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אינו קביל וצריך להיפסק מייד. אף שיש להכיר בצורכי הביטחון הלגיטימיים של ישראל, גם על הרשויות הישראליות לציית למחויבויותיהן מתוקף המשפט הבינלאומי, ועל כוחות ביטחון ישראליים לנהוג באיפוק מרבי ולכייל את השימוש שהם עושים בכוח כדי שלא לפגוע בחיי אזרחים ובמטרות אזרחיות בעת ניהול מבצעים צבאיים."אין הצדקה להרג אזרחים בכל מקום שהוא. אני נחרד במיוחד מכך שילדים ממשיכים ליפול קורבן לאלימות. אני חוזר ואומר כי אסור שילדים יהוו מטרה לאלימות או יועמדו בסכנה. יש להעניק להם הגנה מיוחדת מאלימות בכל צורה שהיא."

*  סקירת המענה ההומניטרי והצרכים המתמשכים זמינה בגרסה האנגלית של דוח זה.