מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 12

דגשים עיקריים

• תת-מזכ"ל האו"ם לענייני הומניטריים ומתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מר מרטין גריפיתס, תדרך היום את מועצת הביטחון של האו"ם והדגיש את הצורך לאפשר לגורמים הומניטריים "להושיט סיוע לאזרחים הזקוקים לו ברחבי עזה, בלא מכשול, במקומות לבחירתם, במקומות שבהם הם סבורים שהם בטוחים ושבהם אנו יכולים לוודא את בטיחותם".

• בערב ה-17 באוקטובר נהרגו 471 בני אדם, בהם ילדים, עובדי רפואה ועקורים בפיצוץ בבית החולים הבפטיסטי/ערבי אל-אהלי בעיר עזה, זאת על פי הנתונים העדכניים ממשרד הבריאות בעזה. תקרית זו הייתה הקטלנית ביותר בעזה מאז החלה ההסלמה במעשי האיבה. בעקבות התקרית קרא מזכ"ל האו"ם ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית."

• לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון לשעה 17:00 (18 באוקטובר), מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה הוא 3,478 בני אדם, בהם לפחות 853 ילדים (נכון ל-17 באוקטובר). מאמינים כי מאות הרוגים נוספים לכודים מתחת להריסות.
• מעריכים כי מספר העקורים בעזה הוא כמיליון, בהם יותר מ-350 אלף עקורים השוהים רק בבתי ספר של אונר"א בדרום רצועת עזה ומרכזה, בתנאים הנעשים מחרידים יותר ויותר.
• נמשך המצור המלא על עזה. מעבר רפיח נותר סגור, סגירה המונעת הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים ותרופות הממתינים בעברו המצרי של המעבר. גם מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל עדיין סגורים.
• נכון לעכשיו מעריכים כי צריכת המים הממוצעת לכל הצרכים (שתייה, בישול והיגיינה) בעזה הינה שלושה ליטר ביום לנפש. בני אדם צורכים יותר ויותר מים ממקורות לא בטוחים לשתייה, מסתכנים במוות ומציבים את האוכלוסייה בסכנת התפרצות של מחלות מידבקות.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים ישראליים חדשים (נכון לשעה 21:00 ב-18 באוקטובר). לדברי רשויות ישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל יותר מ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר
• לפחות 199 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. בתדרוך החירום שלו למועצת הביטחון, אמר המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, מר תור ונסלנד, "דרושים לנו הזמן והמרחב להשיג שני יעדים דחופים: שחרור מידי ובלא תנאי של בני הערובה על ידי חמאס; ושנית, ובמהירות, גישה לא מוגבלת של סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה."
• בגדה המערבית, מאז אחר הצהריים ב-17 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים במהלך הפגנות לאחר הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה. נתון זה מביא מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-64 בני אדם, בהם 18 ילדים. בעימותים באותו הקשר בין מפגינים פלסטינים לכוחות ביטחון פלסטיניים נהרג ילד אחד.
• לפחות 74 משקי בית פלסטיניים המונים 545 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות. בין ערב ה-17 באוקטובר לבוקר ה-18 באוקטובר הותקפו ונהרסו מבני מגורים נוספים, בהם מבנה אחד באל-בורייג' שבמרכז עזה, שבו נהרגו 25 בני אדם, ומספר מבני מגורים בג'באליה שבהם נהרגו 37 בני אדם.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 3,478 פלסטינים וכ-12,500 בני אדם נפצעו. מספר המתים בעזה ב-12 הימים של מעשי האיבה גדול משמעותית מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים). לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-16 באוקטובר בשעה 18:00 נהרגו בעזה 47 משפחות שלמות, נתון המייצג כ-500 בני אדם.

בנוסף, מעריכים כי מאות בני אדם עדיין לכודים מתחת להריסות וטרם חולצו, או שגופותיהם טרם הוצאו. מצב שבו גוויות מרקיבות מתחת לבניינים שקרסו מעורר חששות הומניטריים וסביבתיים גוברים.

צוותי הצלה, בעיקר של ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את משימתם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

נכון לשעה 21:00 ב-18 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,562 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר המתים גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-14 באוקטובר נהרסו בעזה 8,840 יחידות דיור, ו-5,434 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים, הרס שהביא לעקירתן של כ-25 אלף משפחות. ל-83,740 יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו (98,024) מייצג כ-25% מכלל יחידות הדיור למגורים ברצועת עזה. נתון זה הוא הערכה בלבד, משום שאזורים גדולים שספגו פגיעות קשות, כמו בית חנון וא-שג'עייה בעיר עזה, עדיין אינם נגישים והמבנים שנהרסו בהם לא נכללו בו.

