מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 23

דגשים עיקריים

• ב-28 וב-29 באוקטובר, על פי דיווחים, הופגזו וניזוקו האזורים של בתי החולים שיפא ואל-קודס בעיר עזה, ובית החולים האינדונזי בצפון עזה. זאת לאחר חידוש הקריאות מצד צה"ל לפנות מייד מתקנים אלה. כל 13 בתי החולים* שעדיין פועלים בעיר עזה ובצפון עזה קיבלו בימים האחרונים פקודות פינוי חוזרות ונשנות. במתקנים אלה שוהים אלפי מטופלים ואנשי סגל רפואי, וכן כ-117 אלף עקורים.
• ב-28 באוקטובר קרא ארגון הבריאות העולמי "לכל הצדדים בסכסוך לנקוט כל אמצעי הזהירות כדי להגן על אזרחים ועל תשתית אזרחית [לרבות] עובדי רפואה, מטופלים, מתקני בריאות ואמבולנסים, ואזרחים המבקשים מקלט במתקנים אלה." ארגון הבריאות העולמי חזר ואמר כי "בלתי אפשרי לפנות מטופלים בלי לסכן את חייהם." ב-26 באוקטובר אמרה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, כי "עבור בני אדם שאינם יכולים להתפנות – משום שאין להם לאן ללכת או משום שאינם מסוגלים לנוע – התרעות מוקדמות אינן משנות דבר.".

• ב-28 באוקטובר פרצו אלפי בני אדם למספר מחסנים ומרכזי חלוקה של אונר"א במרכז ודרום עזה ולקחו קמח, מוצרי היגיינה ופריטים אחרים. ב-29 באוקטובר מסר מנהל פעולות אונר"א בעזה, טום וייט, כי "זהו סימן מדאיג לכך שאחרי שלושה שבועות של מלחמה ושל מצור הדוק על עזה, הסדר האזרחי מתחיל להתפורר."
• ב-29 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים לפחות 33 משאיות ובהן מים, מזון ואספקה רפואית. זהו משלוח הסיוע ההומניטרי הגדול ביותר מאז ה-21 באוקטובר, המועד שבו התחדשו משלוחים בכמויות מוגבלות. אף שיש לברך על גידול זה, בכדי למנוע הידרדרות נוספת במצב ההומניטרי הקשה מנשוא, לרבות תסיסה אזרחית, דרוש סיוע בהיקף גדול בהרבה שיינתן באופן סדיר. במיוחד דרושה בדחיפות הכנסת דלק להפעלת ציוד רפואי ומתקני מים ותברואה.
• מרבית שירותי הטלקומוניקציה בעזה, לרבות קווים ניידים ושירותי אינטרנט, הושבו על כנם עד בוקר ה-29 באוקטובר, לאחר שהושבתו בערב ה-27 באוקטובר.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 18:00 ב-28 באוקטובר ל-12:00 ב-29 באוקטובר נהרגו 302 פלסטינים. נתון זה מביא את מספרם המצטבר של ההרוגים בעזה מאז תחילת מעשי האיבה ל-8,005 בני אדם, שעל פי דיווחים 67% מהם הם ילדים ונשים.
• מעריכים כי נכון ל-29 באוקטובר העקורים בעזה מונים יותר מ-1.4 מיליון בני אדם, שכ-671 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד גדול פי שלושה ויותר מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר אוכלוסייה ישראלית, בלא שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי דיווחים 40 בני אדם עדיין נעדרים. מדיווחים באמצעי התקשורת עולה כי כ-30 מבני הערובה הם ילדים. ארבע בנות ערובה שוחררו ב-20 וב-23 באוקטובר. ב-26 באוקטובר טען חמאס כי 50 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
• בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים ב-28 באוקטובר ל-21:00 ב-29 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים. בפרק זמן זה מת פלסטיני נוסף מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. מותם מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-115 בני אדם, בהם 33 ילדים, לצד איש כוחות ישראליים שנהרג מידי פלסטינים.
• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בכפייה כמעט אלף פלסטינים מבתיהם בגדה המערבית. נתון זה כולל לפחות 98 משקי בית פלסטיניים, המונים יותר מ-800 בני אדם, שנאלצו לעזוב 15 קהילות רועים/בדואים בשטח C,בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות. 121 פלסטינים נוספים נעקרו לאחר שהרשויות הישראליות הרסו את בתיהם בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, או בהריסה לשם ענישה.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות נמשכו הפגזות ותקיפות אוויריות ישראליות. לדברי דובר צה"ל, כוחות ישראליים הרחיבו את הפעילות הקרקעית שלהם בתוך רצועת עזה.

