לנוכח האבטלה הגואה: שיפור נוסף בסחר החקלאי בעזה

* מאמר זה נמסר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם.

בעזה, היה חודש נובמבר תחילתה של עונת השיא לייצוא גידולים חקלאיים רווחיים, כגון תותים. הגידול בסחר החקלאי מרצועת עזה ב־2017 הוא בשורה מעודדת בהקשר כלכלי המאופיין בצמיחה מדשדשת ובאבטלה שהגיעה ברבע השלישי של 2017 לשיא של 46.6%.

בשנתיים האחרונות חל בייצוא החקלאי מעזה שיפור משמעותי, בעקבות הסרת האיסור הישראלי על שיווק תוצרת עזתית לגדה המערבית (למעט תפוחי אדמה), ומכסת ייצוא חודשית בת 50 טון חצילים ו־350 טון עגבניות לישראל, שהותרה אחרי הפסקת האש ב־2014.

בנובמבר 2017 הגיעו ההכנסות ממכירת תוצרת חקלאית עזתית מחוץ לרצועת עזה לשיא של 18.2 מיליון דולר. נתון זה גבוה מן הממוצע של 15.6 מיליון דולר בשנה שתועד בתקופה שבין 1996 ל־2007, לפני הטלת המצור.

עיקר הגידול במכירות בשנת 2017 תועד ממכירות לגדה המערבית (צמיחה של 83%), בעוד שהייצוא לירדן גדל ב־21% והייצוא לישראל ב־12%. ירדן הייתה שוק מרכזי לתפוחי אדמה מעזה, וייבאה 2,236 טון לעומת 420 טון בלבד ב־2016. השוק האירופי לתמרים מעזה החל בנובמבר 2017, כשכ־20 טון תמרים יוצאו לגרמניה.

ב־23 בנובמבר 2017 יצא המשלוח הראשון ובו 1.2 טון תותים מעזה לגדה המערבית. לדברי משרד החקלאות, העונה גידלו חקלאים תותים על 908 דונם, גידול של 65% לעומת עונת 2017-2016. כתוצאה מכך צופים כי סך היבול יגיע ל־2,800 טון. התוצאות החיוביות של ייצוא התותים בעונת 2017-2016, לאחר שהרשויות הישראליות הסירו את ההגבלות שהוטלו לאחר עונות 2014 ו־2015, עודו את הרחבתם של השטחים החקלאיים המעובדים. צופים כי גם השנה יחזרו על עצמם דפוסי הייצוא של העונה הקודמת (2017-2016), שבה נמכרו כ־79% מיבול התותים לגדה המערבית, 14% יוצאו לאירופה ו־8% יוצאו לרוסיה.

הכנסות מהסחר החקלאי מעזה במיליוני דולר (ינו׳-נוב׳)

סך ההכנסות ממכירות לשווקי חוץ בינואר־נובמבר 2017 היה גבוה ביותר מ־60% מן ההכנסות בתקופה המקבילה בשנת 2016, שבה גדלו ההכנסות ב־102% לעומת 2015. הצמיחה בשנים אלה נובעת בעיקר מהגידול בכמויות הנסחרות, ובמידה פחותה יותר מהעלייה במחיר המכירה.[1]

למרות הצמיחה הכללית, במשך שנת 2017 נצפו תנודות משמעותיות: המסחר צמח במהירות רבה בין ינואר למאי 2017 לעומת התקופה המקבילה ב־2016, הואט בתקופה שבין יוני לספטמבר, וחידש את צמיחתו באוקטובר ונובמבר (לעומת אותם חודשים ב־2016). אף שמידע מדויק על עלויות הייצור אינו זמין, סביר להניח שהזמינות המוגבלת של חשמל הייתה גורם מרכזי בהאטת הייצוא בחודשי הקיץ. בדומה לכך, המידע הזמין אינו מאפשר לנתח כיצד התחלקו ההכנסות המוגדלות מהסחר החקלאי בין הסוחרים לחקלאים.

החקלאות, האחראית ל־4.5% מהתמ״ג של רצועת עזה[2] ומועסקים בה 5.8% מכוח העבודה ברצועה,[3] נותרת גורם מרכזי בכלכלת עזה, היכול לתרום לצמצום שיעורי האבטלה וחוסר הביטחון התזונתי הגבוהים. את הפוטנציאל הגלום בענף זה ניתן לקדם בעזרת שורה של אמצעים שישפרו את התחרותיות של התוצרת העזתית בגדה המערבית ובשווקים בינלאומיים, בהם:

• הגדלת אספקת החשמל הדרושה להפעלת מערכות השקיה ולהרחבת יכולת האחסון בקירור;
• פישוט והידוק של ביקורת הגבולות עבור מוצרים המיוצאים לכל היעדים, לרבות צמצום משכי ההמתנה והתקנת שטחים מוצלים לתוצרת חקלאית במעבר כרם שלום;
• שיפור הגישה לתשומות חקלאיות, כגון דשן וצינורות השקיה;
• הגדלת הגובה המותר למארזי סחורות, מ־1.6 ל־1.9 מטר, בהתאם לתקנים בינלאומיים.

ייצוא/העברות ב־2017 על פי סוגי גידולים, בדולרים