מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 18

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00 ב-24 באוקטובר) נהרגו בעזה בסך הכול 704 פלסטינים, בהם 305 ילדים. זהו מספר ההרוגים הגבוה ביותר שדווח בעזה ביום יחיד במהלך סבב זה של מעשי האיבה. לדברי משרד הבריאות, המספר המצטבר של פלסטינים שנהרגו בעזה הגיע ל-5,791, ש-68% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, כ-1,550 בני אדם , בהם 870 ילדים, נעדרים ואפשר שהם עדיין לכודים מתחת להריסות. זאת בעקבות ההפגזות והתקיפות האוויריות הישראליות האינטנסיביות ביותר בעזה מאז תחילת סבבי ההסלמה במעשי האיבה.
• אונר"א, הספקית ההומניטרית הגדולה ביותר בעזה, הזהירה כי אם לא תותר מייד הכנסת דלק לעזה תיאלץ הסוכנות להשבית את כל פעולותיה ממחר, 25 באוקטובר, בלילה. עזה נתונה בהאפלה גמורה מ-11 באוקטובר , ובתי החולים ומתקני המים שלה תלויים לפעולתם בגנרטורים לשעת חירום המופעלים באמצעות דלק.

• יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) הושבתו בשל נזק ממעשי האיבה או מחסור בדלק.
• ב-24 באוקטובר מסר ארגון הבריאות העולמי 54 משטחים של תרופות מצילות חיים, ציוד כירורגי וסוגי אספקה אחרים לבית החולים שיפא, המרכז הרפואי הגדול ביותר בעזה, הממוקם בעיר עזה. שיפא הוא אחד משבעת בתי החולים שקיבלו את האספקה הרפואית שהכנסתה לעזה דרך מעבר רפיח הותרה בין 21 ל-23 באוקטובר.
• ב-22 באוקטובר הוכנסו 44 אלף יחידות בקבוקי מים, העונים על צורכי השתייה של 22 אלף בני אדם ליום אחד. שלוש מהמשאיות שנכנסו לעזה ב-23 באוקטובר דרך מעבר רפיח הכילו 4,000 ג'ריקנים מלאים במי שתייה (10 ליטר בכל אחד), 2,400 ערכות היגיינה ו-2,000 מטהרי מים. מים אלה יכסו את צורכי השתייה של כ-13 אלף בני אדם ליום אחד. 11 מ-20 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-23 באוקטובר הכילו פריטי מזון, לרבות חבילות מזון, שימורי טונה, וקמח חיטה. כלל אספקת המזון, המים והפריטים שאינם מזון שהוכנסה ב-21 עד ה-23 באוקטובר חולקה בעיקר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בדרום עזה.
• מעריכים כי העקורים בעזה מונים 1.4 מיליון בני אדם, שכמעט 590 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. צפיפות היתר מעוררת חשש גובר והולך, הואיל ומספרם הממוצע של עקורים בכל מחסה הגיע לשיעור של פי 2.6 מהקיבולת שנקבעה להם, ובמחסה הצפוף ביותר שיעורה הוא פי 11 מהקיבולת המיועדת.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, ירי שעל פי דיווחים הגיע עד לצפון הגדה המערבית. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל מאז 7 באוקטובר כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ביום הראשון.
• לדברי הרשויות הישראליות, נכון לעכשיו לפחות 220 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. שתי בנות ערובה, נתינות אמריקאיות, שוחררו ב-20 באוקטובר, ושתי ישראליות שוחררו ב-23 באוקטובר.
• בגדה המערבית לא תועדו הרוגים מאז אחר הצהריים ב-23 באוקטובר (נכון לשעה 21:00 ב-24 באוקטובר). מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים הוא 95 בני אדם, בהם 28 ילדים.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

במהלך הלילה התעצמו הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר והיבשה בכל רחבי רצועת עזה. כפי שדיווח משרד הבריאות בעזה, מספר ההרוגים הפלסטינים ברצועת עזה ביום זה הוא הגבוה ביותר מאז תחילתם של מעשי האיבה. צה"ל מסר כי תקף 400 יעדים, שיא חדש מאז תחילת מעשי האיבה.

