מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 26

דגשים עיקריים

• ב-1 בנובמבר בשעה 11:00 נפתח מעבר רפיח בין עזה למצרים לתנועת בני אדם, ואפשר את פינויים של כ-81 פלסטינים פצועים לבית חולים שדה מצרי, וכן את יציאתם של כ-345 בעלי דרכונים זרים. זו הפעם הראשונה מאז ה-10 באוקטובר שמעבר רפיח נפתח לתנועת בני אדם. מערב ארז עם ישראל נותר סגור.
• על פי דיווחים, ב-1 בנובמבר אזל הדלק בבית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית כך שבית החולים נאלץ לעצור את מרבית פעולותיו, ולהותיר את 70 חולי הסרטן המטופלים בו בסכנת חיים חמורה. על פי דיווחים, היום בשעה 20:00 נפגע בהפגזה בית החולים אל-הילו, גם הוא בעיר עזה; בית החולים קלט והחליף את מחלקת היולדות בבית החולים שיפא, המשמשת כעת לטיפול בפצועים. נכון לעכשיו, 14 מתוך 35 בתי החולים עם קיבולת אשפוז בעזה אינם מתפקדים.

• ביום ה-26 של מעשי האיבה נמשכו הפעילויות הקרקעיות הישראליות, בעיקר בצפון עזה ובעיבורי העיר עזה, לצד הפגזות אינטנסיביות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-31 באוקטובר (12:00) ל-1 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 280 פלסטינים, נתון המביא את מספר ההרוגים המדווח מאז תחילת מעשי האיבה ל-8,805 בני אדם, שכשני שלישים מהם הם ילדים ונשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, ב-31 באוקטובר נהרגו בעזה במהלך הפעילות הקרקעית 13 חיילים ישראליים.
• העיר עזה וצפון עזה מנותקות ברובן מיתר הרצועה כתוצאה מהפעילות הקרקעית הישראלית וההיתקלויות עם ארגונים פלסטיניים חמושים במהלכה. משלוח סיוע הומניטרי מהדרום לכ-300 אלף עקורים בצפון נעצר.
• ב-1 בנובמבר, נכון לשעה 14:00, נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עשר משאיות, נתון המביא את סך המשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-227. הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלתו של ציוד מציל-חיים. מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, אמר ב-1 בנובמבר כי "המשאיות שנכנסו עד עתה לעזה לאחר משא ומתן מייגע מציעות הקלה מסוימת, אבל ממש אינן מספיקות."
• בין 03:00 ל-11:15 ב-1 בנובמבר נותקו שירותי הטלפוניה והאינטרנט בעזה זו הפעם השנייה בשישה ימים, והותירו את האזרחים בסכנה חמורה נוכח הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר ומן הקרקע.
• נכון ל-1 בנובמבר היו בעזה יותר מ-1.4 מיליון עקורים, שיותר מ-690,400 מהם שוהים ב-149 מתקנים של אונר"א. בימים האחרונים עברו עשרות אלפי עקורים ששהו קודם לכן אצל משפחות מארחות למחסים ציבוריים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים. בכך הוגבר הלחץ על מחסים הסובלים מלכתחילה מצפיפות יתר. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד של אונר"א גדול כמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
• ארגונים חמושים פלסטיניים המשיכו ב-24 השעות האחרונות בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר אוכלוסייה ישראלית, מבלי שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לדברי הרשויות הישראליות, 240 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית אחת שוחררה על ידי כוחות ישראליים. ב-1 בנובמבר טען חמאס כי שבעה בני ערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות במחנה הפליטים ג'באליה. זאת לאחר שקודם לכן טענו כי 50 מבני הערובה נהרגו בנסיבות דומות.
• ב-1 בנובמבר קרא מתאם סיוע החירום ל"צדדים הלוחמים להסכים להפוגה בלחימה," והוסיף כי "זו האפשרות המעשית היחידה להכניס פריטי סיוע לעזה עכשיו ומייד. .. להקל את סבלם של בני אדם ולצמצם את הסכנה להפרות הסדר האזרחי."
• בגדה המערבית, בין ה-31 באוקטובר (אחר הצהריים) ל--1 בנובמבר (12:00) הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, בהם ילד אחד. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-128 בני אדם, בהם 35 ילדים, לצד חייל ישראלי שנהרג מידי פלסטינים.
• בלילה שבין ה-31 באוקטובר ל-1 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים לפחות 70 פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. לדברי מקורות פלסטיניים, נתון זה מביא את כלל העצורים מאז ה-7 באוקטובר ל-1,830 לפחות. משרד הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם קיבל דיווחים עקביים ואמינים על תופעה נרחבת של יחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל כלפי עצירים. מאז ה-7 באוקטובר מתו שני עצירים פלסטיניים שהוחזקו במעצר בישראל.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

