מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 20 | משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש

26 באוקטובר 2023

דגשים עיקריים

ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00 ב-26 באוקטובר) דיווח משרד הבריאות בעזה בסך הכול על 481 הרוגים, בהם 209 ילדים. לדברי משרד הבריאות, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה בסך הכול 7,028 פלסטינים, ש-66% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, כ-1,600 בני אדם, בהם 900 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים מתחת להריסות.
ב-26 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים זה היום השישי ברציפות, ואפשר את הכנסתן של 12 משאיות ובהן מים, מזון ואספקה רפואית. נתון זה מביא את המספר הכולל של משאיות ועליהן סיוע הומניטרי שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-74. הממוצע היומי של משאיות שהורשו להיכנס לעזה קודם לפרוץ מעשי האיבה היה כ-500.

ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00 ב-26 באוקטובר) דיווח משרד הבריאות בעזה בסך הכול על 481 הרוגים, בהם 209 ילדים. לדברי משרד הבריאות, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה בסך הכול 7,028 פלסטינים, ש-66% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, כ-1,600 בני אדם, בהם 900 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים מתחת להריסות.
ב-26 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים זה היום השישי ברציפות, ואפשר את הכנסתן של 12 משאיות ובהן מים, מזון ואספקה רפואית. נתון זה מביא את המספר הכולל של משאיות ועליהן סיוע הומניטרי שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-74. הממוצע היומי של משאיות שהורשו להיכנס לעזה קודם לפרוץ מעשי האיבה היה כ-500.
הרשויות הישראליות ממשיכות לאסור על הכנסת דלק. כפי שאמר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, "בלי דלק לא יהיה מענה הומניטרי, לא יגיע סיוע למי שזקוקים לו, לא יהיה חשמל לבתי חולים, לא תהיה גישה למים נקיים, ולחם לא יהיה זמין."
בשעת חצות בקירוב ב-25 אוקטובר חזר צה"ל על קריאתו לתושבי ארבע שכונות בעיר עזה ושכונה אחת במחנה הפליטים אל-בורייג' להתפנות עד שעה 08:00 לאל-מוואסי, בחוף הים בדרום רצועת עזה. באזור האמור אין אפשרות למצוא מחסה.
המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, אמרה ב-26 באוקטובר כי "ארגון האומות המאוחדות מתכוון להושיט סיוע בכל מקום שבו שוהים מי שנזקקים לכך. עבור בני אדם שאינם יכולים להתפנות – משום שאין להם לאן ללכת או משום שאינם מסוגלים לנוע – התרעות מוקדמות אינן משנות דבר. כשנתיבי הפינוי מופצצים, כשבני האדם בצפון ובדרום גם יחד לכודים במעשי האיבה, כשהדברים הבסיסיים ביותר הדרושים להישרדות אינם בנמצא וכשאין כל ערובה שיוכלו לחזור לבתיהם, בני אדם מוצאים עצמם בפני בחירות בלתי אפשריות." היא הדגישה שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי "יש להגן על אזרחים ולספק להם את הדרוש להם לשרוד, בכל מקום שבו הם נמצאים ובין אם הם בוחרים להישאר או לעזוב."
מעריכים כי העקורים בעזה מונים 1.4 מיליון בני אדם, שכ-641 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. המספר הממוצע של עקורים בכל מחסה יחיד גדול כמעט פי שלושה מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
לדברי המשרד לעבודות ציבוריות ודיור בעזה, מאז תחילת מעשי האיבה, כ-45% מיחידות הדיור בעזה נהרסו (16,441), ניזוקו כך שאינן ראויות עוד למגורים (11,340) או שנגרם להן נזק בינוני/קל (150,000).
ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על נפגעים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל מאז 7 באוקטובר כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ביום הראשון.
לדברי הרשויות הישראליות, 224 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. המתאמת ההומניטרית חזרה על קריאה זו ב-26 באוקטובר. ב-20 וב-23 באוקטובר שוחררו ארבע בנות ערובה בסך הכול. ב-26 באוקטובר טען חמאס כי 50% מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
בגדה המערבית הרגו כוחות ישראליים מאז אחר הצהריים ב-25 באוקטובר (נכון לשעה 21:00 ב-26 באוקטובר) ילד פלסטיני אחד. מותו מביא את מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-103 בני אדם, בהם 32 ילדים. נתון זה מייצג שליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז תחילת שנת 2023.

