מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 25

דגשים עיקריים

• היום ה-25 של מעשי האיבה הביא עימו את הפעילות הקרקעית הישראלית הגדולה ביותר עד עתה, בעיקר בצפון עזה ובעיבורי העיר עזה, לצד הפגזות אינטנסיביות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-30 באוקטובר (15:00) ל-31 באוקטובר (12:00) נהרגו בעזה 216 פלסטינים. מספר ההרוגים מאז תחילת מעשי האיבה, שעליו דיווח משרד הבריאות בעזה, הוא 8,525 בני אדם, ש-67% מהם הם ילדים ונשים.
• ב-31 באוקטובר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים 59 משאיות ובהן מים, מזון ותרופות. שיירה זו, שהיא הגדלה ביותר מאז חודש מתן הסיוע ב-21 באוקטובר, מביאה את סך המשאיות שנכנסו לעזה ל-217. הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלתו של ציוד מציל- חיים , עדיין אסורה. מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה המעבר העיקרי להכנסת סחורות, נותר סגור.

• ב-31 באוקטובר אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי "רמת הסיוע ההומניטרי שהורשתה להיכנס לעזה עד לשלב זה היא לחלוטין לא מספקת ואינה תואמת את הצרכים של בני האדם בעזה, עובדה המחריפה את הטרגדיה ההומניטרית." כמו כן חזר גוטרש על "הקריאה לשחרור מידי ובלא תנאי של האזרחים המוחזקים כבני ערובה בידי חמאס," וכן ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית."
• הושטת סיוע לעקורים השוהים במחסים ובבתי חולים בעיר עזה ובצפון עזה, שמספרם מוערך ב-300 אלף, נעשית מאתגרת יותר ויותר בשל מעשי האיבה, ועקב כך אי-יכולתם של גורמים הומניטריים להגיע אליהם. מרטין גריפיתס, מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, שביקר בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש, אמר כי "אנשים נעשים נואשים יותר ויותר בעודם מחפשים מזון, מים ומחסה בעיצומן של הפגזות בלתי פוסקות, המוחות משפחות ושכונות שלמות."
• שני מעברי הנוסעים עם מצרים (רפיח) וישראל (ארז) נותרו סגורים מאז ה-7 באוקטובר, ומונעים מאזרחים המבקשים מפלט בטוח להימלט מרצועת עזה. הסגר מנע גם העברת מטופלים ופצועים אנושים לבתי חולים מחוץ לעזה.
• נכון ל-30 באוקטובר יש בעזה יותר מ-1.4 מיליון עקורים, שיותר מ-689 אלף מהם שוהים ב-150 מתקנים של אונר"א. בימים האחרונים עברו עשרות אלפי עקורים ששהו קודם לכן אצל משפחות מארחות למחסים ציבוריים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים, ויצרו בכך לחץ נוסף על המחסים הסובלים מלכתחילה מצפיפות יתר. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד של אונר"א גדול כמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
• ב-31 באוקטובר דיווחו אמצעי תקשורת ישראליים כי שלושה חיילים ישראליים נהרגו בלחימה בצפון עזה. בה בעת, ארגונים חמושים פלסטיניים המשיכו ב-24 השעות האחרונות בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר אוכלוסייה ישראלית, מבלי שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לדברי הרשויות הישראליות, 240 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. ב-30 באוקטובר חילצו על פי דיווחים כוחות ישראליים חיילת ישראלית שהוחזקה בשבי בעזה. ב-20 וב-23 באוקטובר שחרר חמאס ארבע בנות ערובה. ב-26 באוקטובר טען חמאס כי 50 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
• בגדה המערבית, בין ה-30 באוקטובר (אחר הצהריים) ל-31 באוקטובר (12:00) הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם ילד אחד. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-123 בני אדם, בהם 34 ילדים, לצד חייל ישראלי שנהרג מידי פלסטינים.
• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בכפייה כמעט אלף פלסטינים מבתיהם בגדה המערבית. נתון זה כולל לפחות 98 משקי בית פלסטיניים, המונים יותר מ-800 בני אדם, שאולצו לעזוב 15 קהילות רועים/בדואים בשטח C בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות. 121 פלסטינים נוספים נעקרו לאחר שהרשויות הישראליות הרסו את בתיהם בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, או כאמצעי ענישה.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

לדברי צה"ל, במשך הלילה הרחיבו כוחות חי"ר ושריון באופן מסיבי את פעילותם הקרקעית בתוך צפון עזה. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על קרבות קשים בפרברים הדרומיים והצפון-מערביים של העיר עזה. ב-24 השעות האחרונות נמשכו ההפגזות והתקיפות האוויריות, ועל פי דיווחים כ-300 יעדים הותקפו.

