מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 24

דגשים מרכזיים

• ב-30 באוקטובר נמשכה פעילות קרקעית ישראלית משמעותית בתוך עזה זה היום הרביעי ברציפות, לצד הפגזות אינטנסיביות. לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-29 באוקטובר נהרגו בעזה בסך הכול 304 פלסטינים. נתון זה מביא את מספרם המצטבר של ההרוגים בעזה מאז תחילת מעשי האיבה ל-8,309 בני אדם, שעל פי דיווחים 70% מהם הם ילדים ונשים.
• זה היום השני ברציפות שסביבות שני בתי חולים בעיר עזה ובצפון עזה הופגזו, הפגזות שבהן נגרם להם נזק. כל 13 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה ובצפון עזה קיבלו בימים האחרונים פקודות פינוי חוזרות ונשנות. במתקנים אלה שוהים אלפי מטופלים ואנשי סגל רפואי, וכן כ-117 אלף עקורים. בהערות שנמסרו היום למועצת הביטחון מטעם מתאם החירום ההומניטרי, מרטין גריפיתס, נאמר, "אנו מודאגים מאוד מהאשמות בדבר מתקנים צבאיים בקרבה רבה לבתי החולים ומבקשת רשויות ישראליות לפנות בתי חולים, לרבות אל-קודס ושיפא – אין שום מקום בטוח שהמטופלים יכולים ללכת אליו, וקרוב לוודאי שעבור מי שמחוברים למכשור תומך חיים ותינוקות באינקובטורים, מעבר יהיה גזר דין מוות."

• ב-30 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים בסך הכול 26 משאיות ובהן אספקה הומניטרית. אף שיש לברך על הגידול שחל ביומיים האחרונים בנפח הסיוע המוכנס לעזה, הכמויות הן אך שבריר ממה שדרוש למניעת הידרדרות נוספת במצב ההומניטרי, המחריד מלכתחילה, לרבות תסיסה אזרחית. כפי שאמר גריפיתס במסר שלו למועצת הביטחון, "עלינו לחדש בדחיפות את אספקת הדלק, ההכרחית להפעלת מרבית השירותים החיוניים, לרבות בתי חולים ומתקני התפלת מים, ולהעביר סיוע הומניטרי אל תוך עזה."
• ב-30 באוקטובר נפסקה אספקת המים מישראל לדרום עזה, מסיבות לא ידועות, והתיקון בקו מים אחר מישראל למרכז עזה, שעליו הודיעו לקראת הפעלתו, לא יצא אל הפועל. זאת לאחר ימים אחדים של שיפור הדרגתי באספקת המים במרכז ובדרום עזה, לאחר שמתקני מים מרכזיים בעזה קיבלו כמויות מוגבלות של דלק שהיה זמין בעזה, ואפשרו את חזרתם לפעולה. בזמן כתיבת עדכון זה אין אספקת מים מישראל לעזה.
• מעריכים כי נכון ל-30 באוקטוברהעקורים בעזה מונים יותר מ-1.4 מיליון בני אדם, שכמעט 672 אלף מהם שוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד גדול פי שלושה ויותר מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר אוכלוסייה ישראלית, בלא שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר
• ב-30 באוקטובר, כחלק מפעילותם הקרקעית, שחררו כוחות ישראליים חיילת ישראלית שהוחזקה בשבי בעזה. זאת לאחר שב-20 וב-23 באוקטובר שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה. לדברי הרשויות הישראליות, 238 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי דיווחים 40 בני אדם עדיין נעדרים. מדיווחים באמצעי התקשורת עולה כי כ-30 מבני הערובה הם ילדים. ארבע בנות ערובה שוחררו ב-20 וב-23 באוקטובר. ב-26 באוקטובר טען חמאס כי 50 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
• בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים ב-29 באוקטובר ל-21:00 ב-30 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים, ומתנחל הרג פלסטיני נוסף. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-121 בני אדם, בהם 33 ילדים, לצד חייל ישראלי שנהרג מידי פלסטינים.
• מאז ה-7 באוקטובר, כמעט אלף פלסטינים נעקרו בכפייה מבתיהם בגדה המערבית. נתון זה כולל לפחות 98 משקי בית פלסטיניים, המונים יותר מ-800 בני אדם, שאולצו לעזוב 15 קהילות רועים/בדואים בשטח C בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות. 121 פלסטינים נוספים נעקרו לאחר שהרשויות הישראליות הרסו את בתיהם בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, או בהריסה לשם ענישה.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

