שום מקום בעזה אינו בטוח. לנוכח ההמונים הנמלטים דרומה, ואחרים הנשארים בצפון, שלח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מדי יום למרכז עזה משלחת תצפית שטח, כדי לאסוף מידע על צורכיהם וחששותיהם של בני אדם ברחבי רצועת עזה. להלן מובאות מעדויותיהם של פלסטינים שאיתם דיברנו בעודם עושים את דרכם דרומה, ב־18 בנובמבר 2023.
- שכונת א־זייתון נתונה לפגזות כבדות. כשעזבנו ראינו כמה הרוגים ופצועים... עברנו דרך הפחונים [שכוחות ישראליים הציבו כדי לבדוק בהם את הצועדים דרומה] והראינו את תעודות הזהות שלנו. חיילים ישראליים עצרו משהו כמו שישה אנשים מהקבוצה שלי. אני לא יודע איפה המשפחה שלי."
- בא־זייתון או א־שג׳עייה לא נשאר כלום. הכול הרוס!"
- הלילה היה הקשה ביותר בבית לאהיא! לא רצינו לעזוב. קיווינו שבקרוב תיושם הפסקת אש. אבל הלילה ההפגזות התגברו ולא יכולנו להישאר. החיילים הישראליים עצרו כמה גברים ושלוש נשים [בדרך דרומה]. רק עכשיו הגענו לכאן אבל עדיין איננו יודעים לאן ללכת [בדרום]."
- כוחות ישראליים הפגיזו את ג׳באליה באופן אינטנסיבי, והפציצו את הבית שלנו כשהיינו בתוכו. כל השכונה שלנו נמלטה. בג׳באליה אין מים או גז. החיילים הישראלים ליד נצרים ירו לידנו כדי לזרז אותנו כשהלכנו, ועצרו כמה גברים ונשים.
- אנחנו באים מג׳באליה אל־בלד. טנקים ישראליים הרסו אותה. הלילה היה קשה. ההפגזות לא פסקו מאז שעה 21:00. שלשום, כוחות ישראליים פיזרו כרוזים שקראו לבני אדם להתפנות. עזבתי אתמול, אבל חיילים ישראלים שלחו אותי חזרה בגלל שהרבה אנשים נעו בדרך. נאלצתי לחזור לג׳באליה ברגל וזה לקח חמש שעות. זה היה קשה ומתיש. יש איתי שלוש נשים קשישות, שאחת מהן רתוקה לכיסא גלגלים.
- באתי עם המשפחה שלי מבית לאהיא. רק לפני שבוע ילדתי את התינוק הזה. הלילה היה הקשה ביותר. הבית שלנו ניזוק. פגז פגע בגג וזכוכיות נשברו. הילדים היו מבוהלים. אנחנו לא ישנים. ההפגזות נמשכות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אני מחפשת את אחותי. אני בטוחה שהיא הגיעה [לדרום]. היא הייתה בבית ספר של אונר״א שהופגז הבוקר, יחד עם עוד בית ספר סמוך. הרבה אנשים נהרגו. פחדנו עד מוות לכל אורך הדרך. כשעברנו בעיר עזה ראינו נזק בכל מקום, על כל צעד שעל לאורך הדרך יש משהו הרוס."
- הכוחות הישראליים עיכבו אותנו לזמן מה, ואישה אחת התעלפה שם. הם אפילו עצרו אישה וביקשו ממנה להשאיר את הילדים שלה בלי מלווה."