מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 172

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון מקיף על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-31 במאי.

דגשים עיקריים

• מתקנים הומניטריים ברפיח נאלצים להיסגר בזה אחר זה; ארגון הבריאות העולמי מדווח שרק בית חולים אחד ברפיח עדיין מתפקד, אף כי באופן חלקי.
• הזרמת אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה, שממילא לא הספיקה לתת מענה לצרכים הגואים, פחתה ב-67% מאז 7 במאי.
• במחנה הפליטים ג'נין, בצפון הגדה המערבית, נהרגו בשבוע שעבר 12 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, ו-21 בני אדם נוספים נפצעו במבצע בן 40 שעות שניהלו כוחות ישראליים.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, לרבות בג'באליה, מדרום לעיר עזה, בצפון א-נוסייראת, במזרח נפת דיר אל-בלח וברפיח. לדברי אונר"א, מעשי האיבה הגוברים לאחר מתן פקודות פינוי והמבצע של הצבא הישראלי ברפיח גרמו עד עתה לעקירתם של כמיליון בני אדם, שרובם הגיעו קודם לכן לרפיח בחיפוש אחר מקלט, על רקע של הפגזות, היעדר בטיחות, היעדר מזון ומים ותנאי חיים ותברואה לא נאותים.
• ב-28 במאי, בשעה 14:40 בערך, דווח על המוני נפגעים בתקיפה אווירית נגד אתר שבו שהו עקורים באזור אל-מוואסי, מדרום-מערב לרפיח. משרד הבריאות בעזה דיווח על 21 הרוגים ו-64 פצועים, בהם עשרה פצועים קשה. ב-27 במאי, בתגובה על התקיפות האוויריות של הצבא הישראלי ב-26 במאי שפגעו גם באוהלים שבהם שהו עקורים ברפיח, אמר תת מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס: "אמרנו פעם אחר פעם ששום מקום בעזה אינו בטוח. לא מחסים. לא בתי חולים. לא מה שמכונה 'אזורים הומניטריים'. הזהרנו גם שמבצע צבאי ברפיח יוביל למרחץ דמים. את ההשלכות ראינו אמש במתקפה בלתי-קבילה בעליל. בין שהמתקפה הייתה פשע מלחמה ובין שהיא 'טעות טראגית', עבור בני האדם בעזה אין בכלל מחלוקת. מה שקרה אמש היה האחרון בשורה של מעשי נבלה – אולי האכזרי שבהם. לקרוא לו 'טעות' משדר מסר שאין לו שום משמעות עבור מי שנהרגו, עבור האבלים ועבור מי שמנסים להציל חיי אדם." ראש משרד האו"ם לזכויות האדם, פולקר טורק, הביע גם הוא את זוועתו לנוכח האובדן של חיי אזרחים נוספים בעזה, וציין כי התקיפות האוויריות האחרונות ברפיח "מראות שככל הנראה אין שינוי בשיטות ובאמצעי הלחימה שבהם משתמשת ישראל, אשר כבר הובילו למותם של אזרחים כה רבים."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 27 ו-29 במאי נהרגו בעזה 121 פלסטינים ו-394 פלסטינים נפצעו, בהם 75 הרוגים ו-284 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 36,171 פלסטינים, ו-81,420 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 26 ל-28 במאי:
  • ב-26 במאי, בשעה 16:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים ולפחות 20 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור א-נזלה בג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-26 במאי, בשעה 21:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם לפחות שתי נשים וילד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בגוש C ליד מסגד אל-הודא במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-26 במאי, בשעה 22:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם אישה הרה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור תל א-סולטאן במערב רפיח.
  • ב-27 במאי, בשעה 21:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם חמש נשים וילד, ושישה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור עורייבה, בצפון רפיח.
  • ב-28 במאי, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באזור מחסני אונר"א במערב רפיח.