לדברי צה"ל, במשך הלילה הרחיבו כוחות חי"ר ושריון את פעילותם הקרקעית בתוך רצועת עזה. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שהפעילות התמקדה בעיבורי העיר עזה ובאזור הצפון-מזרחי של רצועת עזה, וכללה היתקלויות עם ארגונים פלסטיניים חמושים. ב-24 השעות האחרונות נמשכו ההפגזות והתקיפות האוויריות, ועל פי דיווחים כ-600 יעדים הותקפו.

באחת המתקפות הקטלניות ביותר, בשעות אחר הצהריים של ה-30 באוקטובר, נפגע בתקיפה אווירית אולם חתונות בנוסייראת שבמרכז עזה; במבנה, ששימש מחסה לא רשמי, נהרגו 26 עקורים. מוקדם יותר באותו יום, על פי דיווחים, נפגע בתקיפות אוויריות מבנה מגורים בא-זאוויידה, גם היא במרכז עזה, שבו נהרגו 11 בני אדם. בבית שנפגע במערב ח'אן יונס נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים, ויותר מעשרים בני אדם נפצעו.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 8,309 פלסטינים, בהם לפחות 3,457 ילדים* ו-2,062 נשים, וכ-21,048 בני אדם נפצעו. 995 מן ההרוגים טרם זוהו, בהם לפחות 248 ילדים.

נכון ל-29 באוקטובר דווח כי כ-1,950 בני אדם, בהם לפחות 1,050 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות ומחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב ובציוד. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי בשל מחסור בדלק נאלצה לצמצם את מספר האמבולנסים שהיא מפעילה.

ההגנה האזרחית הפלסטינית הודיעה כי לנוכח היקפן המוגבל של פעולות החילוץ, ריקבון הגופות הקבורות מתחת להריסות הבניינים מעורר חששות הומניטריים וסביבתיים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, על פי דיווחים יותר משני שלישים מההרוגים נהרגו בבתיהם. המשרד מוסר גם נתון הקשור לכך, שעל פיו 192 משפחות פלסטיניות בסך הכול איבדו עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 19 עקורים שמצאו מקלט במבנים של אונר"א, ו-310 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול נפגעו מאז ה-7 באוקטובר 44 מתקנים של אונר"א.

מאז שעות הצהריים ב-29 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי שלוש מתקפות חדשות נגד שירותי בריאות, שבהן נגרם נזק לשני בתי חולים ואמבולנס אחד נהרס. יעדה של אחת המתקפות, ב-30 באוקטובר, היה בית החולים אל-קודס, של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בשכונת תל אל-האווא בעיר עזה. הנזק שנגרם בשל הפגזה בקרבת מקום הביא לחדירה חמורה של כמויות גדולות של אבק והריסות לתוך בית החולים ,וגרם לשאיפת אבק ולחנק בקרב מטופלים, אנשי סגל ועקורים.

בנוסף על כך, ב-30 באוקטובר המשיכו כוחות ישראליים זה היום השני ברציפות לתקוף את הסביבה בקרבת בתי חולים, וגרמו לנזק לבית החולים א-נסאר, לבית החולים של אגודת הידידות הטורקית (בית החולים היחיד המטפל בחולי סרטן) ולמרכז בריאות של אונר"א. בנוסך נפגע וניזוק גם מחסן של אגודת הסהר האדום הפלסטיני שנמצא ליד בית החולים אל-קודס.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,431 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-25 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,135 מן ההרוגים, בהם 823 אזרחים ו-312 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 30 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 672 אלף בני אדם השוהים ב-150 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 83 אלף בני אדם המבקשים מקלט ב-72 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות.