אף שקווי התקשורת שוקמו ברובם עד לבוקר ה-29 באוקטובר, קשה לאמוד את ההיקף הממשי של הנזק וההרוגים ב-29-27 באוקטובר, מאחר שההגנה האזרחית ואנשי סגל רפואי מתקשים להגיע לנפגעים. ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שבצפון עזה, התקיפות האוויריות הורסות ככל הנראה באופן שיטתי חלקים של שכונות מגורים שלמות.

עם המתקפות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות נמנו תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים. על פי דיווחים, בשעות הבוקר המוקדמות של ה-29 באוקטובר פגעו תקיפות אוויריות בבית בג'באליה שבצפון עזה והרגו 26 פלסטינים. 14 בני אדם נוספים עדיין לכודים מתחת להריסות. באותו זמן בקירוב נפגע בית נוסף, במחנה ח'אן יונס שבדרום עזה, שבו נהרגו 16 פלסטינים ו-25 בני אדם אחרים נפצעו.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 8,005 פלסטינים, בהם לפחות 3,324 ילדים ו-2,062 נשים, וכ-20,242 בני אדם נפצעו. אומרים כי יותר משני שלישים מההרוגים נהרגו בבתיהם, לצד בני משפחתם.

995 מבין ההרוגים, בהם לפחות 248 ילדים, טרם זוהו עד עתה. נכון ל-27 באוקטובר דווחו יותר מ-60% מההרוגים באזור צפון עזה.

נכון ל-29 באוקטובר דווח כי כ-1,800 בני אדם, בהם לפחות 940 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות ומחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי בשל מחסור בדלק נאלצה לצמצם את מספר האמבולנסים שהיא מפעילה.

ההגנה האזרחית הפלסטינית הודיעה כי לנוכח היקפן המוגבל של פעולות החילוץ, ריקבון הגופות הקבורות מתחת להריסות הבניינים מעורר חששות הומניטריים וסביבתיים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-27 באוקטובר איבדו 192 משפחות פלסטיניות עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-25 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,117 מן ההרוגים, בהם 808 אזרחים ו-309 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 30 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 671,397 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 83 אלף בני אדם המבקשים מקלט ב-72 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

דיווחים מצביעים על כך שעקורים נעים מאזור אחד לשני על פי הזמינות של אמצעי הישרדות, מזון ומים, וחששות לביטחונם.

נכון ל-29 באוקטובר הסכים משרד הבריאות בעזה לספק שירותים ללפחות 117 אלף עקורים שמצאו מקלט ב-13 בתי חולים ומתקני בריאות אחרים, בעיקר בעיר עזה ובצפון עזה. שירותים אלה יינתנו באמצעות המשרד לפיתוח חברתי, בדומה לשירותים הניתנים במרכזי מחסה ציבוריים אחרים.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

מאז ה-11 באוקטובר שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

בתי החולים מתמודדים עם חורבן ברמה חסרת תקדים, הנובע בעיקר ממספרם העצום של הפצועים, ממחסור קריטי במשאבים חיוניים, ומחששות שבתי החולים יהוו יעד לתקיפות אוויריות. ב-24 השעות האחרונות הופגזה סביבת בית החולים אל-קודס שבצפון עזה בשתי הזדמנויות נפרדות; ההפגזות פגעו באנשי סגל, מטופלים ו-14 אלף עקורים. באותו פרק זמן נפגעו מבני מגורים ליד בית החולים האינדונזי בבית לאהיא ובית החולים שיפא בעיר עזה, על פי דיווחים בתקיפות אוויריות.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק ממעשי האיבה או מחסור בדלק, מצב המגביר את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים. כל 13 בתי החולים* בצפון קיבלו פקודות פינוי.

נכון ל-29 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח לפחות 33 משאיות, בהן 12 משאיות שהכילו אספקה רפואית ושלוש משאיות שהכילו אספקה רפואית ופריטים אחרים.

בסך הכול, 70 מ-117 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, ממלאת תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים.

