מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 21 | משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש

27 באוקטובר 2023

דגשים עיקריים

ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00 ב-27 באוקטובר) דיווח משרד הבריאות בעזה בסך הכול על 298 הרוגים, בהם 125 ילדים. לדברי משרד הבריאות, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה בסך הכול 7,326 פלסטינים, ש-66% מתוכם הם ילדים ונשים.
ב-27 באוקטובר נותקו שירותי הטלפון הנייחים והניידים ושירותי האינטרנט ברחבי עזה, זמן קצר אחרי שצה"ל הודיע על מבצעים קרקעיים ותקיפות אוויריות נרחבות. על פי דיווחים, מגדל התקשורת העיקרי בעזה נפגע. המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס אמרה כי פעילות בתי חולים ופעילות הומניטרית "אינן יכולות להימשך ללא תקשורת," וכן אנרגיה, מזון, מים ותרופות. יוניסף וארגון הבריאות העולמי הודיעו כי איבדו קשר עם הסגל שלהם בעזה. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הביע חשש ביחס ליכולתה לספק שירותי רפואת חירום.

ב-27 באוקטובר נפתח מעבר רפיח עם מצרים זו הפעם השישית מאז 21 באוקטובר, ואפשר את הכנסתן של עשר משאיות ובהן מים, מזון ואספקה רפואית. בפעם הראשונה מאז תחילת מעשי האיבה הורשה צוות קטן של רופאים מומחים של הצלב האדום להיכנס לעזה. נתון זה מביא את המספר הכולל של משאיות ועליהן סיוע הומניטרי שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-84. הממוצע היומי של משאיות שהורשו להיכנס לעזה קודם לפרוץ מעשי האיבה היה כ-500.
אף אחת ממשאיות הסיוע שנכנסו עד עתה לא הכילה דלק, הדרוש לעזה בדחיפות. עקב כך נאלצו גורמים הומניטריים לקצץ באופן דרסטי את השימוש בדלק ולתעדף את הפעילויות החיוניות ביותר. הנציב הכללי של האונר"א, פיליפ לצריני, דחה האשמות על כך שחמאס גנב דלק מהאו"ם והדגיש כי לסוכנות "מנגנון מעקב מהימן" המבטיח כי סיוע לא יוסט לשימושים שלא נועד אליהם.
מאז החלו מעשי האיבה נפגעו יותר מ-40% ממתקני החינוך בעזה, בהם 38 בתי ספר שנהרסו ו/או נגרם להם נזק כבד; 75 בתי ספר שנגרם להם נזק בינוני; ו-108 בתי ספר שנגרם להם נזק קל.
בגדה המערבית, הגבלות גישה והטרדות מצד מתנחלים משבשות מדי יום ביומו את גישתם של תלמידים ואנשי סגל ל-200-150 בתי ספר, בעיקר בשטח C וירושלים המזרחית, מאז החלו מעשי האיבה.
מעריכים כי העקורים בעזה מונים 1.4 מיליון בני אדם, שכ-657 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד גדול כמעט פי שלושה מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על נפגעים. שלושה בני אדם נפצעו כשרקטה פגעה בבניין מגורים בדרום תל אביב. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל מאז 7 באוקטובר כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
ב-27 באוקטובר אימצה עצרת האו"ם החלטה הקוראת ל"שביתת נשק מיידית, יציבה ומתמשכת," לשחרור "כל האזרחים המוחזקים בשבי באופן בלתי חוקי", להגנה על מוסדות בינלאומיים, ולהבטחת מעבר בטוח של סיוע הומניטרי אל תוך רצועת עזה.
לדברי הרשויות הישראליות, 229 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. המתאמת ההומניטרית חזרה על קריאה זו לאחרונה ב-26 וב-27 באוקטובר. ארבע בנות ערובה שוחררו ב-20 וב-23 באוקטובר. ב-26 באוקטובר טען חמאס כי 50 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
בגדה המערבית הרגו כוחות ישראליים מאז 26 באוקטובר (נכון לשעה 21:00 ב-27 באוקטובר) ארבעה פלסטינים, ואדם נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. נתון זה מביא את מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-108 בני אדם, בהם 33 ילדים.

מסירת סיוע מציל חיים לבית החולים א-נאסר בח'אן יונס. צילום: יוניסף / אל-באבא

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות נמשכו הפגזות ותקיפות אוויריות ישראליות. משרד הבריאות דיווח על הרוגים במספר נמוך יותר לעומת שלושת הימים הקודמים. לפני השבתת מערכות הטלקומוניקציה ביצעו כוחות ישראליים עוד שני מבצעים קרקעיים בצפון עזה ובדרומה. בשעה 20:00 הודיע דובר צה"ל כי "הפעולות הקרקעיות יורחבו הערב."

