מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 27

דגשים עיקריים

• זה היום השני ברציפות, ב-2 בנובמבר, שמעבר רפיח בין עזה למצרים נפתח לתנועת בני אדם, ואפשר פינוי של כ-60 פלסטינים פצועים לבית חולים שדה מצרי, וכן את יציאתם של כ-400 בעלי דרכונים זרים. מערב ארז עם ישראל נותר סגור.
• הפעילויות הקרקעיות הישראליות בצפון עזה ובעיר עזה נמשכו לצד הפגזות אינטנסיביות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-1 בנובמבר (12:00) ל-2 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 256 פלסטינים, נתון המביא את מספר ההרוגים המדווח מאז תחילת מעשי האיבה ל-9,061 בני אדם, שכשני שלישים מהם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, ב-2 בנובמבר נהרגו בעזה שני חיילים ישראליים, נתון המביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-17.

• ב-2 בנובמבר דיווח משרד הבריאות כי הגנרטור החשמלי העיקרי בבית החולים האינדונזי שבצפון עזה חדל לפעול בשל היעדר דלק. בית חולים זה קיבל מאות בני אדם שנפצעו במעשי האיבה האחרונים במחנה ג'באליה. השבתת הגנרטור חושפת מאות מטופלים פצועים קשה לסכנה מיידית של מוות או נכויות לצמיתות. על פי דיווחים, בבית החולים שיפא כמעט אזל הדלק. מאז תחילת מעשי האיבה, 14 מתוך 35 בתי החולים עם יכולות אשפוז אינם מתפקדים, ו-51 (71%) מכל מתקני הרפואה הראשונית ברחבי עזה (72) אינם מתפקדים בשל נזק שנגרם להם או היעדר דלק.
• ב-2 בנובמבר נכנסו לעזה דרך מעבר רפיח 102 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית. זו השיירה הגדולה ביותר מאז חודשו משלוחי הסיוע ב-21 באוקטובר, והיא מביאה את סך המשאיות שנכנסו לעזה ל-374. הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלתו של ציוד מציל-חיים. מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. הסיוע הזמין עדיין אינו מספיק לכיסוי צרכיהם הבסיסיים של בני אדם.
• נכון ל-2 בנובמבר היו בעזה כמעט 1.5 מיליון עקורים, שיותר מ-690,400 מהם שוהים ב-149 מתקנים של אונר"א. בימים האחרונים עברו עשרות אלפי עקורים ששהו קודם לכן אצל משפחות מארחות למחסים ציבוריים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים. בכך הוגבר הלחץ על מחסים הסובלים מלכתחילה מצפיפות יתר. מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה יחיד של אונר"א גדול כמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים.
• ב-2 בנובמבר נפגעו ארבעה מחסים של אונר"א שבהם שהו כמעט 20 אלף עקורים; כתוצאה מכך נהרגו לפחות 23 בני אדם, ועשרות בני אדם נפצעו. מאז תחילת מעשי האיבה ניזוקו כמעט 50 מתקנים של אונר"א ו-72 אנשי סגל של הארגון נהרגו.
• ב-2 בנובמבר נעצרה כמעט לחלוטין הפעולה של בארות מים ומתקני התפלה במחציתה הדרומית של רצועת עזה, לאחר שעתודות הדלק שלהם אזלו. רק אחד משלושת קווי המים המספקים מים מישראל פועל. הגישה של בני אדם למים בצפון עזה אינה ברורה דייה.
• ארגונים חמושים פלסטיניים המשיכו ב-24 השעות האחרונות בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר אוכלוסייה ישראלית, מבלי שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לדברי הרשויות הישראליות, 242 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית אחת חולצה על ידי כוחות ישראליים. ב-1 בנובמבר טען חמאס כי שבעה בני ערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות במחנה הפליטים ג'באליה. זאת לאחר שקודם לכן טענו כי 50 מבני הערובה נהרגו בנסיבות דומות.
• בגדה המערבית, בין ה-1 בנובמבר אחר הצהריים ל-2 בנובמבר ב-12:00 הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, וילד נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. מתנחל נהרג במתקפת ירי מרכב נוסע ליד טול כרם, על פי דיווחים מידי פלסטינים. המספר הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים הגיע ל-132 בני אדם, בהם41 ילדים, לצד שני ישראלים שנהרגו מידי פלסטינים.
• בין 1 ל-2 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, לפחות 135 פלסטינים, בהם שני נשים. לדברי מקורות פלסטיניים, נתון זה מביא את כלל העצורים מאז ה-7 באוקטובר ל-1,900 לפחות. משרד הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם קיבל דיווחים עקביים ואמינים על תופעה נרחבת של יחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל כלפי עצירים. מאז ה-7 באוקטובר מתו שני עצירים פלסטיניים שהוחזקו במעצר בישראל.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

