מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 14

דגשים עיקריים

• הפגזות כבדות נמשכו עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם ה-14, וב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00) הביאו למותם של 352 פלסטינים נוספים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נתון זה מביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-4,137, ש-60% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, יותר מ-1,000 בני אדם נעדרים ומניחים כי הם לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או הרוגים.
• מעריכים כי העקורים בעזה מונים כ-1.4 מיליון בני אדם, שיותר מ-544 אלף מהם שוהים ב-147 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, בתנאים הנעשים מחרידים יותר ויותר.

• המצור המלא על עזה נמשך זה היום העשירי ברציפות. מעברי רפיח, כרם שלום וארז נותרו סגורים, סגר המונע את הכנסתו של סיוע הומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים, תרופות ודלק.
• היום (20 באוקטובר), בביקור שערך במעבר רפיח, חזר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש על קריאתו לפתיחה המיידית של מעבר רפיח להכנסת סיוע, וכן להפסקת אש הומניטרית. כן הדגיש כי "את המתקפה הברברית של חמאס יש לגנות... [אבל]... היא אינה יכולה לשמש תירוץ לענישה הקולקטיבית של העם הפלסטיני."
• לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה , מאז תחילתם של מעשי האיבה נהרסו או ניזוקו לפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה.
• ההאפלה המלאה בעזה, שהאיסור על יבוא דלק להפעלת הגנרטורים לשעת חירום מחריף אותה עוד יותר, נכנסת ליומה העשירי ברציפות; נודעות לה השלכות הרסניות על הגישה לטיפול רפואי ולמי שתייה. העלייה בצריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מגבירה את הסכנה להתפרצות מחלות מידבקות.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח (נכון לשעה 21:00 ) על הרוגים ישראליים חדשים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-20 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 767 מהרוגים אלה; מבין אלה שגילם נמסר, 22 היו ילדים.
• בישראל מעריכים כי לפחות 201 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. בשלבי ההכנה הסופיים של עדכון זה מדווחים אמצעי התקשורת כי שתי בנות ערובה שוחררו.
• בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00) הרגו כוחות ישראליים שלושה ילדים פלסטינים נוספים במהלך עימותים. נתון זה מביא את מספרם של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-82 בני אדם, בהם 25 ילדים.
• לפחות 74 משקי בית פלסטיניים המונים 545 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

התקיפות האוויריות וההפגזות ישראליות ברחבי רצועת עזה נמשכו ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00). בשכונת א-זייתון שבעיר עזה, אחת הכנסיות העתיקות ביותר בעיר (כנסיית פורפיריוס הקדוש), שבה מצאו מקלט כ-400 עקורים, נפגעה ישירות בתקיפה אווירית; על פי דיווחים נהרגו בכנסייה לפחות 18 בני אדם ועשרות עדיין לכודים מתחת להריסות.

בתקיפות אוויריות אחרות שגרמו למספר הרוגים גבוה היו היעדים מבני מגורים, בהם מבנה בדיר אל-בלח (שבו נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם); מבנה במזרח העיר ח'אן יונס (21 הרוגים, על פי דיווחים); שישה בתים בחלק אחר של ח'אן יונס (לפחות 17 הרוגים, על פי דיווחים); ומגדל ממזרח לדיר אל-בלח (חמישה הרוגים, על פי דיווחים). במתקפות אלה נפצעו מאות בני אדם.

בעיר עזה נמשכו תקיפות אוויריות ישראליות שיעדיהן מגדלי מגורים, ואשר על פי דיווחים הרסו בשעות הבוקר המוקדמות של ה-20 באוקטובר 24 מגדלי מגורים רבי-קומות במתחם א-זהרה. לא דווח על נפגעים בתקיפות אלה, מאחר שעל פי דיווחים התושבים הוזהרו מבעוד מועד והצליחו להתפנות. עם זאת, בין 6,000 ל-8,000 בני אדם נעקרו ועברו לבתי ספר ולמבני אוניברסיטה בקרבת מקום.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 4,137 פלסטינים, בהם לפחות 1,661 ילדים ו-908 נשים, וכ-13,162 בני אדם נפצעו. מספר המתים המדווח בעזה ב-13 הימים של מעשי האיבה גבוה בכ-84% מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים).