עם המתקפות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות נמנו תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים. על פי דיווחים, ב-27 באוקטובר, בשעה 8:00 בקירוב, פגעו תקיפות אוויריות בבית מגורים ברחבו אל-חוג'ה, במחנה ג'באליה שבצפון עזה, והרגו לפחות 22 פלסטינים. מוקדם יותר, בשעה 5:30 בקירוב, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בבית מגורים בשכונת א-זייתון שבמזרח העיר עזה, הרגו 14 פלסטינים וגרמו לקריסת בתים סמוכים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 7,326 פלסטינים, בהם לפחות 3,038 ילדים ו-1,792 נשים, וכ-18,967 בני אדם נפצעו. 995 בני אדם מבין ההרוגים טרם זוהו, בהם לפחות 248 ילדים.

בנוסף על כך דווח כי כ-1,700 בני אדם, בהם לפחות 940 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-27 באוקטובר איבדו 192 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

לדברי צה"ל , בין ה-7 ל-21 באוקטובר החטיאו 550 רקטות שירו פלסטינים את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו פלסטינים.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-23 באוקטובר נהרסו כליל 16,441 יחידות דיור, ו-11,340 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. לכ-150 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שדווח כי נהרסו או ניזוקו מהווה לפחות 45% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. מאז ה-7 באוקטובר ניזוקו 42 מתקנים של אונר"א, בהם מספר מחסי חירום ייעודיים; אחד המחסים האלה ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו 13 בני אדם ו-195 בני אדם נפצעו.

נכון ל-23 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 76 מתקפות נגד שירותי בריאות ברצועת עזה, שבהן נהרגו במילוי תפקידם 16 עובדי רפואה ו-30 עובדי רפואה נפצעו. במתקפות אלה נפגעו 35 מתקני בריאות (לרבות 20 בתי חולים שניזוקו) ו-24 אמבולנסים.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-25 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,117 מן ההרוגים, בהם 808 אזרחים ו-309 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 30 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 657 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 79 אלף בני אדם המבקשים מקלט ב-70 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

דיווחים מצביעים על כך שעקורים נעים מאזור אחד לשני על פי הזמינות של אמצעי הישרדות, מזון ומים, וחששות לביטחונם.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א באזורי מרכז ודרום רצועת עזה מגבילה קשות את הגישה לסיוע בסיסי ולשירותים חיוניים, מגבירה את הסיכונים הבריאותיים וסיכונים אחרים, ופוגעת בבריאות הנפש. במחסים רבים הגיע מספר העקורים ל-4,400 נפש בכל מחסה, אף שהמחסים תוכננו לקלוט 2,000-1500 עקורים כל אחד.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-18 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק. ב-27 באוקטובר אמר דובר צה"ל כי בשלב זה הכנסת דלק אינה באה בחשבון.

בריאות

ב-27 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עשרה רופאים מומחים מטעם הצלב האדום, בהם צוות כירורגים מומחים לפציעות מלחמה, ומומחה לזיהום בנפלי תחמושת. זו הכניסה הראשונה של אנשי סגל הומניטרי לעזה מאז תחילתם של מעשי האיבה. בנוסף על כך, כמה מהמשאיות שנכנסו היום הכילו אספקה רפואית לצלב האדום, לרבות ערכות כירורגיות לשדה קרב וחבילות גדולות של אספקה שתוכל לשמש לטיפול ב-1,000 עד 1,500 בני אדם, תלוי בחומרת הפציעות שלהם. אספקה זו נועדה לשרת מתקנים רפואיים בצפון ובדרום עזה כאחד.

בסך הכול, 28 מ-74 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית חיונית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, ממלאת תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים. לדברי הצלב האדום, "סיוע הומניטרי חיוני זה הוא אמנם מנה קטנה של הקלה, אבל לא די בו. הצוות הכירורגי ואספקה הרפואית שלנו יסייעו להקל מהלחץ הקיצוני על הרופאים והאחיות בעזה. אבל דרושה בדחיפות גישה הומניטרית בטוחה ומתמשכת. הקטסטרופה ההומניטרית הזו מעמיקה מדי יום ביומו."

תוכנית ההפצה של אספקה זו מבוססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים, ארגון הבריאות העולמי ואגודת הסהר האדום הפלסטיני בעזה. אחרי המשלוח לעזה והקבלה, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

בתי החולים מתמודדים עם חורבן ברמה חסרת תקדים, הנובע בעיקר ממספרם העצום של הפצועים וממחסור קריטי במשאבים חיוניים, לרבות סגל רפואי, חשמל ומים.