בשל האינטנסיביות הגוברת של התקיפות האוויריות ומעשי איבה, קשה יותר ויותר לספק סיוע לכ-300 אלף עקורים השוהים ב-100 מרכזי מחסה בעיר עזה ובצפון עזה. לפחות 117 אלף עקורים מצאו מקלט ב-13 בתי חולים ומתקני בריאות אחרים. ב-29 באוקטובר התחייב משרד הבריאות בעזה לספק לעקורים השוהים בבתי חולים שירותים, בתיאום עם המשרד לפיתוח חברתי, בדומה לשירותים הניתנים במרכזי מחסה ציבוריים אחרים.

מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה במתקני אונר"א הוא כמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים. נכון לעכשיו המחסה הצפוף ביותר הוא מרכז האימונים בח'אן יונס, שבו שוהים 22,100 עקורים, יותר מפי עשרה מקיבולתו.

דיווחים מצביעים על כך שעקורים נעים מאזור אחד לשני על פי הזמינות של אמצעי ההישרדות, כגון מזון ומים, וחששות לביטחונם. כתוצאה מכך הנתונים שנמסרו לעיל משתנים ללא הרף.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

מאז ה-11 באוקטובר שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

מתוך 26 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים ב-30 באוקטובר, לפחות שמונה הכילו אספקה רפואית ושתי משאיות הכילו אספקה רפואית לצד פריטים אחרים. בסך הכול, לפחות 52 מ-143 המשאיות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית. אספקה זו, אף שכמותה מוגבלת, ממלאת תפקיד מכריע בחיזוק המענה לנפגעי טראומה ובשימור שירותי בריאות חיוניים.

תוכנית ההפצה של אספקה זו מבוססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים, ארגון הבריאות העולמי ואגודת הסהר האדום הפלסטיני בעזה. אחרי המשלוח לעזה והקבלה, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

בתי החולים מתמודדים עם חורבן ברמה חסרת תקדים, הנובע בעיקר ממספרם העצום של הפצועים, ממחסור קריטי במשאבים חיוניים, ומחששות שבתי החולים יהוו יעד לתקיפות אוויריות.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים ממרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק או מחסור בדלק, מצב המגביר את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים. כל 13 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה ובצפון עזה קיבלו פקודות פינוי.

תשעה מרכזי בריאות של אונר"א (מתוך 22) עדיין פועלים באזורי המרכז והדרום. ב-28 באוקטובר (הנתון הזמין האחרון) התקבלו 4,400 מטופלים לטיפול במתקנים אלה.

מעשי האיבה המתמשכים הביאו לעקירתם של מרבית אנשי הסגל הרפואי המקצועי בעזה, ולדברי משרד הבריאות בעזה, היעדרם מאלץ את בתי החולים לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל. בתי החולים ממשיכים לסבול ממחסור חמור בדלק, המוביל לקיצוב מחמיר ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

מים, תברואה והיגיינה

ב-30 באוקטובר, נכון לשעה 14:00, הופסקה אספקת המים מישראל למערב ח'אן יונס בפעם הראשונה מאז החזרתו של קו מים זה לפעולה ב-15 באוקטובר; הסיבות לכן עדיין אינן ידועות. קודם לכן סיפק קו זה 600 מטר מעוקב מי שתייה בשעה.

חידוש אספקת המים מישראל למרכז רצועת עזה, באמצעות החזרתו לפעולה של צינור מים שני שיספק כ-500 מטר מעוקב מי שתייה בשעה, טרם החל. ב-29 באוקטובר הודיעו הרשויות הישראליות לרשות המים הפלסטינית על כוונתן לעשות זאת, והסמיכו את אנשיה לתקן את הנזק שנגרם לצינור המים הרלבנטי; כל תיקונים לא בוצעו. קו מים שלישי מישראל לצפון עזה גם הוא סגור מאז ה-8 באוקטובר.

מאידך, במרכז ובדרום עזה, שני מתקני התפלת מי ים ממשיכים לפעול בכ-40% מתפוקתם, לצד 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה. הפעלתם התאפשרה הודות לאספקת כמויות קטנות של דלק על ידי אונר"א ויוניסף. כתוצאה מכך, משקי בית המחוברים עדיין לרשת המים קיבלו מים במשך שעות אחדות ביום, ואילו משקי בית אחרים קיבלו מים ממכליות.