להערכת ההגנה האזרחית הפלסטינית, כאלף בני אדם, בהם ילדים, לכודים מתחת להריסות ומאמינים כי חלקם עדיין בחיים. צוותי חילוץ, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

ב-15 באוקטובר פרסמה סוכנות סיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) אזהרה כי בעזה עתיד להיווצר מחסור בשקי גופות, בשל מספר ההרוגים הגדל והולך. יתרה מכך, כ-100 גופות לא מזוהות נטמנו בקבר אחים ברפיח, מהיעדר חלל מקורר שהיה מאפשר לאחסנן עד שניתן יהיה לבצע הליכי זיהוי. הדבר נעשה עקב חששות סביבתיים וחששות לפגיעה בכבוד הנספים בשל ריקבון הגופות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-18 באוקטובר איבדו 79 משפחות עשרה או יותר מבניהן; 85 משפחות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-320 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-18 באוקטובר נהרסו כליל 12,845 יחידות דיור, ו-9,055 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-121 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 30% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו ברובן, לרבות בית חנון, בית לאהיא, שג'עייה ועבסאן כבירה.

באומדן שביצע מרכז הלוויינים של האו"ם באזור נפת צפון עזה זוהו 927 מבנים הרוסים ו-4,337 מבנים שניזוקו באופן בינוני עד חמור, נתון התואם לכ-15% מכל המבנים באזור. האומדן התבסס על השוואה בין צילומים שנעשו ב-15 באוקטובר 2023 לצילומים מ-1 במאי 2023.

ארגון הבריאות העולמי תיעד 62 מתקפות נגד טיפול רפואי שפגעו ב-29 מתקני בריאות (בהם 19 בתי חולים שניזוקו) וב-23 אמבולנסים. שבעה בתי חולים, בהם ארבעה בצפון עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד, אל-כראמה וא-דורה) ניזוקו או שהמטופלים והסגל פונו מהם, ואינם פועלים יותר.

גם היקף הנזק שהנגרם לתשתית החינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חשש גובר. נכון ל-20 באוקטובר נפגעו 193 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו. בנוסף, למבנה אוניברסיטאי אחד נגרם נזק כבד, וכן דווח על נזק קל שנגרם למבנה אחד של הנהלת משרד החינוך, ולמרכז שיקומי לאנשים עם לקויות ראייה.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

נכון לשעה 21:00 ב-20 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים בהקשר של מעשי האיבה בעזה ובישראל. לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,629 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר ההרוגים גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, נכון ל-19 באוקטובר פרסמו הרשויות הישראליות את שמותיהם של 767 הרוגים שזהותם אומתה, בהם 427 אזרחים, 282 חיילים ו-58 שוטרים. 22 מבין האזרחים שגילם נמסר הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של עקורים פנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון, לרבות יותר מ-544 אלף בני אדם השוהים ב-147 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, מתוכם 367,500 בני אדם רק במרכז ובדרום רצועת עזה ו-70 אלף בני אדם ב-67 בתי ספר שאינם של אונר"א, וכ-101 אלף בני אדם שמצאו מחסה במרכז האורתודוכסי, בכנסיות בעיר עזה, בבתי חולים ובמבני ציבור אחרים. בנוסף, המשרד לפיתוח חברתי מעריך כי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז ובדרום רצועת עזה גוברת. המלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה. בחלק ממחסי החירום הייעודיים נאלצה אונר"א לקצוב את מי השתייה ולספק רק ליטר מים לנפש ליום. "תקן החירום" הבינלאומי המינימלי עומד על 15 ליטרים לנפש ליום. צפיפות היתר והמחסור באספקה בסיסית יצרו מתיחות בקרב העקורים, לצד דיווחים על מקרי אלימות מבוססת מגדר.

במאמץ להתמודד עם מצב זה, ב-19 באוקטובר הקימה אונר"א בח'אן יונס את מחנה האוהלים הראשון לעקורים, ובו 60 אוהלים שבהם שוהים מאות עקורים.

