מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 17

דגשים עיקריים

• ברחבי רצועת עזה נמשכו תקיפות אוויריות אינטנסיביות, שלדברי משרד הבריאות נהרגו בהן ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00 ב-23 באוקטובר) 436 פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, מספר ההרוגים המצטבר בקרב פלסטינים בעזה עבר היום את ה-5,000, ש-62% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, כ-1,500 בני אדם נעדרים ומניחים כי הם לכודים או מתים מתחת להריסות.
• ב-23 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים זה היום השלישי ברציפות ואפשר את הכנסתן של 20 משאיות ועליהן מזון, מים ואספקה רפואית. נתון זה מקביל לכ-4% מהנפח הממוצע היומי של סחורות שהוכנסו לעזה לפני פרוץ מעשי האיבה. אף אחד ממשלוחי הסיוע לא הכיל את הדלק שעזה זקוקה לו נואשות להפעלת בתי חולים ומתקני מים.

• המחסור במי שתייה נקיים, לצד צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים, עדין מהווים מקור לחשש כבד. כמות המים שישראל מספקת למערב ח'אן יונס פחתה ב-20% מאז 22 באוקטובר; אספקת המים מישראל למרכז וצפון עזה, דרך שני צינורות מים אחרים, הוקפאה מאז ה-8 באוקטובר.
• ב-23 באוקטובר הקימו חמישה בתי חולים מאהלים בתוך מתחמיהם בניסיון להתמודד עם צפיפות היתר. נכון לעכשיו בית החולים שיפא, שהוא הגדול ביותר ברצועת עזה, מטפל בכ-5,000 מטופלים, מספר גדול משמעותית מקיבולתו העומדת על 700 מטופלים, ובנוסף שוהים בו כ-45 אלף עקורים. מאז ה-7 באוקטובר הושבתו 12 בתי חולים ו-46 מרפאות רפואה ראשונית ברחבי עזה בשל נזק שנגרם להם או היעדר חשמל ואספקה.
• מעריכים כי העקורים בעזה מונים 1.4 מיליון בני אדם, שכמעט 590 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. צפיפות היתר מעוררת חשש גובר והולך, הואיל ומספרם הממוצע של עקורים בכל מחסה הגיע ליותר מפי 2.5 מהקיבולת שנקבעה להם.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים. בסך הכול נהרגו בישראל מאז 7 באוקטובר כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, לדברי הרשויות הישראליות רוב רובם ביום הראשון. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-23 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 855 מהרוגים אלה. מבין אלה שגילם נמסר, 28 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, נכון לעכשיו לפחות 220 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. שתי בנות ערובה, נתינות אמריקאיות, שוחררו ב-20 באוקטובר, ועל פי דיווחים שתי ישראליות שוחררו ב-23 באוקטובר.
• בגדה המערבית, מאז שעות אחר הצהריים של ה-22 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים, בהם ילד אחד. נתון זה מביא את מספרם של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-95 בני אדם, בהם 28 ילדים.
• לפחות 82 משקי בית פלסטיניים המונים 607 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.
• עד עתה התחייבו מדינות החברות באו"ם לתרומות בסך כמעט 100 מיליון דולר לפניית הבזק הבין-סוכנותית שהושקה ב-12 באוקטובר, עבור טיפול בצרכים ההומניטריים הנובעים מהמשבר הנוכחי. סכום זה יכסה כ-34% מכלל המימון שהפנייה מבקשת לגייס (294 מיליון דולר).

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

במהלך הלילה התעצמו עוד יותר הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר והיבשה בכל רחבי רצועת עזה. צה"ל מסר כי תקף 320 יעדים, נתון גדול פי שלושה לעומת הימים הקודמים. עם התקיפות הקטלניות ביותר שתועדו ב-24 שעות האחרונות נמנו מספר תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים במחנה הפליטים ג'באליה בצפון עזה (לפחות 63 הרוגים); בעיר רפיח (לפחות 43 הרוגים); בדיר אל-בלח (14 הרוגים) ובח'אן יונס (11 הרוגים).