לדברי צה"ל, כוחות חי"ר ושריון המשיכו בפעילות הקרקעית בתוך וסביב העיר עזה ובצפון עזה, תוך היתקלויות אינטנסיביות עם ארגונים חמושים פלסטיניים. נמשכו ההפגזות והתקיפות האוויריות הכבדות, בעיקר באזור הצפוני.

לדברי משרד הבריאות בעזה, בפחות מ-24 שעות בין ה-31 באוקטובר ל-1 בנובמבר נהרגו לפחות 195 פלסטינים, וכ-800 בני אדם נפצעו, בשני סבבים של תקיפות אוויריות במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון עזה. מאמינים כי עד חצות ב-1 בנובמבר נלכדו כ-120 בני אדם מתחת להריסות. צה"ל מסר כי יעדיהן של שתי המתקפות היו מבנים שבהם הסתתרו אנשי ארגונים חמושים, בהם מפקד בכיר בחמאס. משרד הנציב העליון לזכויות האדם הביע חששות כבדים בדבר מתקפות אלה.

ב-2 בנובמבר, גם כן במחנה הפליטים ג'באליה, נפגע בית ספר של אונר"א שבו מצאו מחסה אלפי עקורים; על פי דיווחים, כתוצאה מכך נהרגו לפחות 20 בני אדם, וחמישה בני אדם נפצעו. מחסה נוסף של אונר"א, במחנה הפליטים א-שאטי, גם הוא בצפון עזה, נפגע ועל פי דיווחים נהרג בו ילד. במחנה הפליטים אל-בורייג', מדרום לנחל עזה, נפגעו שני מחסים של אונר"א, ועל פי דיווחים נהרגו בהם שני בני אדם ויותר מ-30 נפצעו.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 9,061 פלסטינים, בהם לפחות 3,760 ילדים ו-2,326 נשים, וכ-22,991 בני אדם נפצעו.

צוותי הצלה, בעיקר של ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם נוכח תקיפות אוויריות מתמשכות ומחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד. דבר זה מדאיג במיוחד משום שמעריכים כי אלפי בני אדם לכודים מתחת להריסות. אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי בשל מחסור בדלק נאלצה לצמצם את מספר האמבולנסים שהיא מפעילה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, יותר משני שלישים מההרוגים נהרגו בבתיהם. המשרד מוסר גם נתון הקשור לכך, שעל פיו נכון ל-26 באוקטובר, 192 משפחות פלסטיניות בסך הכול איבדו עשרה או יותר מבניהן, 136 משפחות פלסטיניות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-444 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

נכון ל-2 בנובמבר נפגעו 246 מבני בתי ספר, שאחד מהם נהרס כליל ול-51 אחרים נגרם נזק כבד.

הוועדה להגנה על עיתונאים מסרה ב-31 באוקטובר כי מאז תחילתם של מעשי האיבה ועד עתה נהרגו 31 עיתונאים, בהם 26 פלסטינים, ארבעה ישראלים ולבנוני אחד.

לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 5,400 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. על פי דיווחים, מאז פתחו כוחות ישראליים במתקפה הקרקעית נהרגו בעזה 17 חיילים ישראלים. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-31 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 1,159 מן ההרוגים, בהם 828 אזרחים ושוטרים ו-331 חיילים. מבין ההרוגים שגילם פורסם 31 הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך בכמעט 1.5 מיליון. נתון זה כולל כמעט 690,400 בני אדם השוהים ב-149 מתקנים של אונר"א, 121,750 בני אדם המבקשים מקלט בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור אחרים, וכ-99,150 בני אדם המבקשים מקלט ב-82 בתי ספר שאינם של אונר"א. 600-550 אלף העקורים הנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות, ובימים האחרונים עברו עד 150 אלף מתוכם למחסים, בחיפוש אחר מזון ושירותים בסיסיים.