מרבית אנשי הסגל המקצועי נעקרו מבתיהם בשל מעשי האיבה המתמשכים, ולדברי משרד הבריאות בעזה, בתי החולים נאלצים עקב כך לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל. בתי החולים ממשיכים לסבול ממחסור חמור בדלק, המוביל לקיצוב מחמיר ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק ממעשי האיבה או מחסור בדלק. השבתתם מגבירה את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים.

מים, תברואה והיגיינה

במשאיות שהוכנסו לעזה ב-27 באוקטובר דרך מעבר רפיח עבור הצלב האדום הובאה גם אספקה לטיהור מים, והן הכילו טבליות כלור לטיהור של עד 50 אלף ליטר מי שתייה. אספקה זו תכסה את צורכי המים הבסיסיים (שלושה ליטר ליום לנפש) של כמעט 17 אלף בני אדם ליום אחד. בסך הכול, מתוך 84 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר, 11 הכילו לפחות 40 אלף ליטר מים, 4,500 ערכות היגיינה משפחתיות, 12 מכלים קהילתיים לאגירת מים ואלפי פריטים לטיהור מים, שהובאו בעיקר על ידי יוניסף. מרבית האספקה הזו חולקה למחסים של אונר"א.

באספקת המים הזורמים במרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח חל שיפור זמני זה היום השלישי ברציפות,. הדבר התאפשר לאחר שאונר"א ויוניסף סיפקו למתקני מים חיוניים 25 אלף ליטר דלק שנלקחו מעתודות הדלק שלהן בתוך עזה. עם זאת, המתקנים הללו יושבתו שוב תוך 24 עד 48 שעות אם לא יקבלו אספקת דלק נוספת.

בהקשר זה, שני מתקני התפלת מי ים במרכז עזה ובח'אן יונס ממשיכים לפעול בהיקף מוגבל, ומזרימים דרך רשת המים כ-4,000 מטר מעוקב מי שתייה ביום, נתון המייצג 30% מתפוקתם המלאה (מתקן ההתפלה השלישי, בצפון עזה, נותר סגור). יתרה מכך, אספקת המים הזורמים לאזורים אחרים בדרום, בעיקר מים מליחים, התאפשרה הודות להפעלתן של 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה, שגם הן קיבלו דלק בכמויות מוגבלות. מים אלה סופקו רק למשקי הבית שחיבורם לרשת המים לא נפגע.

בנוסף על כך, לאחר שבימים קודמים צומצמה אספקת המים מישראל לאזור ח'אן יונס ב-60% עד 80%, ב-25 באוקטובר שבה האספקה לרמתה הקודמת, 600 מטר מעוקב בשעה. גם שינוי זה תרם לזמינות מים הזורמים בחלק ממשקי הבית. אספקת המים מישראל דרך שני צינורות מים אחרים מוקפאת מאז ה-8 באוקטובר.

מצד שני, באחד הצינורות הראשיים בין רפיח לח'אן יונס זוהתה דליפה בשיעור של כ-70%, בשל נזק שנגרם לצינור. הדליפה אילצה את ספקי המים לעצור את אספקת המים הזורמים לאזור גדול, ולעבור לחלוקת מים במכליות, שהיא מוגבלת ופחות יעילה.

ביטחון תזונתי

בין 20 ל-26 באוקטובר נאלצו שלוש מאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית להיסגר בשל מחסור בדלק. נכון לעכשיו, רק 18 מאפיות שתוכנית המזון העולמית ואונר"א קשורות עימן בחוזה פועלות ומספקות לחם למחסים. מחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי. רוב המאפיות ייסגרו בימים הקרובים אם לא יוקצה להן דלק.

באותו פרק זמן של שבעה ימים נפגעו ונהרסו עשר מאפיות: שש בעיר עזה, שתיים בצפון ג'באליה ושתיים במרכז עזה (מחנה מר'אזי ונוסייראת). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים, שהממתינים בהם חשופים לתקיפות אוויריות.

מתוך 84 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז ה-21 באוקטובר, 34 הכילו מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. כל פריטי המזון מחולקים במחסים של אונר"א. עם הגעתם, החלה אונר"א לחלק שימורי בשר וטונה במחסה חירום ייעודי במרכז האימונים בח'אן יונס.

תנועה וגישה

ב-27 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים עשר משאיות ועליהן אספקה הומניטרית, לאחר שעברו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) לצורך בדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות. סיוע במשקל כ-3,000 טונה עדיין ממתין מעברו המצרי של המעבר עד שיורשה להיכנס לעזה.