  • ב-28 במאי, בשעה 10:35 בערך, על פי דיווחים, נורו למוות לפחות שישה פלסטינים, בהם רופא, ובני אדם אחרים נפצעו בצומת אבו ג'דיאן ליד בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, בצפון עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 27 ו-29 במאי נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-29 במאי נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 290 חיילים, ו-1,831 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-29 במאי מעריכים כי 125 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• בהודעה שבה גינה את המתקפה ב-26 במאי על אוהלי עקורים ברפיח, הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי נקודת ייצוב הטראומה הפועלת בתמיכת ארגון הבריאות העולמי ובתי חולים שדה אחרים ברפיח כורעים תחת העומס, וכי "הסגר המתמשך של הגבול ברפיח, היעדר דלק וסיוע, שאינם מוכנסים אל עזה ובתוכה, ועיכובים תכופים ומניעת גישה ממשלחות חנקו את יכולתם לתמוך במערכת הבריאות, דווקא בזמן שבו פעילותם צריכה לגדול במהירות כדי לתת מענה לצרכים הגוברים." ארגון Médecins Sans Frontières דיווח כי בעקבות 26 התקיפות האוויריות של אוהלי עקורים ב-26 במאי, קלטה נקודת ייצוב הטראומה המופעלת בתמיכת הארגון 28 הרוגים ו-180 פצועים, שרובם סבלו מפציעות מרסיסים, שברים, פציעות טראומה וכוויות. "אף שכל המטופלים יוצבו והופנו לבתי חולים שדה ברפיח, בעזה אין אף מתקן בריאות יחיד שיכול לטפל באירוע רב-נפגעים כמו זה. מערכת הבריאות הושמדה ואינה יכולה להתמודד יותר עם הנעשה," הדגיש מתאם החירום של Médecins Sans Frontières בעזה, סמואל ז'והאן. בית חולים השדה שמפעיל הצלב האדום הבינלאומי מילא תפקיד מרכזי במתן מענה לתקרית רבת הנפגעים. "חווינו מכלי ראשון את הזוועה של המלחמה הזו, כשראינו את הפציעות המחרידות והמוות," הדגיש איש רפואה בכיר במתקן של הצלב האדום, שאמר כי שבעה מתוך המטופלים הרבים שטופלו במקום הם במצב קריטי, וכי תשעה סבלו מ"פציעות אורתופדיות מחרידות." על פי דיווחים, בליל ה-27 במאי נאלצו אנשי הסגל הרפואי והמטופלים בנקודת ייצוב הטראומה שמפעיל Médecins Sans Frontières בתל א-סולטאן להימלט בשל מעשי האיבה המתעצמים, וכל הפעילות הרפואית במתקן פסקה.
• בעוד פעילות צבאית אינטנסיבית ממשיכה לגרום לעשרות נפגעים, לרבות בקרב נשים וילדים, הגישה לשירותי רפואה בסיסיים בעזה מתכווצת יותר ויותר. בית החולים ליולדות אל-אמירתי הוא בית החולים היחיד ברפיח שעדיין מתפקד, אף כי באופן חלקי בלבד, לעומת שלושה בתי חולים מתפקדים בתחילת מאי. בית החולים א-נג'אר פונה ב-7 במאי, בית החולים אל-כווייתי ברפיח חדל לפעול ב-27 במאי; על פי דיווחים באמצעי תקשורת שבהם צוטט מנהל בית החולים, הפינוי ארע לאחר ששני אנשי סגל רפואי נהרגו בפגיעה בשער בית החולים. יתרה מכך, כוח המשימה לענייני בריאות מדווח כי בעזה מוצבים כעת רק 13 צוותי רפואת חירום בינלאומיים ששהותם תואמה על ידי ארגון הבריאות העולמי, לעומת 19 צוותי רפואת חירום קודם ל-7 במאי. ב-29 במאי הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי הצוותים שלה נאלצו לפנות את בית חולים השדה אל-אקצא, שאותו מפעילה האגודה באזור אל-מוואסי ברפיח, בשל חוסר הביטחון הגובר, לרבות הפגזות ארטילריות והפצצות מן האוויר, ובשל פינוי התושבים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית מעבירה כעת את בית חולים השדה שלה לח'אן יונס. ב-28 במאי הזהירה דוברת אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ניבאל פרסח', כי מטופלים במצב קריטי עלולים למות משום שאין די יכולת כירורגית לטפל בכל הפצועים בעת ובעונה אחת, ואת הפצועים הקשים ביותר לא ניתן לפנות לטיפול בחו"ל. היא הוסיפה כי מטופלים רבים, בהם נשים הרות ובני אדם עם מחלות כרוניות ומחלות מידבקות, אינם מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים, משום ש"בתי חולים בקושי מסוגלים להציל את חייהם של פצועים במצב קריטי."