מעריכים כי 160 אלף עקורים שוהים ב-57 מתקנים של אונר"א בצפון עזה ובעיר עזה. עם זאת, אונר"א אינה מסוגלת יותר לספק שירותים באזורים אלה, ומאז הוראת הפינוי שמסרו הרשויות הישראליות ב-13 באוקטובר אין בידה מידע מדויק על צורכיהם והתנאים בהם הם חיים.

מספרם הממוצע של העקורים בכל מחסה במתקני אונר"א הגיע לכמעט פי ארבעה מקיבולתם המתוכננת של המחסים. משמע הדבר שבמספר מחסים חיים 240 בני אדם בכיתת לימוד שגודלה 40 עד 60 מטר רבוע. נכון לעכשיו, המחסה הצפוף ביותר הוא מרכז האימונים בח'אן יונס, שבו שוהים 22,100 עקורים, יותר מפי עשרה מקיבולתו.

בקרב עקורים, תנאי תברואה ירודים וצריכת מים לא בטוחים לשתייה מעוררים חששות כבדים בדבר סיכונים אפשריים לבריאות הציבור; דיווחים מצביעים על גידול במספר המקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, וכן מחלות עור ושלשולים בקרב העקורים.

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך במרבית המחסים אין את הציוד הדרוש לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב הגורם להיווצרות כיבים אצל אנשים עם מוגבלות בתנועה, ולבעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים. אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי Humanity and Inclusion, סיפקה בימים האחרונים ל-2,600 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות.

בישראל, מאות אלפי בני אדם המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

מאז ה-11 באוקטובר שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועת עזה. הסחורות שהוכנסו לעזה מאז 21 באוקטובר דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

בעקבות השבתת השירותים בבית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית בשל היעדר דלק וחשמל, הודיע משרד הבריאות בעזה כי בבית החולים שיפא בעיר עזה ובבית החולים האינדונזי בבית לאהיא הדלק כמעט אזל, ופנה לקהילה הבינלאומית ולתושבים מקומיים בבקשה לסייע באספקת דלק. משרד הבריאות הזהיר כי חייהם של 42 ילדים המחוברים למכשור תומך-חיים, 62 פצועים המשתמשים בציוד הנשמה ו-650 מטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות מצויים בסיכון הגבוה ביותר אם אספקת החשמל תנותק.

נכון לעכשיו, 14 מתוך 35 בתי החולים עם קיבולת אשפוז אינם מתפקדים, בנוסף על שני מרכזי מומחים לטיפולי חוץ. בנוסף על כך, 51 (71%) מכל מתקני הרפואה הראשונית ברחבי עזה (72) אינם מתפקדים, לרבות 74% מאלה הממוקמים בעיר עזה ו-92% מאלה הממוקמים בצפון עזה.

תשעה מרכזי בריאות של אונר"א עדיין פועלים בדרום, וב-31 באוקטובר תועדו בהם 4,400 מטופלים שהתקבלו לטיפול, לרבות פליטים ומי שאינם פליטים. שירותי הרפואה במחסים של אונר"א ניתנים בתמיכת 92 יחידות רפואיות וצוותי רפואה ניידים, ששירתו ב-31 באוקטובר 9,800 מטופלים

מחסור חמור בדלק פוגע בכל בתי החולים והמרפאות שעדיין פועלים, ומוביל לקיצוב מחמיר בדלק ולשימוש מוגבל בגנרטורים אך ורק לפעילויות ההכרחיות ביותר. יתרה מכך, היעדר חלפים מקשה יותר ויותר על התחזוקה והתיקון של הגנרטורים לשעת חירום, שבמקורם לא נועדו לפעול ללא הפסקה.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות תיעדו גידול במספר המקרים של מחלות עור ושלשול בקרב עקורים השוהים במחסים, זאת בשל הגישה הלא מספקת למים ולשירותי תברואה. ניכרת גם עלייה בשכיחות הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בשל צפיפות היתר ותנאי החיים הירודים בתוך המחסים, במיוחד מרגע שהטמפרטורות החלו לרדת.

מעשי האיבה המתמשכים הביאו לעקירתם של מרבית אנשי הסגל הרפואי המקצועי בעזה, ולדברי משרד הבריאות בעזה, היעדרם מאלץ את בתי החולים לפעול כשהם מאוישים בפחות משליש ממספר אנשי הסגל הרגיל.