בנוסף, ב-27 באוקטובר נכנסו לעזה דרך רפיח עשרה אנשי סגל רפואי. למעט זאת, מעבר רפיח וכן מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. לפני פרוץ מעשי האיבה הופנו מטופלים מעזה, בהם כ-2,000 חולי סרטן, לטיפולים סדירים בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל. נוהג זה הופסק מאז ה-7 באוקטובר.

צה"ל אוסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ב-24 השעות האחרונות אישרה אונר"א כי עוד 14 אנשי סגל שלה נהרגו במעשי האיבה. מותם מביא את סך ההרוגים מקרב עובדי אונר"א מאז ה-7 באוקטובר ל-53. אחד מאנשי הסגל שנהרגו, אב לשישה, נהרג בעת שהמתין בתור ללחם.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

נכון ל-27 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-107.93 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-37% מ-294 מהסכום שהוערך כי יידרש כשהפנייה הושקה לראשונה. מכלל ההתחייבויות, 88% מיועדים לסוכנויות או"ם ו-12% לארגונים לאומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים. כ-81.85 מיליון דולר יועדו מראש לאונר"א; 7.1 מיליון לארגון הבריאות העולמי ו-4 מיליון לתוכנית המזון העולמית.

תרומות פרטיות לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מתקבלות באופן מקוון באמצעות קישור זה: https://crisisrelief.un.org/opt-crisis

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00 ב-27 באוקטובר) ירו כוחות ישראליים למוות בארבעה פלסטינים, ואדם נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן.

התקרית הקטלנית ביותר, שבה נהרגו שלושה מההרוגים האלה, התרחשה במהלך מבצע חיפוש ומעצר ישראלי במחנה הפליטים ג'נין, ב-27 באוקטובר בשעה 1:30. המבצע כלל עימותים בין תושבים לכוחות ישראליים, וכן חילופי ירי. במהלך התקרית הרסו כוחות ישראליים בדחפורים קטע של כביש, לדברי כוחות ישראליים כדי לנטרל חומרי נפץ שהוטמנו בקרקע. הנזק לרשתות מים ולבתים טרם נאמד. לדברי מקורות רפואיים, במהלך המבצע מנעו כוחות ישראליים מפרמדיקים לבצע את עבודתם. זהו המבצע הישראלי השלישי במחנה הפליטים ג'נין תוך פחות משבוע.

אדם נוסף נהרג במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר קלקיליה, שבו פרצו חילופי אש בין כוחות ישראליים לפלסטינים. פלסטיני מת מפצעים שנגרמו לו ב-23 באוקטובר, בעימותים שפרצו במהלך הפגנת הזדהות עם עזה בכפר טורה אל-ר'רבייה (נפת ג'נין).

מאז 7 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ומתנחלים בגדה המערבית 108 פלסטינים, בהם 33 ילדים. כמעט מחצית מהרוגים אלה דווחו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים. הממוצע היומי של מבצעים מסוג זה מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה (22) כפול מן הממוצע בין ינואר לספטמבר 2023 (11). 41% נוספים מן ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה והעימותים הקשורים אליהן.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים ומתנחלים 1,967 פלסטינים, בהם לפחות 174 ילדים; 43 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

הגבלות גישה

מאז ה-7 באוקטובר הטילו הרשויות הישראליות שורה של הגבלות גישה ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. הדבר נעשה באמצעות סגירה של שערי דרך, הקמת מחסומי פתע בצמתים על כבישים ראשיים, או הקמת תלוליות עפר או הצבת חסמי דרך מבטון. אמצעים אלה לוו בהצבה של אנשי סגל צבאי במספר רב. מספר מכשולי תנועה הוצבו על ידי מתנחלים.

הגבלות אלה חמורות במיוחד באזורים בקרבת התנחלויות, בשטחים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, ובחלק העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2), והן מבודדות קהילות פלסטיניות ומגבילות באופן קשה את גישתן לשירותים חיוניים. באזור H2 של העיר חברון, כל המחסומים העיקריים המובילים לתל רומיידה, לשכונת ג'אבר ולאזור מסגד אל-אברהימי סגורים, וסגירתם מבודדת כ-7,000 תושבים פלסטינים. סגרים אלה נמשכו שבוע.

אלימות במעורבות מתנחלים

מאז תחילתם של מעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים, שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 146 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (22 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (100 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (24 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

יותר משליש מהתקריות כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים בעת ביצוע המתקפות. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 24 מבני מגורים, 40 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 67 כלי רכב ויותר מ-400 עצים ושתילים.