לדברי צה"ל, כוחות חי"ר ושריון המשיכו בפעילות הקרקעית בשטח צפון עזה, ובמיוחד באזור אל-כראמה בג'באליה - מצפון מערב לעיר עזה, ובשכונת א-זייתון שממזרח לעיר עזה. על פי דיווחים, חילופי אש ותקיפות אוויריות נמשכו גם במרכז עזה, במיוחד במזרח אל-מר'אזי ובאל-בורייג', וכן במחנה א-נוסייראת. ב-24 השעות האחרונות נמשכו ההפגזות והתקיפות האוויריות.

להלן כמה מהתקרית הקטלניות ביותר: ב-1 בנובמבר, בשעה 13:00 בקירוב, זה היום השני ברציפות ובמרווח של פחות מ-24 שעות, היה מחנה הפליטים ג'באליה יעד לתקיפות אוויריות כבדות, שעל פי דיווחים גרמו להרס של מספר רב של בנייני מגורים ולהרג של עשרות בני אדם. ב-31 באוקטובר פגעה תקיפה אווירית ישראלית ב"מגדל מוהנדסין" בן תשע הקומות במחנה א-נוסייראת (מרכז רצועת עזה), ועל פי דיווחים גרמה להרג של 45 פלסטינים ולפציעתם של עשרות בני אדם. ב-1 בנובמבר, בשעה 04:15 בקירוב, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בשני בניינים בח'אן יונס, גרמו להרג של 12 פלסטינים ולפציעה של 40 בני אדם אחרים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 8,805 פלסטינים, בהם לפחות 3,648 ילדים ו-2,187 נשים, וכ-22,240 בני אדם נפצעו.

צוותי הצלה, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם נוכח תקיפות אוויריות מתמשכות ומחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד. דבר זה מדאיג במיוחד משום שמעריכים כי אלפי בני אדם לכודים מתחת להריסות. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי בשל מחסור בדלק נאלצה לצמצם את מספר האמבולנסים שהיא מפעילה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, יותר משני שלישים מההרוגים נהרגו בבתיהם. המשרד מוסר גם נתון הקשור לכך, שעל פיו נכון ל-26 באוקטובר, 192 משפחות פלסטיניות בסך הכול איבדו עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 19 עקורים שמצאו מקלט במבנים של אונר"א, ו-310 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול ניזוקו מאז ה-7 באוקטובר 44 מתקנים של אונר"א. נכון ל-1 בנובמבר נהרגו במעשי האיבה 70 אנשי סגל של אונר"א; זהו המספר הגבוה ביותר של עובדי סיוע של האו"ם שנהרגו בפרק זמן כה קצר.

הוועדה להגנה על עיתונאים מסרה ב-31 באוקטובר כי מאז תחילתם של מעשי האיבה ועד עתה נהרגו 31 עיתונאים, בהם 26 פלסטינים, ארבעה ישראלים ולבנוני אחד.

ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה לעבר אוכלוסייה ישראלית, בלא שדווח על הרוגים או פצועים.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,400 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. על פי דיווחים, מאז פתחו כוחות ישראליים במתקפה הקרקעית נהרגו 15 חיילים ישראליים. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-31 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,138 מן ההרוגים, בהם 826 אזרחים ושוטרים ו-315 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 31 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון. נתון זה כולל כמעט 690,400 בני אדם השוהים ב-149 מתקנים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכ-96,400 בני אדם המבקשים מקלט ב-76 בתי ספר שאינם של אונר"א. 600-550 אלף העקורים הנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות, ובימים האחרונים עברו עד 150 אלף מתוכם למחסים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים.

מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה במתקני אונר"א הגיע לכמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים. נכון לעכשיו, המחסה הצפוף ביותר הוא מרכז האימונים בח'אן יונס, שבו שוהים 22,100 עקורים, יותר מפי עשרה מקיבולתו.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים. אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי Humanity and Inclusion, סיפקה בימים האחרונים ל-2,600 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות.

