מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 106

דגשים עיקריים

• ב-30 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה בקרבת בתי החולים נאסר ואל-אמל, ועל פלסטינים הנמלטים לעיר הדרומית רפיח, שבה כבר שוררת צפיפות יתר, אף שאין מעבר בטוח אליה. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-29 וה-30 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 114 פלסטינים, ו-249 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-30 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 26,751 פלסטינים, ו-65,636 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-29 בינואר וה-30 בינואר לא דיווח צה"ל על הרוגים מקרב חיילים ישראלים בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-30 בינואר נהרגו בעזה 218 חיילים, ו-1,283 חיילים נפצעו.
• ב-29 בינואר פקד צה"ל על תושבי השכונות א-נאסר, א-שייח' רדואן, מחנה הפליטים א-שאטי, רימאל א-שמאלי ואל-ג'נובי, סברה, א-שייח' עג'לין ותל אל-האווה במערב העיר עזה להתפנות לעבר הדרום. הפקודה החדשה כיסתה שטח בגודל 12.43 ק"מ רבוע, המהווה 4.3% מכלל שטחה של רצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר גרו באזור כמעט 300 אלף פלסטינים, ולאחריו הוקמו בו 59 מחסים שמעריכים כי 88 אלף עקורים ביקשו בהם מקלט. מאז שצה"ל החל להורות לבני אדם להתפנות מאזורים ספציפיים, ב-1 בדצמבר, הוחלו פקודות כאלה על שטח בגודל 158 ק"מ רבועים, המהוויה41% מרצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר התגוררו בשטח זה 1.38 מיליון פלסטינים, ולאחריו היו בו 161 מחסים שמעריכים כי שהו בהם 700,750 עקורים.
• במהלך השבוע האחרון נצפו במחסום בתוך העיר ח'אן יונס מעצרים של מספר רב של גברים פלסטינים על ידי צה"ל. רבים מהעצורים הופשטו עד לתחתוניהם, עיניהם כוסו והם נלקחו מהמקום.
• במחצית השנייה של ינואר הבחינו ארגונים הומניטריים שותפים במגמה גוברת של מניעה והגבלה של הגישה לאזורי צפון ומרכז עזה. הסיבות כוללות עיכובים ממושכים של שיירות סיוע הומניטרי לפני מחסומים ישראליים או בתוכם, ומעשי איבה גוברים במרכז עזה. גם בטיחותם של אנשי סגל הומניטרי ואתרים הומניטריים מאוימת לעיתים תכופות, מצב המעכב משלוח של סיוע מציל-חיים שהכרחי שיגיע במועד, ומציב את המעורבים במאמצים ההומניטריים בסיכונים חמורים.
• ב-30 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי רסיסים שנפלו על בית החולים אל-אמל ועל מטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני הממוקם בקרבתו, בח'אן יונס, גרמו להרג של אדם אחד ולפציעתם של תשעה בני אדם מקרב העקורים שביקשו מקלט במקום. בהמשך אותו יום דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי צה"ל פשט על שני המבנים, וכי צוותים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני ועקורים התבקשו לעזוב את המתחמים; צה"ל הכחיש את הטענה. ב-29 בינואר, בשעה 14:00 בערך, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי המחלקה הכירורגית בבית החולים אל-אמל חדלה לפעול לאחר שמלאי החמצן אזל. כן דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי הלחימה המתמשכת והמצור על המתקנים פוגעים בתנועת האמבולנסים וצוותי החירום הרפואיים בח'אן יונס, ומונעים מצוותי חירום רפואיים להגיע לפצועים ולהעבירם לבית החולים לקבלת הטיפול הרפואי הדרוש.
• ב-29 בינואר הביע ארגון Médecins Sans Frontières את חרדתו לנוכח המחסור המחריף בטיפול מיילדותי בעזה, בשל ההפגזות הרציפות, ההגבלות על סיוע הומניטרי והמתקפות על מתקני רפואה. באזור רפיח, בית החולים האמירתי ליולדות הוא המתקן העיקרי שעדיין מספק שירותי מיילדות לעקורות הרות, אך הוא יכול לתת מענה רק ללידות הדחופות ומסכנות החיים ביותר, מאחר שהוא מתמודד עם לידות בהיקף גדול פי שלושה מאשר לפני המלחמה. לנוכח הגישה המעטה לשירותי בריאות לאם ולתינוק, נשם הרות רבות לא קיבלו כל טיפול שהוא מאז תחילת המלחמה ואינן יכולת לבדוק את בריאות ילדיהן. נשים עקורות יולדות באוהלי פלסטיק ובמבנים ציבוריים, ומי שמצליחת ללדת בבית חולים נאלצות לעיתים קרובות לחזור, שעות ספורות לאחר שעברו ניתוח קיסרי, למחסים המאולתרים שבהם הן שוהות. ארגון Médecins Sans Frontières מסייע לבית החולים האמירתי בטיפול בתר-לידתי באמצעות תוספת של 12 מיטות למחלקת היולדות, על מנת להגיע לקיבולת של 20 מיטות, המאפשרות לעוד מטופלות לקבל מעקב בתר-לידתי נאות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מעריכים כי בעזה יש 50 אלף נשים הרות, ולדברי יוניסף מעריכים כי מאז תחילת המלחמה נולדו כ-20 אלף תינוקות.
