מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 104

דגשים עיקריים

• ב-27 וב-28 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה בקרבת בתי החולים נאסר ואל-אמל, ועל אזרחים פלסטינים הנמלטים לעיר הדרומית רפיח, שבה כבר שוררת צפיפות יתר, אף שאין מעבר בטוח אליה. נמשך גם ירי רקטות מעזה לדרום ישראל. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה .
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-26 וה-28 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 339 פלסטינים (165 בני אדם ב-28 בינואר, 174 בני אדם ב-27 בינואר), ו-600 פלסטינים נפצעו (290 בני אדם ב-28 בינואר, 310 בני אדם ב-27 בינואר). לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-28 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 26,422 פלסטינים, ו-65,087 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-26 בינואר וה-28 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-26 בינואר נהרגו בעזה 218 חיילים, ו-1,269 חיילים נפצעו.
• ב-27 בינואר הזהיר הנציב הכללי של אונר"א מפני הסכנות המאיימות על עבודתה ההומניטרית המתמשכת של הסוכנות, במיוחד בעזה, בעקבות החלטתן של מספר מדינות תורמות להשעות באופן זמני את המימון שלהן. זאת בתגובה על האשמות של הרשויות הישראליות כי כמה עובדי אונר"א השתתפו במתקפות בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023. אונר"א ביטלה את חוזה ההעסקה של תשעה מהעובדים שהואשמו, ומשרד שירותי הפיקוח הפנימיים של האו"ם פתח בחקירה. "יהיה זה חוסר אחריות עצום להטיל סנקציות על סוכנות ועל קהילה שלמה שאותה היא משרתת בשל האשמות במעשים פליליים שהועלו כנגד כמה יחידים, במיוחד בעת מלחמה, עקירה ומשברים מדיניים באזור," אמר הנציב הכללי. אונר"א היא הסוכנות ההומניטרית העיקרית בעזה, שיותר משני מיליון בני אדם תלויים כעת בשירותיה, ואשר כ-3,000 מתוך 13 אלף עובדיה ממשיכים להתייצב לעבודתם למרות מעשי האיבה המתמשכים. גם מזכ"ל האו"ם קרא בתוקף "לממשלות שהשעו את תרומותיהן, להתחייב לפחות להמשך פעולתה של אונר"א. למעשים המחרידים שאנשי סגל אלה ביצעו לכאורה חייבות להיות השלכות. אבל אסור שעשרות אלפי הגברים והנשים העובדים באונר"א (ברחבי האזור), רבים מהם בכמה מהמצבים המסוכנים ביותר עבור עובדים הומניטריים, ייענשו. חובה לתת מענה לצרכים הכבירים של האוכלוסיות הנואשות שאותן הם משרתים."
• ב-28 בינואר אמר תת-מזכ"ל האום לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס: "תושבי עזה סובלים זה חודשים זוועות ומחסור בלתי נתפשים. צורכיהם מעולם לא היו גדולים יותר – והיכולת ההומניטרית שלנו לסייע להם מעולם לא הייתה בסכנה כזו. עלינו לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לתת לתושבי עזה רגע של תקווה."
• במחצית השנייה של ינואר נמשכה מגמת הירידה שבה הבחינו ארגונים הומניטריים שותפים במאמציהם להגיע לאזורי צפון ומרכז עזה. הסיבות לכך כוללות עיכובים ממושכים של שיירות סיוע הומניטרי לפני מחסומים או בתוכם, ופעילות צבאית מוגברת במרכז עזה. גם בטיחותם של אנשי סגל הומניטרי ואתרים הומניטריים מאוימת לעיתים תכופות, מצב שלא זו בלבד שמעכב משלוח של סיוע מציל-חיים שהכרחי שיגיע במועד, אלא מציב גם את מי שמעורבים במאמצים ההומניטריים בסיכונים חמורים.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-25 בינואר, רק 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי בלבד: שבעה בצפון ושבעה בדרום. "תפקודיות חלקית" משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי; יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז וניתן לבצע בו ניתוחים ברמה מסוימת. בנוסף, בית החולים נאסר בח'אן יונס "מתפקד ברמה מינימלית", מספק שירותים זמינים למטופלים שבטיפולו, אבל אינו יכול לקבל מטופלים או אספקה מאחר שהוא מכותר על ידי צה"ל ונתון תחת לחימה עזה. בית החולים אל-ח'ייר בח'אן יונס, שהוגדר קודם לכן כ"מתפקד ברמה מינימלית" והיה אחד מתוך שלושה בתי חולים בלבד בעזה שסיפקו שירותי מיילדות, כבר אינו פועל, ומדווח כי מטופלות שזה עתה עברו ניתוחים קריטיים נאלצות להימלט מהמתקן.
• ב-26 בינואר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי בית החולים נאסר אינו יכול יותר לספק שירותים רפואיים חיוניים, כך שמטופלים פצועים רבים נותרים בלא אפשרויות לקבל טיפול בעיצומן של לחימה והפגזות עזות ומתמשכות. לבית החולים כמעט אין יכולת לבצע ניתוחים, וקומץ אנשי הסגל הרפואי שנותרו בו מנסים להתמודד על אף מלאי נמוך ביותר של אספקה, שאינו מספיק לטיפול בזרם הפצועים. בבית החולים נותרו כעת בין 300 ל-350 מטופלים הסובלים מפציעות כתוצאה מהמלחמה, אשר אינם מסוגלים להתפנות בשל הסכנה והיעדר אמבולנסים. ב-24 בינואר מת בבית החולים לפחות מטופל אחד משום שלא היה מנתח אורתופדי שיטפל בו. ב-27 בינואר דווח שוב על הפגזות בקרבת בית החולים.
• ב-27 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים ממשיכים להפגיז את סביבת בית החולים אל-אמל ומטה הסניף של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס, ומסכנים את בטיחות הסגל הרפואי, הפצועים, המטופלים וכ-7,000 העקורים שביקשו מפלט במקום. אגודת הסהר האדום הפלסטיני אמרה כי עשרות בני אדם נהרגו ונפצעו בשבועיים האחרונים בתוך שני המתקנים ובקרבתם, במהלך הלחימה המתמשכת. המצור המתמשך על המתקנים חוסם את תנועתם של אמבולנסים וצוותי רפואת חירום בעיר, ומונע מצוותי חירום רפואיים להגיע לפצועים ולהעביר אותם לבית החולים לקבלת הטיפול הרפואי הדרוש. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הכחישה טענות של כוחות ישראליים בדבר נוכחות של חמושים בתוך בניין בית החולים, וקראה לקהילה הבינלאומית ולארגונים שותפים לצלב האדום הבינלאומי ולתנועת הסהר האדום להתערב כדי להגן על בתי בית החולים, צוותי הרפואה, הפצועים, המטופלים והעקורים. בבוקר ה-28 בינואר נורו על פי דיווחים פגזים לעבר סביבתו של בית החולים האירופי בח'אן יונס, במהל לחימה עזה באזור, ודווח על נפגעים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-27 וב-28 בינואר:

• ב-28 בינואר, בשעה 09:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בעיר עזה, כשבנין מגורים נפגע בתקיפה אווירית.
• ב-26 בינואר נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים וכמה בני אדם נוספים נפצעו, לאחר שבניין מגורים בדיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.
• ב-26 בינואר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים ומספר בני אדם נוספים נפצעו לאחר שבניין מגורים במחנה א-נוסייראת נפגע בתקיפה אווירית.
• ב-26 בינואר, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שלושה פלסטינים ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית במזרח רפיח.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-26 בינואר אמר ראש משרד הנציב העליון לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, כי העקורים שהגיעו לרפיח נאלצים לחיות ברחוב, ברחובות שמי ביוב זורמים בהם "ובתנאי ייאוש המובילים לקריסה מוחטת של הסדר." לגלישה של האלימות לרפיח יהיו השלכות חמורות על יותר מ-1.3 מיליון בני האדם שכבר מצטופפים בעיר. הגשמים הכבדים החריפו עוד יותר את המצב ההומניטרי במחנות האוהלים שבהם מצאו העקורים מחסה, ואונר"א מדווחת כי מספר לא ידוע של אוהלים שבהם שוהים עקורים ברפיח הוצפו וכי "אלפי משפחות הישנות על הקרקע קופאות מקור כעת ואינן יכולות והימלט מהרטיבות."
• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-26 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא המקום שבו מצטופפים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. בעקבות הפגזות ולחימה ישראליות עצימות בח'אן יונס ובאזור המרכז של רצועת עזה בימים האחרונים, וכן בשל פקודות פינוי ישראליות חדשות, עברו עקורים במספר משמעותי רחוק יותר דרומה.
• ב-23 וב-25 בינואר פרסם צה"ל ברשתות החברתיות פקודות פינוי חדשות לפלסטינים במספר גושי בניינים בח'אן יונס באזור המשתרע על ארבעה ק"מ רבוע. באזור מתגוררים כ-88 אלף תושבים, בנוסף על עקורים שמספרם מוערך ב-425 אלף בני אדם, המבקשים מחסה ב-24 בתי ספר ומוסדות אחרים. האזור הנפגע כולל את בית החולים נאסר (475 מיטות אשפוז), בית החולים אל-אמל (100 מיטות אשפוז) ובית החולים הירדני (50 מיטות אשפוז), המייצגים יחד כמעט 20% מבתי החולים הנותרים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי רצועת עזה. באזור הנפגע נמצאות גם שלוש מרפאות. דווח כי בבית החולים נאסר נמצאים כ-18 אלף עקורים, וכי עקורים במספר לא ידוע מבקשים מחסה במתקני בריאות אחרים. ב-25 בינואר חזר צה"ל ופרסם את אותן פקודות פינוי ברשתות החברתיות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק מרפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בתי חולים בח'אן יונס בסכנת סגירה בשל מעשי איבה אינטנסיביים ופקודות פינוי שניתנו נגד אזורים בקרבתם. יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים נפגעו מאז ההסלמה במעשי האיבה. גורמים אחרים כוללים שיבושים באספקת החשמל ומחסור בדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים בממוצע ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• אונר"א מדווחת כי בין ה-3 ל-24 בינואר חוסנו יותר מ-13,700 ילדים נגד מחלות, לרבות חצבת, חזרת ואדמת, בחיסונים שסיפק יוניסף. עם זאת, רק ארבעה מ-22 מרכזי הבריאות של אונר"א עדיין פועלים. ההפגזה והגבלות הגישה המתמשכות מונעות מתן שירותי בריאות מצילי-חיים במתקנים אלה.