בה בעת, משיקולי ביטחון, אונר"א אינה מסוגלת יותר לסייע או להגן על העקורים שנשארו במחסי החירום הייעודיים שלה בנפות צפון עזה ואינם רוצים או יכולים להתפנות, ואין בידה מידע על צורכיהם ומצבם.

ראיות אנקדוטיות מצביעות על כך שיש עקורים החוזרים צפונה עקב ההפגזות הרצופות בדרום, וכן משום שאינם מצליחים למצוא דיור סביר.

עקירה של אזרחים והגישה הירודה לשירותים בסיסיים, הנלווית אליה, עוררו חששות בדבר הגנה על בני האדם החלשים והפגיעים ביותר, לרבות ילדים, נשים, קשישים, מי שזקוקים לטיפול רפואי, בני אדם עם מוגבלויות ונשים הרות. חוששים כי הם חשופים למצוקה פסיכו-חברתית, סכסוכים ומתיחות בקרב העקורים, מניעת גישה למידע, והתעללות או ניצול אפשריים.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום העשירי ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקה מלאה של חשמל, דלק ומים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים.

בריאות

ב-20 אוקטובר הודיע צה"ל ל-17 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה, בצפון עזה וכן לבית חולים אחד ברפיח כי עליהם להתפנות. בתי החולים הללו טרם פונו משום שפינוי יעמיד את חייהם של מטופלים חלשים ופגיעים בסכנה מיידית. הקיבולת והמרחב להעברתם לבתי חולים אחרים מוגבלים ביותר.

בתי החולים על סף קריסה בשל המחסור בחשמל, תרופות, ציוד וסגל רפואי מקצועי. ועדיין, מספר המטופלים שטופלו או ממתינים לטיפול מייצג 150% מקיבולתם; מטופלים רבים שוכבים על הרצפה ובמסדרונות. ייתכן שבקרוב יהיה צורך לעצור הליכים חיוניים כמו עיקור מכשירים ודיאליזה, כדי לאפשר את המשך פעולתם של חדרי המיון.

השבתתם של יותר מ-60% ממתקני הרפואה הראשונית מחריפה עוד יותר מצב זה. רק שמונה (מתוך 22) ממרכזי הרפואה של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח מספקים שירותי רפואה ראשוניים למטופלים במצב קריטי שאינם מאושפזים, ולמטופלים הזקוקים לטיפול במחלות לא מידבקות.

כדי למנוע השבתה מוחלטת של בתי החולים, משרד הבריאות בעזה מקצה מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק שעדיין זמינות במתקנים ציבוריים אחרים, ובה בעת קורא לבני אדם שברשותם עדיין יש דלק לשימוש ביתי לתרום אותו לבתי החולים. ב-17 באוקטובר הצליח ארגון הבריאות העולמי, יחד עם אונר"א, לספק לבית החולים שיפא 10,600 ליטר דלק, כמות המאפשרת לגנרטורים של בית החולים לפעול עוד כמה ימים; בימים הקרובים צפויות הקצאות דלק נוספות מן העתודות הקיימות של הסוכנויות האלה בעזה.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, הגישה המוגבלת באופן קיצוני לשירותי רפואה חיוניים גרמה לגידול בשיעורי התמותה בעזה, להוציא הרוגים בהקשר של מעשי האיבה.

מדאיג במיוחד מצבם של 9,000 חולי סרטן, שחייהם תלויים בטיפולים כימותרפיים. בית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית, המתקן היחיד בעזה המספק טיפולים כימותרפיים, מתקשה להמשיך לפעול ונעזר בגנרטור יחיד לאספקת חשמל. בנוסף, מטופלים מסוימים אינם מגיעים לתורים שנקבעו להם משום שההגעה לבית החולים נעשית מסוכנת וקשה יותר ויותר, וכך הם מסתכנים בהתפשטות הגידולים שלהם. לפני פרוץ מעשי האיבה הופנו כ-2,000 חולי סרטן מעזה לטיפולים בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל. נוהג זה הופסק מאז 7 באוקטובר.

