מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 16

דגשים עיקריים

• ב-22 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים בפעם השנייה ברציפות ואפשר את הכנסתן של 20 משאיות ועליהן מזון, מים ואספקה רפואית. נתון זה מקביל לכ-3% מהנפח הממוצע היומי של סחורות שהוכנסו לעזה לפני פרוץ מעשי האיבה. תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום מרטין גריפיתס אמר כי "זהו עוד שביב זעיר של תקווה למיליוני בני אדם הזקוקים נואשות לסיוע הומניטרי. אבל הם זקוקים לעוד הרבה, הרבה יותר."
• משלוחי הסיוע שהוכנסו אל עזה לא כללו דלק. אונר"א, הספקית ההומניטרית הגדולה ביותר בעזה, תמצה את עתודות הדלק שלה תוך שלושת הימים הבאים. היום קרא הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, להתיר מיד כניסה של אספקת דלק לעזה, והוסיף כי "היעדר דלק יחנוק עוד יותר את הילדים, הנשים ובני האדם בעזה."

• תקיפות אוויריות אינטנסיביות נמשכו ברחבי רצועת עזה, שלדברי משרד הבריאות נהרגו בה ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00) 266 פלסטינים נוספים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נתון זה מביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-4,651 בני אדם, ש-62% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, יותר מ-1,000 נעדרים ומניחים כי הם לכודים או הרוגים מתחת להריסות.
• על פי דיווחים, ב-21 באוקטובר פיזר צה"ל ברצועת עזה עלונים בשפה הערבית המזהירים תושבים שבחרו להישאר כי הם עלולים להיחשב "מעורבים בפעילות של ארגון טרור". לאחר מכן הכחיש צה"ל ברשתות החברתיות באנגלית כל כוונה לראות בנשארים חברי ארגון טרור. המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי יש להגן על אזרחים בין אם הם נשארים או עוברים.
• מעריכים כי העקורים בעזה מונים כ-1.4 מיליון בני אדם, שכמעט 580 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. צפיפות היתר מעוררת חשש גובר והולך, הואיל ומספרם הממוצע של עקורים בכל מחסה הגיע ליותר מפי 2.5 מהקיבולת שנקבעה להם.
• על פי דיווחים, ב-22 באוקטובר נורה חייל ישראלי למוות בעברה העזתי של גדר המערכת. ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח (נכון לשעה 21:00 ) על הרוגים ישראליים חדשים בהקשר זה.
• לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי מבין אלה שגילם נמסר, 27 היו ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, נכון לעכשיו לפחות 212 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. שתי בנות ערובה, נתינות אמריקאיות, שוחררו ב-20 באוקטובר.
• בגדה המערבית, מאז שעות אחר הצהריים של ה-10 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שבעה פלסטינים, בהם שניים שנהרגו בתקיפה אווירית בג'נין. נתון זה מביא את מספרם של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-91 בני אדם, בהם 27 ילדים.
• לפחות 84 משקי בית פלסטיניים המונים 545 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות אינטנסיביות ברחבי רצועת עזה (נכון לשעה 17:00 ב-22 באוקטובר). על פי דיווחים ממקורות רפואיים ואחרים, כמעט שני שלישים מההרוגים בפרק זמן זה, 170 פלסטינים, תועדו במרכז עזה, במיוחד במחנות אל-בוריג' וא-נוסייראת ובעיירה דיר אל-בלח. בתקיפות אוויריות שיעדיהן היו שלושה מבני מגורים בח'אן יונס וברפיח נהרגו על פי דיווחים 38 בני אדם. יישובים אלה נמצאים מדרום לנחל עזה, האזור שהרשויות הישראליות הורו לתושבי צפון עזה לעבור אליו. השימוש במבני מגורים רבי קומות בעיר עזה כיעדים לתקיפות נמשך, ועד עתה הביא ל-19 הרוגים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 4,651 פלסטינים, בהם לפחות 1,873 ילדים ו-1,023 נשים, וכ-14,245 בני אדם נפצעו. מספר המתים המדווח בעזה ב-15 הימים של מעשי האיבה כפול ויותר מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך 50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים).

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-22 באוקטובר איבדו 367 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן; 99 משפחות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-108 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-21 באוקטובר אמר דובר צה"ל כי מאז תחילת מעשי האיבה היו 550 מקרים שבהם רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל החטיאו את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו מספר פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-21 באוקטובר נהרסו כליל 15,749 יחידות דיור, ו-10,935 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-142,500 יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 43% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא וא-שג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה. צילומי לווין חדשים של UNOSAT (מכון הלוויינים של האו"ם) מראים את ההיקף הנרחב של ההרס, נכון ל-19 באוקטובר.

נכון ל-19 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 62 מתקפות נגד טיפול רפואי שפגעו ב-29 מתקני בריאות (בהם 19 בתי חולים שניזוקו) וב-23 אמבולנסים. שבעה בתי חולים, כולם בעיר עזה ובצפון עזה, נאלצו להשבית את פעולתם בשל הנזק שנגרם להם, מחסור בחשמל ואספקה ו/או פקודות פינוי.

היקף הנזק שנגרם למתקני חינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חששות גוברים. נכון ל-21 באוקטובר נפגעו 206 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו. בנוסף, למבנה אוניברסיטאי אחד נגרם נזק כבד, וכן דווח על נזק קל שנגרם למבנה של הנהלת משרד החינוך, ולמרכז שיקומי לאנשים עם לקויות ראייה.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,932 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר ההרוגים המדווח גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, נכון ל-22 באוקטובר פרסמו הרשויות הישראליות את שמותיהם של 792 הרוגים שזהותם אומתה, בהם 451 אזרחים, 283 חיילים ו-58 שוטרים. מבין ההרוגים שגילם נמסר, 27 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 580 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 101,500 בני אדם השוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 71 אלף בני אדם ב-67 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז ובדרום רצועת עזה מעוררת חששות גוברים. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 בני אדם כל אחד. במחסה הצפוף ביותר (מרכז האימונים בח'אן יונס) שוהים, נכון לעכשיו, כ-21 אלף עקורים.

במחסים רבים מתאכסנים עד 70 בני אדם בכל כיתה. במאמץ להבטיח סביבה בטוחה יותר, נשים וילדים נשארים בשעות הלילה בכיתות הלימוד, וגברים ונערים מתבגרים שוהים בחוץ, בחצר בית הספר. צפיפות היתר והמחסור באספקה בסיסית יוצרים מתחים בקרב העקורים, לצד דיווחים על אלימות מבוססת מגדר.

כמות המשאבים החיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועטה כדי סכנה. למרות הזמינות המוגבלת של דלק, עד עתה ציוד ההתפלה במחסים של אונר"א ממשיך לפעול ולספק מי שתייה, שעליהם מיתוספים מים המובאים במכליות.

ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שמאות, ואולי אף אלפי עקורים חוזרים צפונה, בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שאינם מצליחים למצוא דיור נאות. מאז תחילת מעשי האיבה (נכון ל-21:00 ב-22 באוקטובר) נהרגו 12 עקורים שמצאו מקלט בבתי ספר של אונר"א, וכ-180 עקורים נוספים נפצעו.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך מרבית המחסים אינם מותאמים דיים לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב היוצר כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים. בדומה לכך, המזון המחולק במחסים אינו עונה על צרכיהם של מי שמתקשים בבליעה.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-13 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

הסחורות שהוכנסו לעזה ב-21 ו-22 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק. ב-22 באוקטובר תיאמה אונר"א עם הרשויות הישראליות והמקומיות את ההעברה של דלק שאוחסן במתקן של הסוכנות בתוך עזה, בצמוד למעבר רפיח, וחלוקתו למחסי חירום ייעודיים ובתי חולים.

בריאות

13 מתוך 20 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית. ארבע מן המשאיות נשלחו מטעם ארגון הבריאות העולמי, שהודיע כי "האספקה כוללת תרופות ואספקה לטיפול בטראומה עבור 1,200 בני אדם ותיקי טראומה ניידים לייצוב בשטח של עד 235 פצועים. כן הכילו המשאיות תרופות וחומרים לטיפול במחלות כרוניות עבור 1,500 בני אדם ותרופות בסיסיות ואספקה רפואית חיוניות שיספיקו ל-300 אלף בני אדם לשלושה חודשים." תשע המשאיות הנותרות הכילו אספקה רפואית מטעם אגודת הסהר האדום המצרית וקטאר. היום (22 באוקטובר) הוכנסה אספקה נוספת. כמה מהמשאיות שהוכנסו ב-22 באוקטובר הכילו גם הן תרופות.

כל 17 בתי החולים שעדיין כשירים לפעול בעיר עזה ובנפת צפון עזה ממשיכים לפעול למרות קריאות של צה"ל לפנותם. לדברי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, פינויים יעמיד בסכנה את חייהם של מטופלים חלשים ופגיעים, ובנוסף על כך גם הקיבולת והמרחב להעברתם לבתי חולים אחרים מוגבלים ביותר.

בבית החולים שיפא בעיר עזה, שהוא בית החולים הגדול ביותר ברצועת עזה, מטופלים כעת כ-5,000 מטופלים, מספר גדול משמעותית מקיבולתו, העומדת על 700 מטופלים. זאת בנוסף על כ-45 אלף עקורים שמצאו מחסה בתוך בית החולים ובסביבתו. בבית החולים אל-קודס, שגם הוא נמצא בעיר עזה, שוהים יותר מ-400 מטופלים וכ-12 אלף עקורים.

בתי החולים הללו ובתי חולים נוספים מצויים על סף קריסה בשל המחסור בחשמל, תרופות, ציוד וסגל רפואי מקצועי. בשל המחסור במיטות אשפוז, מטופלים רבים מקבלים טיפול רפואי על הרצפה. רק שמונה מתוך 22 מרכזי הרפואה של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח מספקים שירותי רפואה ראשונית.

לדברי משרד הבריאות בעזה, כ-130 פגים ברחבי רצועת עזה, שחייהם תלויים בטיפול באינקובטורים, מצויים בסיכון מוגבר. בבית החולים שיפא מאושפז פג בן שמונה ימים שהועבר מבית חולים אחר לאחר שביתו נפגע ב-15 באוקטובר וכל משפחתו נהרגה. אימו הייתה בשבוע ה-32 להריונה כשנפצעה. צוותי רפואה הצליחו להביא אותה לבית החולים, שם ילדה את בנה ומייד לאחר מכן מתה מפצעיה. הפג בן שמונת הימים מתמודד עם שורה של בעיות רפואיות, ובנוסף עם הסיכון הנובע ממחסור בדלק להפעלת האינקובטור שלו. בשל המחסור החמור בדלק זמין ובאספקה רפואית נאלץ בית החולים שיפא להשבית שבעה אינקובטורים המשמשים בדרך כלל לטיפול בפגים במצב קשה. ב-22 באוקטובר פעלו במחלקת הפגים בבית החולים רק אינקובטורים המיועדים לטיפול בפגים במצב בינוני.

מים ותברואה

שתיים מ-20 המשאיות שנכנסו לעזה ב-21 באוקטובר דרך מעבר רפיח הכילו 44 אלף יחידות של בקבוקי מים שסיפק יוניסף, כמות המספיקה ל-22 אלף בני אדם ליום אחד בלבד. ב-22 באוקטובר הוכנסה כמות מוגבלת של יחידות בקבוקים נוספות.

נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם פועלים, ורק שלושה מקורות עירוניים להפקת מי תהום פועלים ברמות מצומצמות. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, שתכולת המלח בהם היא 3,000 מ"ג לליטר. צריכתם מהווה סיכון בריאותי מידי משום שהם גורמים ליתר לחץ דם, במיוחד אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, נשים הרות וחולים במחלות כליות. השימוש במי תהום מליחים מגביר גם את הסיכון ללקות בשלשול ובכולרה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות איתרו מקרים של אבעבועות רוח, גרדת (סקביאס) ושלשול, המיוחסים לתנאי התברואה הירודים ולצריכת מים ממקורות לא בטיחותיים. השכיחות של מחלות אלה צפויה לעלות אלא אם יקבלו מתקני מים ותברואה אספקת חשמל או דלק ויוכלו לחדש את פעולתם.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים הבודדים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שב-15 באוקטובר הפעילו הרשויות הישראליות מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים אזור זה. היעדר יכולות שאיבה פוגע בהזרמת מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן כשירות לפעולה, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה מושבתים בשל מחסור בחשמל, ועקב כך מוזרמות לים באופן רציף כמויות גדולות של שפכים גולמיים.

בשל הגבלות הגישה למטמנות האשפה העיקריות בעזה, הממוקמות ליד גדר המערכת עם ישראל, אשפה מוצקה מצטברת באתרים זמניים וברחובות ומהווה סכנה בריאותית וסביבתית.

ביטחון תזונתי

ב-22 באוקטובר חילקה אונר"א קמח חיטה ל-16 מאפיות (שבע ברפיח, שבע בח'אן יונס ושתיים באזור המרכז) על מנת לתמרץ את ייצור הלחם ולהביא לירידה במחירו.

חמש מ-20 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-21 באוקטובר הכילו פריטי מזון - שלוש הכילו חבילות מזון ושתיים שימורי טונה. ב-22 באוקטובר הוכנסה אספקת מזון נוספת.

ב-21 באוקטובר מסרה תוכנית המזון העולמית כי מלאי מוצרי המזון החיוניים בתוך עזה יספיק לכ-13 יום. עם זאת, ברמת החנויות המלאי הזמין צפוי להספיק לעוד ארבעה ימים בלבד. למרות שפריטי מזון חיוניים זמינים בעזה, קמעונאים רבים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

הסיטונאים ממוקמים בעיקר בעיר עזה ומתקשים להפיץ את מלאי המזון הזמין לאזור הדרום. בשל המחסור בקמח ובדלק, מאפיות אינן מסוגלות לתת מענה לביקוש המקומי ללחם טרי, ועלולות להפסיק לפעול. טחנת הקמח היחידה שעדיין פועלת אינה יכולה לטחון חיטה בשל הפסקות חשמל.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

להיעדר גישה למספוא ולנזק הנגרם מתקיפות האוויריות נודעות השלכות משמעותיות על חקלאים, במיוחד מגדלים קטנים, מאחר שהם מובילים לאובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. נכון לעכשיו אין בנמצא מזון ליותר מ-500 אלף מטילות, וצופים כי עקב כך תשובש תוצרת הביצים, גם לאחר שבועיים בלבד של גישה מוגבלת למזון. בנוסף צופים אובדן משמעותי של בקר. כמו כן, חקלאים מתמודדים עם אובדן של יבולים שגידלו בשטחים חקלאיים ממזרח לח'אן יונס ובאזורים אחרים.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה מאפשרת איסוף מידע בדבר צרכים הומניטריים ולפיכך נודעת לה חשיבות עליונה למתן סיוע. הנזק שנגרם לתשתית טלקומוניקציה במהלך מעשי האיבה, יחד עם המחסור בדלק, פגעו קשות בתקשורת הסלולרית ופוגעים במאמצים להציל חיים.

מערכות מעקב הרשת של קבוצת Paltel מראות כי בכל רחבי רצועת עזה, 83% ממשתמשי הקווים הנייחים מנותקים; גם 54% מאתרי הקווים הנייחים מנותקים; ו-50% מקווי אינטרנט הסיבים העיקריים של החברה אינם כשירים לפעולה בשל נזק לתשתית ומחסור בדלק. מעשי האיבה הביאו לניתוק של שניים מתוך שלושת קווי הסיבים האופטיים היוצאים מעזה, שאחד מהם תוקן לאחר שהרשויות הישראליות אישרו לחברה חלון עבודה בן שעתיים כדי לאפשר עובדיה לתקן קו סיב אופטי אחד.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נפתח זה היום השני ברציפות למעבר של מספר מוגבל של משאיות (כמפורט לעיל). בהתאם להסכם בין כל בעלי העניין, המשאיות מופנות תחילה למעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) שם הן עוברות בדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות, ורק לאחר מכן הן מורשות להיכנס דרך מעבר כרפיח.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר לא הופנו מטופלים לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי רשויות ישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 וב-19 באוקטובר, בשלוש פשיטות נפרדות, עצרו כוחות ישראליים יותר מ-100 עובדים פלסטינים מעזה בנפות בית לחם וחברון.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים חיוניים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם הקוטפים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 16 עובדי רפואה במילוי תפקידם, ולצד 29 אנשי סגל של אונר"א.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא הפסקת אש הומניטרית, גישה מובטחת, סדירה ובת-קיימא לאספקה ולמוצרים הומניטריים בכל רחבי רצועת עזה, ומימון משמעתי עבור המענה ההומניטרי.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור הצרכים שזוהו כבעלי קדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה 9 מיליון דולר נוספים למימון מענה מהיר, כתוספת להקצאה קיימת בסך 6 מיליון דולר באמצעות החלון למקרי חירום הלוקים בחוסרי מימון.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, מאז שעות אחר הצהריים ב-21 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שבעה פלסטינים (נכון ל-22 באוקטובר בשעה 21:00). נתון זה מביא את המספר הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה ל-91 בני אדם, בהם 27 ילדים. איש הכוחות הישראליים נהרג בגדה המערבית מידי פלסטינים.

שניים מן ההרוגים הפלסטינים ב-24 השעות האחרונות נהרגו במהלך תקיפה אווירית ישראלית שיעדה היה מסגד במחנה הפליטים ג'נין, שממנו – לדברי צה"ל – עמדה חוליה לפתוח במתקפה רחבה. בתקרית אחרת הרגו כוחות ישראליים פלסטיני ופצעו ארבעה בני אדם אחרים במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים עסכר (נפת שכם). בנוסף, במחנה הפליטים אל-ערוב (נפת חברון) פתחו כוחות ישראליים באש על נהג פלסטיני, שלדברי מקורות ישראליים ניסה לבצע מתקפת דריסה, והרגו אותו; על פי דיווחים, כוחות ישראליים מנעו מאמבולנס להגיע אל האיש בעת שדימם על הקרקע.

בשני מבצעי חיפוש ומעצר בקבטייה (נפת ג'נין) ובטובאס ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, במהלך עימותים שאחד מהם כלל חילופי אש. פלסטיני נוסף מת מפצעים שגרמו לו כוחות ישראליים ב-13 באוקטובר, במהלך הפגנה בשכם.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,696 פלסטינים, בהם לפחות 157 ילדים; 38 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,200 פלסטינים נפצעו, רובם מידי כוחות ישראליים, בהקשר של הפגנות. כ-28% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע הדו-שבועי של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 113 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של שבע תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

ב-21 באוקטובר תקפו מתנחלים חמושים, על פי דיווחים ממאחז מיתרים, משפחות פלסטיניות בקהילת הרועים ח'רבת א-רד'ים (נפת חברון) והשחיתו מבנה מגורים, מחסה לבעלי חיים ופנל סולארי. משפחה פלסטינית בת 16 נפשות, לרבות שמונה ילדים, נמלטה מהאזור לאחר שמתנחלים איימו עליהם בנשק חם.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 81 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-64 אמבולנסים, לרבות 45 מתקפות שכללו הפרעה למתן טיפול רפואי; 44 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 16 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-21 באוקטובר החלו כ-10,492 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על פדיון בשיעורים של עד 58%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת מעשי האיבה קיבלו 3,000 עקורים תמיכה פסיכו-חברתית ושירותי התערבות סוציאליים מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בכל המחסים הוקמו ועדות בהנהגת העקורים, על מנת להבטיח השתתפות, מעורבות ותרומה של קהילת העקורים בניהול המחסים.
• ארגון שותף הגיע ל-4,000 עקורים לפחות וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגון שותף חילק חבילות מזון ומים ל-70 משקי בית בדרום עזה.
• ארגון שותף הקים במרכז עזה מרחב עבור כ-300 עקורים, וסיפק להם אספקה, תמיכה במזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.
• ארגון שותף סיפק ל-25 עקורים, רובם אנשים עם מוגבלויות, כסף מזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית
• ארגונים שותפים סיפקו עזרה ראשונה פסיכולוגית בדרום עזה, תמיכה כספית לבית החולים עאודה, והעברות מזומן, מזון ופריטים שאינם מזון ברפיח.
• בגדה המערבית בוצע במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם) אומדן צרכים הומניטריים בעקבת מבצע של הכוחות הישראליים. במסגרת האומדן ניתנה עזרה ראשונה פסיכולוגית ונאמדו צרכים הומניטריים שונים, לרבות בתחום בריאות הנפש, צרכים פסיכולוגיים וצרכים בתחום ההגנה.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-350 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 7,000 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים במאמצים לרכוש מהשוק המקומי סוגי אספקה מסוימים לתמיכה בפעילות בתי החולים.
• אנשי סגל נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, באמצעות הקרן ההומניטרית, תתמוך במתן שירותי רפואה ראשוניים ביתר המחסים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ליותר מ-300 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לכל אחד מהם לחם במשקל 108 גרם ושימורי טונה ממלאי קיים. 243,291 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון, ש-18,865 מתוכן נפדו. כ-44% נפדו בנפות צפון עזה, ו-56% נפדו בנפות הדרומיות.
• איגוד ועדות העבודה החקלאיות הפלסטיני נכון לספק סיוע במזון ל-80 עד 100 אלף עקורים בסך הכול, השוהים במחסים שאינם של אונר"א.
• אוקספם כבר כיסה 189 משקי בית בנפת עזה, כחלק ממיזם הכלול בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2023.
• ארגון DanChurchAid כבר כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA (סיוע אמריקני לפליטים במזרח הקרוב) מספק ארוחות חמות וחבילות מזון ל-120 אלף עקורים בסך הכול – 80% למחסים של האו"ם ו-20% לקהילות מארחות ולמחסים אחרים בהיקף קטן.
• משפחות מארחות ומחסים בהיקף קטן מקבלים סלי ירקות, עבור סך של 2,000 עקורים (במחסים של האו"ם) בח'אן יונס ו-2,000 עקורים (במחסים של האו"ם) במרכז עזה. 1,000 עקורים השוהים במחסים קולקטיביים ואצל משפחות מארחות מקבלים חבילות מזון.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• כ-3,930 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• בחינה ובדיקת היתכנות של הובלת מים במכליות.
• 450 מטר מעוקב מים הוקצו להובלת מים במכליות, כדי לספק מים למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• 70 מטר מעוקב מים בבקבוקים חולקו בין מחסי העקורים.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.