מתוך 102 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-2 בנובמבר, לפחות 25 הכילו אספקה רפואית. בסך הכול, לפחות 103 מ-374 המשאיות שנכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר הבכלו אספקה רפואית.

מים, תברואה והיגיינה

על פי דיווחים, ב-2 בנובמבר הושבתו כ-120 בארות ציבוריות ומתקן התפלה אחד במרכז ובדרום רצועת עזה, לאחר שעתודות דלק שלהם התרוקנו. מתקן ההתפלה השני שפעל צמצם את תפוקתו לרמה מינימלית ומספק מים רק עבור חלוקה במכליות. בפעם האחרונה סיפקו אונר"א ויוניסף למתקנים אלה דלק ב-29 באוקטובר.

נכון לעכשיו רק אחד משלושת קווי אספקת המים מישראל, המשרת את מרכז עזה, פועל ומספק כ-500 מטר מעוקב מי שתייה בשעה לאזורי נוסייראת, בורייג', מר'אזי וזאוויידה. אספקת המים מישראל למערב ח'אן יונס, שהופסקה ב-30 באוקטובר מסיבות לא ידועות, לא חודשה. קודם לכן סיפק קו זה 600 מטר מעוקב מי שתייה בשעה. קו המים השלישי מישראל לדרום עזה נותר גם הוא סגור מאז ה-8 באוקטובר.

כתוצאה מכך מעריכים ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כי צריכת המים צנחה מ-25 לחמישה ליטר מים ליום לנפש בלבד. מלבד מספר משקי בית באזור המרכז שעדיין מחוברים לרשת המים, רוב בני אדם נעזרים במים מובלים במכליות ובבקבוקי מים הניתנים כסיוע.

ב-2 בנובמבר הכילו שלוש משאיות מתוך שיירת הסיוע כ-100 אלף ליטר מים, כמות שתכסה את צורכי מי השתייה של כ-20 אלף בני אדם ליום אחד, ומיועדת לחלוקה במרכזי העקורים בדרום עזה. בסך הכול, מכלל 374 המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר, לפחות 26 הכילו מי שתייה (ג'ריקנים ובקבוקים), מכלי מים, ציוד לטיהור מים וערכות היגיינה.

ביטחון תזונתי

מכלל המשאיות שנכנסו לעזה ב-2 בנובמבר דרך רפיח, 54 הכילו פריטי מזון, לרבות מזון מוכן כגון שימורי טונה, שימורי בשר ומזונות עמידים אחרים. בסך הכול, מכלל המשאיות שנכנסו מאז ה-21 באוקטובר, יותר מ-150 הביאו מזון.

אספקת מזון זו מחולקת בעיקר לעקורים ולמשפחת מארחות, ורק קמח מחולק למאפיות. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, הסיוע במזון מכסה כ-10% מצריכת הקלוריות המינימלית המומלצת.

להערכת תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מוצרי מזון חיוניים בעזה יספיק לעוד כשבעה ימים. עם זאת, המלאי הזמין ברמת החנות צפוי להספיק לחמישה ימים. קמעונאים נתקלים בקשיים משמעותיים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

נכון ל-2 בנובמבר, רק אחת מן המאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות בדרום ומרכז עזה סיפקו לסירוגין לחם למחסים ולעקורים, בכפוף לזמינות היומית של קמח. אונר"א מספקת קמח למאפיות המקומיות האלה כדי לאפשר להן להציע לחם במחצית מעלותו. עם זאת, אונר"א מדווחת שמלאי החיטה הזמין יספיק רק לעוד חמישה או שישה ימים, לפני שיאזול. המחסור בדלק הוא המכשול העיקרי המונע ממאפיות אלה לתת מענה לביקוש המקומי, זאת בנוסף על מחסור במים הנקיים הדרושים לשימוש בקמח הזמין לייצור לחם, שפוגע עוד יתר בפעולת המאפיות.

מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות (שש בעיר עזה, שתיים בג'באליה, שתיים במרכז עזה ואחת בח'אן יונס). כתוצאה מכך בני אדם מתקשים להשיג לחם. מדווח כי בפתחי מאפיות נוצרים תורים ארוכים שההמתנה בהם נמשכת שעות, ומותירה את הממתינים חשופים לתקיפות אוויריות.

