לפני שפרצה מגפת COVID-19 עבד מוחמד כאיש תחזוקה באולם חתונות. כשהמגפה הכתה ברצועת עזה, שבה הוא גר, אמצעי הזהירות סתמו את הגולל על כל אפשרות תעסוקה, והוא נותר ללא הכנסה. שוב לא היה בידו לספק מזון ומצרכי מחייה לאשתו, שלושת ילדיהם ושני הוריו המבוגרים. הם נאלצו להסתייע בסיוע הומניטרי.
בדצמבר 2020 נבדק אביו של מוחמד, נמצא חיובי ל־COVID-19 ומת זמן קצר לאחר מכן. בעודם מתמודדים עם מחלתו ומותו של יקירם, קיבלו על עצמם בני המשפחה להסתגר בביתם למשך שבועיים כדי להגן על הקהילה ולא להפיץ את הנגיף הלאה. אלא שהבידוד מנע מהם לבקש עזרה מן החוץ.
בינואר 2021, הודות למימון מן הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, נמנו מוחמד ומשפחתו עם 3,600 משפחות בעזה שקיבלו שוברים אלקטרוניים שימתנו את השפעת המגפה לפרק זמן של שלושה חודשים. את המיזם יישמו ארגון Catholic Relief Services (CRS) , אגודת החיים והתקווה והארגון הפלסטיני לפיתוח.
ארגון CRS והספקים העובדים עמו התקינו אמצע הגנה מפני COVID-19 כדי שמשפחות כמו משפחתו של מוחמד יוכלו לפדות בבטחה את השוברים שלהן. כמו כן השתמש ארגון CRS במסרוני טקסט, שיחות טלפון ועלונים כדי לוודא שלמשפחות יהיה מידע מדויק ובעיתו כיצד לשמור על בטיחותן בעת שייעזרו בשירותי המיזם. בעת הצורך גם משלוחים הביתה.
"השתמשתי בסיוע לקנות פריטי מזון רבים, כולל גבינה, שימורים, שעועית, ירקות ועוף", אמר מוחמד.
בעזה לא חסר מזון מגוון ומזין, אבל משפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש כמות מספקת של מזון כזה. יותר מ־217 אלף בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש שנחשבו עד עתה כסובלים מחוסר ביטחון תזונתי מתון, הפכו ב־2020 למי שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי קשה. בסך הכול, כשני מיליון פלסטינים מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי ונאלצים להסתייע בתמיכה מארגונים הומניטריים.
"אלה היו הימים הקשים ביותר בחיי", נזכר מוחמד בתקופת הבידוד. "לא הייתי מסוגל לספק למשפחתי מזון או מוצרי היגיינה, ולא יכולתי לצאת החוצה לבקש עזרה. כשארגון CRS פנה אלי נמלאתי אושר והקלה".