באחת התקיפות האוויריות נהרס בניין מגורים ברפיח, הרס שבו נהרגו 48 בני אדם ועשרות נוספים נפצעו. במחנה הפליטים א-שאטי הרסו תקיפות אוויריות במהלך הלילה שלושה בנייני מגורים שבהם נהרגו 36 בני אדם, ועל פי דיווחים בני אדם רבים אחרים עדיין נעדרים וככל הנראה לכודים מתחת להריסות.

תקיפות אוויריות פגעו גם בסוק א-נוסייראת, שבו נהרגו לפחות 20 בני אדם. התקרית התרחשה בשעת הצהריים, כשהשוק המה אדם. קונים נפגעו בעת ששהו בתוך מרכול גדול.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 5,791 פלסטינים, בהם לפחות 2,360

ילדים ו-1,292 נשים, וכ-16,297 בני אדם נפצעו. כ-87% מכלל ההרוגים הפלסטינים דווחו בעיר עזה ובנפות צפון עזה.

בנוסף על כך דווח כי כ-1,550 בני אדם, בהם לפחות 800 ילדים, נעדרים וככל הנראה לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-24 באוקטובר איבדו 133 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן, 108 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-403 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

לדברי דובר צה"ל , בין ה-7 ל-21 באוקטובר היו 550 מקרים שבהם רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל החטיאו את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו מספר פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-23 באוקטובר נהרסו כליל 16,441 יחידות דיור, ו-11,340 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-150 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שדווח כי נהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 45% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא וא-שג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה. נכון ל-19 באוקטובר, צילומי לווין חדשים של UNOSAT (מכון הלוויינים של האו"ם) מראים את ההיקף הנרחב של ההרס.

נכון ל-23 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה 72 מתקפות נגד טיפול רפואי שבהן נהרגו במילוי תפקידם 16 עובדי רפואה, ו-30 עובדי רפואה נפצעו. המתקפות פגעו ב-34 מתקני בריאות (בהם 19 בתי חולים שניזוקו) וב-24 אמבולנסים.

נכון ל-24 באוקטובר נפגעו 207 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-23 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 860 מן ההרוגים האלה, בהם 554 אזרחים, 269 חיילים ו-58 שוטרים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 28 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 590 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 101,500 בני אדם השוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 79 אלף בני אדם השוהים ב-67 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א באזורי מרכז ודרום רצועת עזה מהווה מקור מרכזי לחשש. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 עקורים כל אחד. במחסים רבים מתאכסנים עד 70 בני אדם בכל כיתה. במאמץ להבטיח סביבה בטוחה יותר, בלילות נשים וילדים נשארים בכיתות הלימוד, וגברים ונערים מתבגרים שוהים בחוץ, בחצר בית הספר. צפיפות היתר והמחסור באספקה בסיסית יוצרים מתחים בקרב העקורים, לצד דיווחים על אלימות מבוססת מגדר.

כמות המשאבים החיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועטה כדי סכנה. למרות הזמינות המוגבלת של דלק, עד עתה ציוד ההתפלה במחסים של אונר"א ממשיך לפעול ולספק מי שתייה, שעליהם מיתוספים מים המובאים במכליות ממטען התפלה שחזר לאחרונה לפעול, ומים בבקבוקים, שחלקם הוכנסו לאחרונה לעזה דרך מעבר רפיח (ראו פרק מים, תברואה והיגיינה להלן).

ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שמאות, ואולי אף אלפי עקורים חוזרים צפונה בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שאינם מצליחים למצוא דיור נאות. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 12 עקורים שמצאו מקלט בבתי ספר של אונר"א, וכ-180 עקורים נוספים נפצעו. המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש אמרה כי "בכל האמור בהחלטה האם ולהיכן להימלט, אזרחים עתידים להיפגע בין אם יימלטו ובין אם יישארו."

