מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 171

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון מקיף על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-29 במאי.

דגשים עיקריים

• דיווחים על הרג המוני, לרבות של נשים וילדים, בתקיפה אווירית באתר לעקורים בצפון-מערב רפיח.
• מתקני בריאות ממשיכים להתמודד עם מחסור קשה בדלק ובאספקה רפואית, בד בבד עם זרם גדל והולך של נפגעים. המתחם הרפואי "נאסר" קרא לאזרחים לתרום דם כדי לטפל בצורך הדחוף במנות דם.
• כוח המשימה לענייני הגנה מזהיר כי מרביתם של 15 הסיכונים בתחום ההגנה שאחריהם עוקב כוח המשימה בעזה מצויים ברמת החומרה הגבוהה ביותר.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, לרבות בג'באליה, מדרום לעיר עזה, בצפון א-נוסייראת, במזרח נפת דיר אל-בלח ובמזרח ובמרכז נפת רפיח. בעקבות התעצמות מעשי האיבה ומתן פקודות פינוי ברפיח ובצפון עזה, נעקרו בין 6 ל-26 במאי יותר מ-945 אלף בני אדם מרפיח ו-100 אלף בני אדם בצפון עזה.
• ב-24 במאי אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס: "שום דבר לא היה מוגבל בסבל ובאומללות שהמבצע הצבאי הישראלי המיט על בני האדם בעזה... [הפלישה] ניתקה את הזרמת הסיוע אל דרום עזה והנחיתה מכה אנושה על המפעל ההומניטרי, שממילא עמד לקרוס תחת הנטל. היא עצרה את חלוקות המזון והאטה את אספקת הדלק לחבלי ההצלה של עזה – מאפיות, בתי חולים ובארות מים – לכדי טפטוף דל... בזמן שבו רעב המוני מאיים על בני האדם בעזה; בתי חולים נתונים תחת תקיפות ופלישות; כשגישתם של ארגוני סיוע לבני האדם הנזקקים לסיוע נחסמת; כשאזרחים חשופים להפגזות מצפון ומדרום; הכרחי יותר מתמיד להאזין לקריאות שהושמעו בשבעת החודשים האחרונים: שחררו את בני הערובה. הסכימו על הפסקת אש. שימו קץ לסיוט הזה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 23 ו-27 במאי נהרגו בעזה 250 פלסטינים ו-829 פלסטינים נפצעו, בהם 66 הרוגים ו-383 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-27 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 36,050 פלסטינים, ו-81,026 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 23 ל-26 במאי:
  • ב-23 במאי, בשעה 18:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במחסן של המשרד לפיתוח חברתי, שעל פי דיווחים שימש מחסה לעקורים, ליד רחוב אבו סולטאן במזרח דיר אל-בלח.
  • ב-24 במאי, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ברחוב יאפא באזור א-דרג', בעיר עזה.
  • ב-25 במאי, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ו-17 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר א-נזלה, שעל פי דיווחים שימש מחסה לעקורים, באזור א-ספתאווי בנפת צפון עזה.
  • ב-25 במאי, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם חמישה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בבית חנון, בנפת צפון עזה.
  • ב-25 במאי, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שתי ילדות ושלוש נשים, בפגיעה בבית בח'רבת אל-עדס במרכז רפיח.