הגישה למים בעיר עזה ובצפון עזה, לעומת זאת, הרבה יותר מאתגרת מאשר בדרום. הן מתקן ההתפלה והן קו המים הישראלי המספקים מים לאזורים אלה אינם פועלים. אף שאונר"א ויוניסף סיפקו דלק בכמויות מוגבלות גם למספר בארות מים, המים מובלים רק במכליות. ב-30 באוקטובר פסק הובלות המים במכליות בשל הפעילות הצבאית המתמשכת.

בסך הכול, מתוך 143 המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר, לפחות 15 הכילו מי שתייה (בג'ריקנים ובבקבוקים), מכלי מים, ציוד לטיהור מים וערכות היגיינה.

ביטחון תזונתי

נכון ל-30 באוקטובר, רק אחת מן המאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות נוספות (אחת ברפיח, ארבע בח'אן יונס ושלוש במרכז רצועת עזה) פועלות ומספקות לחם למחסים. אונר"א ממשיכה לשתף פעולה עם מאפיות מקומיות אלה, מספקת להן קמח ובכך מאפשרת להן להציע למשפחות לחם במחצית מעלותו. אבל המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי הוא המחסור בדלק. בימים הקרובים ייסגרו רוב המאפיות אם לא יוקצה להן דלק.

מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו עשר מאפיות: שש בעיר עזה, שתיים בצפון ג'באליה ושתיים במרכז עזה (מחנה מר'אזי ונוסייראת). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים שהממתינים בהם חשופים לתקיפות אוויריות.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מוצרי מזון חיוניים בעזה יספיק לכשבעה ימים נוספים. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים. קמעונאים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

בכל עת שהדבר מתאפשר אונר"א מחלקת לעקורים במחסים ארוחות חמות, בעיקר תרומות שהתקבלו מהקהילה המארחת. על אף היקפו המוגבל, סיוע זה ממלא תפקיד חשוב, לאור הגישה המוגבלת לשוק המקומי ואי-יכולתם של רבים מהעקורים להכין ארוחות חמות במחסים שבהם הם שוהים.

מתוך 26 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-30 באוקטובר, לפחות 13 הכילו מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. בסך הכול, לפחות 58 מתוך 143 המשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר הכילו מזון. כל פריטי המזון מחולקים במחסים של אונר"א. עם הגעתם, החלה אונר"א לחלק שימורי בשר וטונה במחסה חירום ייעודי במרכז האימונים בח'אן יונס.

תנועה וגישה

ב-30 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים 26 משאיות ועליהן אספקה הומניטרית, לאחר שעברו במעבר ניצנה בין ישראל למצרים (במרחק כ-40 ק"מ מדרום לרפיח) לצורך בדיקות ביטחוניות על ידי הרשויות הישראליות. המשאיות הכילו מזרנים, מזון, פריטים רפואיים ופריטי מים, תברואה והיגיינה.

מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם לפרוץ מעשי האיבה היה המעבר העיקרי להכנסת סחורות לעזה, וכן מעבר הנוסעים ארז ,המחבר את עזה עם ישראל והגדה המערבית, נותרו סגורים.

צה"ל אוסר על הגישה לים לאורך חופי עזה, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, איסור שהורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים מרכזיים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ב-28 באוקטובר נכנסו אלפי בני אדם למספר מחסנים של אונר"א ולמחסן אחד של תוכנית המזון העולמית, ולקחו אספקת מזון וערכות היגיינה. באחד המחסנים, בדיר אל-בלח, מאחסנת אונר"א אספקה משיירות הסיוע ההומניטרי המגיעות ממצרים.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים ב-29 באוקטובר ל-21:00 ב-30 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים, ומתנחל הרג פלסטיני נוסף. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-121 בני אדם, בהם 33 ילדים. מכלל ההרוגים, 113 בני אדם, בהם 33 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים; ושמונה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. איש כוחות ישראליים נהרג מידי פלסטינים.