למרות קריאותיה החוזרות ונשנות של ישראל לתושבי העיר עזה וצפון עזה לעבור לדרום עזה למען ביטחונם, התקיפות במרכז עזה ובשתי נפות דרומיות נמשכו. ב-48 השעות האחרונות היו התקיפות במרכז עזה עזות במיוחד.

ב-31 באוקטובר, בשעה 14:00 בערך, פגעו תקיפות אוויריות כבדות במחנה הפליטים ג'באליה, ועל פי דיווחים הרסו רובע שלם ובו 30 בנייני מגורים. דיווחים ראשוניים הצביעו על כך שלפחות 50 בני אדם נהרגו ועוד רבים אחרים לכודים מתחת להריסות. בשעה חצות בקירוב, בסופו של ה-30 באוקטובר, פגעה על פי דיווחים תקיפה אווירית בבית משפחת אבו שמאלה, בא-זאוויידה, (אזור המרכז), הרגה 18 פלסטינים ופצעה מספר בני אדם נוספים. בתקרית זו נהרגה על פי דיווחים משפחה שלמה על שלושת דורותיה, רובם ילידים ונשים. זמן קצר לאחר מכן, על פי דיווחים, פגעה תקיפה אווירית בבית משפחת אבו סאריה בשכונת א-זייתון שבעיר עזה, פגיעה שבה נהרגו לפחות 15 פלסטינים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 8,525 פלסטינים, בהם לפחות 3,542 ילדים ו-2,187 נשים, וכ-21,543 בני אדם נפצעו. 995 מן ההרוגים טרם זוהו, בהם לפחות 248 ילדים.

נכון ל-29 באוקטובר דווח על היעדרם של כ-1,950 בני אדם, בהם לפחות 1,050 ילדים, שאפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים להצלה או שיש לחלץ את גופותיהם. צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות ומחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי בשל מחסור בדלק נאלצה לצמצם את מספר האמבולנסים שהיא מפעילה. ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שבשל המחסור באמבולנסים ובדלק להפעלת כלי רכב, פינוי הפצועים מתבצע יותר ויותר באמצעות עגלות רתומות לחמורים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, על פי דיווחים יותר משני שליש מההרוגים נהרגו בבתיהם. המשרד מוסר גם נתון הקשור לכך, שעל פיו 192 משפחות פלסטיניות בסך הכול איבדו עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 19 עקורים שמצאו מקלט במבנים של אונר"א, ו-310 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול נפגעו מאז ה-7 באוקטובר 44 מתקנים של אונר"א. נכון ל-31 באוקטובר נהרגו במעשי האיבה 67 אנשי סגל של אונר"א; זהו המספר הגבוה ביותר של עובדי סיוע של האו"ם שנהרגו בפרק זמן כה קצר.

הוועדה להגנה על עיתונאים אומרת כי מאז תחילתם של מעשי האיבה ועד עתה נהרגו 31 עיתונאים, בהם 26 פלסטינים, ארבעה ישראלים ולבנוני אחד.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,400 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. על פי דיווחים, מאז פתחו כוחות ישראליים במתקפה הקרקעית נהרגו שלושה חיילים ישראליים. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-31 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,138 מן ההרוגים, בהם 826 אזרחים ושוטרים ו-315 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 31 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 689 אלף בני אדם השוהים ב-150 מתקנים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכמעט 83 אלף בני אדם המבקשים מקלט ב-72 בתי ספר שאינם של אונר"א. 600-550 אלף העקורים הנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות, ולפחות 150 אלף מתוכם עברו בימים האחרונים למחסים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים.