ילדים עקורים ממתינים בתור למים במחסה של האו"ם בעזה. צילום: אונר"א

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות נמשכו הפגזות ותקיפות אוויריות ישראליות אינטנסיביות. עם זאת, מספר ההרוגים שתועד נמוך ממספרם ביומיים שקדמו לכך. במשך הלילה ביצעו כוחות ישראליים מבצע קרקעי בצפון עזה, בהשתתפות טנקים וכוחות חי"ר, על פי דיווחים כהכנה לפלישה בהיקף גדול יותר.

עם המתקפות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות נמנו תקיפות אוויריות שיעדיהן היו בנייני דירות בח'אן יונס (דווח על 40 הרוגים בשתי תקיפות אוויריות נפרדות) וברפיח (דווח על 12 הרוגים, בהם חמישה ילדים). נמשכים מאמצי החילוץ וההצלה של עשרות בני אדם הנעדרים מתחת להריסות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 7,028 פלסטינים, בהם לפחות 2,913 ילדים ו-1,709 נשים, וכ-18,482 בני אדם נפצעו.

בנוסף על כך דווח כי כ-1,600 בני אדם, בהם לפחות 900 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-26 באוקטובר איבדו 171 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן, 124 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-436 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

לדברי צה"ל , בין ה-7 ל-21 באוקטובר החטיאו 550 רקטות שירו פלסטינים את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-23 באוקטובר נהרסו כליל 16,441 יחידות דיור, ו-11,340 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. לכ-150 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שדווח כי נהרסו או ניזוקו מהווה לפחות 45% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא וא-שג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 641 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 121,750 בני אדם השוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 79 אלף בני אדם השוהים ב-70 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א באזורי מרכז ודרום רצועת עזה מגבילה קשות את הגישה לסיוע בסיסי ולשירותים חיוניים, מגבירה את הסיכונים הבריאותיים והסיכונים בתחום ההגנה, ופוגעת בבריאות הנפש. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 עקורים כל אחד.

האספקה ההומניטרית שהגיעה לעזה בששת הימים האחרונים דרך רפיח הקלה מעט את המחסור במים, במזון ובתרופות במחסים של אונר"א. עד עתה ממשיך ציוד ההתפלה במחסים אלה לפעול ולספק מי שתייה, אך צופים שבמהלך הימים הקרובים יושבת בשל מחסור בדלק.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים.

אום אשרף בת ה-60, במקור תושבת העיר עזה, היא כעת עקורה השוהה במחסה של אונר"א במרכז עזה. "אני שוכבת כל היום על שמיכה ולא יכולה לזוז מפני שכיסא הגלגלים שלי נשבר במהלך הפינוי," אמרה למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

להערכת אונר"א, כ-30 אלף עקורים חזרו צפונה בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שלא הצליחו למצוא מחסה נאות.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-17 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

22 מ-74 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית חיונית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, ממלאת תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים. בתיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטיני כבר חולקו חמישה מהמטענים הללו לשבעה בתי חולים וללפחות 20 אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני.

תוכנית ההפצה מתבססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים בעזה ואושרו על ידי ראש הצוות. אחרי המשלוח לעזה וקבלה לידי ארגון הבריאות העולמי, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

בתי החולים מתמודדים עם חורבן ברמה חסרת תקדים, הנובע בעיקר ממספרם העצום של הפצועים וממחסור קריטי במשאבים חיוניים, לרבות סגל רפואי, חשמל ומים.