• חוסר ביטחון ומגבלות חמורות, לרבות על גישה לאזורי גבול והגבלות על התנועה בין דרום וצפון עזה, ממשיכים ליצור עבור עובדים הומניטריים סביבת פעולה לא-מאפשרת ונפיצה, המונעת מהם להושיט סיוע מציל-חיים למאות אלפי בני אדם ברחבי עזה. מתוך 72 משלחות הומניטריות לצפון עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות בין 1 ל-28 במאי אופשרו 31 משלחות (43%), 25 משלחות (35%) קיבלו תחילה אור ירוק אבל עוכבו לאחר מכן, בקשות הגישה של 5 משלחות (7%) נענו בסירוב, ו-11 משלחות ((15%) בוטלו על ידי ארגונים הומניטריים. בנוסף, מתוך 236 משלחות סיוע הומניטרי שתואמו עם רשויות ישראליות לאזורים בדרום עזה, 122 משלחות (52%) אופשרו, 43 (18%) קיבלו תחילה אור ירוק אבל עוכבו לאחר מכן, בקשות הגישה של 32 משלחות (14%) נענו בסירוב ו-39 משלחות (16%) בוטלו על ידי ארגונים הומניטריים. משלחות רבות שסווגו בקטגורית "משלחות שעוכבו" נתקלו בעיכובים של עד תשע שעות, לרבות עיכובים ממושכים שהטילו רשויות ישראליות בנקודות המתנה לא בטוחות, שמוקמו במרחק 3-2 ק"מ מדרום למחסומים צבאיים ישראליים בדרך לצפון עזה. בדרום עזה, פעולות צבאיות והגבלות תנועה עיכבו שורה של משלחות הומניטריות קריטיות, ובין היתר מנעו איסוף של אספקה הומניטרית חיונית ממעבר כרם שלום ושיבשו את חילופי הסבבים של אנשי סגל הומניטרי הנכנסים ויוצאים מעזה, שהם רכיב חיוני לפעולתם של ארגונים הומניטריים. כמה מהמשלחות שעוכבו בוטלו בלית ברירה, ואילו אחרות ניתן היה לבצע למרות העיכוב, אף כי לעיתים קרובות באופן חלקי בלבד.
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, ביטול המשלחות לצפון עזה עיכב את החידוש הקריטי של אספקת דלק ואספקה רפואית, ומנע מארגונים שותפים לאמוד את התנאים בבתי החולים בצפון. למרות הקשיים הנמשכים, ב-27 במאי הגיעו ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו לצפון עזה בפעם הראשונה מאז 13 במאי, ומסרו לבית החולים אל-אהלי בעיר עזה 15 אלף ליטר דלק, 14 מיטות בית חולים, וכן אספקת תרופות וציוד טראומה שתספיק לכיסוי צורכיהם של 1,500 בני אדם. כן ליוותה המשלחת חמישה אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית אל הצפון. כלי הרכב האלה אפשרו לאגודת הסהר האדום הפלסטיני לחדש את שירותי האמבולנסים והחירום בעיר עזה, שהוקפאו מאז ששני אנשי האגודה נהרגו בעת שהשתתפו במשלחת הומניטרית, לפני ארבעה חודשים. ארגון הבריאות העולמי הדגיש כי בית החולים אל-אהלי משרת מטופלים במספר כפול מכפי שיועד לשרת, כי אין בו אספקה כירורגית חיונית וכי בערב לא ניתן לבצע בו ניתוחים מצילי-חיים בשל היעדר אנשי סגל מומחים. בשל עיכובים במחסום לא הצליחה המשלחת לבקר בבית החולים של אגודת הסיוע הציבורי בקרבת מקום. ארגון הבריאות העולמי ציין כי הרס הכבישים, היעדר גישה בטוחה ומחסור בדלק ממשיכים לפגוע בתנועה אל הצפון.