יתרה מכך, ב-24 השעות האחרונות נגרם לשני מתקנים של אונר"א, האחד במחנה אל-בורייג' והשני בנוסייראת שבמרכז עזה, נזק משני עקב תקיפות אוויריות באזורים סביב מתקנים אלה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 5,087 פלסטינים, בהם לפחות 2,055 ילדים ו-1,119 נשים, וכ-15,273 בני אדם נפצעו. כ-67% מכלל ההרוגים הפלסטינים דווחו בעיר עזה ובנפות צפון עזה. מספר המתים המדווח בעזה ב-17 הימים של מעשי האיבה כפול ויותר מכלל ההרוגים בסבב ההסלמה במעשי האיבה ב-2014, שנמשך 50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים).

בנוסף על כך דווח כי כ-1,500 בני אדם, בהם לפחות 800 ילדים, נעדרים ומאמינים כי הם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי חילוץ, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

ב-21 באוקטובר פגעו תקיפות אוויריות ישראליות בצוות הגנה אזרחית שפעל במילוי תפקידו ממזרח לרפיח, הרגו איש סגל אחד ופצעו ארבעה אנשי סגל נוספים. נתון זה מביא את מספר ההרוגים מקרב אנשי ההגנה האזרחית בעזה ל-34.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-21 באוקטובר אמר דובר צה"ל כי מאז תחילת מעשי האיבה היו 550 מקרים שבהם רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל החטיאו את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו מספר פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-21 באוקטובר נהרסו כליל 15,749 יחידות דיור, ו-10,935 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-142,500 יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שדווח כי נהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 43% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא וא-שג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה. צילומי לווין חדשים של UNOSAT (מכון הלוויינים של האו"ם) מראים את ההיקף הנרחב של ההרס, נכון ל-19 באוקטובר.

נכון ל-23 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה 72 מתקפות נגד טיפול רפואי שבהן נהרגו 16 עובדי רפואה במילוי תפקידם, ו-30 עובדי רפואה נפצעו. המתקפות פגעו ב-34 מתקני בריאות (בהם 19 בתי חולים שניזוקו) וב-24 אמבולנסים. 12 בתי חולים ו-46 מרפאות רפואה ראשונית אינם פועלים, וכל בתי החולים מיישמים תוכניות מגירה לשעת חירום הפוגעות בתפקודם ובגישה לטיפול רפואי.

היקף הנזק שנגרם למתקני חינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מהווה מקור לחששות גוברים. נכון ל-21 באוקטובר נפגעו 206 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר ההרוגים המדווח גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, נכון ל-23 באוקטובר פרסמו הרשויות הישראליות את שמותיהם של 855 הרוגים שזהותם אומתה, בהם 516 אזרחים ש-28 מהם ילדים, 281 חיילים ו-58 שוטרים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 590 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 101,500 בני אדם השוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 71 אלף בני אדם ב-67 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א באזורי מרכז ודרום רצועת עזה מהווה מקור לחשש כבד. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 בני אדם כל אחד. במחסים רבים מתאכסנים עד 70 בני אדם בכל כיתה. במאמץ להבטיח סביבה בטוחה יותר, נשים וילדים נשארים בשעות הלילה בכיתות הלימוד, וגברים ונערים מתבגרים שוהים בחוץ, בחצר בית הספר. צפיפות היתר והמחסור באספקה בסיסית יוצרים מתחים בקרב העקורים, לצד דיווחים על אלימות מבוססת מגדר.

כמות המשאבים החיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועטה כדי סכנה. למרות הזמינות המוגבלת של דלק, עד עתה ציוד ההתפלה במחסים של אונר"א ממשיך לפעול ולספק מי שתייה, שעליהם מיתוספים מים המובאים במכליות.

ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שמאות, ואולי אף אלפי עקורים חוזרים צפונה בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שאינם מצליחים למצוא דיור נאות. מאז תחילת מעשי האיבה (נכון ל-21:00 ב-22 באוקטובר) נהרגו 12 עקורים שמצאו מקלט בבתי ספר של אונר"א, וכ-180 עקורים נוספים נפצעו.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב היוצר כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים. בדומה לכך, המזון המחולק במחסים אינו עונה על צרכיהם של מי שמתקשים בבליעה.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-14 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק. ב-22 באוקטובר תיאמה אונר"א עם הרשויות הישראליות והמקומיות את ההעברה של דלק שאוחסן במתקן של הסוכנות בתוך עזה, בצמוד למעבר רפיח, וחלוקתו למחסי חירום ייעודיים ולבתי חולים.

בריאות

ארבע מ-20 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-23 באוקטובר הכילו אספקה רפואית חיונית. אספקה זו תמלא תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים. ארגון הבריאות העולמי פועל בתיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטיני לאפשר העברה מהירה של אספקה זו לבתי חולים מרכזיים. מאז 21 באוקטובר הוכנסו לעזה בהצלחה 13 משאיות ועליהן אספקה רפואית.

נכון ל-23 באוקטובר הקימו חמישה מבתי החולים המרכזיים בעזה בתוך מתחמיהם מאהלים לאשפוז מטופלים, בגין היעדר מרחב זמין. בית החולים שיפא, הגדול ביותר ברצועת עזה, מטפל בכ-5,000 מטופלים, מספר גדול משמעותית מקיבולתו העומדת על 700 מטופלים, ובנוסף שוהים בתוך בית החולים ובסביבתו כ-45 אלף עקורים. בבית החולים אל-קודס, גם הוא בעיר עזה, מאושפזים יותר מ-400 מטופלים ובנוסף שוהים בו -12 אלף עקורים.

בתי החולים הללו ובתי חולים נוספים מצויים על סף קריסה בשל המחסור בחשמל, תרופות, ציוד וסגל רפואי מקצועי. בשל המחסור במיטות אשפוז, מטופלים רבים מקבלים טיפול רפואי על הרצפה. רק שמונה מתוך 22 מרכזי הרפואה של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח מספקים שירותי רפואה ראשוניים. מלאי התרופות של אונר"א הצטמצם באופן קריטי, והמלאי של תרופות מסוימות יספיק לעוד 15-5 ימים בלבד.

בנוסף על המחסור בדלק, פעולתם של בתי החולים נפגעת גם בשל תקלות והשבתות חוזרות ונשנות של הגנרטורים לשעת חירום, שלא נועדו לפעול ללא הפסקה. התחזוקה והתיקון של הגנרטורים נעשים מאתגרים יותר ויותר בשל המחסור בחלפים הדרושים.

משרד הבריאות ביקש שצוותי רפואה בינלאומיים, במיוחד כאלה המתמחים בטיפול בטראומה ובכירורגיה, יוצבו בבתי החולים על מנת לתגבר את יכולותיהם ולהקל על עובדי הרפואה, שעובדים בלא ליאות זה 17 יום. ; 14 צוותים כאלה מצויים בכוננות ברחבי העולם, אך בשל המצור המתמשך לא ניתן להציבם בעזה.

מטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות מצויים בסכנת חיים. לפני ה-7 באוקטובר סיפק משרד הבריאות בעזה שירותי דיאליזה בשישה מרכזים רפואיים, בהם בוצעו מדי חדש 13 אלף טיפולי דיאליזה. אבל המחסור הקשה בדלק ובאספקה רפואית חיונית אילץ מרכזים אלה לקצר את משכי הדיאליזות של יותר מאלף מטופלים, בהם לפחות 30 ילדים, מ-4 ל-2.5 שעות. מטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות חוששים כעת שבקרוב לא תהיה להם גישה לטיפולי דיאליזה חיוניים אלה, בשל האי-זמינות של אספקה רפואית חיונית. מלאי המסננים, הקנולות וצינוריות הדם לטיפולי דיאליזה שברשות משרד הבריאות אזל לחלוטין, ובמחלקות הדיאליזה נותרה כמות מוגבלת בלבד.