מרבית אנשי הסגל המקצועי נעקרו מבתיהם בשל מעשי האיבה המתמשכים, ולדברי משרד הבריאות בעזה, בתי החולים נאלצים עקב כך לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל. בתי החולים ממשיכים לסבול ממחסור חמור בדלק, ולכן נוקטים בקיצוב חמור של הדלק הקיים ובשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לתפקודים ההכרחיים ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

המצב בבתי חולים רבים מחריף בגין נוכחותם של עקורים רבים, לרבות כ-50 אלף המבקשים מקלט בבית החולים שיפא שבעיר עזה.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק ממעשי האיבה או מחסור בדלק. השבתתם מגבירה את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים.

חוסר הביטחון התזונתי מציב בני אדם, לרבות ילדים ונשים, ובמיוחד נשים הרות ומיניקות, בסיכון ללקות בתת-תזונה. תנאים כאלה עלולים לפגוע במערכת החיסונית שלהם ולהגביר את סיכויי האימהות ללקות במחלות הקשורות בתזונה, כגון אנמיה, רעלת הריון ודימומים. עקב כך גובר הסיכון למוות בקרב אימהות ותינוקות כאחד.

אומדני בריאות ראשוניים שביצעו צוותי הרפואה הניידים של אונר"א מצביעים על כך שבקרב העקורים יש יותר מ-37 אלף חולים במחלות לא מידבקות, יותר מ-4,600 נשים הרות וכ-380 יילודים שכולם זקוקים לטיפול רפואי.

בנוסף, צוותים רפואיים מזהים יותר ויותר מקרים של מחלות בדרכי הנשימה ושלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש.

מים, תברואה והיגיינה

באספקת המים הזורמים במרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח חל שיפור זמני זה היום השני ברציפות, לאחר שאונר"א ויוניסף הצליחו לספק למתקני מים חיוניים 25 אלף ליטר דלק שנלקחו מעתודות הדלק שלהן בתוך עזה. עם זאת, המתקנים הללו יושבתו שוב בקרוב אם לא יקבלו אספקת דלק נוספת.

בהקשר זה, שני מתקני התפלת מי ים במרכז עזה ובח'אן יונס ממשיכים לפעול בהיקף מוגבל, ומזרימים דרך רשת המים כ-4,000 מטר מעוקב מי שתייה ביום, נתון המייצג 30% מתפוקתם המלאה (מתקן ההתפלה השלישי, בצפון עזה, נותר סגור). יתר על כן, אספקת המים הזורמים לאזורים אחרים בדרום, בעיקר מים מליחים, התאפשרה הודות להפעלתן של 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה, שגם הן קיבלו דלק בכמות מוגבלת. מים אלה סופקו רק למשקי הבית שחיבורם לרשת המים לא נפגע.

בנוסף על כך, לאחר שבימים קודמים צומצמה אספקת המים מישראל לאזור ח'אן יונס ב-60% עד 80%, ב-25 באוקטובר שבה האספקה לרמתה הקודמת, 600 מטר מעוקב בשעה. גם שינוי זה תרם לזמינות מים הזורמים בחלק ממשקי הבית. אספקת המים מישראל דרך שני צינורות מים אחרים מוקפאת מאז ה-8 באוקטובר.

מצד שני, באחד הצינורות הראשיים בין רפיח לח'אן יונס זוהתה דליפה בשיעור של כ-70%, בשל נזק שנגרם לצינור. הדליפה אילצה את ספקי המים לעצור את אספקת המים הזורמים לאזור גדול, ולעבור לחלוקת מים במכליות, שהיא מוגבלת ופחות יעילה.

מ-74 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר, 11 לפחות הכילו 4,000 ג'ריקנים המכילים מים (10 ליטר בכל אחד), 4,500 ערכות היגיינה משפחתיות ו-12 מכלים קהילתיים לאגירת מים שנרכשו על ידי יוניסף. אספקה זו חולקה למחסי חירום ייעודיים של אונר"א.

ביטחון תזונתי

בין 20 ל-26 באוקטובר נאלצו שלוש מאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית להיסגר בשל מחסור בדלק. נכון לעכשיו, רק 18 מאפיות שתוכנית המזון העולמית ואונר"א קשורות עימן בחוזה פועלות ומספקות לחם למחסים. מחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לעמוד בביקוש המקומי. בימים הקרובים ייסגרו רוב המאפיות אם לא יוקצה להן דלק. באותו פרק זמן של שישה ימים נפגעו ונהרסו עשר מאפיות: שש בעיר עזה, שתיים בצפון ג'באליה ושתיים במרכז עזה (מחנה מר'אזי ונוסייראת).

כתוצאה כך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים, שהממתינים בהם חשופים לתקיפות אוויריות.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מצרכי מזון חיוניים בעזה יספיק לכ-12 יום. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים בלבד. קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

כמה מפריטי המזון הבסיסיים הזמינים בשוק, כגון אורז ועדשים, לא ניתן לבשל בשל המחסור במים ובדלק/גז לבישול. אונר"א דיווחה כי המחסור במזון אילץ עקורים רבים לעבור לאכילת ארוחה אחת ביום, כאסטרטגיית התמודדות.

הפסקות החשמל פוגעות גם בספקי מזון אחרים ובשווקים. שרשרות הקירור ניזוקו, החשמל להפעלתן אזל והספקים והשווקים החלו להיפטר מהתוצרים שברשותם. סגר מוחלט הוטל על חנויות עיבוד מזון כמו משחטות עופות, מסעדות המגישות שווארמה, חנויות המוכרות מזון קפוא, קפטריות בבתי קפה ומטבחים עממיים.

מעשי האיבה שיבשו לחלוטין את שרשרת הערך של המזון שמקורו בחקלאות ואת ענף גידול בעלי החיים, ופגעו בהיצע ובביקוש. צופים כי ההשלכות יורגשו מעבר לתקופת הסכסוך המיידית, ויפגעו עוד יותר בביטחון התזונתי. קודם למעשי האיבה הכילו כ-7% מהמשאיות שהוכנסו לעזה מזון לבעלי חיים; מאז ה-7 באוקטובר פסק יבוא זה.

מתוך 74 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז ה-21 באוקטובר, 34 הכילו מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. כל פריטי המזון מחולקים במחסים של אונר"א.

תנועה וגישה

ב-26 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים 12 משאיות ועליהן אספקה הומניטרית, לאחר שעברו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) לצורך בדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. לפני פרוץ מעשי האיבה הופנו מטופלים מעזה, בהם כ-2,000 חולי סרטן, לטיפולים סדירים בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל. נוהג זה הופסק מאז ה-7 באוקטובר. יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי רשויות ישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים בגדה המערבית.

צה"ל אוסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם הקוטפים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ב-24 השעות האחרונות נהרג עוד איש סגל של אונר"א, ומותו מביא את סך ההרוגים מקרב עובדי אונר"א מאז ה-7 באוקטובר ל-39. בנוסף, לפחות 16 עובדי רפואה נהרגו במילוי תפקידם.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

נכון ל-23 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-99.6 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-34% מ-294 מיליון הדולר שהוערך כי יידרשו כשהפנייה הושקה לראשונה. כ-70.6 מיליון דולר מכלל ההתחייבויות הללו יועדו מראש לאונר"א.

תרומות פרטיות לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מתקבלות באופן מקוון באמצעות קישור זה: https://crisisrelief.un.org/opt-crisis

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00 ב-26 באוקטובר) ירו כוחות ישראליים למוות ביער פלסטיני בן 17 ופצעו שמונה בני אדם נוספים בתחמושת חיה, במהלך עימותים עם תלמידים במחנה הפליטים ג'לזון (נפת רמאללה).

מאז 7 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית 103 פלסטינים, בהם 32 ילדים. 97 מכלל ההרוגים, בהם 30 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים; ושישה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. על פי דיווחים, איש הכוחות הישראליים נהרג מידי פלסטינים.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים בגדה המערבית 1,913 פלסטינים, בהם לפחות 168 ילדים; 43 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,200 פלסטינים נפצעו בהקשר של הפגנות, מרביתם מידי כוחות ישראליים. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

מאז תחילתם של מעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים, שעליה דווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 146 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (22 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (100 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (24 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

יותר משליש מהתקריות כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים שביצעו את המתקפות. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 24 מבני מגורים, 40 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 67 כלי רכב ויותר מ-400 עצים ושתילים.