בישראל, מאות אלפי בני אדם המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

מאז ה-11 באוקטובר שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

בעקבות השבתת השירותים בבית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית בשל היעדר דלק וחשמל, הודיע משרד הבריאות בעזה כי בבית החולים שיפא בעיר עזה ובבית החולים האינדונזי בבית לאהיא הדלק כמעט אזל, ופנה לקהילה הבינלאומית ולתושבים מקומיים בבקשה לסייע באספקת דלק. משרד הבריאות הזהיר כי 42 ילדים המחוברים למכשור תומך-חיים, 62 פצועים המשתמשים בציוד הנשמה ו-650 מטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות מצויים בסיכון הגבוה ביותר אם תנותק אספקת החשמל.

נכון לעכשיו, 14 מתוך 35 בתי החולים עם קיבולת אשפוז אינם מתפקדים, בנוסף על שני מרכזי מומחים לטיפולי חוץ. בנוסף על כך, 71% (51/72) מכל מתקני הרפואה הראשונית ברחבי עזה (72) אינם מתפקדים, לרבות 74% מאלה הממוקמים בעיר עזה ו-92% מאלה הממוקמים בצפון עזה.

מחסור חמור בחשמל פוגע בכל בתי החולים והמרפאות שעדיין פועלים, ומוביל לקיצוב מחמיר בדלק ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות תיעדו גידול במספר המקרים של מחלות עור ושלשול בקרב עקורים השוהים במחסים, בשל הגישה הלא מספקת למים ולשירותי תברואה. ניכרת גם עלייה בשכיחות הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בשל צפיפות היתר ותנאי החיים הירודים בתוך המחסים, במיוחד מרגע שהטמפרטורות החלו לרדת.

מעשי האיבה המתמשכים הביאו לעקירתם של מרבית אנשי הסגל הרפואי המקצועי בעזה, ולדברי משרד הבריאות בעזה, היעדרם מאלץ את בתי החולים לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל.

מים, תברואה והיגיינה

נכון ל-17:00 ב-31 באוקטובר, אחד משלושת קווי אספקת המים מישראל, המשרת את מרכז עזה, חזר לפעול זו הפעם הראשונה מאז נותקה אספקת המים ב-8 באוקטובר, ומספק כ-500 מטר מעוקב מי שתייה בשעה לאזורי נוסייראת, בורייג', מר'אזי וזאוויידה.

לעומת זאת, אספקת המים מישראל למערב ח'אן יונס, שהופסקה ב-30 באוקטובר מסיבות לא ידועות, לא חודשה. קודם לכן סיפק קו זה 600 מטר מעוקב מי שתייה בשעה. קו המים השלישי מישראל לדרום עזה נותר גם הוא סגור מאז ה-8 באוקטובר.

במרכז ובדרום עזה, שני מתקני התפלת מי ים ממשיכים לפעול בכ-40% מתפוקתם, לצד 120 בארות ו-20 תחנות שאיבה. הפעלתם התאפשרה הודות למשלוח של כמויות קטנות של דלק על ידי אונר"א ויוניסף. כתוצאה מכך, משקי בית המחוברים עדיין לרשת המים מקבלים מים במשך שעות אחדות ביום, ואילו משקי בית אחרים קיבלו מים ממכליות.

נכון לעכשיו כמעט כל התמיכה בנושא המים, התברואה וההיגיינה מוגבלת לדרום עזה. הן מתקן ההתפלה והן קו המים הישראלי המספקים מים לעיר עזה ולצפון עזה אינם פועלים. אף שאונר"א ויוניסף סיפקו דלק בכמויות מוגבלות גם למספר בארות מים, אספקת המים מתבצעת אך ורק במכליות. ביומיים האחרונים פסקה הובלת המים במכליות בתוך עזה בשל פעילות צבאית מתמשכת.

ב-1 בנובמבר הכילו שמונה משאיות מתוך שיירת הסיוע כ-80 אלף ליטר מים, כמות שתכסה את צורכיהם של 15 אלף בני אדם ליום אחד, ומיועדת לחלוקה במרכזי העקורים בדרום עזה. בסך הכול, מכלל 227 המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר, לפחות 26 הכילו מי שתייה (ג'ריקנים ובקבוקים), מכלי מים, ציוד לטיהור מים וערכות היגיינה.

