מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 34

דגשים עיקריים

• ב-9 בנובמבר נמלטו כ-50 אלף בני אדם מאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) דרומה דרך "מסדרון" שפתח צה"ל.
• מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, הדגיש כי "האו"ם אינו יכול להיות שותף להצעה חד-צדדית להדוף מאות אלפי אזרחים נואשים בעזה לאזורים בטוחים כביכול."
• מאות אלפי בני האדם שנשארו בצפון מתקשים להשיג כמויות מינימליות של מים ומזון על מנת לשרוד.
• כל בארות המים העירוניות הושבתו שוב בשל היעדר דלק, ועקב כך פסקה אספקת המים לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה.
• אונר"א פתח שני מחסים נוספים, וכעת שוהים 592 אלף עקורים ב-92 מתקנים מדרום לנחל עזה (להלן: הדרום ) בתנאי צפיפות יתר הולכים ומחמירים: בממוצע, כל תא שירותים משרת 160 בני אדם, וכל מקלחת משרתת 700 בני אדם.
• בית החולים לילדים א-נאסר בעיר עזה נפגע במהלך תקיפה אווירית, שעל פי דיווחים הרגה שלושה בני אדם ופצעה עשרות נוספים. על פי דיווחים, גם הסביבה בקרבת בית החולים שיפא נפגעה, ובית החולים הפסיכיאטרי היחיד בעזה חדל לפעול.
• ב-9 בנובמבר נכנסו רק 65 משאיות ממצרים - היקף הסיוע הנכנס ממצרים "אינו מספיק כלל וכלל", כפי שניסח זאת גריפיתס בהערות שלו היום, והדגיש כי מדי יום דרושות מאות משאיות, לרבות כאלה המכילות דלק, וכי יש להפעיל יותר מנקודת כניסה אחת.
• בגדה המערבית נהרגו 18 פלסטינים מידי כוחות ישראליים בפחות מ-24 שעות מאז אחר הצהריים ב-8 באוקטובר, נתון המביא את סך ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר ל-175, בהם 46 ילדים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• עימותים חמושים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו בתוך העיר עזה ומחוץ לה, בכמה אזורים בצפון נפת עזה ובמידה פחותה במרכז עזה. במקביל נמשכו הפגזות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל. כוחות קרקע ישראליים חילקו למעשה את רצועת עזה לחלק צפוני ודרומי.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-8 בנובמבר (14:00) ל-9 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 243 פלסטינים. על פי מידע ראשוני, ב-8 בנובמבר בשעה 15:30 בקירוב פגעה תקיפה אווירית בבניין מגורים בעיר עזה, הרגה 19 בני אדם ופצעה 45; תקיפה אווירית נוספת בשעה 18:00 פגעה בבית במחנה הפליטים ג'באליה, ועל פי דיווחים הרגה 15 פלסטינים; ב-9 בנובמבר אחרי חצות נפגע בניין במזרח ח'אן יונס, שבו נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם ונפצעו מספר בני אדם נוספים.
• מספר ההרוגים עליו דיווח משרד הבריאות בעזה מאז תחילתם של מעשי האיבה הינו 10,818, שאומרים כי 68% מתוכם הם נשים וילדים. דווח על כך שכ-2,650 בני אדם נוספים, בהם כ-1,400 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים לתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש להוציא את גופותיהם.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, ההרוגים המדווחים מאז ה-7 באוקטובר כוללים לפחות 192 אנשי סגל רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 16 מהם נהרגו בעת מילוי תפקידם. כן כוללים ההרוגים 99 אנשי סגל של אונר"א, ו-18 אנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה לפחות שני חיילים ישראלים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-35 לפחות.
• לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