• בהודעה שפורסמה ב-30 בינואר התייחסו ראשי ועדת הקבע הבין-סוכנותית להחלטות שקיבלו לאחרונה מדינות חברות שונות באו"ם להשעות את המימון לאונר"א, והזהירו כי לפעולות כאלה יהיו "השלכות קטסטרופליות על בני האדם בעזה," מאחר ש"לשום ישות אחרת אין את היכולת לספק סיוע בקנה המידה ובהיקף ש-2.2 מיליון בני אדם זקוקים להם בדחיפות." הם קראו לתורמים לשקול מחדש החלטות כאלה, שהתקבלו בתגובה להאשמת ישראליות בדבר מעורבות של כמה אנשי סגל של אונר"א במתקפות נגד ישראל ב-7 באוקטובר. ראשי הוועדה, שכינו את המתקפות האלה "מתועבות", ציטטו את הודעתו של מזכ"ל האו"ם כי "הדין ימוצה עם כל עובד של האו"ם המעורב במעשי טרור."
• בשעות הבוקר המוקדמות של ה-30 בינואר הרגו כוחות מסתערבים ישראליים, מחופשים לאנשי סגל רפואי ולאזרחים, שלושה פלסטינים בתוך בית החולים אבן סינא בעיר ג'נין. עם ההרוגים נמנו שני אחים, שאחד מהם טופל בגין פצעים שנגרמו לו בתקיפה אווירית ישראלית בג'נין ב-25 בינואר. לדברי צה"ל, האנשים תכננו מתקפות בישראל והסתתרו בתוך בית החולים. כן טען צה"ל כי לאחד ההרוגים היה נשק, טענה שהוכחשה על ידי סגל בית החולים. משרד הנציב העליון לזכויות האדם, שתיאר את התקרית כ"הוצאה להורג מתוכננת ללא משפט, לכאורה," קרא לרשויות הישראליות "לשים קץ באופן מיידי להרג לא חוקי של פלסטינים בגדה המערבית הכבושה, שהמשרד תיעד את היקפו ההולך ומתרחב מאז ה-7 באוקטובר, ולמצות את הדין בגין כל שימוש לא חוקי בכוח". לאחר התקרית פשטו כוחות ישראליים על העיר ג'נין, ניהלו חילופי ירי עם פלסטינים ועצרו שלושה בני אדם.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-28 וב-29 בינואר:
  • ב-28 בינואר, בשעה 17:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו לאחר שבניין מגורים במחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת מרכז עזה, נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-28 בינואר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים, לאחר שבניין מגורים במחנה הפליטים א-שאטי נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-28 בינואר, בשעה 21:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים 23 פלסטינים, לאחר שבניין מגורים במחנה הפליטים א-נוסייראת בנפת מרכז עזה נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-29 בינואר, בשעה 18:00 בערך, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נורו על פי דיווחים למוות שישה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, בעת שנסעו במכוניתם בעיר עזה.
  • ב-29 בינואר, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 25 פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, לאחר שבניין מגורים בשכונת א-תופאח בעיר עזה נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-29 בינואר, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 20 פלסטינים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו לאחר שבניין מגורים בשכונת א-סברה בעיר עזה נפגע בתקיפה אווירית.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-26 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא המקום שבו מצטופפים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. בעקבות הפגזות ישראליות ולחימה עצימות בח'אן יונס ובאזור המרכז של רצועת עזה בימים האחרונים, וכן בשל פקודות פינוי ישראליות חדשות, עברו עקורים במספר משמעותי רחוק יותר דרומה.
• ב-29 בינואר, לדברי אונר"א, נהרגו עשרה עקורים וכמה עקורים נוספים נפצעו כתוצאה מתקיפת טילים ישראלית בתוך כיתה בבית ספר בעיר עזה. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 372 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ו-1,335 עקורים נפצעו.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בתי חולים בח'אן יונס בסכנת סגירה בשל מעשי איבה אינטנסיביים ופקודות פינוי שניתנו נגד אזורים בקרבתם. יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים נפגעו מאז ההסלמה במעשי האיבה. גורמים אחרים כוללים שיבושים באספקת החשמל ומחסור בדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים בממוצע ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-25 בינואר, רק 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי בלבד: שבעה בצפון ושבעה בדרום. "תפקודיות חלקית" משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי; יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז וניתן לבצע בו ניתוחים ברמה מסוימת. בנוסף, בית החולים נאסר בח'אן יונס "מתפקד ברמה מינימלית", מספק שירותים זמינים למטופלים שבטיפולו, אבל מקבל מטופלים או אספקה מאחר שהוא מכותר על ידי צה"ל ונתון תחת לחימה עזה. בית החולים אל-ח'ייר בח'אן יונס, שהוגדר קודם לכן כ"מתפקד ברמה מינימלית" והיה אחד מתוך שלושה בתי חולים בלבד בעזה שסיפקו שירותי מיילדות, כבר אינו פועל, ומדווח כי מטופלות שזה עתה עברו ניתוחים קריטיים נאלצות להימלט מהמתקן.