ביטחון תזונתי

מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות (שש בעיר עזה, שתיים בג'באליה, שתיים במרכז עזה ואחת בח'אן יונס). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים שההמתנה בהם נמשכת שעות, ומותירה את הממתינים חשופים לתקיפות אוויריות.

נכון ל-1 בנובמבר, רק אחת מן המאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות, בעיקר בדרום ומרכז עזה, פועלות ומספקות לחם למחסים. אונר"א המשיכה לשתף פעולה עם מאפיות מקומיות אלה, לספק להן קמח ובכך לאפשר להן להציע למשפחות לחם במחצית מעלותו. המחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי.

בכל עת שהדבר מתאפשר אונר"א מחלקת לעקורים במחסים ארוחות חמות, בעיקר תרומות שהתקבלו מהקהילות המארחות. על אף היקפו המוגבל, סיוע זה ממלא תפקיד חשוב, לנוכח הגישה המוגבלת לשוק המקומי ואי-יכולתם של רבים מהעקורים להכין ארוחות חמות במחסים שבהם הם שוהים.

40 מן המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-31 באוקטובר הכילו פריטי מזון, לרבות מזון מוכן כמו שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. בסך הכול, יותר מ-100 מהמשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר הכילו מזון.

טלקומוניקציה

בין 03:00 ל-11:15 ב-21 בנובמבר נותקו שירותי הטלפוניה והאינטרנט בעזה זו הפעם השנייה בתוך שישה ימים. אמבולנסים וצוותי הגנה אזרחית לא היו מסוגלים לאתר את הפצועים, זאת כאשר מעריכים כי אלפי בני אדם עדיין לכודים מתחת להריסות. אזרחים אינם יכולים לקבל מידע עדכני היכן יוכלו לקבל סיוע הומניטרי ולאן יוכלו לעבור כדי לצמצם מעט את הסכנה לחייהם.

מאז ההסלמה במעשי האיבה צומצמה משמעותית הגישה לאינטרנט ברצועת עזה. 60% מארונות החשמל ומתגי ההפעלה מרחוק לא פעלו, 65% ממשקי הבית והעסקים איבדו גישה לרשת האינטרנט, ו-36% מערוצי הסיבים המקומיים אבדו בשל חתכים בסיבים שפגעו ברשתות הטלפונים הנייחים והניידים גם יחד. כמעט מחצית מהרשתות המקומיות ניזוקו גם הן – הנזק כלל עמודי רחוב, כבלים ותעלות סיבים.

חברת הסלולר ג'וואל, המשרתת יותר מ-85% מתושבי עזה, איבדה 65% מאתרי הרדיו שלה.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

בנוסף על כך, ההשבתה הדרמטית של שירותי האינטרנט פגעה במאמצי המעקב, התיעוד והדיווח, לרבות אחר הפרות אפשריות ופגיעות במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמשפט זכויות האדם הבינלאומי.

למרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לתמוך בבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים של ה-31 באוקטובר לשעה 21:00 ב-1 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, בהם ילד אחד וקשיש. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-128, בהם 35 ילדים. מכלל ההרוגים, 120 בני אדם, בהם 34 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים; ושמונה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. איש כוחות ישראליים נהרג מידי פלסטינים.

מספר הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מייצג יותר משליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז תחילת 2023 (372).

התקרית הקטלנית ביותר, שבה נהרגו שלושה מההרוגים שנמנו לעיל, התרחשה ב-1 בנובמבר במהלך מבצע חיפוש ומעצר ישראלי במחנה הפליטים ג'נין. המבצע הוביל לעימותים בין תושבי המחנה לכוחות ישראליים, וכן לחילופי אש שבמהלכם נהרג פלסטיני. כמו כן, במהלך התקרית השתמשו כוחות ישראליים ברחפן לתקיפה מן האוויר שבה נגרם נזק, והרסו בדחפור חלקים מכביש. הנזק לרשתות מים ולבתים טרם נאמד. זהו המבצע הישראלי הרביעי הנערך במחנה הפליטים ג'נין בעשרת הימים האחרונים (מאז ה-22 באוקטובר).

שני הרוגים נוספים תועדו בשתי תקריות נפרדות. ב-31 באוקטובר ירו כוחות ישראליים למוות בנער בן 16, בתחמושת חיה, בעימותים שפרצו במהלך הפגנת הזדהות עם עזה בכפר בית אומר (נפת חברון). ב-1 בנובמבר כוחות ישראליים ירו למוות בקשיש בלתי מעורב עם מוגבלות נפשית, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר טול כרם שכלל חילופי ירי בין כוחות ישראליים לפלסטינים.

מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר, כמעט 50% נפגעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים; 35% נפגעו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; ומרבית 10% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים, ובמתקפות מתנחלים נגד פלסטינים.

מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,214 פלסטינים, בהם לפחות 234 ילדים. 60 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים, בהם תשעה שנפגעו מתחמושת חיה. כ-1,200 פלסטינים נפגעו מידי כוחות ישראליים בהקשר של הפגנות. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

ב-24 השעות האחרונות פרצו מתנחלים לקהילת א-טייבה שליד העיירה תרקומייא (נפת חברון), ולקהילת ח'לת א-לוזה ולעיירה אל-ח'דר (שתיהן בנפת בית לחם), והשחיתו שני מבני מגורים ושלושה מבנים בשימוש חקלאי.

מאז תחילתה של ההסלמה במעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 186 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (128 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (32 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתוך 186 מתקפות מתנחלים, יותר משליש כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 25 מבני מגורים, 42 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 74 כלי רכב ויותר מ-670 עצים ושתילים.

עקירה

ב-24 השעות האחרונות נעקרו בסך הכול 36 פלסטינים בנפת חברון בשל אלימות מתנחלים, ו-321 פלסטינים נוספים נעקרו בירושלים המזרחית בשל הריסת בתיהם.

ב-31 באוקטובר אולצו משפחות פלסטיניות להרוס את בתיהן בשכונות ראס אל-עמוד וצור באהר שבירושלים המזרחית, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. כתוצאה מכך נותרו ארבעה משקי בית פלסטיניים המונים 21 בני אדם, בהם 11 ילדים, ללא קורת גג. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 113 פלסטינים, בהם 54 ילדים, לאחר הריסות בשטח C בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-23 בני אדם אחרים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה, שיעדיהן הם בתי משפחותיהם של מי שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות שבהן נהרגו ישראלים.

ב-1 באוקטובר נעקרו מקהילת אל-גנוב שבנפת חברון חמישה משקי בית פלסטיניים המונים 36 בני אדם, בהם 20 ילדים, אחרי שורה של מתקפות מתנחלים שכללו השחתת מכלי מים ומערכות סולאריות, והצתה של שני מבני מגורים על כל חפצי המשפחות שהיו בתוכם, לרבות תרופות, כסף, בגדים ומזון. בנוסף על כך, מתנחלים כיוונו נשק חם אל התושבים ואיימו שיהרגו אותם אם לא יעזבו, ואחר כך גנבו את עדריהם. קודם לכן, ב-11 באוקטובר, עזבו את האזור חמש משפחות המונות 40 בני אדם, בהם 20 ילדים, יחד עם עדריהן.

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בהקשר זה לפחות 103 משקי בית פלסטיניים המונים 864 בני אדם, בהם 333 ילדים. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.

מעצר והתעללות

משרד הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם קיבל מספר דיווחים עקביים ואמינים על שימוש שיטתי ביחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל כלפי עצירים, ועל אלימות פיזית ופסיכולוגית המופעלת על בני משפחה.

משרד הנציב העליון לזכויות האדם תיעד אחד ממקרים אלה, שבו נעצר אדם ב-31 באוקטובר על ידי כוחות ישראליים. בצילום וידיאו נראה חייל ישראלי בועט באותו אדם פעמים אחדות בבטנו וקורא לו בכינויים גזעניים, בעוד האדם שנעצר כורע בעיניים מכוסות ובידיים כבולות מאחורי גבו. באותו מבצע גרמו כוחות ישראליים נזק לתכולת הבית, ועל פי דיווחים איימו על בני משפחתו של האיש שיירו בהם אם לא ישתפו פעולה. משרד הנציב העליון לזכויות האדם תיעד מקרים דומים של הכאות והתעללות בעצירים פלסטינים, העלולות אף להוות עינויים.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

