לנוכח הלחימה העזה שעליה דווח בח'אן יונסף ובמיוחד סביב בתי החולים נאסר ואל-אמל, ופקודות פינוי חדשות, פלסטינים רבים יותר ויותר נעקרים שוב, ורבים מתוכם שמים פניהם לרפיח הצפופה. צילום: ארגון הבריאות העולמי.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 107
דגשים עיקריים
ב-31 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה בקרבת בתי החולים נאסר ואל-אמל, ועל פלסטינים הנמלטים לעיר הדרומית רפיח, שבה כבר שוררת צפיפות יתר, אף שאין מעבר בטוח אליה. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-30 וה-31 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 150 פלסטינים, ו-313 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-31 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 26,900 פלסטינים, ו-65,949 פלסטינים נפצעו.
בין שעות ה-30 בינואר וה-31 בינואר, ע פי דיווח של צה"ל, נהרגו בעזה ארבעה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, נכון ל-31 בינואר נהרגו בעזה 222 חיילים, ו-1,293 חיילים נפצעו.
ב-30 בינואר החזירו הרשויות הישראליות דרך מעבר כרם שלום את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בעזה בשבועות האחרונים. לדברי משרד הבריאות בעזה, התקבלו בין 80 ל-100 גופות, רובן במצב ריקבון מתקדם שלא אפשר זיהוי, ונקברו לאחר מכן בקבר אחים ברפיח. על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים והודעות קודמות של הרשויות הישראליות, גופות נלקחות לצורכי זיהוי כשקיים חשד שעלולות להיות ביניהן גופות בני ערובה.
נכון ל-30 בינואר, בשעה 16:00 בערך, דווח כי אזרחים פלסטינים נורו ונפצעו בכיכר התנועה אל-כווייתי בעיר עזה, כשהתאספו במקום בציפייה לקבל סיוע הומניטרי. זו התקרית הרביעית שבה מדווח על ירי על פלסטינים המתאספים כדי לקבל אספקת מזון.
ב-30 בינואר פרסמה מועצת הביטחון הודעה משותפת שבה בירכה על מינויה של המתאמת ההומניטרית הבכירה ומתאמת השיקום לעזה, הגב' סיגריד קאאח, הביעה חשש בדבר "המצב ההומניטרי המחריד והמידרדר במהירות ברצועת עזה" והדגישה את "הצורך הדחוף להרחיב את הזרמת הסיוע ההומניטרי לאזרחים בעזה."
ב-31 בינואר דיווחה אגודת סהר האדום הפלסטיני כי איש סגל בבית החולים אל-אמל נהרג מירי ליד שערי בית החולים. באותו יום, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, מתו קשישה ופעוט בבית החולים אל-אמל, לאחר שהחמצן שבו היו חייהם תלויים אזל, ונקברו בחצר בית החולים. ב-29 בינואר שלחה אגודת הסהר האדום פלסטיני צוות אמבולנס כדי לחלץ ילדה צעירה בעיר עזה, במהלך מתקפות, ומאז אבד הקשר עימם; ב-31 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי מקום הימצאם של צוות האמבולנס והילדה עדיין אינו ידוע.
על פי דיווחים, בתי החולים נאסר ואל-אמל בח'אן יונס עדיין נצורים, ובסביבת בית החולים אל-שיפא בעיר עזה שוררת מתיחות, ועל פי דיווחים נהרג בה ילד אחד. ב-31 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים פרצו אל חצרו של בית החולים אל-אמל והם מוצבים בחזית השער החיצוני לחדר המיון. ב-30 בינואר דווח על הרוגים פלסטינים במתקפות בקרבת בית החולים נאסר ובאזורים שסביבו. ב-31 וב-30 בינואר דווח על מתקפות ליד בית החולים אל-אמל ומטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס.
