מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 124

דגשים עיקריים

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות לעוד הרג של אזרחים, עקירה והרס של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה כבדה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-21 בפברואר לשעה 10:30 ב-22 בפברואר נהרגו 97 פלסטינים, ו-132 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-22 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 29,410 פלסטינים, ו-69,465 פלסטינים נפצעו. אין נתונים זמינים על מספר העצירים מרצועת עזה המוחזקים בידי צה"ל.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-21 וה-22 בפברואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-22 בפברואר נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 235 חיילים, ו-1,396 חיילים נפצעו. בנוסף על כך, לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-22 בפברואר, כ-134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• דוח חדש מטעם בית הספר הלונדוני להיגיינה ולרפואה טרופית ומרכז ג'ונס הופקינס לבריאות הומניטרית, מעריך את ההשלכות האפשריות של הסכסוך הנוכחי ברצועת עזה על בריאות הציבור, ומתמקד במקרי המוות הצפויים מעבר למה שהיה צפוי ללא מעשי האיבה. הדוח, הנסמך על סוגי מידע זמינים באופן ציבורי, ייעוץ מומחים, ומחקר שעבר בקרת עמיתים, מספק שורה של תחזיות של מה שיכול לקרות בשלושה תרחישים אפשריים, ומכסה תקופה של שישה חודשים, מה-7 בפברואר ועד ה-6 באוגוסט 2023. התחזיות נבנו כדי לסייע לארגונים הומניטריים, ממשלות וגורמים אחרים לתכנן את המענה שלהם למשבר ולקבל החלטות נכונות ומבוססות-ראיות. בתרחיש של הפסקת אש מיידית וקבועה, צפויים 6,550 מקרי מוות עודפים, בעיקר בשל הזמן שיידרש לשפר את תנאי המים, התברואה והמחסה, לצמצם את תת-התזונה ולשקם שירותי רפואה מתפקדים. בתרחישי "הסטטוס-קוו הנוכחי" ו"הסלמת הסכסוך", התחזיות מזנקות באופן חד ל-58,260 ו-74,290 מקרי מוות עודפים, כשבשני המקרים הסיבות העיקריות להרוגים הנוספים הן פציעות טראומטיות ואחריהן מחלות מידבקות. נתונים אלה מבוססים על התנאים בהיעדר מגיפות; במקרה של התפרצויות של מחלות מידבקות כמו כולרה התחזיות גדלות משמעותית, ל-11,580,מקרי מוות עודפים בתרחיש הפסקת אש מיידית, 66,720 מקרי מוות עודפים בתרחיש הסטטוס-קוו הנוכחי, ו-85,750 מקרי מוות עודפים בתרחיש המשך הסכסוך. הדוח מבליט את ההשלכות המתמשכות של הסכסוך על האוכלוסייה האזרחית, ומדגיש את הצורך הדחוף בשיפור שירותי התברואה, התזונה והבריאות בעזה.
• הפעילות ההומניטרית ממשיכה להתמודד עם קשיים אדירים, לנוכח העובדה שעובדי סיוע עצמם נהרגים, נעקרים מבתיהם או מתמודדים עם הגבלות תנועה הולכות וגוברות והתפוררות הסדר האזרחי. ב-21 בפברואר הדגישו ראשי ועדת הקבע הבין-סוכנותית כי המענה ההומניטרי "מאיים כבר עתה לקרוס," והזהירו כי "שום כמות של מענה הומניטרי לא תפצה על חודשים של מחסור שסבלו משפחות בעזה." ראשי הוועדה פירטו עשר דרישות שיסייעו למנוע אסון חמור עוד יותר. דרישות אלה כוללות, בין היתר, הפסקת אש מיידית, נקודות כניסה מהימנות להכנסת סיוע לחלוקה בכל רחבי עזה, ערובות לביטחון, מערכת הודעות הומניטרית אמינה, ורשת תקשורת יציבה. כן קראו ראשי הוועדה לישראל למלא את המחויבויות המשפטיות שלה לדאוג למתן מזון ואספקה רפואית וכן לאפשר פעילויות סיוע.
• ב-21 בפברואר גינתה מנכ"לית ארגון Médecins Sans Frontières (MSF), מייני ניקולאי, את הפגיעה בתקיפה אווירית בבית באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, שבו מצאו מחסה 64 בני אדם, בהם אנשי סגל של MSF ומשפחותיהם: "כמות הכוח שבה נעשה שימוש בסביבות עירוניות מאוכלסות בצפיפות מזעזעת, ותקיפה של בניין בידיעה שהוא מלא בעובדים הומניטריים ומשפחותיהם היא בלתי נסלחת." במתקפה נהרגו שני בני משפחה של אנשי סגל של MSF, ושישה בני אדם אחרים נפצעו. לדברי MSF, מיקומו של האתר נמסר לכוחות ישראליים, על הבניין עצמו נתלה דגל של MSF ולא ניתנו פקודות פינוי לפני התקיפה האווירית.