ארגון הבריאות העולמי תיעד 59 מתקפות נגד טיפול רפואי (לרבות בית החולים אל-אהלי) שבהן נהרגו 491 בני אדם ו-370 בני אדם נפצעו, בהם 16 עובדי רפואה שנהרגו ו-28 עובדי רפואה שנפצעו בעת מילוי תפקידם. המתקפות פגעו ב-26 מתקני רפואה (לרבות 17 בתי חולים שניזוקו) וב-23 אמבולנסים. המאושפזים והסגל של ארבעה מבתי החולים הללו, כולם בצפון רצועת עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד , אל-כראמה וא-דורה) פונו ובתי החולים עצמם אינם פועלים יותר.

גם היקף הנזק שהנגרם לתשתית החינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חשש גובר. נכון ל-18 באוקטובר נפגעו 170 מתקני חינוך, בהם לפחות 20 בתי ספר של אונר"א ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-140 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. כן נגרם נזק למבנה אוניברסיטאי אחד ולשבע כנסיות, ולפחות 11 מסגדים נהרסו.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

בערב ה-18 באוקטובר חזרו כוחות ישראליים על הקריאה לתושבי צפון עזה, לרבות העיר עזה, להתפנות והפעם הפנו אותם לשטח פתוח בצפון נפת ח'אן יונס.

המספר המצטבר של עקורים פנימיים מאז תחילת מעשי האיבה מוערך בכמיליון, לרבות יותר מ-513,907 בני אדם השוהים במחסי חירום ייעודיים של אונר"א, מתוכם 353,519 בני אדם רק במרכז ובדרום רצועת עזה. הנתון המדווח האחרון של העקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בעיר עזה ובצפון רצועת עזה היה 159,968, והוא נכון ל-12 באוקטובר. בנוסף, כ-66,311 עקורים שוהים ב-64 מחסים שאינם שייכים לאונר"א, רובם בעיר עזה ובצפון עזה.

148 מחסי החירום הייעודיים של אונר"א בדרום רצועת עזה מלאים עד אפס מקום. עם השוהים בהם נמנים ילדים, קשישים, בני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, אנשים עם מוגבלויות ונשים הרות. המלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה, מצב היוצר בקרב העקורים תסכול ומתח גוברים. בה בעת, בני אדם רבים בנפות צפון עזה אינם מוכנים או מסוגלים להתפנות בשל העדר חלופות, תנאי העקירה הקשים והחשש שלעולם לא יורשו לחזור לבתיהם.

בישראל, הפינוי הכמעט מלא של העיר שדרות (אוכלוסייה - כ-34 אלף נפש) שבדרום ישראל הושלם ב-15 באוקטובר. יישובים קטנים יותר סביב עזה פונו במלואם בימים קודמים, ועל פי דיווחים רוב תושבי אשקלון (שאוכלוסייתה מונה כ-155 אלף נפש) עזבו את בתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום השמיני ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקה מלאה של חשמל, דלק ומים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים.

בריאות

בתי החולים על סף קריסה. רובם פועלים בקיבולת מינימלית. האמצעים שננקטו כדי לאפשר את המשך פעולתם של חדרי המיון כוללים הקפאה של ניתוחים מסוימים, עבודה בחשיכה והגבלת השימוש במעליות. ייתכן שבקרוב יהיה צורך לעצור הליכים חיוניים כמו עיקור מכשירים ודיאליזה.

רוב הפצועים שנפגעו בפיצוץ בבית החולים אל-אהלי פונו לבית החולים שיפא, בית החולים הגדול ביותר בעזה הממוקם בעיר עזה. המספר העצום של פצועים שהגיעו לבית החולים אילץ את הרופאים בו לבצע ניתוחים על הרצפה ובמסדרונות, לרוב ללא הרדמה. עוד לפני התקרית פעל שיפא בהיקף גדול בהרבה מקיבולתו וטיפל בכרבע מכלל המטופלים בעזה. אתמול (17 באוקטובר) הצליח ארגון הבריאות העולמי, יחד עם אונר"א, לספק לשיפא 10,600 ליטר דלק, כמות שתאפשר לגנרטורים של בית החולים לפעול במשך עוד כמה ימים.