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-15 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק. ב-22 באוקטובר תיאמה אונר"א עם הרשויות הישראליות והמקומיות את ההעברה של דלק שאוחסן במתקן של הסוכנות בתוך עזה, בצמוד למעבר רפיח, וחלוקתו למחסי חירום ייעודיים ולבתי חולים.

ב-24 באוקטובר הזהירה אונר"א כי אם לא תותר מייד הכנסת דלק לעזה, תיאלץ הסוכנות להשבית את כל פעולותיה, מליל מחרת, ה-25 באוקטובר.

בריאות

ארבע מ-20 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-23 באוקטובר הכילו אספקה רפואית חיונית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, תמלא תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים. ארגון הבריאות העולמי פועל בתיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטיני לאפשר העברה מהירה של אספקה זו לבתי חולים מרכזיים. מאז 21 באוקטובר הוכנסו לעזה בהצלחה 13 משאיות ועליהן אספקה רפואית. עד עתה הגיעה אספקה רפואית לשבעה בתי חולים ולמספר מתקנים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני.

בסך הכול, 66% מהמתקנים הרפואיים ברחבי עזה עדיין מתפקדים ו-34% הושבתו. לדברי משרד הבריאות בעזה, "מערכת הבריאות הגיעה לשלב הגרוע ביותר בתולדותיה."

אנשי סגל או"ם שביקרו במספר בתי חולים הבחינו באחד מבתי החולים במאות פצועים – גברים, נשים וילדים. רבים מהם היו מחוסרי הכרה, עם פצעים פתוחים, מוטלים על מיטות, אלונקות או על הרצפה, כמעט ללא טיפול רפואי. בחצר היה אוהל ובו עשרות גופות, בהן של ילדים. רבים מהמתים מוחזקים שם מפני שחדרי המתים מלאים.

בית החולים הגיע למצב של חורבן חסר תקדים בשל זרם הפצועים, שאליו מיתוסף מחסור חמור במשאבים חיוניים כגון אספקה רפואית, אנשי סגל, חשמל, מים ודלק. בתי החולים משתמשים בדלק בקיצוב חמור, אך ורק להפעלתם של מספר מתקנים חיוניים נבחרים. הגנרטורים לשעת חירום לא נועדו לפעול ללא הפסקה ולפיכך עלולים להתקלקל.

חוסר הביטחון התזונתי מציב ילדים ונשים, ובמיוחד נשים הרות ומיניקות, בסיכון ללקות בתת-תזונה, שתפגע במערכת החיסונית שלהם ותגביר את סיכויי האימהות ללקות במחלות הקשורות בתזונה, כגון אנמיה, רעלת הריון ודימומים. עקב כך גובר הסיכון למוות בקרב אימהות ותינוקות כאחד.

מים ותברואה

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח כי מאז 22 באוקטובר פחתה כמות המים שישראל מספקת למערב ח'אן יונס לכ-20% מכמותה הקודמת (מכ-600 ל-120 מטר מעוקב בשעה). ב-24 באוקטובר הוגדלה אספקת המים ל-200 מטר מעוקב בשעה. אספקת המים מישראל דרך שני צינורות מים אחרים הוקפאה מאז ה-8 באוקטובר, לרבות קו אחד המגיע לעיירה דיר אל-בלח, הממוקמת מדרום לנחל עזה.

ב-21 באוקטובר, חידש אחד משלושת המתקנים להתפלת מי ים בח'אן יונס את פעולתו, ופועל בפחות מ-7% מתפוקתו. חזרתו לפעולה התאפשרה אחרי שאונר"א הצליחה לתאם הוצאה וחלוקה של דלק מאחד ממתקני האחסון שלה בעזה. המים הזמינים כעת ממתקן זה (כ-450 מטר מעוקב ביום) מובלים במכליות למחסי החירום הייעודיים של אונר"א מדרום לנחל עזה, ומספקים את צורכי השתייה של כ-40 אלף עקורים ביום. שני מתקני ההתפלה הנוספים עדיין מושבתים.

בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, שתכולת המלח בהם היא 3,000 מ"ג לליטר. צריכתם מהווה סיכון בריאותי מידי משום שהם גורמים ליתר לחץ דם, במיוחד אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, נשים הרות וחולים במחלות כליות. השימוש במי תהום מליחים מגביר גם את הסיכון ללקות בשלשול ובכולרה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות איתרו מקרים של אבעבועות רוח, גרדת (סקביאס) ושלשול, המיוחסים לתנאי התברואה הירודים ולצריכת מים ממקורות לא בטיחותיים. השכיחות של מחלות אלה צפויה לעלות אלא אם יקבלו מתקני מים ותברואה אספקת חשמל או דלק ויוכלו לחדש את פעולתם.

ביטחון תזונתי

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מצרכי מזון חיוניים בעזה יספיק לכ-12 יום. עם זאת, המלאי הזמן ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים בלבד. קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם. חמש מ-202 החנויות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית כך שמוטבי התוכנית יכולים לפדות בהן שוברי מזון נהרסו עד עתה, ו-19 חנויות נוספות נאלצו להיסגר.

בכמה מפריטי המזון הבסיסיים הזמינים בשוק, כגון אורז ועדשים, לא ניתן להשתמש מפני שבגלל המחסור במים ובדלק/גז לבישול אי אפשר לבשל אותם. אונר"א דיווחה כי המחסור במזון אילץ עקורים רבים לעבור לאכילת ארוחה אחת ביום, כאסטרטגיית התמודדות.

נכון לעכשיו רק ארבע מ-24 המאפיות שתוכנית המזון העולמית קשורה עימן בחוזה פועלות ומספקות לחם למחסים. המחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי. רוב המאפיות עלולות להיסגר תוך שלושה ימים אם לא יוקצה להן דלק.

מעשי האיבה שיבשו לחלוטין את שרשרת הערך של המזון שמקורו בחקלאות ואת ענף גידול בעלי החיים, ופגעו בהיצע ובביקוש. צופים כי ההשלכות יורגשו מעבר לתקופת הסכסוך המיידית, ויפגעו עוד יותר בביטחון התזונתי. קודם למעשי האיבה הכילו כ-7% מהמשאיות שהוכנסו לעזה מזון לבעלי חיים; מאז ה-7 באוקטובר פסק יבוא זה.

תנועה וגישה

ב-24 באוקטובר, נכון לשעה 22:00, נותר מעבר רפיח עם מצרים סגור. מספר משאיות ועליהן אספקה הומניטרית שהיו צפויות להיכנס לעזה עדיין חנו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מרפיח) והמתינו לבדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר לא הופנו מטופלים לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית או בישראל. יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי רשויות ישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים בגדה המערבית.

צה"ל אוסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם הקוטפים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 16 עובדי רפואה בעת מילוי תפקידם, לצד 35 אנשי סגל של אונר"א.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא הפסקת אש הומניטרית, גישה מובטחת, סדירה ובת-קיימא לאספקה ולמוצרים הומניטריים בכל רחבי רצועת עזה, ומימון משמעתי עבור המענה ההומניטרי.

נכון ל-23 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-99.6 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-34% מ-294 מיליון הדולר שהוערך כי יידרשו כשהפנייה הושקה לראשונה. כ-70.6 מיליון דולר מכלל ההתחייבויות הללו יועדו מראש לאונר"א.

תרומות פרטיות לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ניתן להעביר באופן מקוון באמצעות קישור זה: crisisrelief.un.org/opt-crisis.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית לא תועדו הרוגים פלסטינים מאז שעות אחר הצהריים ב-23 באוקטובר (נכון לשעה 21:00 ב-24 באוקטובר). המספר הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה הגיע ל-95 בני אדם, בהם 28 ילדים. במהלך תקופה זו נהרג איש הכוחות הישראליים מידי פלסטינים בגדה המערבית.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים בגדה המערבית 1,795 פלסטינים, בהם לפחות 160 ילדים. 38 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר משני שליש מכלל הפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה. כ-28% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע הדו-שבועי של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 136 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

אלימות מתנחלים שיבשה גם את עונת מסיק הזיתים, המתנהל כעת. ב-22 באוקטובר גנבו מתנחלים מלווים בשוטרים ישראליים שקי זיתים שכבר נמסקו, ואיימו על שלוש משפחות פלסטיניות שעסקו במסיק הזיתים שלהן. באותו יום, קבוצת מתנחלים – על פי דיווחים מההתנחלות אספר – מלווה בכוחות ישראליים השחיתה חמישה מבנים חקלאיים, 20 מכלי מים וגדר מתכת שהקיפה חלקת אדמה בקהילת סוסיא (נפת חברון).

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 82 משקי בית פלסטיניים המונים 607 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 96 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-77 אמבולנסים, בהן 49 מתקפות שכללו הפרעה למתן טיפול רפואי; 53 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 17 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ועשר מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-21 באוקטובר החלו כ-10,492 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 58%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בכל המחסים הוקמו ועדות בהנהגת העקורים, על מנת להבטיח השתתפות, מעורבות ותרומה של קהילת העקורים בניהול המחסים.
• ארגון שותף הגיע ל-4,000 עקורים לפחות וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגון שותף חילק חבילות מזון ומים ל-70 משקי בית בדרום.
• ארגון שותף הקים במרכז עזה מרחב עבור כ-300 עקורים, וסיפק להם אספקה, כסף מזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.
• ארגון שותף סיפק ל-25 עקורים, רובם אנשים עם מוגבלויות, כסף מזומן ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית
• ארגונים שותפים סיפקו עזרה ראשונה פסיכולוגית בדרום עזה, תמיכה כספית לבית החולים עאודה, והעברות מזומן, מזון ופריטים שאינם מזון ברפיח.
• בגדה המערבית בוצע במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם) אומדן צרכים הומניטריים בעקבות מבצע של הכוחות הישראליים. במסגרת האומדן ניתנה עזרה ראשונה פסיכולוגית ונאמדו צרכים הומניטריים שונים, לרבות בתחום בריאות הנפש, צרכים פסיכולוגיים וצרכים בתחום ההגנה.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-590 אלף עקורים שוהים ב-150 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים במאמצים לרכוש מהשוק המקומי סוגי אספקה מסוימים לתמיכה בפעילות בתי החולים.
• אנשי סגל נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, באמצעות הקרן ההומניטרית, תתמוך במתן שירותי רפואה ראשוניים ביתר המחסים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• ב-23 באוקטובר קיבלו 63,903 עקורים השוהים במחסים של האו"ם 6.52 טון לחם טרי.
• אונר"א החלה לחלק שימורי בשר, יחד עם שימורי הטונה שמחלקת תוכנית המזון העולמית, במחסה החירום הייעודי הפועל במרכז האימונים בח'אן יונס.
• מאז החל המשבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חירום במזון ובמזומן לכ-536 אלף בני אדם, רובם עקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א.
• איגוד ועדות העבודה החקלאיות הפלסטיני מתכנן לספק סיוע במזון ל-80 עד 100 אלף עקורים בסך הכול, השוהים במחסים שאינם של אונר"א.
• אוקספם כבר כיסה 189 משקי בית בנפת עזה, כחלק ממיזם הכלול בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2023.
• ארגון DanChurchAid כבר כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA (סיוע אמריקני לפליטים במזרח הקרוב) מספק ארוחות חמות וחבילות מזון ל-120 אלף עקורים בסך הכול – 80% למחסים של האו"ם ו-20% לקהילות מארחות ולמחסים אחרים בהיקף קטן.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• מאז ה-7 באוקטובר חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א כ-9,000 ערכות היגיינה.
• מאז ה-7 באוקטובר, מים לשתייה בכמות של 1,800 מטר מעוקב הובלו במכליות למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• מאז ה-7 באוקטובר חולקו לעקורים במחסים של אונר"א 175 מטר מעוקב של מים בבקבוקים.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.