בשל האינטנסיביות של מעשי האיבה, קשה יותר ויותר לספק סיוע לכ-300 אלף עקורים השוהים ב-100 מחסים ומבני ציבור בעיר עזה ובצפון עזה. לפחות 117 אלף מעקורים אלה מצאו מקלט ב-13 בתי חולים ומתקני בריאות אחרים. ב-29 באוקטובר התחייב משרד הבריאות בעזה לספק לעקורים השוהים בבתי חולים שירותים, בתיאום עם המשרד לפיתוח חברתי, בדומה לשירותים הניתנים במרכזי מחסה ציבוריים אחרים. בד בבד פנה המשרד לפיתוח חברתי לסוכנויות הומניטריות בבקשה שיספקו לעקורים באזורים אלה מזון, מים, לרבות מי שתייה, וכן עזרה בסיוע.

מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה במתקני אונר"א הגיע לכמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים. נכון לעכשיו, המחסה הצפוף ביותר הוא מרכז האימונים בח'אן יונס, שבו שוהים 22,100 עקורים, יותר מפי עשרה מקיבולתו.

תנאי תברואה ירודים וצריכת מים לא בטוחים לשתייה בקרב העקורים מעוררים חששות כבדים בדבר סיכונים אפשריים לבריאות הציבור. המשאבים המוגבלים יוצרים תסכול ומתיחות בקרב העקורים, ומחריפים את סכנות ההתעללות והאלימות מבוססת המגדר.

ב-92 המחסים של אונר"א באזורי מרכז הרצועה ודרומה נמשך מתן שירותי בריאות בתמיכת יחידות רפואה וצוותי רפואה ניידים, ששירתו ב-30 באוקטובר 9,100 בני אדם.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים.

בימים האחרונים, אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי Humanity and Inclusion, סיפקה ל-2,600 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות.

בישראל, מאות אלפי בני אדם המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

מאז ה-11 באוקטובר שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

בתי החולים מתמודדים עם חורבן ברמה חסרת תקדים, הנובע בעיקר ממספרם העצום של הפצועים, ממחסור קריטי במשאבים חיוניים, ומחששות שבתי החולים ייפגעו בתקיפות אוויריות.

לדברי ארגון הבריאות העולמי, ב-24 השעות האחרונות היו שלוש מתקפות שפגעו במתקני בריאות, לרבות אחת שבה נהרסה מרפאת רפואה ראשונית, לצד נזק שנגרם לשני בתי חולים. אחד מבתי החולים שנפגעו הוא בית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית, מרכז הטיפול העיקרי לחולי סרטן בעיר עזה, שנפגע זה הלילה השני ברציפות. בית החולים ספג פגיעה ישירה בהפגזה מן האוויר, הקומה השלישית שלו ניזוקה והעשן כתוצאה מהפגיעה גרם לחנק ולבהלה בקרב אנשי הסגל ובני האדם שביקשו מקלט בבית החולים. ב-30 באוקטובר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "מצבם של מטופלים אונקולוגיים שברירי מלכתחילה, והכרחי לעשות כל מה שניתן כדי להבטיח שיקבלו את הטיפול לו הם זקוקים. זה באמת עניין של חיים ומוות."

כל 13 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה ובצפון עזה קיבלו פקודות פינוי חוזרות ונשנות. במתקנים אלה שוהים אלפי מטופלים ואנשי סגל רפואי, וכן כ-117 אלף עקורים, שעבור חלקם מעבר הינו בלתי אפשרי.

מאז ה-7 באוקטובר ניזוקו במתקפות 37 מתקני בריאות (בהם 21 בתי חולים) ו-28 אמבולנסים, 16 עובדי רפואה נהרגו במילוי תפקידם ו-30 עובדי רפואה אחרים נפצעו.

מאז תחילת מעשי האיבה הושבתו יותר משליש מבתי החולים בעזה (12 מתוך 35) וכמעט שני שלישים מכל מרפאות הרפואה הראשונית (46 מתוך 72) בשל נזק או מחסור בדלק, מצב המגביר את הלחץ על מתקני הרפואה הנותרים שעדיין פועלים. כל 13 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה ובצפון עזה קיבלו פקודות פינוי.

תשעה מרכזי בריאות של אונר"א (מתוך 22) עדיין פועלים באזורי המרכז והדרום. ב-30 באוקטובר התקבלו כ-4,300 מטופלים לטיפול במתקנים אלה.

