מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 19 | משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש

25 באוקטובר 2023

דגשים עיקריים

עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם ה-16 הגיע מספרם המדווח של ההרוגים הפלסטינים בעזה לשיא חדש: לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00 ב-25 באוקטובר) נהרגו בעזה בסך הכול 756 בני אדם, בהם 344 ילדים. לדברי משרד הבריאות, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה בסך הכול 6,547 בני אדם, שאומרים כי 68% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, כ-1,600 בני אדם, בהם 900 ילדים, נעדרים ואפשר שהם עדיין לכודים מתחת להריסות. הפגזות ישראליות כבדות נמשכו כל היום.
בליל ה-24 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים זה היום הרביעי ברציפות, ואפשר את הכנסתן של שמונה משאיות (מ-20 המשאיות המתוכננות) ובהן מים, מזון ואספקה רפואית. נתון זה מביא את המספר הכולל של משאיות ועליהן סיוע הומניטרי שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-62. רוב הסיוע כבר הגיע לבתי חולים, אמבולנסים ולעקורים. הממוצע היומי של משאיות שהורשו להיכנס לעזה קודם לפרוץ מעשי האיבה היה כ-500.

הרשויות הישראליות ממשיכות לאסור על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת גנרטורים לשעת חירום. כתוצאה מכך, אונר"א - הספקית ההומניטרית הגדולה ביותר בעזה - מיצתה כמעט לגמרי את עתודות הדלק שלה והחלה לצמצם משמעותית את פעולותיה.
בבוקר ה-25 באוקטובר קרא צה"ל לתושבי שתי שכונות ממזרח לח'אן יונס ודיר אל-בלח (מדרום לנחל עזה), שאוכלוסייתן מונה יותר מ-40 אלף נפש, להתפנות עד 14:00 מערבה, לאזור אל-מוואסי שעל החוף. באזור זה כמעט שאין יכולת להעניק מחסה. עדיין לא ברור מה היקף התנועה בעקבות קריאה זו.
מעריכים כי העקורים בעזה מונים 1.4 מיליון בני אדם, שכ-629 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. צפיפות היתר מעוררת חשש גובר והולך, הואיל ומספרם הממוצע של עקורים בכל מחסה הגיע לשיעור של פי 2.7 מהקיבולת שנקבעה להם, ובמחסה הצפוף ביותר שיעורה הוא פי 11 מהקיבולת המיועדת.
אספקת המים הזורמים באזורים שמדרום לנחל עזה השתפרה זמנית. זאת לאחר שאונר"א ויוניסף הצליחו לספק למתקנים מרכזיים כמויות קטנות של דלק שחילצו מהעתודות הקיימות שלהם. עם זאת, הדלק הזמין במתקנים אלה יאזול עד ה-26 באוקטובר, וצופים כי אספקת המים הזורמים תיפסק שוב.
ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, ירי שעל פי דיווחים הגיע עד הערים אילת וחיפה, בלא שדווח על נפגעים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל מאז 7 באוקטובר כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ביום הראשון.
לדברי הרשויות הישראליות, לפחות 220 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. ב-20 וב-23 באוקטובר שוחררו ארבע בנות ערובה בסך הכול.
בגדה המערבית הרגו כוחות ישראליים מאז אחר הצהריים ב-24 באוקטובר (נכון לשעה 21:00 היום) שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים. נתון זה מביא את מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-102 בני אדם, בהם 31 ילדים.

עקורים שוהים באוהלים בדרום רצועת עזה. צילום: אונר"א. 19 באוקטובר 2023

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות תועדו ההפגזות והתקיפות האוויריות הישראליות הכבדות ביותר מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה, ואלה גבו את מספר ההרוגים הגבוה ביותר בעזה מאז תחילת מעשי האיבה, לדברי משרד הבריאות בעזה. באחת המתקפות הקטלניות ביותר שדווחו בתקופה זו נהרס בניין המגורים א-טאג' בעיר עזה, שעל פי דיווחים נהרגו בו 40 בני אדם. לדברי צה"ל, יעדיהן של רבות מהתקיפות האוויריות שבוצעו במשך הלילה בעיר היו מתקנים צבאיים תת-קרקעיים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 6,547 פלסטינים, בהם לפחות 2,704 ילדים ו-1,292 נשים, וכ-17,439 בני אדם נפצעו. כ-68% מכלל ההרוגים הפלסטינים דווחו בעיר עזה ובנפות צפון עזה.