  • בשעות הערב של ה-26 במאי דווח על המוני נפגעים בתקיפה אווירית נגד אתר עקורים בצפון-מערב רפיח, מצפון לבסיס הלוגיסטי של אונר"א במערב נפת רפיח. באותו ערב דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי נפגעים רבים הועברו ל"מרפאת תל א-סולטאן ולבתי חולים השדה ליד הים ברפיח," בעוד שאחרים נותרו "לכודים מתחת ללהבות" ובאוהלים ההרוסים. הצבא הישראלי דיווח כי כלי טיס צה"לי תקף שני בכירי חמאס ברפיח. ב-27 במאי דיווח משרד הבריאות בעזה כי בתקרית נהרגו 45 פלסטינים, בהם 23 נשים, ילדים וקשישים, ו-249 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 23 ו-27 במאי נהרג בעזה, על פי דיווחים, חיילי ישראלי אחד, וחייל נוסף מת מפצעים שנגרמו לו ב-22 במאי. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-27 במאי נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 287 חיילים, ו-1,801 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-27 במאי מעריכים כי 125 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• כוח המשימה לענייני בריאות מדווח כי נכון לעכשיו, 16 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי, לאחר שבית החולים א-שיפא חזר לספק שירותים מסוימים, בהם טיפולי דיאליזה למטופלי כליות. ב-26 במאי הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שהמחלקה הכירורגית וחדר הניתוח בבית החולים אל-אמל בח'אן יונס חזרו גם הם לפעול. במקביל, מספר הנפגעים גדל והולך כתוצאה מהתגברות הפעילויות הצבאיות. ב-27 במאי דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי בית חולים השדה שלה ברפיח מטפל בזרם של נפגעים, הסובלים מפציעות ומכוויות, משום שבתי החולים אחרים מוצפים בנפגעים ואינם יכולים לקלוט עוד מטופלים. ב-25 במאי ארגן המתחם הרפואי נאסר בח'אן יונס מסע לגיוס תרומות דם, שבו קרא לאזרחים לתרום בדחיפות דם בשל גירעון במנות דם במתקן. ב-15 במאי פתח ארגון Médecins Sans Frontières נקודת ייצוב טראומה חדשה באזור תל א-סולטאן ברפיח, המשמשת מענה קו קדמי לנפגעים, מייצבת אותם ומפנה אותם להמשך טיפול בבתי חולים של משרד הבריאות ובבתי חולים שדה. נכון ל-21 במאי כבר קיבל המתקן יותר מ-200 נפגעים, בהם אב, אם וילדם, ששלושתם נהרגו בהפגזה בקרבת בית החולים.
• מתקני בריאות ממשיכים לפעול על רקע של מחסור מחריד בדלק ובאספקה רפואית. ב-24 במאי דיווחה אונר"א כי בשל סגירתו של מעבר רפיח ושיבוש הזרמת הסיוע דרך מעבר כרם שלום, ב-12 הימים האחרונים לא קיבלו מרכזי הבריאות של הסוכנות כל אספקה רפואית שהיא, ועקב כך נפגע מלאי התרופות, ובמיוחד אנטיביוטיקה לילדים ותרופות אנטי-אפילפטיות, וכי המלאי של פריטי מעבדה ופריטים דנטליים מסוימים וכן חיסונים אזל כליל. ב-11 במאי אילץ חוסר הביטחון הגובר את הסוכנות לסגור ארבעה מוקדים רפואיים בצפון עזה. ב-16 במאי נפתח בהצלחה מוקד רפואי בעיר עזה, וב-21 במאי נפתח בהצלחה מוקד נוסף באל-מוואסי. אנשי סגל הבריאות של אונר"א ממשיכים לספק ל-160 אלף בני אדם בשבוע, בממוצע, שירותי רפואה ראשונית, לרבות שירותים למטופלי חוץ, טיפול במחלות לא מידבקות, מתן תרופות, חיסונים, טיפול טרום- ובתר-לידה, חבישת פצעים ותמיכה נפשית ופסיכולוגית, זאת באמצעות שבעה מתוך 25 מרכזי הרפואה הראשונית ויותר מ-100 מוקדים רפואיים הכשירים כרגע לפעולה ברחבי רצועת עזה.