גישה הומניטרית

• בין ה-1 ל-25 בינואר תוכננו 51 משלחות להעברת סיוע הומניטרי לאזורים שמצפון לנחל עזה; אולם הרשויות הישראליות אפשרו רק שמונה מתוכן, ו-29 נענו בסירוב. רוב המשלחות שגישתן אופשרה היו קשורות לחלוקת מזון, בעוד שאלה שנועדו לספק תמיכה עבור בתי חולים ומתקני מים, תברואה והיגיינה חיוניים נתקלו ברובן בסירוב. גישתן של שתי משלחות אופשרה באופן חלקי (כלומר אושרו רק רכיבי האומדן, ללא המשלוח המתוכנן של אספקת סיוע) וארבע משלחות אחרות נדחו (בגין דרישות ביטחוניות ואחרות). בדפוס ההולך ומתברר, גישתן של שמונה משלחות מתוכננות נוספות אופשרה תחילה, אבל לאחר מכן סוכלה משום שנתיבי הנסיעה שייעדו להן הרשויות הישראליות התגלו כבלתי עבירים, או בשל עיכובים ממושכים שהוטלו קודם ליציאת המשלחות או במחסומים בדרך.
• בין ה-1 ל-25 בינואר תיאמו ארגונים הומניטריים שותפים 87 משלחות הומניטריות לנפת דיר אל-בלח בעזה, שמתוכן אופשרו 63% (55 משלחות) וגישתן של 25% (22 משלחות) סורבה. עשר משלחות נדחו בשל פעילות צבאית גוברת. דחייה של תנועת משלחות הומניטריות אל ומתוך בתי חולים ואתרים הומניטריים היא מגמה ההולכת ומתהווה מאז ה-12 בינואר, בשל פעילות צבאית מוגברת. גם הצורך לתאם תנועה לאזורים שמדרום לנחל עזה הועלה כדרישה על ידי הרשויות הישראליות רק מאז דצמבר.
• אף אחת מ-22 הבקשות שהפנה האו"ם לצה"ל לפתוח מחסומים בשעה מוקדמת כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (בינואר) לא אושרה. לנוכח הגודש הכבד סביב מחסני האו"ם ורמות הצרכים הגבוהות, תנועה מוקדמת חיונית משיקולים ביטחוניים, תכנוניים והגנתיים. הקהילה ההומניטרית קוראת בעקביות לפתיחתם של שני נתיבי האספקה העיקריים בעזה, ולפתיחת מחסומים בשעה 6:00 מדי יום. עד עתה הועמד לרשות משלחות סיוע רק אחד משני נתיבי האספקה העיקריים.
• בנוסף על מתקפות נרחבות נגד מתקני בריאות ועובדי בריאות, בין ה-7 בנובמבר 2023 ל-24 בינואר 2024 תועדו 12 תקריות של מתקפות והגבלות גישה על צוותי רפואת חירום. אלה כללו עשר תקריות של ירי ישיר ועקיף שגרם להרג של שבעה בני אדם ולפציעתם של 12 בני אדם (בהם אנשי צוותי רפואת חירום, מטופלים ובני אדם אחרים בסביבה) ושתי תקריות של חסימת כניסה. צוותים אלה מבצעים ניתוחים מצילי-חיים בבתי חולים המתפקדים חלקית וגדושים מעבר לקיבולתם ברחבי עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 370 פלסטינים, בהם 94 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 370 ההרוגים בגדה המערבית, 360 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-30 בינואר) נהרגו 61 פלסטינים, בהם לפחות 13 ילדים, מידי כוחות ישראליים, מתנחלים או כוחות ישראליים או מתנחלים. פלסטיני נוסף נהרג ב-7 בינואר 2024 מידי פלסטינים, שעל פי דיווחים סברו בטעות שהוא מתנחל.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 נהרגו שישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה כולל פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית שהתגוררה בגדה המערבית, ומתה ב-24 בינואר מפצעים שנגרמו לה במתקפה שביצעו פלסטינים ב-7 בינואר. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,386 פלסטינים בסך הכול, בהם 660 ילדים. מכלל הפצועים, 4,250 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 115 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 477 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (48 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (372 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (57 תקריות).
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 נעקרו 495 פלסטינים, בהם 246 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-30 בינואר 2024 נהרסו באותם נימוקים כ-100 בתים פלסטיניים.
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• כתוצאה מפשיטה ישראלית ב-29 בינואר בעיר טול כרם ובמחנות הפליטים שבה, נור שמס וטול כרם, דווח על נזק משמעותי לתשתית ולבתי מגורים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-30 בינואר 2024 נעקרו 744 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 117 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-30 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.