תוכנית ההפצה של אספקה זו מבוססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים, ארגון הבריאות העולמי ואגודת הסהר האדום הפלסטיני בעזה. אחרי המשלוח לעזה והקבלה, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

מעשי האיבה המתמשכים הביאו לעקירתם של מרבית אנשי הסגל הרפואי המקצועי בעזה, ולדברי משרד הבריאות בעזה, היעדרם מאלץ את בתי החולים לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל. בתי החולים ממשיכים לסבול ממחסור חמור בדלק, המוביל לקיצוב מחמיר ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

מים, תברואה והיגיינה

שתיים מ-33 המשאיות שהוכנסו לעזה ב-29 באוקטובר דרך מעבר רפיח הכילו אספקת פריטי מים, תברואה והיגיינה ופריטים אחרים. בסך הכול, מתוך 117 המשאיות שהוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז 21 באוקטובר, לפחות 13 הכילו אספקה של פריטי מים, תברואה והיגיינה.

ב-29 באוקטובר הודיעו הרשויות הישראליות לרשות המים הפלסטינית כי יחדשו את אספקת המים מישראל למרכז עזה, וכי אנשי סגל של רשות המים הפלסטינית מורשים לתקן את הנזק שנגרם לצינור המים הרלבנטי. צופים כי מרגע שיתוקן, יספק חיבור זה לרשת המים כ-500 מטר מעוקב מי שתייה בשעה. זה יהיה הצינור השני (מתוך שלושה) מישראל שפעולתו תחודש, לאחר שהחיבור המספק מים לדרום עזה הופעל מחדש ב-15 באוקטובר.

בנוסף על כך, באספקת המים הזורמים לאוזרים שמדרום לנחל עזה חל שיפור משמעותי מאז ה-22 באוקטובר, לאחר שאונר"א ויוניסף סיפקו מדי יום למתקני מים מרכזיים כמויות דלק קטנות מעתודות הדלק שלהן בתוך עזה.

משלוחים אלה אפשרו לשני מתקני התפלת מי ים במרכז עזה ובח'אן יונס לחדש את פעולתם ולפעול ב-30% מתפוקתם המלאה (מתקן ההתפלה השלישי, בצפון עזה, נותר סגור). יתרה מכך, אספקת המים הזורמים לאזורים אחרים בדרום, בעיקר מים מליחים, התאפשרה הודות להפעלתן של 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה. מאידך, באחד הצינורות הראשיים בין רפיח לח'אן יונס זוהתה דליפה בשיעור של כ-70%, בשל נזק שנגרם לצינור. הדליפה אילצה את ספקי המים לעבור לחלוקת מים במכליות, שהיא מוגבלת ופחות יעילה.

ביטחון תזונתי

נכון ל-29 באוקטובר, רק אחת מן המאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות נוספות (אחת ברפיח, ארבע בח'אן יונס ושלוש במרכז רצועת עזה) ממשיכות לפעול ולספק לחם למחסים. מחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי. רוב המאפיות ייסגרו בימים הקרובים אם לא יוקצה להן דלק.

באותו פרק זמן של תשעה ימים נפגעו ונהרסו עשר מאפיות: שש בעיר עזה, שתיים בצפון ג'באליה ושתיים במרכז עזה (מחנה מר'אזי ונוסייראת). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים שמשך ההמתנה בהם הוא 6-4 שעות, והממתינים בהם חשופים לתקיפות אוויריות.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מצרי מזון חיוניים בעזה יספיק לכשמונה ימים. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים בלבד. קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

מתוך 117 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח מאז ה-21 באוקטובר, לפחות 57 הכילו מזון, ושלוש הכילו פריטי תזונה, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. כל פריטי המזון מחולקים במחסים של אונר"א. עם הגעתם, החלה אונר"א לחלק שימורי בשר וטונה במחסה חירום ייעודי במרכז האימונים בח'אן יונס.

תנועה וגישה

ב-29 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים 33 משאיות ועליהן אספקה הומניטרית, לאחר שעברו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) לצורך בדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות. המשאיות הכילו מיטות, מזון, פריטים רפואיים ופריטי מים, תברואה והיגיינה.