• כמות המזון וסוגי הסיוע האחרים המוכנסים אל עזה, שמלכתחילה לא היה די בה לתת מענה לצרכים הגואים במהירות, התכווצה עוד יותר מאז 7 במאי. בין 7 ל-28 במאי הוכנסו לעזה בממוצע מדי יום 58 משאיות סיוע הומניטרי, לעומת ממוצע יומי של 176 משאיות סיוע בין 1 באפריל ל-6 במאי. נתונים אלה אינם כוללים מטענים המיועדים לסקטור הפרטי ומטעני דלק. יש לציין כי ב-27 וב-28 מאי לא הוכנס לעזה סיוע דרך המזח הצף הזמני שנבנה לאחרונה על ידי צבא ארה"ב, לאחר שקטע מהמזח ניזוק בשל תנאי מזג אוויר גרועים. לדברי תוכנית המזון העולמית, מאז החל לפעול ,ב-17 במאי, הועברו מן המזח 137 מטענים של אספקת מזון. הפגיעה במזח, יחד עם מעשי האיבה הגוברים והגבלות הגישה בתוך עזה, פגעה קשות במפעל ההומניטרי ובגישתם של בני אדם לסיוע מציל-חיים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, מאחר שכמות האספקה הרפואית הזמינה בתוך עזה מוגבלת מאוד, מתן שירותי בריאות נתון תחת אילוצים קשים.
• יכולתם של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה להרחיב את נוכחותם התפעולית ולספק את השירותים הדרושים נפגעה גם היא, למרות העלייה המתמשכת במספרם של המאובחנים כלוקים בתת-תזונה. סקר מעקב לאחר חלוקה שביצע כוח המשימה לענייני תזונה מראה כי הגיוון התזונתי הידרדר במאי, וכי 95% מהילדים בני שישה עד 23 חודשים אוכלים שתי קבוצות מזון שונות או פחות ביום. יתרה מכך, 85% מהילדים לא אכלו במשך יום שלם לפחות פעם אחת בשלושת הימים שקדמו לעריכת הסקר. היעדר גיוון תזונתי הוא אחד הגורמים המרכזיים לתת-תזונה חריפה, וזוהה על ידי מומחים מובילים כאחד מארבעת המדדים העיקריים לאומדן חומרתו של חוסר הביטחון התזונתי בעזה, מנמוך ועד לקריטי במידה קיצונית. היעדר גיוון תזונתי נחשב "קריטי במידה קיצונית". המדד לגיוון תזונתי מינימלי נקבע על פי אחוז הילדים בגיל שישה עד 23 חודשים שצרכו ביום הקודם מזון ומשקה מתוך לפחות חמש מבין שמונה קבוצות מזון מוגדרות. המדדים האחרים הם רמת החולי, רמת הגישה למים נקיים, ומדידות של היקף זרוע. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה ממשיכים לנהל בדיקות סקר של היקף זרוע במחסים ובמתקני בריאות ברחבי רצועת עזה. מאז אמצע ינואר נבדקו 93,409 ילדים בני שישה עד 59 חודשים לאיתור תת-תזונה. מתוכם, אצל 7,280 אובחנה תת-תזונה חריפה, בהם 5,604 עם תת-תזונה חריפה בינונית, ו-1,676 עם תת-תזונה חריפה קשה.