צרכים בקדימות

סיוע רב-תכליתי במזומן

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-26 באוקטובר החלו כ-17,874 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 86%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בגדה המערבית סיפקה אונר"א שירותי תמיכה פסיכו-חברתית ל-155 עובדים פלסטינים מעזה בנפות חברון, רמאללה וטול כרם, ול-240 תלמידים בבתי הספר לבנים בנור שמס.
• ארגון שותף הגיע ללפחות 4,000 עקורים השוהים במחסים וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגונים שותפים סיפקו כ-700 פגישות ייעוץ פסיכולוגית, סוציאליות ומשפטיות בהקשר של תקריות אלימות מבוססת מגדר. יתרה מכך, ב-1,144 מקרים קיבלו נפגעי אלימות מבוססת מגדר שירותי עזרה ראשונה רפואית פסיכיאטרית.
• יוניסף מוביל מיפוי של בתי יתומים ומחסים שבהם שוהים ילדים, במטרה לתמוך ברישום של ילדים ללא מלווה וכאלה שהופרדו מהוריהם, על מנת לאפשר זיהוי, איחוד עם משפחות ואפשרויות טיפול חלופיות ברמה הלאומית (הן בעזה והן בגדה המערבית).

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-690,400 עקורים שוהים ב-150 [למעלה בסעיף עקירה בעזה כתוב 149] בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.
• מתן גישה למרפאות ניידות עבור 29 קהילות בשטח C של הגדה המערבית בנפות חברון, ג'נין וקלקיליה, שגישה זו מנועה מהן מאז החל סבב ההסלמה במעשי האיבה.

מענה עד עתה

• אונר"א ממשיכה לספק שירותי רפואה ראשוניים במחסים, באמצעות 95 יחידות רפואה וצוותי רפואה ניידים.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני מפעילה שמונה צוותי רפואה ניידים המספקים שירותי רפואה ראשוניים לעקורים, והיא צפויה להגדיל את מספרם ל-12.
• ארגונים שותפים ממשיכים לגייס משאבים בקהיר; בתמיכת ארגון הבריאות העולמי, כוח המשימה לענייני בריאות הציב בקהיר צוות לוגיסטי המסייע לארגונים שותפים בתיאום בתחום הבריאות.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• אונר"א החלה לחלק שימורי בשר, יחד עם שימורי הטונה שמחלקת תוכנית המזון העולמית, במחסה החירום הייעודי הפועל במרכז האימונים בח'אן יונס.
• מאז החל המשבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חירום במזון ובמזומן לכ-550 אלף בני אדם, רובם עקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א. ב-1 בנובמבר קיבלו 3,400 עקורים השוהים אצל משפחות מארחות חבילות מזון. נכון ל-1 בנובמבר פדו 23,721 בני אדם שוברי סיוע באמצעות העברות מזומן מטעם תוכנית המזון העולמית בחנויות שעדיין פעילות.
• אוקספם כיסה 189 משקי בית בנפת עזה.
• ארגון DanChurchAid כבר כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA מספק ארוחות חמות וחבילות מזון ל-120 אלף בני אדם בסך הכול. חבילות מזון - 80% למחסי החירום הייעודיים של אונר"א, 20% לקהילות מארחות ולמחסים קטנים יותר אחרים. 2,000 משקי בית בצפון עזה ו-12 אלף משקי בית בח'אן יונס כבר כוסו. הטיפול ב-10,000 משקי בית במרכז עזה עדיין נמשך. סלי ירקות למשפחות מארחות ולמחסים קטנים, עבור 2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) בח'אן יונס ו-2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) במרכז רצועת עזה. מתוכננת חלוקה של חבילות מזון שתכסה 1,000 עקורים במחסים קולקטיביים ואצל משפחות מארחות.
• ארגון ACTED מספק שוברי מזון ל-3,250 עקורים באזור המרכז (ח'אן יונס).

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה עד עתה

• מאז ה-7 באוקטובר חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א כ-9,000 ערכות היגיינה.
• מאז ה-7 באוקטובר, מים לשתייה בכמות של 1,950 מטר מעוקב הובלו במכליות למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• מאז ה-7 באוקטובר חולקו לעקורים במחסים של אונר"א 175 מטר מעוקב של מים בבקבוקים.
• ארבעה מכלי אחסון מים בנפח 10 מטר מעוקב, ו-20 מכלים נוספים בנפח 1.5 מטר מעוקב כל אחד, לשימוש במרכזים קהילתיים ומרכזי עקורים, התקבלו דרך מעבר רפיח.
• 8,000 יחידות בנפח 10 ליטר מים נמסרו דרך מעבר רפיח.
• 4,000 כלים לטיהור מים למשפחות המתארחות בקהילות חלשות ופגיעות ובמרכזי עקורים נמסרו דרך מעבר רפיח.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.