מים ותברואה

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח כי מאז 22 באוקטובר פחתה כמות המים שישראל מספקת למערב ח'אן יונס בכ-20% (מכ-600 ל-480 מטר מעוקב ביום); הסיבות לכך אינן ברורות. אספקת המים מישראל דרך שני צינורות מים אחרים הוקפאה מאז ה-8 באוקטובר, לרבות קו אחד המגיע לעיירה דיר אל-בלח, הממוקמת מדרום לנחל עזה.

ב-21 באוקטובר, חידש אחד משלושת המתקנים להתפלת מי ים בח'אן יונס את פעולתו, ופועל בפחות מ-7% מתפוקתו. חזרתו לפעולה התאפשרה אחרי שאונר"א הצליחה לתאם הוצאה וחלוקה של דלק מאחד ממתקני האחסון שלה בעזה. המים הזמינים כעת ממתקן זה (כ-450 מטר מעוקב ביום) מובלים במכליות למחסי החירום הייעודיים של אונר"א. שני מתקני ההתפלה הנוספים עדיין אינם פועלים.

הובלת מים במכליות פסקה ברוב האזורים בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, שתכולת המלח בהם היא 3,000 מ"ג לליטר. צריכתם מהווה סיכון בריאותי מידי משום שהם גורמים ליתר לחץ דם, במיוחד אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, נשים הרות וחולים במחלות כליות. השימוש במי תהום מליחים מגביר גם את הסיכון ללקות בשלשול ובכולרה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות איתרו מקרים של אבעבועות רוח, גרדת (סקביאס) ושלשול, המיוחסים לתנאי התברואה הירודים ולצריכת מים ממקורות לא בטיחותיים. השכיחות של מחלות אלה צפויה לעלות אלא אם יקבלו מתקני מים ותברואה אספקת חשמל או דלק ויוכלו לחדש את פעולתם.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן פועלות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה מושבתים בשל מחסור בחשמל, ועקב כך מוזרמות לים באופן רציף כמויות גדולות של שפכים גולמיים.

ביטחון תזונתי

11 מתוך 20 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-23 באוקטובר הכילו פריטי מזון, לרבות חבילות מזון, שימורי טונה וקמח חיטה.

רק חמש מ-24 המאפיות שמהן רוכשת תוכנית המזון העולמית לחם פועלות ומספקות לחם למחסים. המחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי ללחם טרי, ומאיים להביא להשבתתן. המאפיות מתקשות לעמוד בביקוש, ומדי יום נוצרים לפניהן תורים ארוכים עוד לפני עלות השחר. על פי דיווחים, משך ההמתנה הממוצע הוא שש שעות, ואנשים עומדים בכך כדי לרכוש מחצית ממנת הלחם הרגילה.

יתרה מכך, נכון ל-23 באוקטובר הושבתו 17 מתוך 202. המאפיות שמהן רוכשת תוכנית המזון העולמית לחם. סגירתן היא תוצאה של ההרס שחוללו מעשי האיבה, במיוחד בתוך העיר עזה ובנפות צפון עזה, או בשל חששות בטיחותיים וההריסות החוסמות את הרחובות.

ב-21 באוקטובר מסרה תוכנית המזון העולמית כי מלאי מוצרי המזון החיוניים בתוך עזה יספיק לכ-13 יום. למרות שפריטי מזון חיוניים זמינים בעזה, קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

הסיטונאים ממוקמים בעיקר בעיר עזה ומתקשים להפיץ את מלאי המזון הזמין לאזור הדרום. בשל המחסור בקמח ובדלק, מאפיות אינן מסוגלות לתת מענה לביקוש המקומי ללחם טרי, ועלולות להפסיק לפעול. טחנת הקמח היחידה שעדיין פועלת אינה יכולה לטחון חיטה בשל הפסקות חשמל.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

להיעדר גישה למספוא ולנזק הנגרם מהתקיפות האוויריות נודעות השלכות משמעותיות על חקלאים, במיוחד מגדלים קטנים, מאחר שהם מובילים לאובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. נכון לעכשיו אין בנמצא מזון ליותר מ-500 אלף מטילות, וצופים כי עקב כך תשובש תוצרת הביצים, גם לאחר שבועיים בלבד של גישה מוגבלת למזון. בנוסף צופים אובדן משמעותי של בקר. חקלאים מתמודדים גם עם אובדן של יבולים שגידלו בשטחים חקלאיים ממזרח לח'אן יונס ובאזורים אחרים.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה מאפשרת איסוף מידע בדבר צרכים הומניטריים ולפיכך נודעת לה חשיבות עליונה למתן סיוע. הנזק שנגרם לתשתית טלקומוניקציה במהלך מעשי האיבה, יחד עם המחסור בדלק, פגעו קשות בתקשורת הסלולרית ופוגעים במאמצים להציל חיים.

מערכות מעקב הרשת של קבוצת Paltel מראות כי בכל רחבי רצועת עזה, 83% ממשתמשי הקווים הנייחים מנותקים; גם 54% מאתרי הקווים הנייחים מנותקים; ו-50% מקווי אינטרנט הסיבים העיקריים של החברה אינם כשירים לפעולה בשל נזק לתשתית ומחסור בדלק. מעשי האיבה הביאו לניתוק של שניים מתוך שלושת קווי הסיבים האופטיים היוצאים מעזה, שאחד מהם תוקן לאחר שהרשויות הישראליות אישרו לחברה חלון עבודה בן שעתיים כדי לאפשר עובדיה לתקן קו סיב אופטי אחד.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נפתח זה היום השלישי ברציפות למעבר של מספר מוגבל של משאיות (כמפורט לעיל). בהתאם להסכם שהושג בין כל בעלי העניין, המשאיות מופנות תחילה למעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) לבדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות, ורק לאחר מכן הן מורשות להיכנס דרך מעבר כרפיח.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר לא הופנו מטופלים לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית או בישראל. יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי רשויות ישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 וב-19 באוקטובר, בשלוש פשיטות נפרדות, עצרו כוחות ישראליים יותר מ-100 עובדים פלסטינים מעזה בנפות בית לחם וחברון.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם הקוטפים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 16 עובדי רפואה בעת מילוי תפקידם, לצד 35 אנשי סגל של אונר"א, ששישה מהם נהרגו ב-24 השעות האחרונות.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא הפסקת אש הומניטרית, גישה מובטחת, סדירה ובת-קיימא לאספקה ולמוצרים הומניטריים בכל רחבי רצועת עזה, ומימון משמעתי עבור המענה ההומניטרי.

נכון ל-23 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-99.6 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-34% מ-294 מיליון הדולר שהוערך כי יידרשו כשהפנייה הושקה לראשונה. כ-70.6 מיליון דולר מכלל ההתחייבויות הללו יועדו מראש לאונר"א.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, מאז שעות אחר הצהריים ב-22 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ארבע פלסטינים, בהם ילד אחד (נכון לשעה 21:00 ב-23 באוקטובר). הרוגים אלה תועדו בעימותים שפרצו במהלך שני מבצעי חיפוש ומעצר במחנה הפליטים אל-ג'לזון (נפת רמאללה) והכפר זוואתא (נפת שכם).