• בניתוח שפורסם ב-24 במאי דיווח כוח המשימה לענייני הגנה כי יותר משמונה חודשים של מעשי איבה בעזה גרמו להרס ולאובדן חיי אזרחים בקנה מידה חסר תקדים, והביאו את מרביתם של 15 הסיכונים בתחום ההגנה שאחריהם עוקב כוח המשימה לרמות החומרה הגבוהות ביותר. לזיהום של אדמות חקלאיות בנפלי תחמושת יהיו השלכות שליליות ארוכות טווח, שיצמצמו עוד יותר את יכולתם של בני אדם לקיים את עצמם ולייצר מקורות מחייה, ויהוו סיכון מתמשך לפגיעה פיזית, ציין כוח המשימה. דגשים מרכזיים אחרים בניתוח כוללים:
  • יותר מ-5% מאוכלוסיית עזה נהרגו, נפצעו או שהם נעדרים. מוערך כי לפחות 3,000 נשים התאלמנו, 10,000 ילדים התייתמו, 17,000 ילדים נותרו בלא ליווי מבוגר או הופרדו ממשפחותיהם, ויותר ממיליון בני אדם איבדו את בתיהם.
  • בחיפוש אחר מזון, מים, עץ ומצרכים חיוניים אחרים, ילדים מאמצים מנגנוני התמודדות הנעשים מסוכנים או שליליים יותר ויותר.
  • הסיכונים הקשורים לאלימות מבוססת-מגדר גדלו, משום שלשורדות אלימות מבוססת-מגדר הזדמנויות מוגבלות בלבד להגיע לשירותי תמיכה מצילי-חיים, והסיכונים לאלימות מבוססת-מגדר עבור ילדים הולכים וגוברים, במיוחד עבור ילדות עם מוגבלויות.
  • קיימים סימנים רבים ל"גידול מדאיג מאוד במעצרים המוניים ושרירותיים," ו"חששות כבדים למעצר בתנאי בידוד ללא קשר עם החוץ ולהיעלמויות בכפייה."
  • הרס משרדים, עקירה של אנשי סגל, מחסור בדלק והגבלות על יבוא של אספקה קריטית, הדרושה למיתון סיכונים ולהגנה, מנעו מארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה לחזור לפעילות מלאה, ומאפשרים להם לשמר פעילות ברמה מינימלית בלבד.
• מגבלות גישה ממשיכות לפגוע קשות במשלוח סיוע הומניטרי מציל-חיים, ומחריפות את סבלם של מאות אלפי בני אדם ברחבי עזה. בין 1 ל-26 במאי אפשרו הרשויות הישראליות 30 (44%) ממשלחות הסיוע ההומניטרי המתואמות לצפון עזה, בקשות הגישה של חמש (7%) משלחות נענו בסירוב, 23 משלחות (34%) עוכבו ועשר משלחות (15%) בוטלו. יתרה מכך, הרשויות הישראליות אפשרו 107 (54%) משלחות סיוע לאזורים בדרום עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, 29 משלחות (14%) נענו בסירוב, 29 משלחות (14%) עוכבו ו-33 משלחות (16%) בוטלו. רוב המשלחות שסווגו ככאלה ש"עוכבו" נתקלו בעיכובים של עד תשע שעות. בתקרית אחת, ב-25 במאי, משלחת בין-סוכנותית של האו"ם, שנועדה להביא דלק ואספקה למרכז הומניטרי בעיר עזה ולאמוד את מצבו, בוטלה לאחר שמונה שעות המתנה במחסום, שבמהלכן דרשו החיילים לערוך חיפושים גופניים וחיפושים בכלי הרכב, וכן בדיקות ביומטריות, נהלים המהווים הפרה של זכויות היתר והחסינויות של האו"ם. באותו יום בוטלה מסיבות דומות משלחת נוספת מטעם האו"ם, שנועדה למסור דלק לאמבולנסים ולבתי חולים.