לפני פרוץ מעשי האיבה הופנו מטופלים מעזה, בהם כ-2,000 חולי סרטן, לטיפולים סדירים בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל. נוהג זה הופסק מאז ה-7 באוקטובר.

צה"ל אוסר על הגישה לים לאורך חופי עזה, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ב-28 באוקטובר נכנסו אלפי בני אדם למספר מחסנים של אונר"א ולקחו מוצרי מזון וערכות היגיינה. באחד המחסנים, בדיר או-בלח, מאחסנת אונר"א אספקה משיירות הסיוע ההומניטרי המגיעות ממצרים.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

נכון ל-27 באוקטובר אושרו התחייבויות בשווי כ-107.93 מיליון דולר לתמיכה בפניית הבזק הבין-סוכנותית שארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש השיק ב-12 באוקטובר. סכום זה מייצג כ-37% מהסכום שהוערך כי יידרש כשהפנייה הושקה לראשונה. מכלל ההתחייבויות, 88% מיועדים לסוכנויות או"ם ו-12% לארגונים לאומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים. כ-81.85 מיליון דולר יועדו מראש לאונר"א; 7.1 מיליון לארגון הבריאות העולמי ו-4 מיליון לתוכנית המזון העולמית.

תרומות פרטיות לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מתקבלות באופן מקוון באמצעות קישור זה: https://crisisrelief.un.org/opt-crisis

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים של ה-28 באוקטובר לשעה 21:00 ב-29 באוקטובר, הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים, ואדם נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. שלושה פלסטינים נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר בבית רימא (נפת רמאללה), במחנה הפליטים א-דהיישה (נפת בית לחם) ובטמון (נפת טובאס). בשתי תקריות נפרדות נהרג פלסטיני ואדם נוסף מת מפצעים שנגרמו לו כשנורה על ידי כוחות ישראליים בעימותים שפרצו במהלך הריסות לשם ענישה במחנות הפליטים עסכר ובלאטה (שניהם בנפת שכם).

מאז ה-7 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ומתנחלים 115 פלסטינים, בהם 33 ילדים. כמעט 50% מכלל ההרוגים נפגעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים; כ-40% נפגעו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; ומרבית 10% הנותרים נפגעו במהלך מתקפות ומתקפות לכאורה של פלסטינים נגד כוחות ישראליים או מתנחלים, ובמתקפות מתנחלים נגד פלסטינים.

מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים ומתנחלים בגדה המערבית 2,150 פלסטינים, בהם לפחות 193 ילדים. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הנפגעים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

מאז תחילתם של מעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 167 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (113 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (28 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

יותר משליש מהתקריות כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים בעת ביצוע המתקפות. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 24 מבני מגורים, 41 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 73 כלי רכב ויותר מ-650 עצים ושתילים.

עקירה

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 65 פלסטינים שבתיהם נהרסו בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי,ו-20 בני אדם אחרים נעקרו בעקבת הריסות לשם ענישה, שבהן נהרסים בתי משפחותיהם של מי שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות שבהן נהרגו ישראלים.

בנוסף חל גידול בעקירה של פלסטינים בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בהקשר זה לפחות 98 משקי בית פלסטיניים המונים 828 בני אדם, בהם 313 ילדים. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.

ב-28 באוקטובר נעקרו 24 משקי בית פלסטיניים, המונים 141 בני אדם, מחציתם ילדים, מקהילת הרועים ח'רבת זנוטה שבנפת חברון, לאחר שמתנחלים איימו עליהם בנשק חם ואיימו להרוג אותם אם לא יעזבו. למחרת פירקו המשפחות כ-50 מבני מגורים ומבנים המשמשים מחסים לבעלי חיים ועזבו את האזור עם עדריהם, המונים 5,000 בעלי חיים. אחד מבני המשפחה, אבו ח'אלד בן ה-43, אמר:

"ב-26 אוקטובר התקיפו אותנו מתנחלים, הרסו את בתינו ואת מכלי המים, הפנלים הסולאריים והמכוניות שלנו. באותו יום הרגשתי את נוכחות המוות באופן כל כך מוחשי, שזה היה כמעט כאילו שראיתי אותו במו עיני. נקרעתי בין הרצון להישאר במקום שאותו אני אוהב, שאליו אני שייך, שבו אני עלול למות, או לעזוב. ב-28 באוקטובר קיבלתי את ההחלטה הקשה ביותר בחיי: לעזוב את זנוטה ולהשאיר הכול מאחור, כזיכרונות. עשיתי זאת כדי להגן על ילדי."