• ב-9 בנובמבר, זה היום השישי ברציפות, פתח צה"ל - שקרא לתושבי הצפון לעזוב דרומה –"מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. מעריכים כי במהלך שבע שעות אלה נמלטו יותר מ-50 אלף בני אדם.
• עקורים הגיעו לצומת הראשי ליד נחל עזה ברגל או בעגלות רתומות לחמורים, מאחר שעל פי דיווחים צה"ל עצר כלי רכב במרחק 5-4 ק"מ מנקודה זו. רוב הבאים הצליחו לקחת עמם רק מספר חפצים אישיים. משקפים מטעם האו"ם ואנשי ארגונים לא ממשלתיים חילקו מים וביסקוויטים ליד הצומת. עקורים שרואיינו על ידי משקיפים מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מסרו כי אינם יודעים היכן ישהו במשך הלילה.
• מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. על מנת להתמודד עם זרם העקורים הגובר, פתחה אונר"א שני מחסים נוספים באזור המרכז. פתיחתם מביאה את מספרם הכולל של המחסים בדרום ל-92, ושוהים בהם 582 אלף עקורים.
• צפיפות היתר ממשיכה להוות מקור לחשש רב. בממוצע, כל 160 בני אדם השוהים במתקני אונר"א בתוך בתי ספר חולקים תא שירותים יחיד, ולרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת. תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, לצד היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים.
• לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• ב-9 בנובמבר נפתח מדש הגבול עם מצרים לצורך פינוי של מספר לא מאומת של בעלי נתינות זרה וכפולה, וקומץ פצועים. בין ה-2 ל-7 בנובמבר נלקחו 119 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
• בסך הכול, ב-9 בנובמבר עברו את הגבול ממצרים לעזה 65 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות ומוצרי היגיינה, וכן שבעה אמבולנסים. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-821. קודם לתחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה בממוצע בכל יום עבודה 500 משאיות.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.
• בוועידה ההומניטרית הבינלאומית שכונסה ב-9 בנובמבר בפריז, אמר מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, כי "המספר הצנוע של משאיות שהצלחנו להכניס עד עתה דרך מעבר הגבול רפיח אינו מספיק כלל וכלל לעומת ים הצרכים העצום [...] עלינו להכניס לעזה מדי יום מאות – ולא עשרות – משאיות, ולהגיע לכל מקום שבו אנשים מוצאים מקלט."

חשמל

• עזה נותרת ללא חשמל ובהאפלה מלאה מאז ה-11 באוקטובר, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה.
• הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-9 בנובמבר, בשעה 5:00 לפנות בוקר בקירוב, נפגע בית החולים לילדים א-נאסר שבעיר עזה במהלך תקיפה אווירית, שבה נהרגו על פי דיווחים שלושה בני אדם ועשרות בני אדם נוספים נפצעו. על פי דיווחים, גם האזור בקרבת בית החולים שיפא נפגע. בית החולים הפסיכיאטרי היחיד בעזה חדל לפעול אחרי שניזוק במתקפה ב-5 בנובמבר. עובדי רפואה נאלצו לשחרר מאושפזים ולעצור מתן שירותים אחרים.
• ב-8 בנובמבר הודיע בית החולים אל-קודס בעיר עזה כי הגנרטור העיקרי שלו הושבת, וכי במקומו משתמש בית החולים בגנרטור קטן יותר, בכדי לצמצם את צריכת הדלק. כתוצאה מצעד זה נאלץ בית החולים להשבית את המחלקה הכירורגית, מחולל החמצן ויחידת הדימות. בית החולים יספק לעקורים שמצאו מקלט בתוכו חשמל במשך שעתיים ביום. בית החולים בודד מהאזורים הסמוכים לו ומתמודד עם מחסור חמור במזון, בתרכובת מזון לתינוקות, בתרופות ובפריטים רפואיים מתכלים.
• לדברי מנהל מחלקת כירורגיה בבית החולים שיפא בעזה, מטופלים לאחר ניתוח מצויים בסיכון גבוה לפתח זיהומים בשל התנאים הלא היגייניים והיעדר ציוד. במקרים מסוימים כוסו פצעים בזבובים ורימות, העלולים לגרום נזק לרקמות, זיהום חיידקי ואלח דם.
• ב-8 בנובמבר הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני סכנת התפשטות מהירה של מחלות מידבקות וזיהומים חיידקיים, בשל המחסור במים ובעקבותיו צריכה של מים מזוהמים. מאז אמצע אוקטובר דווחו יותר מ-33,500 מקרים של שלשול, בעיקר בקרב ילדים בני פחות מחמש; לעומת זאת, בשנים 2021 ו-2022 הממוצע החודשי של מקרי שלשול בקבוצה האחרונה היה 2,000.
• בדרום, תשעה (מתוך 22) מרכזי רפואה של אונר"א עדיין פועלים וב-8 בנובמבר טופלו בהם 6,530 בני אדם. מרכזים אלה מספקים גם טיפול רפואי ליולדות ולנשים הרות בסיכון גבוה. מעריכים כי בעזה יש 50 אלף נשים הרות, וכי מדי יום יותר מ-180 מהן יולדות. מאז תחילת אוקטובר טופלו במחסים של אונר"א 718 יולדות בסך הכול.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-9 בנובמבר, לאחר ימים אחדים שבהן פעלו באופן מוגבל, הושבתו שוב כל בארות המים העירוניות ברחבי רצועת עזה בשל היעדר דלק. כתוצאה מכך פסקו החלוקה במכליות והשאיבה של מים מליחים לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה.
• דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני האדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החופים כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים לבתיהם ולמחסים מי ים לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות בשל רמת הזיהום הגבוהה של מי הים.
• בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שבמחסים לא חולקו לעקורים מים בבקבוקים. קיים חשש חמור בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
• בדרום, ב-9 בנובמבר הושבת אחד משני מתקני ההתפלה בשל היעדר דלק, ואילו מתקן ההתפלה הנותר פעל בכ-5% מתפוקתו וסיפק למחסי העקורים מי שתייה במכליות. גם שני קווי המים מישראל, המחוברים לרשת המים בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, מספקים למשקי הבית המחוברים לרשת המים מי שתייה במשך שעות אחדות ביום.
• בכל המחסים בדרום אונר"א מספקת כ-1.5 ליטר מים ראויים לשתייה ו-4-3 ליטר מים שלא נועדו לשתייה לאדם ליום. במחסה הגדול ביותר, הממוקם בח'אן יונס (יותר מ-21,700 עקורים), התקינה אונר"א בשותפות עם יוניסף מתקן התפלה ההופך מים מליחים הנשאבים מבארות למים ראויים לשתייה.
• המים המוכנסים ממצרים, בבקבוקים ובג'ריקנים, יכולים לטפל רק בצורכי השתייה (שלושה ליטר לאדם ליום) של כ-4% מבני האדם.
• העברת אשפה מוצקה למטמנות נפסקה ברובה ברחבי רצועת עזה, בשל היעדר דלק והתנאים הלא בטוחים. האשפה מצטברת ברחובות ומחוץ למחסי העקורים, ויוצרת סיכון גבוה למחלות המועברות באוויר ולהתפשטות של חרקים וחולדות.