טלקומוניקציה

לאחר שנותקו בשעה 03:00 בקירוב ב-1 בנובמבר, חודשו בהדרגה שירותי הטלפוניה והאינטרנט בעזה אחרי שהיו מנותקים במשך כמעט תשע שעות. אמבולנסים וצוותי הגנה אזרחית לא היו מסוגלים לאתר את הפצועים, זאת כאשר מעריכים כי אלפי בני אדם עדיין לכודים מתחת להריסות. אזרחים לא יכלו לקבל מידע עדכני היכן יוכלו לקבל סיוע הומניטרי ולאן יוכלו לעבור כדי לצמצם מעט את הסכנה לחייהם.

מאז ההסלמה במעשי האיבה צומצמה משמעותית הגישה לאינטרנט ברצועת עזה. 60% מארונות החשמל ומתגי ההפעלה מרחוק אינם פועלים, 65% ממשקי הבית והעסקים איבדו גישה לרשת האינטרנט, ו-36% מערוצי הסיבים המקומיים אבדו בשל חתכים בסיבים שפגעו ברשתות הטלפונים הנייחים והניידים גם יחד. כמעט מחצית מהרשתות המקומיות ניזוקו גם הן – הנזק כלל עמודי רחוב, כבלים ותעלות סיבים.

חברת הסלולר ג'וואל, המשרתת יותר מ-85% מתושבי עזה, איבדה 65% מאתרי הרדיו שלה.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה מתמשכים, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. לארגונים שותפים הומניטריים אין גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמחסנים שבהם מוחזקת האספקה הדרושה לסיוע.

בנוסף על כך, ההשבתה הדרמטית של שירותי האינטרנט פגעה במאמצי המעקב, התיעוד והדיווח, לרבות אחר הפרות ופגיעות אפשריות במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמשפט זכויות האדם הבינלאומי.

למרות האתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לתמוך בבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, בין שעות אחר הצהריים של ב-1 בנובמבר לשעה 21:00 ב-2 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים, בהם ילד אחד; ילד נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-132, בהם 41 ילדים. מכלל ההרוגים, 124 בני אדם, בהם 40 ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים; ושמונה, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. איש כוחות ישראליים נהרג מידי פלסטינים.

ב-2 בנובמבר, מתנחל שנסע בכלי רכב נהרג במתקפת ירי מרכב נוסע, שעל פי דיווחים בוצעה על ידי פלסטינים, ליד בית ליד (נפת טול כרם).

מספר הפלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מייצג יותר משליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז תחילת 2023 (376).

ב-2 בנובמבר, בשתי תקריות נפרדות בעיר קלקיליה ובאל-בירה שבנפת רמאללה, כוחות ישראליים ירו למוות בתחמושת חיה בשלושה פלסטינים, בהם ילד בן 14, ופצעו ארבעה בני אדם אחרים, בהם ילד, בעימותים שפרצו במהלך מבצע חיפוש ומעצר. ב-30 באוקטובר ירו כוחות ישראליים בתחמושת חיה בילד בן 14, בעימותים במהלך מבצע חיפוש ומעצר ליד צומת זוואתא בעיר שכם, ופצעו אותו; הילד מת מפצעיו ב-2 בנובמבר, ומותו מביא את מספרם הכולל של הילדים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים ל-40; על פי דיווחים, מחצית מהם נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר.

מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר, כמעט 50% נפגעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם; 35% נפגעו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; ומרבית 10% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים, ובמתקפות מתנחלים נגד פלסטינים.

מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,219 פלסטינים, בהם לפחות 236 ילדים. 62 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים, בהם תשעה שנפגעו מתחמושת חיה. כ-1,200 פלסטינים נפגעו מידי כוחות ישראליים בהקשר של הפגנות. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

מאז תחילתה של ההסלמה במעשי האיבה בעזה חלה עלייה חדה ברמה הגבוהה מלכתחילה של אלימות מתנחלים שתועדה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 186 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 תקריות), ניזוק רכוש פלסטיני (128 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (32 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתוך 186 מתקפות מתנחלים, יותר משליש כללו איומים של מתנחלים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות היו מעורבים כוחות ישראליים שליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל. בעקבות רבות מהתקריות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם נפצעו. הרכוש שנפגע כלל 25 מבני מגורים, 42 מבנים בשימוש חקלאי או מחסים לבעלי חיים, 74 כלי רכב ויותר מ-670 עצים ושתילים.

עקירה

ב-24 השעות האחרונות נעקרו בסך הכול 41 פלסטינים בנפת חברון בשל אלימות מתנחלים.

ב-2 בנובמבר נעקרו מקהילת ח'רבת זנוטא שבנפת חברון שמונה משקי בית פלסטיניים המונים 41 בני אדם, בהם 23 ילדים, אחרי שורה של מתקפות מתנחלים שבכמה מהן הושחתו מבני מגורים ומבנים המשמשים מחסים לבעלי חיים. בנוסף על כך, מתנחלים כיוונו נשק חם אל התושבים ואיימו להרוג אותם אם לא יעזבו. קודם לכן, ב-28 באוקטובר, עזבו את האזור 24 משפחות המונות 141 בני אדם, בהם 70 ילדים, יחד עם עדריהן.

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בהקשר זה לפחות 111 משקי בית פלסטיניים המונים 905 בני אדם, בהם 356 ילדים. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. בשבע מהקהילות הללו היו בתי ספר שכעת לא ניתן להגיע אליהם; לפחות שלושה מבתי הספר האלה הושחתו על ידי כוחות ישראליים ו/או מתנחלים, וכעת מרחפת עליהם סכנת הריסה גדולה יותר.

ב-21 באוקטובר, לאחר שב-11 באוקטובר נעקרה בכפייה הקהילה הבדואית ואדי א-סיכ, הממוקמת בשטח C צפונית-מזרחית לרמאללה, פשטו מתנחלים על היישוב הנטוש והרסו את החפצים שנותרו מאחור, לרבות מבנה בית הספר שהוקם במימון תורמים והחפצים רכוש בית הספר שהיו בתוכו.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 120 פלסטינים, 55 מהם ילדים, שבתיהם נהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-23 בני אדם נוספים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה, שיעדיהן הם בתי משפחותיהם של מי שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות שבהן נהרגו ישראלים.

מעצר והתעללות

משרד הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם קיבל מספר דיווחים עקביים ואמינים על שימוש שיטתי ביחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל כלפי עצירים, ועל אלימות פיזית ופסיכולוגית המופעלת על בני משפחה.

משרד הנציב העליון לזכויות האדם תיעד אחד ממקרים אלה, שבו נעצר אדם ב-31 באוקטובר על ידי כוחות ישראליים. בצילום וידיאו נראה חייל ישראלי בועט באותו אדם פעמים אחדות בבטנו וקורא לו בכינויים גזעניים, בעוד האדם שנעצר כורע בעיניים מכוסות ובידיים כבולות מאחורי גבו. באותו מבצע גרמו כוחות ישראליים נזק לתכולת הבית, ועל פי דיווחים איימו על בני משפחתו של האיש שיירו בהם אם לא ישתפו פעולה. משרד הנציב העליון לזכויות האדם תיעד מקרים דומים של הכאות והתעללות בעצירים פלסטינים, העלולות אף להוות עינויים.

ב-1 באוקטובר, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, מסרו כוחות ישראליים כי מקרי ההתעללות נחקרים וכי חייל מילואים אחד שהיה מעורב בהם הודח משירות מילואים. משרד הנציב העליון לזכויות האדם תיעד מקרים דומים של הכאה והתעללות בעצירים פלסטיניים, העלולים להוות עינויים וייתכן שהם מצביעים על כך שאלה אינם מקרים מבודדים.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

צרכים בקדימות

סיוע רב-תכליתי במזומן

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-26 באוקטובר החלו כ-17,874 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית). מדווח על שיעור פדיון של עד 86%.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• מאז תחילת המשבר קיבלו 3,000 עקורים שירותי תמיכה פסיכו-חברתית והתערבות סוציאלית מעובדים סוציאליים וממטפלים של אונר"א.
• בגדה המערבית סיפקה אונר"א שירותי תמיכה פסיכו-חברתית ל-155 עובדים פלסטינים מעזה בנפות חברון, רמאללה וטול כרם, ול-240 תלמידים בבתי הספר לבנים בנור שמס.
• ארגון שותף הגיע ללפחות 4,000 עקורים השוהים במחסים וסיפק להם עזרה ראשונה פסיכולוגית ואומדן של הצורך בפריטים שאינם מזון ואביזרי עזר רפואיים.
• ארגונים שותפים סיפקו כ-700 פגישות ייעוץ פסיכולוגית, סוציאליות ומשפטיות בהקשר של תקריות אלימות מבוססת מגדר. יתרה מכך, ב-1,144 מקרים קיבלו נפגעי אלימות מבוססת מגדר שירותי עזרה ראשונה רפואית פסיכיאטרית.
• יוניסף מוביל מיפוי של בתי יתומים ומחסים שבהם שוהים ילדים, במטרה לתמוך ברישום של ילדים ללא מלווה וכאלה שהופרדו מהוריהם, על מנת לאפשר זיהוי, איחוד עם משפחות ואפשרויות טיפול חלופיות ברמה הלאומית (הן בעזה והן בגדה המערבית).