כדי למנוע את השבתתם המוחטת של בתי חולים, משרד הבריאות בעזה מקצה מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק שעדיין היו זמינות במתקנים ציבוריים אחרים, ובה בעת קורא לבני אדם שברשותם עדיין יש דלק לשימוש ביתי לתרום אותו לבתי החולים.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, הגישה המוגבלת באופן קיצוני לשירותי רפואה חיוניים גרמה לגידול בשיעור התמותה בעזה, להוציא הרוגים בהקשר של מעשי האיבה.

מדאיג במיוחד מצבם של בני אדם המתמודדים עם מחלות נפש, שמספרם מוערך ב-20 אלף; גישתם לשירותי בריאות הנפש ולתרופות פסיכיאטריות נקטעה, והם חשופים לאלימות ולהתעללות, ונעדרים במהלך פינוי. מעריכים כי 50 אלף נשים הרות מתמודדות עם קשיים קיצוניים בגישה למעקב הריון ולידה, זאת בשל סיכונים הנלווים לתנועה, השעיית פעולתם של מתקני רפואה ומחסור באספקה מצילת-חיים.

מים ותברואה

שאיבת המים ממקורות מי תהום עירוניים היא בהיקף של פחות מ-5% מרמתה קודם לפרוץ מעשי האיבה. נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם כשירים לפעולה. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

כתוצאה מכך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מעריכים צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש. יש שעברו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות, נוהג המגביר את החשיפה לחומרי הדברה ולכימיקלים אחרים, ומציב את האוכלוסייה בסכנת מוות או התפרצות של מחלות מידבקות.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים הבודדים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שהרשויות הישראליות הפעילו מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים את האזור. קו זה מספק כ-14,400 מטר מעוקב מים ביום, פחות מ-4% מצריכת המים ברצועת עזה קודם לפרוץ מעשי האיבה. היעדר יכולות שאיבה פוגע בהזרמת מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן כשירות לפעולה, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. באזורים מסוימים מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה נאלצו לחדול מפעולה, מהיעדר חשמל.

ביטחון תזונתי

דובר מטעם תוכנית המזון העולמית מסר ב-16 באוקטובר כי מלאי מוצרי המזון החיוניים יספיק לשבועיים בלבד, אך מלאי זה מאוחסן בעיר עזה וקשה להגיע אליו, בעוד שבחנויות נותר רק מלאי שיספיק לעוד ארבעה או חמישה ימים.

בליל ה-18 באוקטובר נפגעה אחת משש המאפיות שמהן רוכשת תוכנית המזון העולמית לחם, ואשר סיפקה לחם לכ-12,000 בני אדם. מאפייה זו הייתה בדיר אל בלח שבמרכז רצועת עזה ואינה פועלת יותר. ייתכן שעד מחר ארבע מאפיות אחרות ברחבי הרצועה לא יוכלו לספק לחם כלל, בגין מחסור לדלק להפעלת המיכון בהן. מאפיות אינן יכולות לפעול בשל המחסור במרכיבים חיוניים, ובמיוחד קמח חיטה, שצופים כי יאזול תוך פחות משבוע. רק אחת מחמש טחנות הקמח בעזה עדיין פועלת..

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור, סגר המונע הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש בדחיפות, לרבות מזון, מים ותרופות; מעריכים כי סחורות במשקל 3,000 טון ממתינות מעברו המצרי של המעבר עד שניתן יהיה להכניסן לעזה במשאיות.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרו גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל.

על פי דיווחים, מטופלים מעזה שעד ה-7 באוקטובר קיבלו טיפול רפואי בבתי חולים ישראליים הועברו לגדה המערבית, וכי אצל חלקם נפסק עקב כך הטיפול הרפואי שקיבלו עד אז.

בנוסף, יותר מ-4,000 עובדים מעזה נתקעו בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 באוקטובר, בשתי פשיטות שונות, עצרו כוחות ישראליים 50 עובדים מעזה בנפת חברון.

צה"ל אוסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לגדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר ומונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים. לצד שיקולי בטיחות, הרחבה זו של השטח האסור בכניסה צמצמה את התנובה ובכך פגעה ישירות במאות אלפי חקלאים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים.