• מתן שירותים מצילי-חיים בעזה מתבצע על רקע של מעשי איבה אינטנסיביים, הגבלות על הכנסת ומשלוח סיוע, וחוסר ביטחון גובר. ב-20 בפברואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי קיבלה משלוח של 7,500 ליטר דלק, בתיאום עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, להפעלת הגנרטור בבית החולים אל-אמל, אף שבית החולים עדיין זקוק למזון ולאספקה רפואית, וכן לדלק נוסף. יתרה מכך, מאז ה-18 בפברואר תיאמו אגודת הסהר האדום הפלסטיני, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגון הבריאות העולמי את פינויים הרפואי של 51 מטופלים מבית החולים נאסר בח'אן יונס, שבו נותרו עדיין 325 בני אדם, בהם כ-140 מטופלים חולים ופצועים, משפחותיהם ועובדי רפואה. נכון ל-22 בפברואר בית החולים נאסר מתקשה לפעול, ולו ברמה מינימלית, מאחר שאין בו חשמל, מים זורמים, די אספקת מזון או מי שתייה, וזאת בד בבד עם נוכחות ישראלית כבדה בתוך בית החולים ולחימה עזה בסביבתו. לפחות 12 מטופלים עדיין זקוקים לפינוי רפואי, ומתנהלים מאמצים מתמשכים להשיב את החשמל לבית החולים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-22 בפברואר היו ברצועת עזה 12 בתי חולים שתפקדו באופן חלקי, בהם שישה בצפון עזה ושישה בדרומה, בנוסף על שלושה בתי חולים שדה שגם הם מתפקדים באופן חלקי.
• בין ה-1 ל-15 בפברואר אפשרו הרשויות הישראליות רק שתיים מתוך 21 משלחות שתכננו ארגונים הומניטריים שותפים להעברת דלק לאזורים שמצפון לנחל עזה, והתירו משלוח של 38,400 ליטר דלק. במשך תקופה זו סורבו בקשות הגישה עבור כל 16 המשלחות המתוכננות לאספקת דלק או לביצוע אומדנים בתחנות שאיבת מים ושפכים בצפון. לעומת זאת, הרשויות הישראליות אפשרו 25 מתוך 42 המשלחות להעברת דלק לאזורים מדרום לנחל עזה, המצריכים תיאום מוקדם, ועקב כך הועברו לאזורים אלה 457 אלף ליטר דלק.
• כוחות המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ולענייני בריאות מזהירים כי בריאות הציבור ברצועת עזה על סף אסון, ומדגישים כי כדי לתת מענה למלוא היקפו של המשבר דרושה בדחיפות תשתית נאותה בתחום המים, התברואה וההיגיינה. לדברי כוחות המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ולענייני בריאות, לרוב בני אדם בעזה אין גישה למי שתייה נקיים, ולתשתית המים והתברואה אין את הדלק הדרוש לפעולה יעילה. רק אחד משלושת צינורות המים מישראל פועל, וגם זאת ב-47% בלבד מתפוקתו המלאה. בנוסף על כך, שניים משלושת מתקני התפלת המים הראשיים מתפקדים באופן חלקי בלבד, ומערכות טיהור השפכים אינן פועלות כלל. ב-19 בפברואר דיווחה עיריית עזה על הרס נרחב של מתקני שפכים בעיר, לרבות נזק כבד שנגרם לתחנות שאיבה, צינורות ניקוז וגנרטורים, שהוביל להצפות של כמויות גדולות של מי שפכים לא מטוהרים.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-20 וב-21 בפברואר, בעיקר בדיר אל-בלח:
  • ב-20 בפברואר, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים ולפחות חמישה בני אדם אחרים נפצעו, כשגוש מבני מגורים במערב א-נוסייראת, בדיר אל-בלח, נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-20 בפברואר, בשעה 21:00 בערך, חולצה על פי דיווחים גופתו של פלסטיני מתחת להריסות של בניין מגורים שנפגע ב-18 בפברואר בא-זוויידה, בדיר אל-בלח. נתון זה מביא את מספר ההרוגים בתקרית ל-33.
  • ב-20 בפברואר, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 25 פלסטינים, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו כשבניין מגורים בדיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.
  • ב-20 בפברואר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם דיקאן הפקולטה לסיעוד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, יחד עם שבעה מבני משפחתו, כשמספר מבני מגורים במזרח רפיח נפגעו בתקיפה אווירית.
  • ב-21 בפברואר, בשעה 7:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים (אחים) במהלך חדירה בקרבת נמל ח'אן יונס.
  • ב-21 בפברואר, בשעה 9:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, כשכלי רכב אזרחי בדיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.