בנוסף על כך דווח כי כ-1,600 בני אדם, בהם לפחות 900 ילדים, נעדרים וככל הנראה לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-25 באוקטובר איבדו 149 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן, 123 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-416 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

לדברי דובר צה"ל , בין ה-7 ל-21 באוקטובר היו 550 מקרים שבהם רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל החטיאו את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו מספר פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-23 באוקטובר נהרסו כליל 16,441 יחידות דיור, ו-11,340 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-150 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שדווח כי נהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 45% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא וא-שג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה. נכון ל-19 באוקטובר, צילומי לווין של UNOSAT (מכון הלוויינים של האו"ם) מראים את ההיקף הנרחב של ההרס.

נכון ל-23 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה 76 מתקפות נגד טיפול רפואי שבהן נהרגו במילוי תפקידם 16 עובדי רפואה, ו-30 עובדי רפואה נפצעו. המתקפות פגעו ב-35 מתקני בריאות (בהם 20 בתי חולים שניזוקו) וב-24 אמבולנסים.

נכון ל-25 באוקטובר נפגעו 219 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-25 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 914 מן ההרוגים, בהם 587 אזרחים, 269 חיילים ו-58 שוטרים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 29 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 629 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 121,750 בני אדם השוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 79 אלף בני אדם השוהים ב-70 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.
צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א באזורי מרכז ודרום רצועת עזה מגבילה קשות את הגישה לסיוע בסיסי ולשירותים חיוניים, מגבירה את הסיכונים הבריאותיים והסיכונים בתחום ההגנה, ופוגעת בבריאות הנפש. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 עקורים כל אחד.

האספקה ההומניטרית שהגיעה לעזה בארבעת הימים האחרונים דרך מעבר רפיח הקלה מעט את המחסור במים, במזון ובתרופות במחסים של אונר"א. ציוד ההתפלה במחסים אלה ממשיך לפעול ולספק מי שתייה עד עתה, אבל צופים שבמהלך היום או היומיים הקרובים יושבת בשל מחסור בדלק.

להערכת אונר"א, כ-30 אלף עקורים חזרו צפונה בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שלא הצליחו למצוא מחסה נאות. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 12 עקורים שמצאו מקלט בבתי ספר של אונר"א, וכ-180 עקורים נוספים נפצעו.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-16 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק. ב-22 באוקטובר תיאמה אונר"א עם הרשויות הישראליות והמקומיות את ההעברה של דלק שאוחסן במתקן של הסוכנות בתוך עזה, בצמוד למעבר רפיח, ואת חלוקתו למחסי חירום ייעודיים ולבתי חולים.

בריאות

21 מ-62 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר, לרבות משאית אחת ב-24 באוקטובר, הכילו אספקה רפואית חיונית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, תמלא תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים. ארגון הבריאות העולמי פועל בתיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטיני לאפשר העברה מהירה של אספקה זו לבתי חולים מרכזיים. תכולת חמש מהמשאיות האלה, שקיבל ארגון הבריאות העולמי כבר חולקה לשבעה בתי חולים וללפחות 20 אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני.

תוכנית ההפצה מתבססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים בעזה ואושרו על ידי ראש הצוות. אחרי המשלוח לעזה וקבלה לידי ארגון הבריאות העולמי, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק ממעשי האיבה או מחסור בדלק. השבתתם מגבירה את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים.

בתי החולים הגיעו למצב של חורבן חסר תקדים בשל זרם הפצועים, שאליו מיתוסף מחסור חמור במשאבים חיוניים כגון אספקה רפואית, אנשי סגל, חשמל ומים. בתי החולים משתמשים בדלק בקיצוב חמור, אך ורק להפעלתם של מספר מתקנים חיוניים נבחרים. מחסור בחלפים מקשה יותר ויותר את התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שלא נועדו לפעול ללא הפסקה.

חוסר הביטחון התזונתי מציב ילדים ונשים, ובמיוחד נשים הרות ומיניקות, בסיכון ללקות בתת-תזונה, שתפגע במערכת החיסונית שלהם ותגביר את סיכויי האימהות ללקות במחלות הקשורות בתזונה, כגון אנמיה, רעלת הריון ודימומים. עקב כך גובר הסיכון למוות בקרב אימהות ותינוקות כאחד.