מערכת המעקב של ארגון הבריאות העולמי אחר מתקפות על טיפול רפואי תיעדה מאז תחילתם של מעשי האיבה 56 מתקפות כאלה, שכללו הרג של 16 עובדי רפואה ופציעה של 28 עובדי רפואה, שנפגעו במילוי תפקידם. כן נהרגו לפחות 15 עובדים של אונר"א.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

ללא השעיה הומניטרית של מעשי האיבה, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי, הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור מה שזוהו כצרכים בקדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה לכך 9 מיליון דולר נוספים, כתוספת להקצאה קודמת בסך 6 מיליון דולר.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים. עד עתה התחייבה צרפת להעביר 1.1 מיליון דולר, וגרמניה התחייבה להעביר 631 אלף דולר.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נמשכו העימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים. מתחילת מעשי האיבה ועד ה-18 באוקטובר בשעה 16:00 הרגו כוחות ישראליים 59 פלסטינים, בהם 17 ילדים. חמישה פלסטינים נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו על ידי מתנחלים במהלך שתי מתקפות מתנחלים רצופות בקוסרה (נפת שכם).

ב-24 השעות האחרונות (עד ל-18 באוקטובר בשעה 16:00) ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, שניים מהם ילדים, ופצעו 11 בני אדם נוספים בתחמושת חיה, במהלך עימותים שפרצו בהפגנות ובצעדות הזדהות עם תושבי רצועת עזה.

הטרגדיה בבית החולים אל-אהלי בעיר עזה עוררה תגובות מידיות; בני אדם ברחבי האזור, לרבות בגדה המערבית, יצאו לרחובות בהפגנות מחאה. בערב ה-17 באוקטובר הפגינו פלסטינים ברמאללה, בשכם, בחברון, בג'נין ובערים אחרות בגדה המערבית לאות הזדהות עם עזה והתנגדות לרשות הפלסטינית. חלק מהמפגינים תבעו את התפטרותו של נשיא פלסטין, מחמוד עבאס. באחת ההפגנות הללו פרצו חילופי ירי בין מפגינים פלסטינים לכוחות ביטחון פלסטיניים; ילד פלסטיני בן תשע נהרג ו-14 בני אדם נוספים נפצעו, חמישה מהם מתחמושת חיה.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,255 פלסטינים, בהם לפחות 122 ילדים; 29 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,100 פלסטינים נפצעו, בהקשר של הפגנות, בעיקר מידי כוחות ישראליים. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפלסטינים שנפצעו מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה ממספרן הממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 86 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שבע תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

ב-24 השעות האחרונות תקפו מתנחלים, מלווים בכוחות ישראליים, בתים פלסטיניים במדמא (נפת שכם), השליכו עליהם בקבוקי תבערה, יידו עליהם אבנים, הציתו מכונית אחת והשחיתו שתי מכוניות נוספות. בתקרית אחרת תקפו מתנחלים חמושים רועה, היכו ופצעו אותו, ירו לעברו ולעבר עדר הכבשים שלו ואילצו אותו לעזוב את שטח המרעה בנפת חברון.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 77 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-61 אמבולנסים וכללו: 42 מתקפות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי; 43 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 15 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסרים רשמיים (מחסי חירום ייעודיים) גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• מאז ערב ה-13 באוקטובר החלו כ-5,500 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית).
• בימים הקרובים מתוכננת הרחבה של סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן ל-1,650 משקי בית.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות, ומצויים במצב מעורער בשל השיבושים בשירותי בריאות הנפש.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים בתוך עזה ועבורה (שישה ברצועת עזה וארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, בהיקף של מיליון מסרים בנושא הגנה בשורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, על מנת להפיץ לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-350 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 12 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים אוזל.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מגייסים אספקה במצרים ומכינים מלאי לשימוש.
• ארגון הבריאות העולמי הצליח לספק 10,600 ליטר דלק לבית החולים שיפא.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-182,289 עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לחם לשוהים ב-47 מחסים ייעודיים.
• 243,291 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון. מאלה נפדו 139,312.
• ב-17 באוקטובר פדו 19,509 בני אדם את שוברי המזון האלקטרוניים שלהם בחנויות. כ-66% מהשוברים נפדו בנפות צפון עזה, ו34% נפדו בנפות הדרומיות.
• חמש משאיות מדובאי, ועליהן 100 טון של חבילות מזון ו-15 טון של ביסקוויטים מועשרים בתוספי מזון, צפויות להגיע לאל-עריש שבמצרים.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• מתן 3 ליטר מים בבקבוקים לנפש ליום במחסים שבהם שוהים עקורים.
• כ-3,800 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים לתוכניות טיפול) ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.