ב-31 בינואר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières (MSF), שמנהל הפעילות הרפואית שלו הצליח לבקר ב-22 בינואר בבית החולים שיפא בעיר עזה, כחלק משיירה שארגן האו"ם, כי אנשי הסגל "מתקשים לטפל במטופלים משום שהצרכים עצומים." כן דיווח הארגון כ המתקן מתפקד עם שלושה חדרי ניתוח לניתוחים דחופים, אף כי ספג נזק כבד ומשאביו מועטים. על פי דיווחים, מטופל מת בשל חוסר במנות דם לעירוי, אמר ארגון MSF. במתקן שוהים עקורים שביקשו בו מקלט בטוח.
ב-30 בינואר, על פי דיווחים, גילו פלסטינים 30 גוויות שנקברו בשקים שחורים מתחת לחול בבית ספר של אונר"א בבית לאהיא, בצפון עזה. תושבים לא הגיעו לבית הספר מאז ה-10 בדצמבר, כשבמקום פרצה שריפה שגרמה לנזק משמעותי, ועל פי דיווחים אילצה עקורים ששהו במקום להימלט. ב-7 בדצמבר, על פי דיווחים, הוטל על המתקן מצור ודווח על הרוגים.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-30 וב-31 בינואר:
ב-31 בינואר, בשעה 9:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, כשאתר ליד העיר חדאם בנפת ח'אן יונס נפגע בתקיפה אווירית.
ב-30 בינואר, בשעה 18:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 11 פלסטינים, בהם נשים ושני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, לאחר שבניין מגורים בדרום-מזרח דיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.
ב-30 בינואר, בשעה 13:40 בערך, חולצו על פי דיווחים גופותיהם של חמישה פלסטינים מבית הספר א-דורא בקייזאן א-נג'אר בנפת ח'אן יונס, שנפגע בתקיפה אווירית ב-8 בינואר.
ב-30 בינואר, בשעה 21:00 בערך, נפצעו עשרה עקורים בתקיפה אווירית שפגעה בקרבת בית הספר אל-עורובה בצפון-מערב מחנה א-נוסייראת , נפת דיר אל-בלח.
ב-30 בינואר, בשעה 14:00 בערך, לדברי ההגנה האזרחית בעזה, הרסו כוחות ישראלים גושים שלמים של בנייני מגורים בתל אל-הווא ובשכונות מערביות בעיר עזה, בלא שדווח על נפגעים.
עקירה (רצועת עזה)
ב-31 בינואר דיווחה אונר"א כי כ-184 אלף בני אדם נרשמו לקבלת סיוע הומניטרי בפרברים המערביים של ח'אן יונס, לאחר שבימים האחרונים נעקרו ממערב העיר ח'אן יונס בשל פקודות פינוי ומעשי האיבה המתמשכים. לצד עקורים אלה נאלצה גם אונר"א עצמה להעביר חלק מפעילויותיה ממערב העיר ח'אן יונס, ואיבדה בכך מרכזי בריאות ומחסים. הסוכנות הקימה מחדש את מרכזי הפעילות שלה בפרברים המערביים של ח'אן יונס.
ב-29 בינואר פקד צה"ל על תושבי השכונות א-נאסר, א-שייח' רדואן, מחנה הפליטים א-שאטי, רימאל א-שמאלי ואל-ג'נובי, סברה, א-שייח' עג'לין ותל אל-הווא במערב העיר עזה להתפנות לעבר הדרום. הפקודה החדשה כיסתה שטח בגודל 12.43 ק"מ רבוע, המהווה.3.4% מכלל שטחה של רצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר גרו באזור כמעט 300 אלף פלסטינים, ולאחריו הוקמו בו 59 מחסים שמעריכים כי 88 אלף עקורים ביקשו בהם מקלט. הרשויות הישראליות חזרו והודיעו על פקודות פינוי אלה ב-30 בינואר. מאז שצה"ל החל להורות לבני אדם להתפנות מאזורים ספציפיים, ב-1 בדצמבר, הוחלו פקודות כאלה על שטח בגודל 158 ק"מ רבועים, המהווים 41% מרצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר התגוררו בשטח נרחב זה 1.38 מיליון פלסטינים, ולאחריו היו בו 161 מחסים שמעריכים כי שהו בהם 700,750 עקורים.
לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-26 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא המקום שבו מצטופפים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. בעקבות הפגזות ישראליות ולחימה עצימות בח'אן יונס ובדיר אל-בלח בימים האחרונים, וכן בשל פקודות פינוי ישראליות חדשות של צה"ל, עברו עקורים במספר משמעותי רחוק יותר דרומה.
ב-29 בינואר, לדברי אונר"א, נהרגו עשרה עקורים וכמה עקורים נוספים נפצעו כתוצאה מתקיפת טילים ישראלית בתוך כיתה בבית ספר בעיר עזה. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 372 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ו-1,335 עקורים נפצעו.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-29 בינואר הצליחה משלחת הומניטרית להגיע לבית החולםי נאסר בח'אן יונס ולמסור אספקה רפואית חיונית עבור 1,000 מטופלים. עם זאת, ב-30 בינואר עוכב משלוח מזון לאותו בית חולים במחסום, ואנשים רבים לקחו מזון מן המשאיות הממתינות. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, התייחס לתקרית ואמר: "זה רק מדגיש עוד יותר את הייאוש המוחלט של בני האדם בעזה, החיים בתנאים מחרידים, לרבות רעב קשה. אנו ממשיכים לנסות להשיג אישור לספק לבית החולים דלק... נאסר, שהיה בעבר בית החולים החשוב ביותר בדרום עזה, הפך תוך שבוע מבית חולים מתפקד חלקית לבית חולים בתפקוד מינימלי, מעבר המשקף את הפירוק המתמשך והבלתי מוצדק של מערכת הבריאות."
לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. נכון ל-25 בינואר, רק 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי: שבעה בצפון ושבעה בדרום. למידע נוסף על הקשיים שעימם מתמודדים מתקנים אלה ראו עדכון בזק קודם, מס' 106.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
ב-31 בינואר הודיעה משטרת ישראל כי שוטר, שקודם לכן חשבו שנמנה עם בני הערובה הישראלים בעזה, נהרג ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה – נתון הכולל גם בני ערובה שנהרגו וגופותיהם עדיין מוחזקות בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 370 פלסטינים, בהם 94 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 370 ההרוגים, 360 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. פלסטיני נוסף נהרג מידי פלסטינים ב-7 בינואר 2024, על פי דיווחים מפני שסברו שהוא מתנחל. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-31 בינואר) נהרגו 61 פלסטינים, בהם לפחות 13 ילדים, רובם מידי כוחות ישראליים.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 נהרגו שישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,387 פלסטינים בסך הכול, בהם 660 ילדים. מכלל הפצועים, 4,250 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 116 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
אלימות מתנחלים
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 494 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (49 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (388 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (57 תקריות). ב-31 בינואר ניסו מתנחלים מההתנחלות עתניאל לגנוב מכל מים מבית פלסטיני בכפר ביתילו בנפת רמאללה. כאשר דרי הבית ניסו למנוע מהמתנחלים לגנוב את המכל, ריססו אותם המתנחלים בגז פלפל, ותקפו והיכו אחד מהם.
שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,264 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-945 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-165 מהן נפגעו בני אדם וב-154 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
ב-30 בינואר אולצה משפחה פלסטינית להרוס את בית המגורים שלה בשכונת ג'בל אל-מוכבר בירושלים מזרחית, בגין היעדר היתר בנייה; כתוצאה מההריסה נעקרו ארבעה בני אדם, בהם שני ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 נעקרו 499 פלסטינים, בהם 248 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-31 בינואר 2024 נהרסו באותם נימוקים יותר מ-100 בתים פלסטיניים. בתקרית אחת ב-30 בינואר, בקלנדייה (נפת ירושלים), הרסו הרשויות הישראליות מועדון רכיבה על סוסים שהשתרע על שטח בגודל שמונה דונם וכלל עשרה מבנים, שכולם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה.
מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-31 בינואר 2024 נעקרו 744 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 117 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).
מימון
נכון ל-31 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.