אומדני בריאות ראשוניים שביצעו צוותי הרפואה הניידים של אונר"א מצביעים על כך שבקרב העקורים יש יותר מ-37 אלף חולים במחלות לא מידבקות, יותר מ-4,600 נשים הרות וכ-380 יילודים שכולם זקוקים לטיפול רפואי. בנוסף, צוותים רפואיים מזהים יותר ויותר מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש.

מים, תברואה והיגיינה

באספקת המים הזורמים במרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח חל שיפור זמני לאחר שאונר"א ויוניסף הצליחו לספק למתקני מים מרכזיים כמויות דלק קטנות שהוצאו מעתודות הדלק שלהן בתוך עזה. עקב כך, בני אדם המחוברים לרשת המים צורכים ביומיים האחרונים עד 30 ליטר ביום לנפש. עם זאת, הדלק הזמין בכל המתקנים האלה עתיד לאזול עד ה-26 באוקטובר ואז תיפסק שוב אספקת המים הזורמים.

כחלק משיפור זה, מתקן התפלת מי ים נוסף במרכז עזה שב לפעול באופן מוגבל ב-24 באוקטובר, לאחר שב-21 באוקטובר חידש מתקן אחר בח'אן יונס את פעולתו. שני המתקנים החלו להזרים כ-4,000 מטר מעוקב מי שתייה ביום דרך רשת המים (מתקן ההתפלה השלישי, בצפון עזה, נותר סגור). אספקת המים הזורמים לאזורים אחרים בדרום, רובם מים מליחים, התאפשרה הודות להפעלתן של 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה שגם הן קיבלו דלק בכמות מוגבלת. מים אלה סופקו רק למשקי הבית שחיבורם לרשת המים לא נפגע.

בנוסף על כך, לאחר שבימים קודמים צומצמה אספקת המים מישראל לאזור ח'אן יונס ב-60% עד 80%, ב-25 באוקטובר שבה האספקה לרמתה הקודמת, 600 מטר מעוקב בשעה. גם שינוי זה תרם לזמינות מים הזורמים בחלק ממשקי הבית. אספקת המים מישראל דרך שני צינורות מים אחרים מוקפאת מאז ה-8 באוקטובר.

ב-24 באוקטובר הוכנסו לעזה ממצרים חמש משאיות ובהן 4,000 ג'ריקנים המכילים מים (10 ליטר בכל אחד), 4,500 ערכות היגיינה משפחתיות ו-12 מכלים קהילתיים לאגירת מים שנרכשו על ידי יוניסף. היום החלו לחלק אספקה זו למחסי חירום ייעודיים של אונר"א.

ביטחון תזונתי

מאז ה-21 באוקטובר הוכנסו לעזה 24 משאיות שהכילו מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. כל פריטי המזון מחולקים במחסים של אונר"א בדרום.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מצרכי מזון חיוניים בעזה יספיק לכ-12 יום. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים בלבד. קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

כמה מפריטי המזון הבסיסיים הזמינים בשוק, כגון אורז ועדשים, לא ניתן לבשל בשל המחסור במים ובדלק/גז לבישול. אונר"א דיווחה כי המחסור במזון אילץ עקורים רבים לעבור לאכילת ארוחה אחת ביום, כאסטרטגיית התמודדות.

בין 20 ל-25 באוקטובר נאלצו שלוש מאפיות להיסגר בשל מחסור בדלק. נכון לעכשיו רק 19 מאפיות שתוכנית המזון העולמית קשורה עימן בחוזה פועלות ומספקות לחם למחסים. המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לעמוד בביקוש המקומי הוא המחסור בדלק . בימים הקרובים ייסגרו רוב המאפיות אם לא יוקצה להן דלק. באותו פרק זמן של חמישה ימים נפגעו ונהרסו עשר מאפיות: שש בעיר עזה, שתיים בצפון ג'באליה ושתיים במרכז עזה (מחנה מר'אזי ונוסייראת).

כתוצאה כך בני אדם מתקשים להשיג אפילו פיסת לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים, שהממתינים בהם חשופים לתקיפות אוויריות.

אבו-מאלכ בן ה-51, אב לשלושה ילדים (בני שבע, תשע ו-15), במקור משכונת א-רימאל שבעיר עזה,וכעת עקור פנימי השוהה במחסה של אונר"א בח'אן יונס, אמר למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: "לרוע המזל, כמות הלחם שהישגנו במחסה הזה אתמול בלילה לא הספיקה. הילדים הביטו בי ואמרו שהם עוד רעבים. הבטחתי להם שמחר אביא להם מנת לחם גדולה יותר." אבו-מאלכ סיכם עם בנו הבכור (בן 15) שכל אחד מהם ילך למאפייה שונה, כדי למקסם את סיכוייהם. אחרי שהמתין שעתיים בתור אזל הדלק במאפייה, והיא נסגרה לפני שתורו הגיע. "אני עדיין לא יודע אם הבן שלי הצליח או לא. אני מקווה שהיום שלו היה יותר טוב משלי."