מים ותברואה

הפקת מים ממקורות מי תהום עירוניים היא בהיקף של פחות מ-5% מרמתה קודם לפרוץ מעשי האיבה. נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם פועלים. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

כתוצאה מכך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מעריכים צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש. יש שהחלו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות, נוהג המגביר את החשיפה לחומרי הדברה ולכימיקלים אחרים, ומציב את האוכלוסייה בסכנת מוות או התפרצות של מחלות מידבקות.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים הבודדים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שהרשויות הישראליות הפעילו מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים אזור זה. קו זה מספק כ-14,400 מטר מעוקב מים ביום, פחות מ-4% מצריכת המים ברצועת עזה קודם לפרוץ מעשי האיבה. היעדר יכולות שאיבה פוגע בהזרמת מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן כשירות לפעולה, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה מושבתים בשל מחסור בחשמל, ועקב כך מוזרמות לים באופן רציף כמויות גדולות של שפכים גולמיים.

בשל הגבלות הגישה למטמנות האשפה העיקריות בעזה, הממוקמות ליד גדר המערכת עם ישראל, אשפה מוצקה מצטברת באתרים זמניים וברחובות ומהווה סכנה בריאותית וסביבתית.

ביטחון תזונתי

שלוש מחמש המאפיות שתוכנית המזון העולמית סקרה חדלו לפעול ב-20 באוקטובר בשל מחסור בדלק ובמרכיבים חיוניים; מאפייה נוספת, שסיפקה לחם לכ-12 אלף בני אדם, הושבתה לאחר שב-18 באוקטובר נפגעה בתקיפה אווירית ישראלית.

צופים כי קמח החיטה ברחבי עזה יאזול תוך כחמישה ימים, יתרה מכך, רק אחת מחמש טחנות הקמח בעזה עדיין פועלת.

ב-20 באוקטובר, 12 חנויות שמהן רוכשת תוכנית המזון העולמית מוצרים (שש בנפות הצפוניות ושש בנפות הדרומיות) דיווחו כי המלאי הזמין של מרבית פריטי המזון צפוי להספיק לעוד חמישה ימים בלבד. קמעונאים רבים מתמודדים עם קשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים, הממוקמים בעיקר בעיר עזה, זאת בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה מאפשרת איסוף מידע בדבר צרכים הומניטריים ולפיכך נודעת לה חשיבות עליונה למתן סיוע. הנזק שנגרם לתשתית טלקומוניקציה במהלך מעשי האיבה, יחד עם המחסור בדלק, פגעו קשות בתקשורת הסלולרית ופוגעים במאמצים להציל חיים.

מערכות מעקב רשת של קבוצת Paltel מראות כי בכל רחבי רצועת עזה, 83% ממשתמשי הקווים הנייחים מנותקים; גם 54% מאתרי הקווים הנייחים מנותקים; ו-50% מקווי אינטרנט הסיבים העיקריים של החברה אינם כשירים לפעולה. זאת כתוצאה מנזק לתשתית וממחסור בדלק. הפגזות הביאו לניתוק של שניים מתוך שלושת קווי הסיבים האופטיים היוצאים מעזה, שאחד מהם תוקן לאחר שהרשויות הישראליות אישרו לחברה חלון עבודה בן שעתיים כדי לאפשר עובדיה לתקן קו סיב אופטי אחד.

תנועה וגישה

כעת מכינים מאות משאיות מלאות בסיוע לקראת כניסה לעזה ממצרים – יותר מ-3,000 טון סיוע אמורות להימסר, בפיקוח האו"ם, דרך מעבר רפיח, הנותר סגור זה היום העשירי ברציפות.

בדברים שנשא ב-20 באוקטובר בעברו המצרי של מעבר רפיח, ציין מזכ"ל האו"ם כי יש הסכמות עקרוניות בין מצרים לישראל ביחס לפתיחת המעבר לסיוע הומניטרי, אף כי "צריך להתגבר על התנאים והמכשולים שעדיין קיימים".

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל.