נתון זה הביא את המספר הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה ל-95 בני אדם, בהם 28 ילדים. במהלך תקופה זו נהרג איש הכוחות הישראליים מידי פלסטינים בגדה המערבית.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים בגדה המערבית 1,700 פלסטינים, בהם לפחות 157 ילדים. 38 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,200 פלסטינים נפצעו, רובם מידי כוחות ישראליים, בהקשר של הפגנות. כ-28% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע הדו-שבועי של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 120 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של שבע תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

אלימות מתנחלים נגד קהילות רועים וחקלאים נמשכת בלי הפוגה. על פי דיווחים, ב-22 וב-23 באוקטובר השחיתו מתנחלים יותר מ-200 עצי זית בבעלות פלסטינית בא-סאוויה (נפת שכם), אמאתין (נפת קלקיליה) וכפר א-דיכ (נפת סלפית). ב-22 באוקטובר, תוקפים שמאמינים כי הם מההתנחלות אספר הציתו מספר מבנים וטונות של מספוא בקהילת ג'ורת אל-ח'יל (נפת חברון).

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 96 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-77 אמבולנסים, בהן 49 מתקפות שכללו הפרעה למתן טיפול רפואי; 53 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 17 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ועשר מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-21 באוקטובר החלו כ-10,492 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 58%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בכל המחסים הוקמו ועדות בהנהגת העקורים, על מנת להבטיח השתתפות, מעורבות ותרומה של קהילת העקורים בניהול המחסים.
• ארגון שותף הגיע ל-4,000 עקורים לפחות וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגון שותף חילק חבילות מזון ומים ל-70 משקי בית בדרום.
• ארגון שותף הקים במרכז עזה מרחב עבור כ-300 עקורים, וסיפק להם אספקה, כסף מזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.
• ארגון שותף סיפק ל-25 עקורים, רובם אנשים עם מוגבלויות, כסף מזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית
• ארגונים שותפים סיפקו עזרה ראשונה פסיכולוגית בדרום עזה, תמיכה כספית לבית החולים עאודה, והעברות מזומן, מזון ופריטים שאינם מזון ברפיח.
• בגדה המערבית בוצע במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם) אומדן צרכים הומניטריים בעקבות מבצע של הכוחות הישראליים. במסגרת האומדן ניתנה עזרה ראשונה פסיכולוגית ונאמדו צרכים הומניטריים שונים, לרבות בתחום בריאות הנפש, צרכים פסיכולוגיים וצרכים בתחום ההגנה.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-590 אלף עקורים שוהים ב-150 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים במאמצים לרכוש מהשוק המקומי סוגי אספקה מסוימים לתמיכה בפעילות בתי החולים.
• אנשי סגל נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, באמצעות הקרן ההומניטרית, תתמוך במתן שירותי רפואה ראשוניים ביתר המחסים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ליותר מ-300 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לחם ל-212 אלף בני אדם, ושימורי טונה ל-410,564 בני אדם.
• 246,368 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון. מאלה נפדו 18,865, כ-44% בנפות צפון עזה ו-56% בנפות הדרומיות.
• איגוד ועדות העבודה החקלאיות הפלסטיני נכון לספק סיוע במזון ל-80 עד 100 אלף עקורים בסך הכול, השוהים במחסים שאינם של אונר"א.
• אוקספם כבר כיסה 189 משקי בית בנפת עזה, כחלק ממיזם הכלול בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2023.
• ארגון DanChurchAid כבר כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA (סיוע אמריקני לפליטים במזרח הקרוב) מספק ארוחות חמות וחבילות מזון ל-120 אלף עקורים בסך הכול – 80% למחסים של האו"ם ו-20% לקהילות מארחות ולמחסים אחרים בהיקף קטן.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• כ-3,930 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• בחינה ובדיקת היתכנות של הובלת מים במכליות.
• 450 מטר מעוקב מים הוקצו להובלת מים במכליות, כדי לספק מים למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• 70 מטר מעוקב מים בבקבוקים חולקו בין מחסי העקורים.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.