גישה הומניטרית

• בין ה-1 ל-25 בינואר תוכננו 51 משלחות להעברת סיוע הומניטרי לאזורים שמצפון לנחל עזה; אולם הרשויות הישראליות אפשרו רק שמונה מתוכן, ו-29 נענו בסירוב. רוב המשלחות שתנועתן אופשרה היו קשורות לחלוקת מזון, בעוד שתמיכה עבור בתי חולים ומתקני מים, תברואה והיגיינה חיוניים נתקלה ברובה בסירוב. שתי משלחות אופשרו באופן חלקי (כלומר אושרו רק רכיבי האומדן, במקום משלוח מתוכנן של אספקת סיוע) וארבע משלחות אחרות נדחו (בגין דרישות ביטחוניות ואחרות). בדפוס ההולך ומתברר, שמונה משלחות מתוכננות נוספות אופשרו תחילה, אבל לאחר מכן סוכלו משום שנתיבי הנסיעה שייעדו להן הרשויות הישראליות התגלו כבלתי עבירים, או בשל עיכובים ממושכים שהוטלו קודם ליציאת המשלחות או במחסומים בדרך.
• בין ה-1 ל-25 בינואר תיאמו ארגונים הומניטריים שותפים 87 משלחות הומניטריות לאזור מרכז עזה, שמתוכן אופשרו 63% (55 משלחות) ו-25% (22 משלחות) נענו בסירוב. עשר משלחות נדחו בשל פעילות צבאית גוברת. דחייה של תנועת משלחות הומניטריות אל ומתוך בתי חולים ואתרים הומניטריים היא מגמה ההולכת ומתהווה מאז ה-12 בינואר, בשל פעילות צבאית מוגברת. גם הצורך לתאם תנועה לאזורים מדרום לנחל עזה הוצב כדרישה רק מאז דצמבר.
• אף אחת מ-22 הבקשות שהפנה האו"ם לצה"ל לפתוח מחסומים בשעה מוקדמת כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (בינואר) לא אושרו. לנוכח הגודש הכבד סביב מחסני האו"ם ורמות הצרכים הגבוהות, תנועה מוקדמת חיונית משיקולים ביטחוניים, תכנוניים והגנתיים. הקהילה ההומניטרית קוראת בעקביות לפתיחתם של שני נתיבי האספקה העיקריים בעזה, ולפתיחת מחסומים בשעה 6:00 מדי יום. עד עתה הועמד לרשות משלחות סיוע רק אחד משני נתיבי האספקה העיקריים.
• בנוסף על מתקפות נרחבות נגד מתקני בריאות ועובדי בריאות, בין ה-7 בנובמבר 2023 ל-24 בינואר 2024 תועדו 12 תקריות של מתקפות והגבלות גישה על צוותי רפואת חירום. אלה כללו עשר תקריות של ירי ישיר ועקיף שגרם להרג של שבעה בני אדם ולפציעתם של 12 בני אדם (בהם אנשי צוותי חירום, מטופלים ובני אדם אחרים בקרבת מקום) ושתי תקריות של חסימת כניסה. צוותים אלה מבצעים ניתוחים מצילי-חיים בבתי חולים מתפקדים חלקית וגדושים מעבר לקיבולתם ברחבי עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-27 בינואר מת פלסטיני בן 24 מפצעים שנגרמו לו לילה קודם לכן במהלך פשיטה ישראלית בכפר דיר אבו דעיף בנפת ג'נין. הפשיטה הובילה לעימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבמהלכם ניהלו כוחות ישראליים חילופי אש עם פלסטינים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 362 פלסטינים, בהם 92 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 362 ההרוגים בגדה המערבית, 352 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-28 בינואר) נהרגו 53 פלסטינים, בהם לפחות 11 ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,366 פלסטינים בסך הכול, בהם 657 ילדים. מכלל הפצועים, 4,230 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 115 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 464 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (46 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (362 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (56 תקריות).
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 נעקרו 495 פלסטינים, בהם 246 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-28 בינואר 2024 נעקרו 743 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 116 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-28 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.