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

צרכים בקדימות

סיוע רב-תכליתי במזומן

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-26 באוקטובר החלו כ-13,241 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 86%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בגדה המערבית סיפקה אונר"א שירותי תמיכה פסיכו-חברתית ל-155 עובדים פלסטינים מעזה בנפות חברון, רמאללה וטול כרם, ול-240 תלמידים בבתי הספר לבנים בנור שמס.
• ארגון שותף הגיע ללפחות 4,000 עקורים השוהים במחסים וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגונים שותפים סיפקו כ-700 פגישות ייעוץ פסיכולוגית, סוציאליות ומשפטיות בהקשר של תקריות אלימות מבוססת מגדר. יתרה מכך, ב-1,144 מקרים קיבלו נפגעי אלימות מבוססת מגדר שירותי עזרה ראשונה רפואית פסיכיאטרית.
• יוניסף מוביל מיפוי של בתי יתומים ומחסים שבהם שוהים ילדים, במטרה לתמוך ברישום של ילדים ללא מלווה וכאלה שהופרדו מהוריהם, על מנת לאפשר זיהוי, איחוד עם משפחות ואפשרויות טיפול חלופיות ברמה הלאומית (הן בעזה והן בגדה המערבית).

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-671 אלף עקורים שוהים ב-150 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.
• מתן גישה למרפאות ניידות עבור 29 קהילות בשטח C של הגדה המערבית בנפות חברון, ג'נין וקלקיליה, שגישה זו מנועה מהן מאז החל סבב ההסלמה במעשי האיבה.

מענה עד עתה

• אונר"א ממשיכה לספק שירותי רפואה ראשוניים במחסים, באמצעות 95 יחידות רפואה וצוותי רפואה ניידים.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני מפעילה שמונה צוותי רפואה המספקים שירותי רפואה ראשוניים לעקורים, והיא צפויה להגדיל את מספרם ל-12.
• ארגונים שותפים ממשיכים לגייס משאבים בקהיר; בתמיכת ארגון הבריאות העולמי, כוח המשימה לענייני בריאות הציב בקהיר צוות לוגיסטי המסייע לארגונים שותפים בתיאום בתחום הבריאות.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• בשל ההשבתה המוחלטת של האינטרנט והטלפונים ברצועת עזה לא הצליחה תוכנית המזון העולמית ליצור קשר עם החנויות והמאפיות הקשורות עימה בחוזה, ופעולותיה הופסקו למשך 36 שעות.
• אונר"א החלה לחלק שימורי בשר, יחד עם שימורי הטונה שמחלקת תוכנית המזון העולמית, במחסה החירום הייעודי הפועל במרכז האימונים בח'אן יונס.
• מאז החל המשבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חירום במזון ובמזומן לכ-550 אלף בני אדם, רובם עקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א. ב-27 באוקטובר קיבלו 22,493 עקורים במחסים של האו"ם לחם טרי ; נכון ל-27 באוקטובר פדו 12,821 בני אדם את שוברי הסיוע באמצעות העברות מזומן מטעם תוכנית המזון העולמית בחנויות שעדיין פעילות.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה עד עתה

• מאז ה-7 באוקטובר חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א כ-9,000 ערכות היגיינה.
• מאז ה-7 באוקטובר, מים לשתייה בכמות של 1,950 מטר מעוקב הובלו במכליות למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• מאז ה-7 באוקטובר חולקו לעקורים במחסים של אונר"א 175 מטר מעוקב של מים בבקבוקים.
• ארבעה מכלי אגירת מים שקיבולתם 10 מטר מעוקב, ו-20 מכלים נוספים שקיבולתם 1.5 מטר מעוקב, שישמשו ברמת הקהילה ומרכזי עקורים, התקבלו דרך מעבר רפיח.
• 8,000 יחידות שקיבולתן 10 ליטר מים נמסרו דרך מעבר רפיח.
• 4,000 כלי טיהור מים עבור המשפחות המתארחות בקהילות חלשות ופגיעת ובמרכזי עקורים נמסרו דרך מעבר רפיח.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.

* נתון זה תוקן לאחר פרסום העדכון.