בנוסף, יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 באוקטובר, בשלוש פשיטות שונות, עצרו כוחות ישראליים יותר מ-100 עובדים פלסטינים מעזה בנפות בת לחם וחברון.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לגדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר ומונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים. לצד שיקולי בטיחות, הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה ישירות במאות אלפי חקלאים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 16 עובדי רפואה ו-16 אנשי סגל של אונר"א, ויותר מעשרה אנשי סגל אחרים נפצעו. לדברי אונר"א, סביר להניח שהמספר הממשי יהיה גבוה משמעותית, מאחר שנתונים אלה כוללים רק את אותם מקרים שהסוכנות הצליחה לאמת.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא השעיה הומניטרית של מעשי האיבה, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור הצרכים שזוהו כבעלי קדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה 9 מיליון דולר נוספים למימון מענה מהיר, כתוספת להקצאה קיימת בסך 6 מיליון דולר באמצעות חלון למקרי החירום הלוקים בחוסרי מימון.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00) תועדו עוד שלושה הרוגים פלסטינים, כולם ילדים.

כוחות ישראליים הרגו שניים מהילדים האלה (בן 15 ובן 16) במהלך עימותים - שנמשכו מאז אתמול בבוקר וכללו חילופי ירי - בין פלסטינים לכוחות ישראליים במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם). ב-27 השעות שבהן נמשכה התקרית נהרגו 13 פלסטינים, בהם שישה ילדים, וכן אחד מאנשי הכוחות הישראליים. בנוסף נפצעו גם 62 פלסטינים ותשעה אנשי כוחות ישראליים. דווח על נזק נרחב לכבישים ולסוגי תשתית אחרים. ארגונים שותפים הומניטריים מתכוננים לבצע אומדן צרכים ברגע שהתנאים יאפשרו זאת.

ב-20 באוקטובר ירו כוחות ישראליים בילד פלסטיני נוסף (בן 15) ופצעו אותו, במהלך עימותים שפרצו בביתוניא (נפת רמאללה) לאחר מבצע חיפוש ומעצר. הילד מת מפצעיו לאחר מכן.

מתחילת מעשי האיבה ועד ה-20 באוקטובר בשעה 21:00 הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית 82 פלסטינים, בהם 25 ילדים. שישה פלסטינים נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו על ידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים בקוסרה (נפת שכם) ובדורא אל-קרע (נפת רמאללה). על פי דיווחים, איש הכוחות הישראליים נהרג על ידי פלסטינים.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,391 פלסטינים, בהם לפחות 134 ילדים; 35 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,100 פלסטינים נפצעו בהקשר של הפגנות, בעיקר מידי כוחות ישראליים. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה ממספרן הממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 102 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 81 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-64 אמבולנסים וכללו 45 מתקפות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי; 44 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 16 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים (מחסי חירום ייעודיים) גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-20 באוקטובר החלו כ-8,140 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית).

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים עבור עזה (ארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• ארגון שותף אחד הפועל בתחום ההכללה ובני אדם עם מוגבלויות הצליח להגיע ל-38 מתוך 87 המחסים בדרום ולספק את הפעילויות הבאות: חלוקת 93 עזרים רפואיים, 156 חבישות לפצעים, 36 ערכות מטבח, 45 ערכות כבוד, 435 חיתולים ו-57 שמיכות תינוקות.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• נכון ל-20 באוקטובר, כ-350 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 7,000 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים אוזל.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים להכין אספקה ומשאבים אחרים במצרים, לקראת פתיחתו הצפויה של מעבר רפיח.
• 14 ארגונים שותפים עולמיים של צוותי רפואת חירום מצויים בכוננות, מוכנים להצבתם לסייע בטיפול במטופלים בעזה.
• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.
• ארגון הבריאות העולמי הצליח לספק 106,000 ליטר דלק לבית החולים שיפא.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מזון לחידוש המלאי בחנויות, שברובן מלאי מספיק רק לכחמישה ימים.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-167,824 עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לחם לשוהים ב-42 מחסים ייעודיים.
• 243,291 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון, שמתוכן נפדו 13,546. כ-65% נפדו בנפות צפון עזה, ו35% נפדו בנפות הדרומיות.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• מתן 3 ליטר מים בבקבוקים לנפש ליום במחסים שבהם שוהים עקורים.
• כ-3,930 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים למתקני טיהור), ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.
• 450 מטר מעוקב מים הוקצו להובלת מים במכליות, כדי לספק מים למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.