• ב-26 במאי, בהודעה מטעם דובר מזכ"ל האו"ם, בירך המזכ"ל על העברת סיוע הומניטרי ודלק מצילי-חיים ממצרים לעזה דרך מעבר כרם שלום. כן הדגיש המזכ"ל את הצורך "לפתוח את כל נקודות המעבר, בהתאם להחלטה 2720 (2023) של מועצת הביטחון, ולתת לארגונים הומניטריים גישה מלאה, בטוחה וללא מכשול שתאפשר להם להגיע לכל האזרחים הנזקקים ברחבי עזה." כן הביע המזכ"ל את חרדתו לנוכח העובדה "שההוראות שניתנו לאחרונה על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק ביחס למצב בעזה אינן מיושמות," והזכיר לצדדים כי הוראות בית הדין מחייבות. ב-24 במאי צוינו בהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק אמצעים זמניים נוספים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, ובין היתר הורתה ההחלטה לישראל "לעצור מייד את המתקפה הצבאית שלה וכן כל פעולה אחרת בנפת רפיח", "להותיר את מעבר רפיח פתוח לאספקה ללא מכשול ובהיקף נרחב של שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי, הדרושים בדחיפות", וכן "לנקוט אמצעים אפקטיביים להבטיח גישה ללא מכשול לרצועת עזה לכל ועדת חקירה, משלחת בדיקת עובדות או כל גוף חוקר אחר שמונה על ידי גופי האו"ם המוסמכים לחקור האשמות ברצח עם".
• קבוצת העבודה לענייני מזומן מדווחת כי למרות מחסור הנזילות המתמשך, הנובע מאי-יכולתם של בנקים להעביר כסף מזומן בין סניפים בעזה, בין 15 באפריל ל-26 במאי קיבלו כ-15,739 משפחות ברחבי עזה סיוע רב-תכליתי במזומן. קבוצת העבודה לענייני מזומן עובדת גם עם ארגונים שותפים וספקי שירותים פיננסיים, כדי לבדוק את האפשרות להשתמש בפתרונות תשלום דיגיטליים (למשל ארנקים דיגיטליים) שפותחו לאחרונה על ידי הרשות הפלסטינית המונטרית וחברות טכנולוגיה פיננסית מקומיות. פתרונות תשלום דיגיטליים יגדילו את יכולתם של בני אדם להפיק תועלת מסיוע רב-תכליתי במזומן, משום שיאפשרו להם לרכוש באופן ישיר אספקה חיונית הזמינה בשוק, להעביר כספים או לפדות סיוע בנהלים קיימים מבלי להזדקק לחשבון בנק או (במרבית הפעולות) לגישה לאינטרנט. נכון לעכשיו, יוניסף ו-PayPal מפעילים תוכנית ארנק דיגיטלי ניסיונית המשרתת כ-3,600 בני אדם בדיר אל-בלח, שאלפי עקורים עברו אליה מרפיח מאז תחילת מאי. מקבלי הסיוע יכולים לפדות את כספי הסיוע שלהם באמצעות 30 סוכנים, לשלם באופן דיגיטלי עבר אספקה מכ-300 סוחרים, או להעביר כספים בין ארנקים דיגיטליים וחשבונות בנק. גורמים העוסקים במזומן וספקי שירותים פיננסיים בעזה פועלים לכלול גם סוחרי רחוב בעסקאות דיגיטליות. מאז 7 באוקטובר קיבלו 130,763 בני אדם ברחבי עזה סיוע רב-תכליתי במזומן.

מימון

• נכון ל-27 במאי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-930 מיליון דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (27%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ-307 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (11%) עבור פניית הבזק שהושקה ב-17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). הקרן ההומניטרית הקצתה 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימונה בעזה. לאחרונה אושרו 14 מיזמים בשווי כולל של 5 מיליון דולר במסגרת ההקצאה הרזרבית השלישית, הנושאת את השם "סיוע הומניטרי קריטי לעזה על רקע של סכסוך ועקירה מסלימים והולכים (שלב 3)". בעקבות העלייה החדה בעקירה מרפיח לח'אן יונס ולדיר אל-בלח, ובניסיון להפיק תועלת מנוכחותם של ארגונים שותפים מקומיים, ייושמו מיזמים אלה על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים (12 מיזמים), או באמצעות שותפות בין ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לארגונים מקומיים לא ממשלתיים (שני מיזמים). מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 26-20 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 26-20 במאי, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.