מתוך 59 המשאיות שנכנסו היום (31 באוקטובר) לעזה דרך מעבר רפיח, לפחות 19 הכילו אספקה רפואית. בסך הכול, לפחות 75 מ-217 המשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר הכילו אספקה רפואית.

ב-31 באוקטובר מסר יוניסף את תכולתן של שלוש משאיות שהוכנסו לעזה ב-30 באוקטובר לבית החולים א-נאסר בח'אן יונס. המשאיות הכילו עשרות משטחים, בעיקר של פריטים חד-פעמיים ואנטיביוטיקה. בשל מעשי האיבה לא ניתן היה לספק לבתי החולים את תכולתן של שש משאיות אחרות שהובאו על ידי יוניסף והכילו פריטים דומים; המשאיות היו אמורות להגיע לבית החולים אל-אקצא במרכז עזה ולבית החולים שיפא בעיר עזה. מאז תחילת מעשי האיבה מסר יוניסף לבתי חולים שונים 17 משאיות שהכילו, בנוסף על תרופות ומוצרים, גם שמיכות ואוהלים מיוחדים למרכזי מיון ראשוני של נפגעים.

תוכנית ההפצה של אספקה זו מבוססת על צרכים שאומתו בשטח על ידי נציגים טכניים, אגודת הסהר האדום הפלסטיני, ארגון הבריאות העולמי ויוניסף בעזה. אחרי העברת המשלוח לעזה וקבלתו, הנציגים הטכניים מלווים את האספקה לכל בית חולים. הצריכה נאמדת באמצעות מעקב סדיר לאחר המסירה.

מעשי האיבה המתמשכים הביאו לעקירתם של מרבית אנשי הסגל הרפואי המקצועי בעזה, ולדברי משרד הבריאות בעזה, היעדרם מאלץ את בתי החולים לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל. בתי החולים ממשיכים לסבול ממחסור חמור בדלק, המוביל לקיצוב מחמיר ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

מים, תברואה והיגיינה

נכון ל-17:00 ב-31 באוקטובר, אחד משלושת קווי אספקת המים מישראל, המשרת את מרכז עזה, חזר לפעול זו הפעם הראשונה מאז נותקה אספקת המים ב-8 באוקטובר. אספקת המים לאזורי נוסייראת, בורייג', מר'אזי וזאוויידה חודשה אמנם, אך נפח המים שהתקבל טרם נאמד. מאידך, ב-30 באוקטובר נפגעו שתי בארות מים מרכזיות בנוסייראת ונגרם להן נזק קשה.

בנוסף על כך, קו אספקת המים השני מישראל למערב ח'אן יונס, שפעולתו הופסקה ב-30 באוקטובר, לא חזר לפעול. קודם לכן סיפק קו זה 600 מטר מעוקב מי שתייה בשעה. קו המים השלישי מישראל לדרום עזה נותר גם הוא סגור מאז ה-8 באוקטובר.

במרכז ובדרום עזה, שני מתקני התפלת מי ים ממשיכים לפעול בכ-40% מתפוקתם, לצד 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה. הפעלתם התאפשרה הודות לאספקת כמויות קטנות של דלק על ידי אונר"א ויוניסף. כתוצאה מכך, משקי בית המחוברים עדיין לרשת המים מקבלים מים במשך שעות אחדות ביום, ואילו משקי בית אחריםקיבלו מים ממכליות.

כמעט כל התמיכה בנושא המים, התברואה וההיגיינה מוגבלת ברובה לדרום עזה, בעוד שהגישה למים בעיר עזה ובצפון עזה הרבה יותר מאתגרת. הן מתקן ההתפלה והן קו המים הישראלי המספקים מים לאזורים אלה אינם פועלים. אף שאונר"א ויוניסף סיפקו דלק בכמויות מוגבלות גם למספר בארות מים, אספקת המים מתבצעת אך ורק במכליות. ביומיים האחרונים פסקה הובלות המים במכליות בשל הפעילות הצבאית המתמשכת.

ב-31 באוקטובר הכילו שלוש משאיות מתוך שיירת הסיוע כ-3,700 ערכות היגיינה ו-22 אלף בקבוקי מים, שמיועדים לחלוקה במרכזי העקורים בדרום עזה. בסך הכול, מכלל 217 המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר, לפחות 18 הכילו מי שתייה (ג'ריקנים ובקבוקים), מכלי מים, ציוד לטיהור מים וערכות היגיינה.