עדכונים מן הגדה המערבית

• ב-21 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בתחמושת חיה בילד בן 15, בעימותים בין פלסטינים שיידו אבנים לבין צה"ל, במהלך פשיטה בכפר עזון בנפת קלקיליה. מקורות רפואיים דיווחו כי כוחות ישראליים התירו לאמבולנס לפנות את הילד כ-20 דקות לאחר פציעתו.
• מידע ראשוני מצביע על כך שבבוקר ה-22 בפברואר ביצעו שלושה פלסטינים מבית לחם מתקפת ירי ליד מחסום א-זעיים, החולש על הגישה לירושלים המזרחית ממזרח. כתוצאה מהירי נהרגו מתנחל ושניים משלושת הפלסטינים שביצעו את המתקפה, ושישה ישראלים נפצעו, אחד מהם במצב קריטי. לדברי מקורות צבאיים ישראליים, שלושה פלסטינים עצרו את רכבם בצומת בקרבת ההתנחלות מעלה אדומים, בפקק תנועה, ופתחו באש על כלי רכב ישראליים. בעקבות התקרית סגרו כוחות ישראליים את כל המחסומים המובילים לירושלים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נהרגו בסך הכול 397 פלסטינים, בהם 101 ילדים, ו-4,530 פלסטינים, בהם 702 ילדים, נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. במהלך אותה תקופה נהרגו 13 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-86 ישראלים נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל.
• ב-20 בפברואר פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דוח המנתח את ההשלכות של עונת מסיק הזיתים 2023 בגדה המערבית, שחלה בין ספטמבר לנובמבר 2023. המסיק חל במקביל למתקפה בישראל ב-7 באוקטובר ולמתקפה הצבאית בעזה, שאחריה הוגברו ההגבלות על התנועה בתוך הגדה המערבית וחל גידול משמעותי במספר התקריות של אלימות מתנחלים נגד פלסטינים. מעריכים כי בעונת 2023 לא נמסק יבול הזיתים בלפחות 96 אלף דונם של אדמות ועליהן מטעי זיתים ברחבי הגדה המערבית, בעיקר באזורים ב"מרחב התפר", בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ובקרבת התנחלויות, היכן שגישת פלסטינים מוגבלת זה זמן רב. השערים החקלאיים לאורך גדר ההפרדה נותרו סגורים, מלבד בפרק הזמן שבין ה-24 ל-30 בנובמבר שבו יושמה הפוגה הומניטרית בעזה. מערכת ה"תיאום המוקדם" הדרושה לפלסטינים כדי לקבל גישה לאדמותיהם שבתוך ובקרבת התנחלויות בוטלה לכל משך עונת המסיק. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, העלות הפיננסית של ההפסדים בייצור שמן הזית לכלכלה הפלסטינית מוערכת ב-10 מיליון דולר. במהלך ספטמבר-נובמבר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 113 תקריות הקשורות למסיק שבהן תקפו מתנחלים פלסטינים, גרמו נזק ליותר מ-2,000 עצים או גנבו יבולים וציוד המשמש למסיק. חקלאים חוששים שההגבלות הנוכחיות עלולות לפגוע בפעילויות חיוניות שיש לבצע בקרוב, כגון חריש, גיזום ועישוב.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 551 בני אדם, בהם 264 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• ב-18 בפברואר, הרשויות הישראליות אטמו לשם ענישה דירה בבניין בן 13 קומות במחנה הפליטים שועפט בירושלים המזרחית, וגרמו לעקירתם של חמישה בני אדם, בהם ארבעה ילדים. הדירה הייתה שייכת למשפחתו של פלסטיני שנורה למוות בעת שביצע מתקפת ירי בקריית מלאכי שבישראל, ב-16 בפברואר, והרג שני ישראלים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בפברואר, כוחות ישראליים הרסו או אטמו לשם ענישה 24 בתים בבעלות פלסטינית, והביאו לעקירתם של 117 פלסטינים, בהם 51 ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו 830 פלסטינים, בהם 337 ילדים, לאחר ש-131 בתים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם.
• בשתי תקריות נפרדות ב-20 בפברואר, בכפר עסירה אל-קיבלייה בנפת שכם, מתנחלים – על פי דיווחים מההתנחלות יצהר – זרקו רימון הלם לעבר עמוד חשמל, גרמו להפסקות חשמל שנמשכו חצי שעה בכפר ופתחו באש על כלי רכב פלסטיני, כשהנהג ניסה לעקוף מחסום פתע שהקימו המתנחלים יחד עם מאבטחי ההתנחלות. כמו כן, ב-21 בפברואר פשטו מתנחלים מההתנחלות יצהר על הכפר ויידו אבנים וחומרי בערה לחצרות של שני בתים. כתוצאה מכך נפצע אדם ברגלו בעת ששהה בחצר של אחד הבתים, ולשני כלי רכב שחנו מחוץ לבתים נגרם נזק. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 577 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (51 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (463 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (63 תקריות).

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הורחבה עד סוף מרס 2024. נכון ל-19 בפברואר העבירו מדינת חברות כמעט 901 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (73%); סכום זה כולל 612 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (97%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, ו-289 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (48%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• נכון לעכשיו, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש וקרן החירום ההומניטרית מממנות יותר מ-94 מיזמים מתמשכים ברצועת עזה, שנועדו לתת מענה על צרכים הומניטריים דחופים, למרות המגבלות על הכנסת ומסירת סיוע אל ובתוך רצועת עזה. התערבויות אלה, בשווי כולל של כ-88 מיליון דולר, מכסות צרכים בתחומי ביטחון תזונתי, מחסה, מים, תברואה והיגיינה, בריאות והגנה. מאז ה-7 באוקטובר קיבלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש סך של 88 מיליון דולר בתרומות ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.