עדכונים – הגדה המערבית (27-21 במאי)

• במהלך התקופה הנסקרת ירו כוחות ישראליים למוות ב-13 פלסטינים, בהם חמישה ילדים, ופצעו 35 בני אדם אחרים, בהם שבעה ילדים. עם ההרוגים נמנו 12 פלסטינים שנהרגו בג'נין (ראו להלן) ונער בן 17 מהכפר סעיר, בנפת חברון, שנורה על ידי כוחות ישראליים ב-26 במאי לאחר שלכאורה ניסה לדקור חייל ישראלי בצומת בית עינון, על כביש 60 המוביל לעיר חברון. גופת הנער עוכבה על ידי הכוחות. מאז 7 באוקטובר נהרגו 502 פלסטינים: 485 מידי כוחות ישראליים, בהם 122 ילדים, עשרה מידי מתנחלים, ולגבי שבעה לא ידוע עדיין האם נהרגו מידי מתנחלים או חיילים. במהלך אותה תקופה נפצעו יותר מ-5,100 פלסטינים, 4,859 מהם מידי כוחות ישראליים.
• מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עשרה ישראלים, בהם שישה חיילים וארבעה מתנחלים, ולפחות 105 ישראלים נפצעו, בהם 70 חיילים.
• בין 21 ל-23 במאי ניהלו כוחות ישראליים מבצע שנמשך 40 שעות במחנה הפליטים ג'נין ובסביבתו, שבמהלכו הרגו בתחמושת חיה 12 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, ופצעו בתחמושת חיה 21 בני אדם נוספים. כוחות ישראליים כיתרו את המחנה בג'יפים ובדחפורים וניהלו חילופי אש עם פלסטינים חמושים. בין ההרוגים הפלסטינים היו לפחות תלמיד בית ספר אחד, רופא ומורה. במהלך המבצע מנעו כוחות ישראליים מצוותי רפואת חירום גישה לכמה אזורים בתוך המחנה, ונדרשו עד שעתיים לקבלת גישה לאזורים אחרים. מאז 7 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים בנפת ג'נין 122 פלסטינים, בהם 30 ילדים.
• ביום הראשון של המבצע במחנה הפליטים ג'נין, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה בניין מגורים דו-קומתי, הריסה שהביאה לעקירתם של תשעה בני אדם, בהם ארבעה ילדים. הבית היה שייך למשפחתו של פלסטיני שהואשם על ידי הרשויות הישראליות כי לפני שנה, במאי 2023, הרג מתנחל, ואשר נהרג על ידי רחפן ישראלי ב-20 במרס 2024. ב-23 במאי, לאחר נסיגת כוחות ישראליים מג'נין, ניהלה משלחת כוחות משימה בהובלת האו"ם אומדן מהיר ודיווחה כי לפחות שני בתים נהרסו, הריסות שהביאו לעקירתם של ארבעה בני אדם. בנוסף על כך, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, רשתות מים וביוב באורך כ-1,300 מטר ניזוקו כשדחפורים הרסו כבישים בעיר ג'נין ובמחנה. הנזק גרם לשיבושים קשים באספקת החשמל והמים במשך שלושה ימים; אלה פגעו ב-80% מתושבי המחנה, שמספרם מוערך ב-23,600, ואשר נכון ל-29 במאי ל-40% מהם עדיין אין אספקת מים. נעשים אומדנים נוספים כדי להעריך נזקים אחרים שנגרמו במחנה, לרבות לעשרות בתים ולשורה של מתקנים של אונר"א.
• פלסטינים שנפצעו במהלך התקופה הנסקרת כוללים גם חקלאי פלסטיני קשיש שנורה ברגלו על ידי כוחות ישראליים בעת שעיבד את אדמתו ליד קהילת הרועים א-טייבה בנפת חברון. מאז 7 באוקטובר נעקרו בהדרגה כל 67 תושבי הקהילה, בשל מתקפות מתנחלים ולאחר שהרשויות הישראליות הכריזו את אדמתם כשטח צבאי סגור. בנוסף, שבעה פלסטינים נפצעו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר, בהם ילד בן 15 שנורה ברגלו על ידי כוחות ישראליים בכפר טמון (נפת טובאס). בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים במהלך התקופה הנסקרת 100 מבצעי חיפוש ומעצר, כמחציתם בנפת חברון.
• במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים 20 מתקפות שהובילו לפציעתם של עשרה פלסטינים ולנזק לרכוש. מאז 7 באוקטובר הביאו תקריות במעורבות מתנחלים להרג של 31 פלסטינים, בהם שישה ילדים, ולפציעתם של יותר מ-500 פלסטינים. תקריות אלה כוללות תקריות של מתקפות לכאורה שביצעו פלסטינים נגד מתנחלים. בסך הכול, במהלך התקופה הנסקרת השחיתו מתנחלים כ-43 אלף עצים ושתילים בבעלות פלסטינית.
  • מתנחלים תקפו, היכו ופצעו תשעה פלסטינים בארבע תקריות נפרדות. אלה כללו: ארבעה רועים, שלושה מהם ילדים, ליד הכפר אל-מיניה (נפת בית לחם); שלושה עובדים שנסעו בכלי רכב, והותקפו על ידי מתנחלים חמושים בסכינים ובמברגים כשעצרו ברמזור על כביש 60 בנפת חברון; ועובד עירייה שהותקף בעת מילוי תפקידו ליד מסאפר בני נעים (נפת חברון). כמו כן, מתנחלים שהתאספו על כביש 60 באזור רמאללה אילצו נהג משאית לצאת מכלי הרכב שלו וניקבו את צמיגי המשאית, על פי דיווחים מפני שחשבו שהוא מוביל סיוע לעזה.
  • במהלך התקופה הנסקרת השחיתו מתנחלים 166 עצי זית, חלקם בני 50 ו-60 שנה, לרבות 16 בכפר אל-ח'דר (נפת בית לחם) ו-150 בכפר ד'אהר אל-עבד (נפת ג'נין). בנוסף, מתנחלים הציתו שדה חיטה בגודל 15 דונם בכפר סבסטיה (נפת שכם) והציתו אדמה וחדרים בשימוש חקלאי בבורקה (נפת שכם), וכן בסוסיא ובטייבה (שניהם בנפת חברון). באל-חתרורה (נפת יריחו) ובמסאפר יטא (נפת חברון) רעו מתנחלים את עדריהם על אדמה פלסטינית וגרמו נזק למאות דונמים שעליהם נשתלו גידולים עונתיים. כמו כן, ב-27 במאי פשטו מתנחלים על מרכז נוער פלסטיני בכפר כפר נעמה (נפת רמאללה) והשחיתו את החלונות והדלתות.
  • ב-23 במאי השחיתו מתנחלים רשתות מים בעין סאמיה, קהילה שנעקרה כליל בשל אלימות מתנחלים חוזרת ונשנית. הנתונים האחרונים מרחבי הגדה המערבית מצביעים על כך שמאז 7 באוקטובר נעקרו כ-232 משקי בית פלסטינים המונים 1,378 בני אדם, בהם 656 ילדים, מ-25 קהילות רועים או בדואים בשטח C של הגדה המערבית, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה.
• מאז 7 באוקטובר הרסו רשויות ישראליות 330 בתים פלסטיניים, הריסות שהביאו לעקירתם של 1,993 פלסטינים, בהם לפחות 870 ילדים. יותר ממחצית מהעקורים נעקרו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, בעיקר במחנות פליטים בתוך וליד הערים טול כרם וג'נין, 38% (760) נעקרו בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה, ו-8% (159) נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרסו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 149 בתים מאוכלסים בגין היעדר היתרי בנייה, ו-28 בתים נהרסו לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-29 במאי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-987 מיליון דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (29%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ-364 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (13%) עבור פניית הבזק שהושקה ב-17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). הקרן ההומניטרית הקצתה 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימונה בעזה. לאחרונה אושרו 14 מיזמים בשווי כולל של 5 מיליון דולר במסגרת ההקצאה הרזרבית השלישית, הנושאת את השם "סיוע הומניטרי קריטי לעזה על רקע של סכסוך ועקירה מסלימים והולכים (שלב 3)". בעקבות העלייה החדה בעקירה מרפיח לח'אן יונס ולדיר אל-בלח, ובניסיון להפיק תועלת מנוכחותם של ארגונים שותפים מקומיים, ייושמו מיזמים אלה על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים (12 מיזמים), או באמצעות שותפות בין ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לארגונים מקומיים לא ממשלתיים (שני מיזמים). מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 20 ל-26 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 26-20 במאי, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.