הפסקות החשמל פוגעות גם בספקי מזון ושווקים אחרים. שרשרת הקירור ניזוקה, החשמל אזל והספקים והשווקים החלו להיפטר מהתוצרים שברשותם. סגר מוחלט הוטל על חנויות עיבוד מזון כמו משחטות עופות, מסעדות המגישות שווארמה, חנויות המוכרות מזון קפוא, קפטריות בבתי קפה ומטבחים פופולריים.

מעשי האיבה שיבשו לחלוטין את שרשרת הערך של המזון שמקורו בחקלאות ואת ענף גידול בעלי החיים, ופגעו בהיצע ובביקוש. צופים כי ההשלכות יורגשו מעבר לתקופת הסכסוך המיידית, ויפגעו עוד יותר בביטחון התזונתי. קודם למעשי האיבה הכילו כ-7% מהמשאיות שהוכנסו לעזה מזון לבעלי חיים; מאז ה-7 באוקטובר פסק יבוא זה.

תנועה וגישה

ב-25 באוקטובר, נכון לשעה 22:00, נותר מעבר רפיח עם מצרים סגור. מספר משאיות ועליהן אספקה הומניטרית שהיו צפויות להיכנס לעזה עדיין חנו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מרפיח) והמתינו לבדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר לא הופנו מטופלים לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית או בישראל. יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי רשויות ישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים בגדה המערבית.

צה"ל אוסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם הקוטפים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ב-24 השעות האחרונות נהרגו עוד שלושה אנשי סגל של אונר"א, ומותם מביא את סך ההרוגים מקרב עובדי אונר"א מאז ה-7 באוקטובר ל-38. בנוסף, לפחות 16 עובדי רפואה נהרגו במילוי תפקידם.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

נכון ל-23 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-99.6 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-34% מ-294 מיליון הדולר שהוערך כי יידרשו כשהפנייה הושקה לראשונה. כ-70.6 מיליון דולר מכלל ההתחייבויות הללו יועדו מראש לאונר"א.

תרומות פרטיות לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מתקבלות באופן מקוון באמצעות קישור זה: crisisrelief.un.org/opt-crisis.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00 ב-25 באוקטובר) ירו כוחות ישראליים למוות בשבעה פלסטינים ופצעו שמונה בני אדם נוספים בתחמושת חיה. התקרית הקטלנית ביותר, שבה נהרגו ארבעה מהרוגים אלה, בהם שני ילדים (בני 15 ו-17), התרחשה במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים ג'נין. לאחר שכוחות ישראליים נכנסו למחנה פרצו בו עימותים עם התושבים, שכללו חילופי ירי. במהלך התקרית ביצעו כוחות ישראליים תקיפה אווירית באמצעות רחפן, שבה נהרג לפחות אחד מארבעת ההרוגים.

שלושת ההרוגים הנותרים נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר, האחד בעיר קלקיליה, אחד במחנה הפליטים קלנדיה (נפת ירושלים); ואחד בעימותים שפרצו במהלך הפגנת הזדהות עם עזה בכפר ענבתא (נפת טול כרם).

הרוגים אלה הביאו את המספר הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה ל-102 בני אדם, בהם 31 ילדים. 96 מכלל ההרוגים הפלסטינים האלה, בהם 30 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים, ושישה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. על פי דיווחים, איש הכוחות הישראליים נהרג מידי פלסטינים.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים בגדה המערבית 1,850 פלסטינים, בהם לפחות 160 ילדים; 39 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,200 פלסטינים נפצעו בהקשר של הפגנות, מרביתם מידי כוחות ישראליים, כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע הדו-שבועי של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

הרמה הגבוהה של אלימות מתנחלים שעליה דווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסלימה מאז תחילתם של מעשי האיבה בעזה. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 138 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (20 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (95 תקריות), או שהביאו לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד (23 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שמונה תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

יותר משני שלישים מהתקריות (48 תקריות) כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות (68 תקריות) היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים שביצעו מתקפות אלה. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 22 מבני מגורים, 40 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 66 כלי רכב ויותר מ-400 עצים ושתילים.