התקרית הקטלנית ביותר, שבה נפגעו ארבעה מהרוגים אלה, התרחשה ב-30 באוקטובר במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים ג'נין, שכלל עימותים חמושים בין פלסטינים לכוחות ישראליים. במהלך התקרית תקפו כוחות ישראליים מן האוויר בעזרת רחפן, הרסו שני בתים וגרמו לעקירתם של שני משקי בית. דווח גם על נזק נרחב לתשתית ולמבני ציבור.

ב-30 באוקטובר תועד הרוג אחד בעימותים שפרצו במהלך הפגנת הזדהות עם עזה ליד צומת זיף (נפת חברון), בירושלים המזרחית, על פי דיווחים, אדם דקר ופצע שוטר ישראלי, ולאחר מכן נורה למוות.

פלסטיני נוסף מת מפצעים שנגרמו לו אחרי שב-24 באוקטובר פתחו מתנחלים חמושים באש על כלי רכב ליד ראס כרכר בנפת רמאללה.

מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר, כמעט 50% נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים; 35% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; ומרבית 10% הנותרים נפגעו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים, ובמתקפות מתנחלים נגד פלסטינים.

מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים ומתנחלים בגדה המערבית 2,156 פלסטינים, בהם לפחות 201 ילדים. 52 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים, בהם תשעה שנפגעו מתחמושת חיה. כ-1,200 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים בהקשר של הפגנות. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הנפגעים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

התקריות החמורות ביותר של אלימות מתנחלים ב-24 השעות האחרונות דווחו בדרום נפת חברון. באחת מהן פרצו מתנחלים, על פי דיווחים מחוות מעון, לבית בטובא, תקפו והיכו את דייריו, גנבו את הטלפונים הניידים שלהם והרגו שש כבשים. על פי דיווחים המתנחלים איימו על המשפחה שתיהרג אם לא תעזוב את הקהילה.

בתקרית אחרת, קבוצת מתנחלים רעולי פנים וחמושים תקפה והכתה חקלאים פלסטינים שמסקו את הזיתים שלהם ליד קוואוויס (נפת חברון). המתנחלים איימו שיהרגו את המוסקים אם לא יעזבו את המקום. כוחות ישראליים שהגיעו למקום פצעו שלושה חקלאים פלסטינים ועצרו אותם לשעות אחדות.

מאז תחילתם של מעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 171 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (115 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (30 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתוך 171 מתקפות מתנחלים, יותר משליש כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים בעת ביצוע המתקפות. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 24 מבני מגורים, 42 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 74 כלי רכב ויותר מ-670 עצים ושתילים.

עקירה

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 76 פלסטינים, 35 מהם ילדים, שבתיהם נהרסו בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי,ו-23 בני אדם נוספים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה, שבהן נהרסים בתי משפחותיהם של מי שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות שבהן נהרגו ישראלים.

בנוסף חל גידול בעקירה של פלסטינים בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בהקשר זה לפחות 98 משקי בית פלסטיניים המונים 828 בני אדם, בהם 313 ילדים. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.

ב-28 באוקטובר נעקרו 24 משקי בית פלסטיניים, המונים 141 בני אדם, מחציתם ילדים, מקהילת הרועים ח'רבת זנוטה שבנפת חברון, לאחר שורה של מתקפות מתנחלים שכללו פציעה של שלושה פלסטינים ב-12 באוקטובר, השחתת פנלים סולאריים וכלי רכב בשעות הלילה ב-21 באוקטובר, והשחתה של ארבעה מבני מגורים, מכלי מים ופנלים סולאריים ב-26 באוקטובר. בנוסף על כך מתנחלים כיוונו כלי נשק אל תושבים ואיימו שיהרגו אותם אם לא יעזבו. ב-28 באוקטובר פירקו המשפחות כ-50 מבני מגורים ומבנים המשמשים מחסים לבעלי חיים ועזבו את האזור עם עדריהן, המונים 5,000 בעלי חיים.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