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים פריטי מחסה ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-690,400 עקורים שוהים ב-150 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 15,500 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות, סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול.
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.
• מתן גישה למרפאות ניידות עבור 29 קהילות בשטח C של הגדה המערבית בנפות חברון, ג'נין וקלקיליה, שגישה זו מנועה מהן מאז החל סבב ההסלמה במעשי האיבה.

מענה עד עתה

• אונר"א ממשיכה לספק שירותי רפואה ראשוניים במחסים, באמצעות 95 יחידות רפואה וצוותי רפואה ניידים.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני מפעילה שמונה צוותי רפואה ניידים המספקים שירותי רפואה ראשוניים לעקורים, והיא צפויה להגדיל את מספרם ל-12.
• ארגונים שותפים ממשיכים לגייס משאבים בקהיר; בתמיכת ארגון הבריאות העולמי, כוח המשימה לענייני בריאות הציב בקהיר צוות לוגיסטי המסייע לארגונים שותפים בתיאום בתחום הבריאות.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• אונר"א החלה לחלק שימורי בשר, יחד עם שימורי הטונה שמחלקת תוכנית המזון העולמית, במחסה החירום הייעודי הפועל במרכז האימונים בח'אן יונס.
• מאז החל המשבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חירום במזון ובמזומן לכ-550 אלף בני אדם, רובם עקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א. ב-1 בנובמבר קיבלו 3,400 עקורים השוהים אצל משפחות מארחות חבילות מזון. נכון ל-1 בנובמבר פדו 23,721 בני אדם שוברי סיוע באמצעות העברות מזומן מטעם תוכנית המזון העולמית בחנויות שעדיין פעילות.
• אוקספם כיסה 189 משקי בית בנפת עזה.
• ארגון DanChurchAid כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים השוהים במחסים שאינם של אונר"א או אצל משפחות מארחות.
• ארגון ANERA מספק ארוחות חמות ל-120 אלף בני אדם בסך הכול. חבילות מזון - 80% למחסי החירום הייעודיים של אונר"א, 20% לקהילות מארחות ולמחסים קטנים יותר אחרים. 2,000 משקי בית בצפון עזה ו-12 אלף משקי בית בח'אן יונס כבר כוסו. הטיפול ב-10,000 משקי בית במרכז עזה עדיין נמשך. סלי ירקות למשפחות מארחות ולמחסים קטנים, עבור 2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) בח'אן יונס ו-2,000 עקורים (מחסה של האו"ם) במרכז רצועת עזה. מתוכננת חלוקה של חבילות מזון שתכסה 1,000 עקורים במחסים קולקטיביים ואצל משפחות מארחות.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה עד עתה

מאז ה-7 באוקטובר סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה:

• כ-9,500 ערכות היגיינה למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• 1,950 מטר מעוקב מים לשתייה שהובלו במכליות למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• 175 מטר מעוקב של מים בבקבוקים שחולקו לעקורים במחסים של אונר"א.
• ארבעה מכלי אחסון מים בנפח 10 מטר מעוקב, ו-20 מכלים נוספים בנפח 1.5 מטר מעוקב כל אחד, לשימוש במרכזים קהילתיים ומרכזי עקורים.
• 8,000 יחידות בנפח 10 ליטר מים.
• 4,000 כלים לטיהור מים למשפחות המתארחות בקהילות חלשות ופגיעות ובמרכזי עקורים.
• 211 מטר מעוקב דלק למתקני מים, תברואה והיגיינה.
• 5 מטר מעוקב אנטיסקלנטים (חומר למניעת שקיעת אבנית) למתקני התפלה.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.