(ניו יורק, 30 באפריל 2024) – בחלוף כמעט שבעה חודשים של מעשי איבה ברוטליים, שהרגו רבבות בני אדם והטילו מומים בגופם של עשרות אלפים נוספים, עזה נערכת לסבל וייסורים קשים עוד יותר.
אף שהעולם קורא זה שבועות לרשויות הישראליות לחוס על רפיח, פעולה קרקעית במקום נשקפת באופק הקרוב.
מאות אלפי בני אדם ברחו על נפשם אל הקצה הדרומי ביותר של עזה, נמלטו ממחלות, רעב המוני, קברי אחים ולחימה ישירה. עבורם, פלישה קרקעית משמעה טראומה ומוות רבים אף יותר.
עבור הסוכנויות הנאבקות לספק סיוע הומניטרי למרות מעשי האיבה הפעילים, הכבישים הבלתי עבירים, נפלי תחמושת, מחסור בדלק, עיכובים במחסומים והגבלות ישראליות, פעולה קרקעית תהווה מכה הרת אסון.
אנחנו בעיצומו של מרוץ שמטרתו למנוע רעב ומוות, ואנו מפסידים בו.
ובינתיים, בני הערובה הנותרים טרם שוחררו. רעב המוני הולך ופושט. הזלזול בדיני המלחמה נמשך.
חובה להגן על אזרחים ולתת מענה לצורכיהם.
אנו מברכים על פתיחתו המחודשת של מעבר ארז בצפון עזה, בידי ישראל, להעברת סיוע מנמל אשדוד ומירדן. אנו מברכים גם על מאמצים להכניס לעזה סיוע בדרך הים. יש לאפשר את כל משלוחי הסיוע ולהגן עליהם.
השיפורים הללו בהכנסת סיוע נוסף לרצועה, אל להם לשמש כהכנה או כצידוק למתקפה צבאית מלאה על רפיח.
האמת הפשוטה היא שפעולה קרקעית ברפיח תהיה טרגדיה בל תתואר, לא פחות מכך. שום תוכנית הומניטרית לא תוכל לתת לכך משקל נגד. כל השאר פרטים.