ביטחון תזונתי

• היעדר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. נכון ל-9 בנובמבר לא נותרו בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. בשמונת הימים האחרונים לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נוקטים אופני אכילה חריגים, כמו שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
• גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, לצד שמונה מאפיות אחרות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
• אספקת המזון המוכנסת ממצרים כוללת בעיקר מזון מוכן (שימורי טונה וחטיפי תמרים) ומחולקת ברובה לעקורים ולמשפחות מארחות בדרום.
• תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי המלאי של מספר פריטי מזון חיוניים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון והיעדר דלק לא ניתן לספקם לקמעונאים. על פי סקר שערכה תוכנית המזון העולמית, מאז תחילת מעשי האיבה התייקר מחירם של פריטי המזון הזמינים ב-10%.
• אף שבטחנות הקמח בעזה מאוחסן מלאי של כ-9,000 טונה חיטה, בחלק משמעותי ממנו לא ניתן להשתמש בשל הרס נרחב, חששות ביטחוניים ומחסור בדלק ובחשמל.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. נכון ל-9 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 31 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• בין שעות אחר הצהריים ב-8 בנובמבר לשעה 12:00 ב-9 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים 18 פלסטינים, בהם ילד אחד. בתקרית הקטלנית ביותר, שנמשכה יותר מ-12 שעות והתרחשה במחנה הפליטים ג'נין, נהרגו 13 פלסטינים, בהם ילד אחד. המבצע כלל עימותים חמושים עם פלסטינים ותקיפות אוויריות שבהן נגרם נזק נרחב לתשתית. חמישה הרוגים נוספים תועדו בעימותים במהלך מבצעי חיפוש ומעצר בענין (נפת ג'נין), בעיר בית לחם, במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם), במחנה הפליטים אל-אמערי (נפת רמאללה) ובא-טבקה (נפת חברון).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 167 פלסטינים, בהם 45 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (415). כ-59ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-27% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,492 פלסטינים, בהם לפחות 253 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 65 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-32% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• ב-24 השעות האחרונות דווחו שש מתקפות מתנחלים שבהן נגרם נזק או נפגעו בני אדם. אלה כללו פשיטות בכפרים א-טייבה (נפת חברון), קוסרה (נפת שכם), ברוקין (נפת סלפית), ח'רבת טאנא (נפת שכם), אל-מור'ייר וסנג'יל (שתי האחרונות בנפת רמאללה), שבהן השחיתו מתנחלים מבנים חקלאיים ויבולים. בשתיים ממתקפות אלה מתנחלים תקפו, היכו ופצעו שני פלסטינים שמסקו זיתים.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 230 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (28 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (167 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (35 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 111 משקי בית פלסטיניים המונים 905 בני אדם, בהם 356 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• 135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-27 בני אדם נוספים, בהם 15 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה.

מימון

• ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה