בני אדם נעקרים מרפיח. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
בני אדם נעקרים מרפיח. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 166

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון מקיף על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-17 במאי.

דגשים עיקריים

  • איש סגל של האו"ם נהרג ואדם נוסף משורות האו״ם נוסף נפצע כשהרכב בו נסעו נפגע בדרכו לבית החולים האירופי ברצועת עזה, בח'אן יונס.
  • הגישה לשירותי בריאות קריטיים ממשיכה להתכווץ ושיעור העקירה גדל, ככל שניתנות פקודות פינוי נוספות והפעולות הצבאיות מתעצמות.
  • צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית מדווחים כי הם מתמודדים עם קשיים אדירים בביצוע עבודתם, ומצילים חיים על אף חוסרים משמעותיים במשאבים.
  • מתקפות מתנחלים מביאות לעקירתן של שתי המשפחות האחרונות שנותרו בקהילת הרועים עין סאמיה, בנפת רמאללה.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה בג'באליה, בדיר אל-בלח ובמזרח רפיח. נכון ל-15 במאי נותר מעבר רפיח סגור. מעבר כרם שלום פועל, אבל התנאים הביטחוניים והלוגיסטיים השוררים בו מקשים על משלוחי סיוע הומניטרי בהיקף רחב.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 13 ו-15 במאי נהרגו בעזה 142 פלסטינים ו-314 פלסטינים נפצעו, לרבות 60 הרוגים ו-80 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 35,233 פלסטינים, ו-79,141 פלסטינים נפצעו.
  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-13 במאי:
    • ב-13 במאי, בשעה 0:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת אל-ברזיל, במזרח רפיח.
    • ב-13 במאי, בשעה 11:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג'באליה, בנפת צפון עזה.
    • ב-13 במאי, בשעה 17:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ברחוב יפא, בעיר עזה.
    • ב-13 במאי, בשעה 2:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 עקורים פלסטינים בפגיעה בבית הספר אל-אוואלה במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
    • ב-13 במאי, בחצות בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 29 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בן שלוש קומות שבו מצאו מחסה לפחות 50 עקורים, בקרבת מסגד ג'מיעה בא-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח. בני אדם רבים עדיין קבורים מתחת להריסות.
  • ב-13 במאי נהרג איש סגל של האו"ם ואדם נוסף משורות האו״ם נפצע, כשרכבם נפגע בדרכו לבית החולים האירופי ברצועת עזה, בח'אן יונס. תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, מרטין גריפית'ס, הביע את צערו על התקרית והדגיש כי "על הצדדים לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי לחוס על חיי אזרחים, לרבות אנשי סגל או"ם ועובדים הומניטריים." מאז תחילתם של מעשי האיבה נהרגו בעזה לפחות 262 עובדי סיוע, בהם 193 אנשי סגל של האו"ם.
  • בין שעות אחר הצהריים של 13 ו-15 במאי נהרג בעזה, על פי דיווחים, חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-15 במאי נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 273 חיילים, ו-1,712 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-15 במאי מעריכים כי 132 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • על פי מידע ראשוני שקיבל משרד זכויות האדם של האו"ם משותפיו באו"ם ובקרב ארגונים לא ממשלתיים, וכן ממקורות באמצעי התקשורת, ב-13 במאי שוחררו 76 עצירים פלסטינים מעזה, שהוסעו בשני אוטובוסים, באזור אל-קרארה, בצפון-מזרח נפת ח'אן יונס. לעצירים נאמר להמשיך בדרכם ברגל, ועל פי דיווחים הם הגיעו למקומות שונים בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, לרבות בתי החולים אל-אקצא ונאסר.
  • ב-14 במאי אמרה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי צוותיה ממשיכים להתמודד עם קשים עצומים בביצוע פעולותיהם בעזה, מאחר שהמחסור במשאבים כובל את ידיהם. היעדר ציוד, כלי רכב ודלק חיוניים מקשה על ההגנה האזרחית הפלסטינית לחלץ את אלפי הגופות הלכודות מתחת להריסות, ולהגיע לבני אדם הזקוקים להצלה. ההגנה האזרחית הפלסטינית פנתה בבקשה להתערבות מיידית מצד האו"ם, הצלב האדום הבינלאומי והקהילה הבינלאומית, כדי שיפעילו לחץ על הרשויות הישראליות בכדי שאלה יאפשרו את פעילותה של ההגנה האזרחית הפלסטינית ויבטיחו שתקבל את הדלק והציוד הכבד הדרושים למבצעי חילוץ מצילי-חיים. ההגנה האזרחית הפלסטינית הזהירה שאם יימשך השימוש הקיים בכלים פרימיטיביים, חילוץ אלפי הגופות עלול להסתיים רק בעוד שש שנים.
  • ב-14 וב-15 במאי במאי פרסם הצבא הישראלי שתי פקודות פינוי חדשות, ל-19 שכונות בנפת צפון עזה, בשלמותן או בחלקן – הפקודות החדשות מביאות לחמש את מספר פקודות הפינוי שניתנו מאז 6 במאי בנפות רפיח וצפון עזה. לדברי האו"ם, נכון ל-15 במאי נעקרו מרפיח כמעט 600 אלף בני אדם, בהם כ-150 אלף בני אדם ב-48 השעות האחרונות. להערכת האו"ם, בצפון עזה נעקרו כ-100 אלף בני אדם נוספים. עד עתה החיל הצבא הישראלי פקודות פינוי על שטח בגודל 285 קמ"ר, שהם כ-78% משטח רצועת עזה; השטח המפונה כולל את כל האזורים מצפון לנחל עזה, שלתושביו נאמר להתפנות בשלהי אוקטובר, וכן אזורים ספציפיים מצפון לנחל עזה שהצבא הישראלי ייעד לפינוי מאז 1 בדצמבר. לדברי ארגון Save the Children, משפחות ממשיכות להיעקר, רבות מהן זו הפעם החמישית מאז פרוץ מעשי האיבה, אף ש"האזורים ההומניטריים" שישראל ייעדה לעקורים נותרים לא בטוחים; אנשי סגל רפואי ביחידת רפואת החירום של Save the Children באל-מוואסי מטפלים בילדים שנפצעו בתקיפות אוויריות שיעדיהן היו באזורים כאלה. על כל הצדדים לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, בכל זמן שהוא. משמע הדבר שיש להגן על אזרחים ולתת מענה לצורכיהם החיוניים – לרבות מזון, מחסה, מים ובריאות – בכל מקום שהב בהם נמצאים בעזה, ובין אם נשארו במקומם או עברו ממנו.
  • הגישה לשירותי בריאות קריטיים ממשיכה להתכווץ, ככל שניתנות פקודות פינוי נוספות והפעילות הצבאית מתעצמת באזורים שבהם מצויים שירותים אלה. ב-14 במאי הודיע ארגון Médecins Sans Frontières כי נסוג מבית חולים השדה האינדונזי, לאחר שמאז דצמבר 2023 העניק למטופלים פצועים במתקן טיפול בתר-ניתוחי. הארגון הלא ממשלתי דיווח כי קיבל החלטה זו בעקבות "התקדמות המתקפה" ברפיח ו"הדפוס של מתקפות שיטתיות נגד מתקנים רפואיים ותשתית אזרחית" שלה היה עד מאז תחילת הסכסוך, והוסיף כי מאז אוקטובר 2023 חוו צוותיו 26 תקריות אלימות, לרבות "תקיפות אוויריות שגרמו נזק לבתי חולים, ירי טנקים על מחסים שנתוניהם נמסרו על מנת להגן עליהם מפגיעה, מתקפות קרקעיות אל תוך מרכזים רפואיים וירי על שיירות." אף שצמצם את טביעת הרגל שלו ברפיח, ארגון Médecins Sans Frontières חידש כעת את פעילותו במתחם הרפואי נאסר בח'אן יונס, שם הוא מספק ניתוחים אורתופדיים וטיפול בכוויות, בין היתר.
  • לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון ל-15 במאי בית חולים השדה האינדונזי ברפיח הוצא מכלל שימוש וכעת יש שמונה בתי חולים שדה מתפקדים. אלה כוללים בית חולים שדה שהצלב האדום הבינלאומי הקים זה עתה בתיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטינית, כדי לסייע לטפל בהיקף "העצום" של הצרכים הרפואיים ברפיח. במתקן 60 מיטות אשפוז ויכולות ניהול ומיון ראשוני באירועים רבי נפגעים, והוא יוכל לספק ניתוחי חירום, שירותי מיילדות, טיפול ביולדות, ביילודים ובילדים, וכן שירותים למטופלי חוץ. הצלב האדום הבינלאומי התייחס למצבם של שירותי הבריאות בעזה, הנעשה מחריד יותר ויותר, והזהיר כי מטופלים הסובלים ממחלות קשות וכרוניות, לרבות סוכרת, דלקת ריאות, או מחלות אחרות, מידבקות ושאינן מידבקות, אינם מקבלים את תשומת הלב הדרושה להם, משום שהרופאים והאחיות, הכורעים תחת עומס העבודה, מעניקים באופן קבוע קדימות לטיפול בפצועים במצב קריטי.
  • ב-13 במאי הזהיר ארגון אוקספם מפני הסיכון הגובר להתפרצויות של מגיפות קטלניות בעזה, לרבות כולרה, ככל שעקירה בכפייה חדשה והפעילות הצבאית המתעצמת ברפיח מחריפות את ה"קוקטייל הקטלני" של צפיפות-יתר, הצטברות של פסולת מוצקה וביוב, תת-תזונה וחום. הארגון הדגיש את היקף ההרס של תשתית המים והתברואה, ודיווח כי חמישה ממיזמי המים, התברואה וההיגיינה שלו בעזה – בהם שלוש בארות, מתקן התפלה ותחנת שאיבת שפכים ששירתו יותר מ-180,700 בני אדם ביום – ניזוקו קשות או נהרסו מאז 7 באוקטובר 2023, וכי מאמינים שגם שבעה מיזמים אחרים נפגעו.
  • הרס תשתית לניהול פסולת מוצקה בעזה, מחסור בדלק ומגבלות גישה פוגעים קשות בניהול האפקטיבי של אשפה בעזה, ומגבירים סיכונים בריאותיים וסביבתיים. לדברי סוכנות הפיתוח של האו"ם, למתקנים חיוניים נגרם נזק נרחב, לרבות: המבנים המנהליים של שתי מועצות שירותים משותפות בצפון ובדרום עזה; כ-100 כלי רכב לאיסוף אשפה ומיכון במטמנות אשפה; מיקרוגל לפינוי פסולת רפואית; שני כלי רכב לאיסוף פסולת רפואית באזור ג'והר א-דיכ בנפת צפון עזה. המתקן לטיפול בפסולת רפואית (מיקרוגל) היה מיזם של תוכנית הפיתוח של האו"ם שמומן על ידי הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בעלות של 750 אלף דולר וסייע בהגנה מפני זיהום ב-COVID-19 באמצעות ניהול יעיל של 1.5 טונה של פסולת רפואית מדי יום, ובכך הועיל למטופלים, לעובדי רפואה ולעובדי התברואה במתקני בריאות. בח'אן יונס נגרם נזק גם לבניין לטיפול בפסולת רפואית ולמתקן מיקרוגל לניהול פסולת רפואית, שקיבולתם התפעולית הייתה טונה ביום. בנוסף, רק שניים מתוך 12 מכשירי האוטוקלב בבתי חולים ובמעבדות רפואיות מרכזיות עדיין כשירים לפעולה, בבית החולים אל-אקצא ובבית החולים האירופי. במענה על קשיים אלה החלו לאחרונה תוכנית הפיתוח של האו"ם ואונר"א בחלוקות דלק לתמיכה בניהול פסולת מוצקה בנפות רפיח, ח'אן יונס ודיר אל-בלח, ובכך אפשרו למועצות השירותים המשותפות לאסוף בין ינואר לאפריל כ-45 אלף טונה פסולת. תוכנית הפיתוח של האו"ם מעריכה כי לפחות 270 אלף טונה של פסולת הצטברו באתרי אשפה זמניים שהוקמו לאחרונה על ידי העיריות בקרבה לאזורי מגורים, בשל היעדר אפשרויות ישימות אחרות, לרבות היעדר הגישה למטמנת ג'והר א-דיכ ממזרח לעיר עזה ולמטמנת אל-פוח'ארי (סופה החדשה) ממזרח לח'אן יונס; כמות זו כוללת 170 אלף טונה בדרום ו-100 אלף טונה בצפון עזה. הטמפרטורות העולות מחריפות את ההשלכות של הצטברות פסולת מוצקה על בני אדם, כגון חרקים והיותה מוקד משיכה לחיות בר, ואלו חמורות במיוחד באתרי עקורים. תוכנית הפיתוח של האו"ם מזהירה: "אם הסוגייה של פסולת מוצקה, לרבות פסולת רפואית, לא תטופל באופן נאות ותיפתר, היא עתידה להחריף את סבלם של פלסטינים ברצועת עזה... ולפגוע קשות בבריאות הציבור, במיוחד על רקע של גישה מוגבלת לשירותי בריאות. יתרה מכך, החומרים המזהמים בפסולת יחלחלו אל הקרקע ויזהמו אדמות חקלאיות ואת האקוויפר."
  • משלחות סיוע הומניטרי שנועדו למסור התערבויות מצילות-חיים המשיכו להיתקל ברמות משתנות של אפשור ועיכוב, מצב המדגיש את המורכבות המתמשכת של סביבת הפעולה בעזה. בין 1 ל-14 במאי אפשרו רשויות ישראליות 39 (59%) משלחות סיוע הומניטרי לצפון עזה, חמש משלחות (8%) נענו בסירוב, 14 משלחות (21%) עוכבו ושמונה משלחות (12%) בוטלו. יתרה מכך, רשויות ישראליות אפשרו 79 משלחות סיוע (69%) לאזורים בדרום עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, 19 משלחות (17%) נענו בסירוב, ארבע משלחות (3.5%) עוכבו ו-12 משלחות (10.5%) בוטלו. המשלחות שאופשרו כללו משלוח מזון, אספקה רפואית ודלק.

עדכון – הגדה המערבית

  • עדכון מהרגע האחרון: ב-15 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 20 ועצרו פלסטיני נוסף, שנפצע, במחסום בית אל/מת"ק בכניסה הצפונית לעיירה אל-בירה בנפת רמאללה. האיש נורה במהלך הפגנה לציון יום הנכבה.
  • ב-12 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 27 ופצעו נער בן 16 במהלך מבצע שניהלו כוחות ישראליים במחנה הפליטים בלאטה בנפת שכם. לדברי ארגון מקומי לזכויות האדם, שציטט עדי ראייה, ההרוג לא היה חמוש והיה לא מעורב. במהלך המבצע הפעילו כוחות ישראליים דחפורים בכניסה הראשית למחנה, וגרמו לנזק קל. 23 פלסטינים נוספים נפצעו, בהם ארבעה מתחמושת חיה, במהלך מבצעי חיפוש ומעצר שניהלו כוחות ישראליים, בעיקר בתל (נפת שכם), עזון (נפת קלקיליה) וביר זית (נפת רמאללה), ובמהלך הריסת בית בבית אומר (נפת חברון) שהיה שייך לאסיר פלסטיני. בנוסף, ב-8 במאי מת איש כוחות ישראליים מפצעים שנגרמו לו במהלך מבצע שניהלו כוחות ישראליים בדיר אל-ר'וסון ב-4 במאי.
  • מאז 7 באוקטובר נהרגו 480 פלסטינים, בהם 116 ילדים; 463 מכלל ההרוגים נהרגו מידי כוחות ישראליים, עשרה מידי מתנחלים, ולגבי שבעה הרוגים טרם נקבע האם מבצעי ההרג היו מתנחלים או כוחות ישראליים. בנוסף על כך, במהלך אותה תקופה נפצעו כ-5,040 פלסטינים, 34% מתוכם מתחמושת חיה. כמו כן, מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית גם עשרה ישראלים, ו-לפחות 105 ישראלים נפצעו; שישה מבין ההרוגים ו-70 מכלל הפצועים הם אנשי כוחות ישראליים.
  • במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים 23 מתקפות נגד פלסטינים שבהן נפצעו בני אדם ו/או נגרם נזק לרכוש. כן דווח על 13 מתקפות מתנחלים נוספות שלא גרמו לנזק לרכוש, לרבות הפחדה של רועים וכניסה אל מתחם מסגד אל-אקצא, שהמתיחות בו נותרה גבוהה. בסך הכול, 848 מתקפות מתנחלים שהתרחשו מאז 7 באוקטובר הביאו לנפגעים פלסטינים (87 תקריות), לנזק לרכוש בבעלות פלסטינית (669 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (92 תקריות).
    • ב-9 במאי יידו ישראלים בקבוקי תבעה לעבר משרדי מטה אונר"א בשייח' ג'ראח, בירושלים המזרחית, לאחר מספר מתקפות אחרות שהתרחשו בשבועות האחרונים, לרבות יידוי אבנים והשמעת סיסמאות גזעניות. דווח על נזק נרחב שנגרם כתוצאה מכך לאזורים הפתוחים במקום, אך לא היו נפגעים. בעקבות המתקפה סגרה אונר"א באופן זמני את משרדיה בירושלים המזרחית.
    • ב-13 במאי תקפה קבוצת מתנחלים מספר משאיות שהובילו פריטי מזון בדרך מחברון לעזה במחסום גדר ההפרדה תרקומיא, ליד הכפר בית עווא בנפת חברון. כמה מהמשאיות הותקפו בעת שעברו במחסום ואחרות הופנו על ידי כוחות ישראליים במחסום לנתיב חלופי לאורך גדר ההפרדה. מתנחלים יידו אבנים על המשאיות, ניקבו צמיגים והשליכו סחורות על הקרקע. לדברי עדי ראייה, אחת המשאיות נשרפה כליל.
    • ב-12 במאי, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו חקלאי פלסטיני בח'לת א-נחלה שבנפת בית לחם, ופצעו כבש בקהילת הרועים אל-חתרורה בנפת יריחו. בתקרית אחרת, בכפר נעלין שבנפת רמאללה, תקפו מתנחלים חקלאי פלסטיני והזעיקו כוחות ישראליים, שהגיעו למקום והחרימו את הטרקטור של החקלאי למשך יומיים.
    • ב-12 במאי הציתו מתנחלים שטח בגודל 20 דונם בבעלות פלסטינית בכפר אל-מור'ייר שבנפת רמאללה. כתוצאה מכך נשרפו כליל 11 עצי זית, ולעשרה עצים אחרים נגרם נזק. מוקדם יותר, ב-8 במאי, רעו מתנחלים את עדרי הכבשים שלהם על שטח פלסטיני בגודל חמישה דונם שעליו היו גידולי שעורה, גם הוא בכפר אל-מור'ייר, וגרמו נזק ליבול. בנוסף שרפו מתנחלים גם לפחות 600 חבילות חציר בכפר דומא, בנפת שכם, והשחיתו מבנה מגורים שבנייתו טרם הושלמה, ואשר הוקם במימון תורמים, בקהילת אום א-טירן בנפת חברון.
  • ב-9 במאי, בפעם הראשונה מאז פברואר 2024, אפשרו כוחות ישראליים לכמה משפחות ממנטקת שיהב אל-בוטום בשטח האש מסאפר יטא להגיע לאדמות החקלאיות שלהן, הממוקמות ליד ההתנחלות מצפה יאיר, אך המשפחות גילו כי 600 עצי זית שניטעו על שטח בגודל 60 דונם הושחתו משום שמתנחלים רעו בהם עדרי כבשים. כמו כן נהרסה במקום גדר והוקם צריף, גם זאת ככל הנראה על ידי מתנחלים. ב-7 במאי חתכו מתנחלים כבל שסיפק חשמל ל-50 בתים בכפר מזרעה אל-קיבלייה, בנפת רמאללה, וגרמו להפסקת חשמל שנמשכה עשר שעות.
  • ב-13 מאי, שתי המשפחות האחרונות שנותרו בקהילת הרועים עין סאמיה (נפת רמאללה), המונות 19 בני אדם, בהם 11 ילדים, אולצו לעזוב את קהילתן על רקע של מתקפות מתנחלים, ועברו לכפר כפר מאלכ. מתנחלים גנבו את האוהלים הריקים, כלי רכב ומספוא שנותרו באזור, ומנעו מן המשפחות לחזור. נכון להיום כל 29 משקי הבית בקהילה (156 בני אדם) נותרו עקורים. מאז 7 באוקטובר נעקרו ברחבי הגדה המערבית כ-233 משקי בית פלסטינים, המונים כ-1,385 בני אדם, בעיקר משפחות רועים, לרבות 654 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה.
  • בין 7 ל-13 במאי הרסו הרשויות הישראליות, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, 18 בתים בבעלות פלסטינית בשטח C של הגדה המערבית, לרבות בקהילות הרועים עזון (נפת קלקיליה), פורוש בית דג'ן ודומא (נפת שכם) ואל-ג'פתליכ (נפת יריחו), ובאל-גוואיה (נפת חברון).כתוצאה מכך נעקרו לפחות 82 פלסטינים, בהם 50 ילדים. מכלל העקורים, 28 נעקרו בתקרית אחת בכפר דומא ב-9 במאי, שבה נהרסו חמישה בתים וחמישה מבנים ששימשו למחייה. בסך הכול נהרסו במהלך התקופה הנסקרת 17 מבנים חקלאיים ואחרים בשטח C בגין היעדר היתרי בנייה, הריסות שפגעו ב-89 בני אדם.
  • ב-9 במאי נעקרו חמישה פלסטינים וילדה אחת נפצעה מרסיסים, כשרשויות ישראליות פוצצו חומרי נפץ בית במחנה הפליטים שועפאט בירושלים המזרחית, בנימוק של ענישה. הדירה, הממוקמת בקומה השמינית של מבנה בן תשע קומות, השתייכה לפלסטיני שנורה למוות על ידי אזרח ישראלי לאחר שירה למוות בשני ישראלים ופצע ארבעה ישראלים נוספים ב-16 בפברואר 2024, בקרית מלאכי שבישראל. הבית נאטם מייד לאחר התקרית.
  • אומדן הנזק הבין-סוכנותי שנערך בעקבות המבצע שניהלו כוחות ישראליים ב-6 במאי במחנה הפליטים טול כרם ובאזורים הסמוכים לו, מראה כי עשרה בתים אינם ראויים יותר למגורים ול-250 בתים אחרים נגרם נזק מדחפורים צבאיים או מסוגים שונים של חומרי נפץ. כתוצאה מכך נעקרו 69 בני אדם, בהם לפחות 20 ילדים.
  • מאז 7 באוקטובר נעקרו יותר מ-1,950 פלסטינים כתוצאה מהריסות בתים שבוצעו על ידי רשויות ישראליות, או בפקודתן. מאז תחילת השנה נעקרו כ-850 פלסטינים, לעומת 463 בני אדם שנעקרו באותה התקופה בשנת 2023. אף שרמות העקירה בגין היעדר היתרי בנייה או מטעמי ענישה נותרו בלא שינוי, נצפתה עלייה משמעותית בעקירה במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, בעיקר במחנות פליטים בערים טול כרם וג'נין או בסביבתן.

מימון

  • נכון ל-15 במאי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-765 מיליון דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (22%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ-142 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (5%) עבור פניית הבזק החדשה, שהושקה ב-17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
  • הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימון הקרן ההומניטרית בעזה. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 12-6 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 12-6 במאי, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

הגבלות גישה על מפת הסיוע ההומניטרי

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.