צרכים בקדימות

סיוע רב-תכליתי במזומן

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-26 באוקטובר החלו כ-17,874 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 86%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בגדה המערבית סיפקה אונר"א שירותי תמיכה פסיכו-חברתית ל-155 עובדים פלסטינים מעזה בנפות חברון, רמאללה וטול כרם, ול-240 תלמידים בבתי הספר לבנים בנור שמס.
• ארגון שותף הגיע ללפחות 4,000 עקורים השוהים במחסים וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגונים שותפים סיפקו כ-700 פגישות ייעוץ פסיכולוגית, סוציאליות ומשפטיות בהקשר של תקריות אלימות מבוססת מגדר. יתרה מכך, ב-1,144 מקרים קיבלו נפגעי אלימות מבוססת מגדר שירותי עזרה ראשונה רפואית פסיכיאטרית.
• יוניסף מוביל מיפוי של בתי יתומים ומחסים שבהם שוהים ילדים, במטרה לתמוך ברישום של ילדים ללא מלווה וכאלה שהופרדו מהוריהם, על מנת לאפשר זיהוי, איחוד עם משפחות ואפשרויות טיפול חלופיות ברמה הלאומית (הן בעזה והן בגדה המערבית).

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-672 אלף עקורים שוהים ב-150 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.
• מתן גישה למרפאות ניידות עבור 29 קהילות בשטח C של הגדה המערבית בנפות חברון, ג'נין וקלקיליה, שגישה זו מנועה מהן מאז החל סבב ההסלמה במעשי האיבה.

מענה עד עתה

• אונר"א ממשיכה לספק שירותי רפואה ראשוניים במחסים, באמצעות 95 יחידות רפואה וצוותי רפואה ניידים.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני מפעילה שמונה צוותי רפואה ניידים המספקים שירותי רפואה ראשוניים לעקורים, והיא צפויה להגדיל את מספרם ל-12.
• ארגונים שותפים ממשיכים לגייס משאבים בקהיר; בתמיכת ארגון הבריאות העולמי, כוח המשימה לענייני בריאות הציב בקהיר צוות לוגיסטי המסייע לארגונים שותפים בתיאום בתחום הבריאות.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• מאז החל המשבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חירום במזון ובמזומן לכ-550 אלף בני אדם, רובם עקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א. ב-29 באוקטובר קיבלו 16,663 עקורים במחסים של האו"ם לחם טרי ; נכון ל-97 באוקטובר פדו 32,852 בני אדם את שוברי הסיוע באמצעות העברות מזומן מטעם תוכנית המזון העולמית בחנויות שעדיין פעילות.
• אוקספם כיסה 189 משקי בית בנפת עזה.
• ארגון DanChurchAid כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine סיפק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA מספק ארוחות חמות וחבילות מזון ל-120 אלף בני אדם בסך הכול. חבילות מזון - 80% למחסים של אונר"א ו-20% לקהילות מארחות ולמחסים קטנים יותר אחרים. 2,000 משקי בית בצפון עזה ו-12 אלף משקי בית בח'אן יונס כבר כוסו. הטיפול ב-10,000 משקי בית במרכז עזה עדיין נמשך. סלי ירקות למשפחות מארחות ולמחסים קטנים, בסך של 2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) בח'אן יונס ו-2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) במרכז רצועת עזה. מתוכננת חלוקה של חבילות מזון שתכסה 1,000 עקורים במחסים קולקטיביים ואצל משפחות מארחות.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה עד עתה

• מאז ה-7 באוקטובר חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א כ-9,000 ערכות היגיינה.
• מאז ה-7 באוקטובר, מים לשתייה בכמות של 1,950 מטר מעוקב הובלו במכליות למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• מאז ה-7 באוקטובר חולקו לעקורים במחסים של אונר"א 175 מטר מעוקב של מים בבקבוקים.
• ארבעה מכלי אגירת מים שקיבולתם 10 מטר מעוקב, ו-20 מכלים נוספים שקיבולתם 1.5 מטר מעוקב, שישמשו ברמת הקהילה ומרכזי עקורים, התקבלו דרך מעבר רפיח.
• 8,000 יחידות שקיבולתן 10 ליטר מים נמסרו דרך מעבר רפיח.
• 4,000 אמצעי טיהור מים עבור המשפחות המתארחות בקהילות חלשות ופגיעות ובמרכזי עקורים נמסרו דרך מעבר רפיח.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.

*נתון זה תוקן לאחר הפרסום של עדכון זה.