ביטחון תזונתי

ב-30 באוקטובר, בשעות אחר הצהריים, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות ישראליות במאפייה בשכונת אל-אמל שבח'אן יונס; המאפייה ניזוקה בתקיפה ועשרה בני אדם נפצעו. נתון זה מביא את מספר המאפיות שנפגעו ונהרסו מאז ה-7 באוקטובר ל-11 (שש בעיר עזה, שתיים בג'באליה, שתיים במרכז עזה ואחת בח'אן יונס). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים שההמתנה בהם נמשכת שעות, ומותירה את הממתינים חשופים לתקיפות אוויריות.

נכון ל-31 באוקטובר, רק אחת מן המאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות (אחת ברפיח, ארבע בח'אן יונס ושלוש במרכז רצועת עזה) פועלות ומספקות לחם למחסים. אונר"א המשיכה לשתף פעולה עם מאפיות מקומיות אלה, לספק להן קמח ובכך לאפשר להן להציע למשפחות לחם במחצית מעלותו. אבל המחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מוצרי מזון חיוניים בעזה יספיק לכשבעה ימים נוספים. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים. קמעונאים נתקלים בקשיים משמעותיים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

בכל עת שהדבר מתאפשר אונר"א מחלקת לעקורים במחסים ארוחות חמות, בעיקר תרומות שהתקבלו מהקהילות המארחות. על אף היקפו המוגבל, סיוע זה ממלא תפקיד חשוב, לנוכח הגישה המוגבלת לשוק המקומי ואי-יכולתם של רבים מהעקורים להכין ארוחות חמות במחסים שבהם הם שוהים.

40 מן המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-31 באוקטובר הכילו פריטי מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. בסך הכול, יותר מ-100 מהמשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר הכילו מזון.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

ולמרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים של ה-30 באוקטובר לשעה 21:00 ב-31 באוקטובר, הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם ילד אחד וקשיש. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-123, בהם 34 ילדים. מכלל ההרוגים, 115 בני אדם, בהם 33 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים; ושמונה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. איש כוחות ישראליים נהרג מידי פלסטינים.

ב-30 באוקטובר, בעימותים במהלך מבצע חיפוש ומעצר ליד צומת זוואתא שבעיר שכם, ירו כוחות ישראליים בתחמושת חיה בילד בן 14 ופצעו אותו; הילד מת למחרת מפצעיו. ב-31 באוקטובר נורה למוות קשיש בלתי מעורב במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר טובאס, שכלל חילופי ירי בין כוחות ישראליים לפלסטינים.

מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר, כמעט 50% נפגעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים; 35% נפגעו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; ומרבית 10% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים, ובמתקפות מתנחלים נגד פלסטינים.

מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים ומתנחלים בגדה המערבית 2,157 פלסטינים, בהם לפחות 201 ילדים, ו-52 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים, בהם תשעה שנפגעו מתחמושת חיה. כ-1,200 פלסטינים נפגעו מידי כוחות ישראליים בהקשר של הפגנות. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הנפגעים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה מהממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ב-30 באוקטובר פרצה קבוצת מתנחלים לקהילת הרועים עספה א-תחתא שבדרום נפת חברון והציתה מבנה מגורים שנבנה במימון תורמים. הקהילה שוכנת בתוך שטח שהוכרז שטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים (שטח אש 918), שכ-1,300 הפלסטינים המתגוררים בו מצויים בסיכון גבוה להעברה בכפייה.

מאז תחילתה של ההסלמה במעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 178 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (121 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (31 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתוך 171 מתקפות מתנחלים, יותר משליש כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו או תמכו באופן פעיל במתנחלים בעת ביצוע המתקפות. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 25 מבני מגורים, 42 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 74 כלי רכב ויותר מ-670 עצים ושתילים.

עקירה

ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות.

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 76 פלסטינים, בהם 35 ילדים, בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי, ו-23 בני אדם אחרים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה, שיעדיהן הם בתי משפחותיהם של מי שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות שבהן נהרגו ישראלים.

בנוסף חל גידול בעקירה של פלסטינים בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בהקשר זה לפחות 98 משקי בית פלסטיניים המונים 828 בני אדם, בהם 313 ילדים. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה